אליהוא כץ.


פרופסור אליהוא כץ, מגדולי החוקרים  בני זמננו בתחומי המדיה והחברה הלך אתמול לעולמו. פרופסור אליהוא כץ ידיד ומקור השראה לי בתחומי תקשורת המונים, שהיה חתן פרס ישראל לתקשורת, חתן "פרס מרשל מקלוהן" ועטור פרסים בינלאומיים רבים ,היה גם מייסדה של הטלוויזיה הישראלית כאשר התמנה על ידי ממשלת ישראל כמנהל צוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית.

אף שאליהוא כץ היה בן 95 במותו, זה בא לי כהפתעה שכן  ביום ד' האחרון לאחר שפרסמתי את  הפוסט בשם "קן קוקיית האומיקרון" קבלתי ממנו תגובה במייל לאמור: "דברים כדורבנות ,צבי אבל האם יש לך רעיון כיצד עליהם לפעול". בתשובתי הזכרתי אמירה של  הנשיא לינדון ג'ונסון לראש ממשלת ישראל לוי אשכול בעת ביקור בחוותו בטקסס בשנת 1966, כאשר  דיברו על ניסיון שכנוע הזולת כשזה עומד בסירובו. If you catch them by the balls their heart and mind will follow. אם תתפוס אותם בביצים תקבל מהם את מלוא  תשומת הלב. הייתי אז כתב רשות השידור  באמריקה. לפני כמה ימים אנו בקשר,והנה אמש הידיעה על מותו.

אליהוא כץ ו"קץ הטלוויזיה"

לפני כמה שנים כאשר הרשתות החברתיות פרצו  אלינו ו"תקשורת המונים" הפכה לתקשורת המונית,הצגתי  את השאלה לפרופסור אליהוא כ"ץ, לגבי מידה ההשפעה של רשתות אלה. דעתו הייתה " כי מה שנקרא רשתות המדיה החברתיות משמשות צינור לריתוק תשומת הלב, אולם הן הרבה פחות חשובות להפצת מידע מכפי שהן טוענות. הן יכולות לגרום לצופיהן להיות מודעים יותר למצב מסוים , אבל זאת במסגרת חברתית מצומצמת ולא בזירה הרחבה יותר, הלאומית והבינלאומית"

לפני חמש עשרה שנים פרסמו פרופסור אליהוא כ"ץ ופרופסור פדי סקנל Peddy Scannel   מאוניברסיטת שיקגו מסה בשם "קץ הטלוויזיה?" Elihu Katz and Paddy Scannell (Eds.), The End of Television?:Its Impact on the World (So Far)  . במבוא למסה מציינים השניים כי בשנים האחרונות קבוצה של חוקריי מדיה עוסקים בסוגיה האם המדיום של הטלוויזיה הוא בשקיעה. התשובה שלהם היא :כן. " משום שהטלוויזיה שחלקנו הכרנו בשנות ה-60 וה-70 איננה עוד. הטלוויזיה של ה"שיתוף" sharedness"  איזה מכנה  לאומי  משותף, או אפילו כשיתוף משפחתי  אינה יותר אתנו. במקומה קיימים מאות ערוצים, או שידורי "גומחה", של ניידות, שיטה שמשלבת את האינטרנט ואמצעי מדיה אחרים. אפשר לומר כי הטלוויזיה הולכת בעקבות הרדיו,שמוזער ורושת, והפך בן לוויה של כל פרט. כול זה מלווה בהתמוטטות המערכת הציבורית המוסדרת, בשינויים טכנולוגיים, בהשקעות מסחריות, שאמות המדיה שלהן שונות. בכך הן יצרו דעת קהל, אשר מסתייגת מזה שרק אנשי מקצוע בתחום המדיה יודעים מה טוב לציבור.

עם זאת באותה שיחה אתי ציין אליהוא  כ"ץ  שבמקום הערוצים והמגישים בני סמכא שומעים קולות לא מוכרים, מראות לא מוכרים ,אשר מהימנותם, במקרה הטוב, מוטלת בספק. ואכן הפקפוק של פרופסור כ"ץ באשר למהימנות הרשתות, הפך למציאות .השערוריות האחרונות כמו של "גוגל" – בין היתר בהתערבות בזירות פוליטיות פנימיות, בראש וראשונה בארה"ב, אכן לא רק מגבות את הספק אלא הופכות אותו לתופעה שלילית מובהקת. אם רשתות יכולות להטות ולהטעות קבוצות בני אדם בצורה שתשפיע על תוצאות הבחירות  לנשיאות בארה"ב – אין פגיעה גדולה יותר בדמוקרטיה.

אמנם, אליהוא כץ, ספקן מטבעו, במהלך השנים נתן ביטוי להרהורים בדבר תקופת "הקץ של הטלוויזיה", אבל ככל שהשנים נקפו התבררה האמת שמאחורי  הקביעה הזאת. הטלוויזיה כפי שהדור שלי או הדור אחריי הכרנו לא קיימת עוד. הדור הצעיר אינו נזקק לה ויש לו חלופות זמינות בכול אשר יפנה ובזמן שנראה לו. זה כבר לא "מדורת השבט" כפי שזה בעידן הטלוויזיה הישראלית.אליהוא כץ החכם, ראה זאת כפי שראה את ירידת החשיבות של החדשות בטלוויזיה עם הופעת הערוצים המסחריים.

צוות ההקמה נולד בחטא.

לאחר משברים פוליטיים  ומקצועיים במינוי  מנהל עתידי לטלוויזיה הישראלית בשלהי שנת 1967, זימן אליו השר ישראל גלילי, שר ההסברה בממשלתו של לוי אשכול וממונה על ביצוע חוק רשות השידור, את פרופסור אליהוא כץ.כץ יליד ארה"ב בן 40 -שמו כבר הלך לפניו בתחום המדיה והחברה והוא שייסד את החוג לקומוניקציה של האוניברסיטה העברית. בהשקפתו הוא היה ליבראל ודמוקרט עד הלשד, לרבות בעייני ניהול. הוא הרבה לשתף אנשים בהגיגיו, ואלה ראו בכך חולשה.אך הבעיה של אליהוא כץ הייתה כי בשעה שהוא היה אדם מיומן וחכם בהכרת החברה ומרכיביה, הוא היה נאיבי פוליטית. ראשית, בכך שהוא הסכים בנסיבות שהיו אז לקחת על עצמו את התפקיד. והנסיבות היו: תככים, בלבול, חשדנות ותפיסה מעוותת של הפוליטיקאים בכול הנוגע למדיום החזותי, וועד מנהל של רשות השידור שלקחו ממנו, מעשית,  את הטלוויזיה והוא עויין את הפרופסור, בכירי קול ישראל שלא  התקבלו לטלוויזיה חתרו בכול דרך אפשרית בפנים ובחוץ נגד "צוות ההקמה" וחצי תריסר וועדי עובדים שלכול אחד מהם היו אינטרסים משלו ולאו דווקא עונים לצרכים הקולקטיביים שלהם- תפקודה התקין של הטלוויזיה. נוסף על כך הסגל היה מורכב מפזורה מוזרה מענפי המדיה השונים שחלקם לא מבינים את השפה- העברית, ולעתים גם לא הטלוויזיונית. מין ערב רב.

להוציא את הסיח למרוץ.

במקרה השני זה היה אחרי שהטלוויזיה הישראלית באיזה מבצע חד פעמי, תוך גיוס מסיבי, הכנות ממושכות, מרוץ משוכות, ונסים, הצליחה להעביר בשידור חי את מצעד צה"ל בירושלים ביוני 1968  במלאת שנה לאיחוד העיר. מי שעקב אחר הקישורים בחדר הבקרה ובינו לבין עמדות השידור צריך היה מדי פעם בפעם לעצור את הנשימה  לנוכח איזה תקל, טכני או אנושי. אבל זה הצליח. ואז הממסד לחץ על אליהוא כ"ץ להיערך לשידורים סדירים כי הפוליטיקאים הבינו את המשקל הציבורי שיש למדיום. כץ נרעד לנוכח אפשרות כזאת. " נהיה מוכנים בעוד שנה"- אמר לגלילי. אלא שזה והממשלה, שקודם גררו  את רגליהם לפני קבלת ההחלטה על הקמת הטלוויזיה, פתאום אצה להם הדרך. יתרה מזאת מאחורי גבו של אליהוא כץ כבר נרקמה התוכנית להחזיר את הטלוויזיה לרשות השידור, דבר שכ"ץ לא ציפה לו. אז היה עליו להתפטר, והיו אנשים מקורבים אליו שאכן יעצו לו להתפטר. אלא שגם כאן הוא האמין שיוכל להתגבר על הקשיים העצומים בפנים ולא פחות בחוץ. ואכן לאחר תקופה קצרה בנסיבות שנוצרו הוא נדחק החוצה.

גם הפוליטיקאים עשו עוול לאליהוא כץ וגם אנו העובדים. שכן באותה מציאות שהייתה בארץ גם אילו מינו לתפקיד מנהל הטלוויזיה הישראלית  את מנהל ה-בי בי סי הבריטית או ה-סי בי אס האמריקאית, הוא היה נכשל. בעצם מסיבה זאת הוא היה מסרב לקבל את המינוי

ובכול זאת ואחרי הכול צוות ההקמה היה הבסיס להקמת הטלוויזיה בארץ והוא גם הפיק כמה תכניות מעולות ולאט לאט תוך "מסה ומעש"- התרגום של  Trial and Error היא התחילה לפעול וכטלוויזיה הישראלית היא הגיעה תחת הנהגה אחרת וניסיון של שנים, שאין לו חלופה, להישגים נאים.

"בית היהלומים"

בחדש יוני 2021 "בית היהלומים" בשכונת רוממה בירושלים ששימש את הטלוויזיה יותר מיובל שנים, נהרס. עכשיו  הלך מאתנו גם האיש שבבניין הזה יסד את הטלוויזיה הישראלית. ואנו עם הזמן לטוב ולרע צמחנו שם. אי אפשר  לשכוח.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • נאווה בודק  ביום 01/01/2022 בשעה 1:05 pm

    צבי היקר, קראתי והשכלתי. תודה רבה.

  • תרצה הכטר  ביום 01/01/2022 בשעה 9:22 pm

    יהי זכרו ברוך ! כמרצה לתקשורת ציבורית בבר אילן אני מכבדת את זיכרו ואת המורשת האקדמית שהותיר. אדם נפלא ואיש אשכולות שיהיה חסר לכולנו.

  • ענבר  ביום 01/01/2022 בשעה 9:28 pm

    תודה לך על המילים החמות והמורכבות על סבי.

  • ישעיהו תדמור  ביום 02/01/2022 בשעה 6:57 am

    זכיתי להכיר את פרופ' אליהוא כץ. אדם המעלה היה ואישיותו נלבבת. יהא זכרו ברוך. ישעיהו

  • משה ריבוש  ביום 02/01/2022 בשעה 8:52 am

    מעניין מאוד.
    טלויזיה בירידה רשתות חברתיות שלא ממש ממריאות אז.. מה מחליף?

    • צבי גיל  ביום 02/01/2022 בשעה 11:46 am

      למשה ריבוש. עדיין יש חלקות טובות בעיתונות הכתובה וגם ברדיו, שאף פעם לא נס ליחו ויש מבחר די זמין של משדרים טובים.

      • משה ריבוש  ביום 02/01/2022 בשעה 12:23 pm

        נכון

        עדיין אין זה לא כמו שהטלוויזיה היתה או כמו שחששנו מהרשתות

        אין ממש מדורת שבט

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: