ההיסטוריה תבוא חשבון לא רק עם אנשי הזדון אלא גם עם השותקים לנוכח מעשיהם .
מדינת ישראל והחברה הישראלית עומדות בפני אחת השעות הגורליות מאז קום המדינה, אם לא הגורלית ביותר, ובקרב המפלגה הגדולה בממשלה- מפלגת הליכוד- אין אדם ,שלא לדבר על "צדיק" ,שפוצה פה למעט ראשה שמוליך את המדינה לעבר תהום. |לכך ניתן להוסיף שותפים בממשלה למעט סמוטריץ' ובן גביר.זאת שתיקה רועמת לנוכח מציאות זועקת, גם אם זה נשמע נאיבי מצדי שאני עדיין תוהה.אך זה בלתי נתפס. הרי מדובר על אנשים ולא על "שלושת הקופים" זה שלא יודע ,זה שלא שומע,זה שלא מדבר.
בדרך כלל שתיקה מזוהה עם חכמה. בפרקי "אבות, נאמר לנו כי "סייג לחכמה-שתיקה".ויש עוד אמירות רבות בזכות השתיקה אשר המכנה המשותף שלהם הוא שאם תשתוק לא תאמר או תעשה שטויות. לעומת זאת בתלמוד נאמר "שתיקה כהודאה דמיא" והוא גם כלל משפטי החל בדיון אזרחי לפיה כל טענה עובדתית שנטענה בכתב התביעה ולא הוכחשה, רואים אותה כאילו הנתבע הודה בה, והתובע אינו חייב להוכיח אותה.המחזאי ,הסופר והפילוסוף האירי , ג'ורג' ברנרד שו אמר על השתיקה כי "אין לבוז ביטוי מלא כמותה"
תוך שאני מחפש התייחסות לשתיקה מעין זאת עלה בדעתי לפנות למקורות בכול הנוגע לצדיקים בסדום ועמורה. ולהלן קטע מתוך מה שכתב הרב אליעזר מלמד (3.11.2003 אתר ערוץ 7 )
צדיקים שעומדים בגבורה על עמדותיהם
וזהו שביקש אברהם אבינו: "אולי יש חמשים צדיקים בתוך העיר", וכן ענה לו ה': "אם אמצא בסדום חמישים צדיקים בתוך העיר, ונשאתי לכל המקום בעבורם". ופירש הרב אבן עזרא: "וטעם 'בתוך העיר' – שהם יראים את ה' בפרהסיא", שאז יש סיכוי שיתגברו על הרשעה. אבל אם הם חיים את חייהם הפרטיים הצדקניים בתוך ביתם, אין סיכוי שיתקנו את הציבור. ובמידה מסוימת השפעתם עלולה להיות הפוכה, שאם הם מתגוררים ליד הציבור החוטא ואינם מוחים, הם נמצאים מחזקים את ידם במידה מסוימת. שיאמרו הרשעים: הנה צדיקים אלו יושבים לידינו ואינם אומרים דבר, משמע מעשינו מקובלים. "
במהלך מלחמת לבנון הראשונה, בעת מבצע "שלום הגליל" ( 2.7.1982 ) כתב יהונתן גפן את השיר "על השתיקה". אני מביא כמה קטעים, לרבות בית ראשון ובתים אחרונים.
והיא שתיקתם של פוליטיקאים
ואנשי רוח בעת הקרבות מתוך
אמונה שאין לדבר אלא אחרי
המלחמה.
קין קם להרוג את אחיו
והארץ שקטה,קונסנזוס סביב.
ומעמק להר עברה לחישה
עכשיו
……………
עם יהודי הולך ונכחד
ומנגד שתק העולם מאוחד
וכשמישהו ניסה להביע דיעה
אמרו לו חכה עד אחרי השואה
ועד שהותר להקים צעקה
עמים שלמים נעלמו בשתיקה
……
עכשיו נלחמים פה ולא מדברים
נלחמים בשביל מה –שאל הנופל
וענו לו שלושה מטחי ערפל
הבוז לכם מלכדי האומה
היודעים לדבר רק כשאין בשביל מה
ובערב בחירות אחרי שאמות
יתחיל הפטיפוט
כמובן שגם שתיקות הן מידתיות ויש להם דינמיות. אילו העם הגרמני וגם צמרת הצבא הגרמני לא היו שותקים עם התבססות המשטר הנאצי בשלביו הראשונים, גרמניה של היטלר לא הייתה קמה. אך ברגע שהיא קמה והחלו הפורענויות, העם הגרמני המשיך לשתוק וגם חלקים ניכרים של העולם החופשי .אנו בני המאות ה-20 וה-21 מודעים לתוצאה של השתיקה הגדולה בעת שהנאצים רצחו ששה מיליון יהודים תוך כוונה למחוק את העם היהודי כולו. על השותקים אז כתב המשורר נתן אלתרמן בשירו "מכול העמים" שאני מביא את שני הבתים האחרונים:
"שֶׁאַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הַיְלָדִים
לֵהָרֵג מוּל כִּסֵּא כְבוֹדְךָ.
וְאַתָּה אֶת דָּמֵנוּ אוֹסֵף בְּכַדִּים
כִּי אֵין לוֹ אוֹסֵף מִלְּבַדֶּךָ.
וְאַתָּה מְרִיחוֹ כְּמוֹ רֵיחַ פְּרָחִים
וְאַתָּה מְלַקְּטוֹ בְמִטְפַּחַת,
וְאַתָּה תְבַקְשֶׁנּוּ מִידֵי הָרוֹצְחִים
וּמִידֵי הַשּׁוֹתְקִים גַּם יַחַד."
עד כאן. והמשכיל בעת ההיא לא יידום.