איפה אתם.

איפה מאות אלפי המפגינים של "הרוב" אשר בשמו ממשלה זאת מנסה להרוס ולהחריב את אשר עמלנו והשגנו במשך מאה שנה.

זאת הפעם השלישית מאז קום המדינה לפני קרוב ל-75 שנה שהעם, ברובו, אמר את דברו. בפעם הראשונה זה  היה במלחמת העצמאות. בן גוריון אכן הכריז על עצמאות אבל היה זה העם שלחם עליה בכול נפשו ומאודו. בפעם השנייה שהעם אמר את דברו  היה בעקבות מלחמת יום הכיפורים, בשל השבר באמון בהנהגה, ואילץ את הממשלה בראשות גולדה מאיר לפרוש. בפעם השלישית שהעם, ברובו, ללא צל של ספק, אומר את דברו -זה בימינו לנוכח הגזרות שממשלת זדון ,על כול שלוחותיה, על דובריה ושותקייה, מתכוונת להנחית חורבן על המדינה היהודית ופגיעה אנושה בעם היהודי.

כאשר ראיתי את רבבות המפגינים, שהלכו ורבו, ברחבי הארץ, בערים הגדולות ובפריפריה, דימיינתי בעיני רוחי  את הבריקדות של לוחמי החופש בהיסטוריה ונזכרתי בשיר של איש ביתר ולוחם אצ"ל, מיכאל אשבל, אשר הבית שלו הוא הבא:

עלי בריקדות ניפגש, ניפגש!
עלי בריקדות חרות נישא בדם ואש
רובה אל רובה, קנה יצדיע
כדור אל כדור יריע
עלי בריקדות, עלי בריקדות ניפגש!

ויש לי תחושה עמוקה מאוד שאם חרב הגזרות לא תוחזר לנדנה- העם ,ברובו, יעלה על בריקדות עד כדי מרד. בהיסטוריה בכלל, לרבות בעם היהודי ,העם נדרש למרוד במלכות הרקובה והמושחתת, ולעתים אווילית, כדי ליצור סדר יום אחר, חברה אחרת, ולהשיב את "שופטינו כבראשונה" ולחדש ימינו כקדם לשלטון זדון .

במוצ"ש האחרון, ראינו בפעם הראשון הפגנה מרשימה ב"אפרת" גדול היישובים בגוש עציון נגד כוונות הממשלה. נשמעו קריאות כמו "זה ביזיון" "זה חילול הקודש" "מה שלמדנו מן התורה הוא שהכוח  של השלטון משחית". נמסר לי כי תושבים מן היישוב הסמוך " תקוע" השתתפו אף הם בהפגנות, רובם בירושלים.

ההפגנה ביישוב "אפרת" בגוש עציון. צילום מתוך המרקע.

בקריאה לציבור שפורסמה על ידי קבוצת רבניות ורבים נאמר כי "בימים קשים אלה, ימי רעידת אדמה בעולם, וימי רעידת אדמה בארצנו האהובה, ובחברה הישראלית כולה. אנו, מנהיגים ומנהיגות רוחניים, רבני כלל ישראל, על כל שבטי ישראל, מזמינים את כלל ישראל להתענות יחד ולהתפלל על כולנו ולבקש זה על זה רחמים." בקריאה נאמר עוד :"לא באנו לזה העולם בשביל ריב ומחלוקת. ולא בשביל שנאה וקנאה וקנטור. רק באנו לעולם ושבנו לציון כדי לבנות בה בית לכולנו. בית של חרות צדק ושלום, לאור חזונם של נביאי ישראל."

הם הודיעו  על התכנסות, ביום ב', הוא יום השביתה וההפגנות שעליה הכריזו מארגני המחאה, לבית הנשיא להתענות יחד בעד כלל ישראל.

רוב העם אינו עם ממשלה זאת.

בשעה שמארגני הפגנות המאחה מצליחים להביא מדי שבוע , וימים רבים במשך השבוע ,המונים למחות נגד גזרות הממשלה, לא ראינו הפגנות,לא ספונטניות ולא מאורגנות בעד הממשלה והרפורמות שלה.הסיבה להערכתי היא אחת: הציבור גם מקרב אלה שתמכו בממשלה, בייחוד לליכוד- לבו אינו עם המדיניות. משום כך גם אם ההפגנות היו מאורגנות אפשר מאוד ורבים לא היו מתייצבים או המתייצבים לא נמנו עם "מלח הארץ" בלשון המעטה.

סימנים לתחושה זאת הוא הסקר שערך אמש התאגיד "כאן 11 " ולפיו רוב בולט של העם- 50%- הם נגד הרפורמות בשעה שהתומכים והלא יודעים מתחלקים  בערך שווה בשווה. ובכול הנוגע להצעת נשיא המדינה בנאומו לאומה ביום א' בערב על גישור בין התפיסות השונות- זאת זכתה כמעט בשני שלישים מכלל המשתתפים בסקר.

מכאן שלא זו בלבד שהממשלה לא מייצגת את הרוב, כפי שהיא טוענת אלא היא מייצגת מיעוט בעם. בכך היא לא רודנית בפוטנציה אלא בפועל. לכן הדרישה הנכונה וגם הליגטימית היא לקרוא לממשלת מחדל זאת להתפטר לפני שהיא תגרום עוד נזקים על אלה, החברתיים, הכלכליים והמדיניים, שהיא כבר גרמה עוד לפני מימוש הרפורמה. היא לא ראויה לשלוט בשום פרמטר.לא הצעקנים שבה וגם לא השותקים חסרי עמוד  השדרה שבה.

פרשת השבוע- חזון ישעיהו.

ציון במשפט תיפדה.

 חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ אֲשֶׁר חָזָה עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלָם בִּימֵי עֻזִּיָּהוּ יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּהוּ מַלְכֵי יְהוּדָה:
שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ כִּי יְהֹוָה דִּבֵּר בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי וְהֵם פָּשְׁעוּ בִי:
 יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן:
 הוֹי גּוֹי חֹטֵא עַם כֶּבֶד עָוֹן זֶרַע מְרֵעִים בָּנִים מַשְׁחִיתִים עָזְבוּ אֶת יְהֹוָה נִאֲצוּ אֶת קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל נָזֹרוּ אָחוֹר:
 עַל מֶה תֻכּוּ עוֹד תּוֹסִיפוּ סָרָה כָּל רֹאשׁ לָחֳלִי וְכָל לֵבָב דַּוָּי:
 מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה לֹא זֹרוּ וְלֹא חֻבָּשׁוּ וְלֹא רֻכְּכָה בַּשָּׁמֶן:
 אַרְצְכֶם שְׁמָמָה עָרֵיכֶם שְׂרֻפוֹת אֵשׁ אַדְמַתְכֶם לְנֶגְדְּכֶם זָרִים אֹכְלִים אֹתָהּ וּשְׁמָמָה כְּמַהְפֵּכַת זָרִים:
 וְנוֹתְרָה בַת צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה כְּעִיר נְצוּרָה:
 לוּלֵי יְהֹוָה צְבָאוֹת הוֹתִיר לָנוּ שָׂרִיד כִּמְעָט כִּסְדֹם הָיִינוּ לַעֲמֹרָה דָּמִינוּ:
 שִׁמְעוּ דְבַר יְהֹוָה קְצִינֵי סְדֹם הַאֲזִינוּ תּוֹרַת אֱלֹהֵינוּ עַם עֲמֹרָה:
 לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם יֹאמַר יְהֹוָה שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים לֹא חָפָצְתִּי: תָבֹאוּ לֵרָאוֹת פָּנָי מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם רְמֹס חֲצֵרָי:
 לֹא תוֹסִיפוּ הָבִיא מִנְחַת שָׁוְא קְטֹרֶת תּוֹעֵבָה הִיא לִי חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת קְרֹא מִקְרָא לֹא אוּכַל אָוֶן וַעֲצָרָה:
 חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי הָיוּ עָלַי לָטֹרַח נִלְאֵיתִי נְשׂא:
 וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם אַעְלִּים עֵינַי מִכֶּם גַּם כִּי תַרְבּוּ תְפִלָּה אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ:
 רַחֲצוּ הִזַּכּוּ הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם מִנֶּגֶד עֵינָי חִדְלוּ הָרֵעַ:

"נבואת ישעיהו" איור :אתר תנך ממלכתי

 לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט אַשְּׁרוּ חָמוֹץ שִׁפְטוּ יָתוֹם רִיבוּ אַלְמָנָה:
 לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יְהֹוָה אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ:
אִם תֹּאבוּ וּשְׁמַעְתֶּם טוּב הָאָרֶץ תֹּאכֵלוּ:
 וְאִם תְּמָאֲנוּ וּמְרִיתֶם חֶרֶב תְּאֻכְּלוּ כִּי פִּי יְהֹוָה דִּבֵּר:
 אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט צֶדֶק יָלִין בָּהּ וְעַתָּה מְרַצְּחִים:
 כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם:
 שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ וְרִיב אַלְמָנָה לֹא יָבוֹא אֲלֵיהֶם:
 לָכֵן נְאֻם הָאָדוֹן יְהֹוָה צְבָאוֹת אֲבִיר יִשְׂרָאֵל הוֹי אֶנָּחֵם מִצָּרַי וְאִנָּקְמָה מֵאוֹיְבָי:
 וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ וְאֶצְרֹף כַּבֹּר סִיגָיִךְ וְאָסִירָה כָּל בְּדִילָיִךְ:
 וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָּנָה:
 צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה:
 וְשֶׁבֶר פֹּשְׁעִים וְחַטָּאִים יַחְדָּו וְעֹזְבֵי יְהֹוָה יִכְלוּ:
 כִּי יֵבֹשׁוּ מֵאֵילִים אֲשֶׁר חֲמַדְתֶּם וְתַחְפְּרוּ מֵהַגַּנּוֹת אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם:
 כִּי תִהְיוּ כְּאֵלָה נֹבֶלֶת עָלֶהָ וּכְגַנָּה אֲשֶׁר מַיִם אֵין לָהּ:
 וְהָיָה הֶחָסֹן לִנְעֹרֶת וּפֹעֲלוֹ לְנִיצוֹץ וּבָעֲרוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו וְאֵין מְכַבֶּה:

חלומות 5

הרפתקה לילית *

קטע מתוך זיכרונות של נער מתבגר שבא ארצה בשלהי שנת 1945. הוא לקוח מעלילה היסטורית ,בשם "לשחק על חלומות" .במוקד הסיפורת, fiction  ,שמבוססת על תיעוד- צעירים וצעירות ששרדו את ממלכת החושך ועפו כפרפרים לקראת האור ומימוש חלום גדול, בארץ ישראל ,בתקופה סוערת ורוגשת של אירועים דרמטיים בימים שלפני קום המדינה ומלחמת העצמאות. סיפור על חלום ושברו.

גיבורי אותה תקומה, רובם המכריע אינם אתנו כבר בין אם בשל הגיל ובין שנפלו כלוחמים צעירים במלחמת העצמאות או במערכות אחרות ,חלקם בלא להשאיר שריד משפחתי. הסיפור ,שהוא הצצה בלבד לאותם אירועים, מובא מאחד מהם בערוב ימיו ,שחווה את האירועים האלה כמו חבריו באותו גיל עם אותו מטען כה פגיע ושביר ובאותה מידה-לא פחות עוצמתי.

***************************************

ערב אחד בעודנו בחדר האוכל נמסר לנו כי הקבוצות הבוגרות יתכנסו כעבור שעה עם מדריכיהן.במפגש זה נמסר לנו  שאנו אמורים לצאת עוד באותו ערב לטיול לילי, חלקו ברגל וחלקו ברכב.המסע היה עטוף מסתורין. יצאנו לדרך,עצרנו,כמובטח ליד אחד הפרדסים בסביבה למנוחה קצרה וצרכים אחרים.לאחר הליכה של כמה קילומטרים  הגענו לפאתי איזה פרדס ושם חיכו לנו משאיות ששימשו להובלת תוצרת חקלאית של תנובה ובהן שאריות של עלים,ענפים ושרידים אחרים של ירקות ופרי.היו שם ארגזים אך לא לכולם היה מקום לשבת על הארגזים אך גם לא רבים קפצו על המציאה הזאת. להיפך היו שרצו לעמוד לראות היכן לוקחים אותנו.

המסתורין ריגשו אותנו וניחשנו שאנו אמורים לקחת חלק באיזו משימה לאומית,אף כי בלי נשק.ישבנו או עמדנו מכונסים בתוך עצמנו ופה ושם חדרה בנו איזו תחושה שאנו חיילים קטנים שמזיזים אותם באיזה מסע אל הבלתי נודע. ידענו שאנו נוסעים בכוון דרום מערב ופה ושם אף זיהינו את הנתיב. בקטע מסוים היינו על דרך שכם-כפר יונה. כאן עצרו המשאיות מחשש של היתקלות בפטרולים של הליגיון הערבי שהיה לו בסיס בשכם. באיזור כפר וויתקין וגבעת אולגה היו בסיסי המשטרה הבריטית הניידת.בחוף היו מתקנים של  הצי המלכותי הבריטי. המשכנו לנסוע ולעצור מדי פעם  כאשר שמענו משק של כנפי מטוס מרחף מלמעלה.לחיל האוויר הבריטי היו בסיסים ומתקנים ליד לָג'ון , ועין שמר.

שמענו כי בפברואר אותה שנה חיבלה ההגנה  בבניין המשטרה בג'נין וגם הניחה מוקשים בסביבה .גם האצ"ל לא היה מובטל באותו חודש והוא חיבל במתקני תעופה ליד עין שמר. משום כך נדרשה מידה רבה של זהירות באותו אזור. המשאיות שלנו השתדלו תמיד לנוסע בנתיבים בתוך הפרדסים ,הבוסתנים והחורש .בשלב מסוים נצטווינו לרדת מן המשאית ומצאנו עצמנו בלב ג'ונגל של פרדסים. מדי פעם בפעם כאשר העננים  מלמעלה התפזרו והירח האיר את  הצמרות ,נראו העצים כמו אשוחי חג המולד שאימא טבע בעצמה קישטה. התפוזים היו תלויים על אמיריהם שכבדו וכאילו התבקשנו אנו להתכבד בהם בלא חשש מחייקין או שושני מן המושבה.

בינות לעצים הצפופים השחר אינו מפציע.כאן קרני השמש שחודרות מבעד לעלווה מבשרות פתאומית את הבוקר.אז הבחנו שאנו הולכים בכוון לחוף. בפאתי איזה פרדס נעצר הטור. קבלנו כריכים ותה חם מתוך טנדר שחיכה לנו ולאחר שאכלנו והתרוקנו בין השיחים הוצעדנו אלא החוף על ידי מדריכים אחרים שחיכו לנו. הלכנו לכוון רשפון ושפיים. מדריך הגדנ"ע שלנו, אריק, שנשאר אתנו גילה לנו מה המשימה שלנו. ”אם אנו מצליחים להביא אניית מעפילים אל החוף מבלי שהבריטים יגררו אותה לעתלית,אנו מורידים את העולים בתוך המים,ולפעמים בסירות או על זרועות עד לחוף" . "אז ניכנס למיים בלי בגדי רחצה?" שאל קובה. "לא תיכנסו"- ענה אריק חדות. "כדי לבלבל את הבריטים שעלולים להופיע ביבשה,אנו עושים  סָלָט,מערבבים את העולים עם הוותיקים והחיילים הבריטים לא יודעים להבחין בין וותיק לעולה. אם הם עוצרים וותיק במקום  עולה הם נאלצים לשחרר אותו".

סוף סוף ידענו לאיזו תכלית הובאנו לכאן. סָלָט.כעבור זמן מה לאחר ששני מדריכים יצאו לבדוק את השטח,התקרבנו לכביש שהיה ריק. עברנו אותו והגענו לשטח של משתלה וכאן אמורים היינו לחכות ולקבל הוראות לאיזה כוון להמשיך. לא חכינו זמו רב ומתוך העצים הגיחו לעומתנו פטרולים של הצבא הבריטי ברגל ובג'יפים. אלה הקיפו אותנו בלא לומר מילה  הצביעו על הכוון .straight ahead', strait ahead   צעק קצין כשהטומיגנים והרובים של פקודיו מופנים כלפינו.לאחר הליכה של עשר דקות הגענו לשטח פתוח שבו נערמו סלילי תיל,ציוד מוכן ומזומן להזדמנויות כאלה , כדי להקים גדר דוקרנית שתסגור עלינו.אריק נעלם. כאילו האדמה בלעה אותו.  מצב הרוח שקע לגבוה פני ים המלח.

תוך זמן קצר ,לאחר שהתמקמנו על הקרקע והתכוונו להשתטח כמו בהפגנה פסיבית, הופיעו פתאום כמה טנדרים מן היישובים הסמוכים ובהם נשים וגברים. הם קפצו בזריזות והורידו אתם תיבות תנובה  מלאות בכריכים ובקבוקי שתייה-תה ,קפה ,קקאו, מיץ. הם גם הביאו אתם שמיכות קלות כאילו באנו לפיקניק.  מצב הרוח השתנה וכדרך היהודים בכלל והישראלים בפרט נסקנו מן התהום  לפסגות ,ממצב רוח מחורבן לאופוריה. מישהו קשר  דגל כחול לבן שהביא אתו לענף והרים אותו. עשינו צעד ראשון במולדת למען עליה חופשית ומדינה יהודית.

איור: יורם פוגל

הבריטים לא הפריעו לחלוקת האוכל  ורק בדקו את תכולת הארגזים. הם נראו אדישים לגמרי. מעשנים סיגריות,פטפטו,הסתובבו ולא עשו דבר  שהיה בו כדי להשניא  עצמם עלינו.ג'נטלמנים.אל נשכח שהבריטים ובראשם ווינסטון צ'רצ'יל היו גיבורינו . הם לחמו נגד הנאצים. משום כך העובדה שעצרו אותנו לא עוררה בנו טינה.אפילו היינו אסירי תודה להם שזימנו לנו מעצר כזה,אפוף תיל ותהילה. חצינו את הרוביקון. אנחנו חלק מן היישוב,בפועל ובמעשים.הרי על זה חלמנו.

+++++++++++++++++++

*הקטע הזה הוא אירוע שקרה. מדריך הגדנ"ע שלנו- אריק, הוא אריק שיינרמן יליד כפר מלל, לימים אריק שרון.

להחזיר את הבעלות על השידור הציבורי לציבור.

מחיר אגרת השידור  הוא זעום בעבור הרחקת איניקוויזיטור המדיה ממכשיר ההמתה שלו.

בעבר כבר הקדשתי פוסט או שניים לאותה קבוצה קהילתית ברחוב חיסין והרחובות הסמוכים במרכז תל אביב. קבוצה זאת שמשותף לה "ווטסאפ" היא מקור של עזרה הדדית, עזרה לזולת במצוקה, מידע שכונתי ועירוני , מסירה וקבלה של פריטים,ובראש וראשונה מאבקים  מול מוסדות העירייה, בכול הנוגע לפגיעה סביבתית.פה ושם יש בה קריאה לסולידריות עירונית או לאומית אם יש בה עניין לתושבים מבחינה,תרבותית, חברתית ולעתים גם ציבורית -פוליטית. אני רואה  בקבוצות אלה מרכיב חיוני של חברה דמוקרטית בכלל ואצלנו בישראל- בפרט. לפני עשרה ימים  פורסם בווטסאפ קול הקורא הבא של חנן.

במסגרת המחאה הכללית עלה רעיון שכולנו נעבור בחדשות של 8 בערב לערוץ 11. ככה יום אחרי יום.גם תהנו מערוץ טוב וגם תעלו לו את הרייטינג שיהיה קושי לסגור .נא סמנו שאתם בעניין ביצוע ותפיצו בכל הכוח. לא ניתן לסגור ערוץ  ציבורי יחיד שהוא טוב, רק מפני שהוא ביקורתי כלפי השילטון.!!!!!

ולא זו בלבד אלא  ביום ו' הקרוב מתוכננת הפגנה ליד הסינמטק בתל אביב בסיסמה "כאן  נולדתי". ומתברר שעל עצומה נגד הפגיעה בשידור הציבורי חתמו עד יום ג' יותר מ-120,000 אנשים.

קרה משהו לציבור הישראלי בבחינת  המענה המקראי לרוע,כפי שנאמר וְכַאֲשֶׁר֙ יְעַנּ֣וּ אֹת֔וֹ כֵּ֥ן יִרְבֶּ֖ה וְכֵ֣ן יִפְרֹ֑ץ ..תופעה שצריכה לעודד את שוחרי החופש. שכן כול יום שעובר וחרב דמוקלס של שר הצנזורת, ד"ר שלמה קרעי , תלויה מעל לראש  תאגיד השידור הציבורי, ובעצם מעל לראשינו,אסור לנו  המאזינים, הצופים  ואזרחי המדינה לעבור על זה ללא מאמצי בלימה מול אינקוויזיטור השידורים. עד כה פורסמו עצומות, נערכן אסיפות מחאה נכתבו מאמרים שודרו כתבות. אבל זאת בפעם הראשונה שאני שומע על  הזדהות מיוחדת במינה של  אזרחים מן השורה עם הערוץ הציבורי.עם זאת, בשעה שהציבור ביוזמתו עושה את שלו- האופוזיציה חייבת ללוות את המאבק בכלים משלה.

להחזיר את אגרת השידור.

אגרת הרדיו והטלוויזיה הייתה נהוגה בישראל עשרות שנים, עוד מתקופת המנדט הבריטי. היא בוטלה ביולי 2014, לאחר ביקורת רבה בציבור על תפקודה הרעוע והכושל של רשות השידור שהתפרסמה עקב מזימות ותככים שעשו כותרות חדשות  לבקרים .הרשות בעידן זה הייתה רקובה מן היסוד, בשל מינויים פוליטיים כושלים ואינטרסנטיים על ידי ממסד בראשות ביבי נתניהו. עד כדי כך- שהתנהלה מלחמת חורמה גם בין ההנהלה בראשות המנכ"ל, יוני בן מנחם לבין  הוועד המנהל בראשות אמיר גילת, שניהם ממוני הממסד, כשברקע מוסד רקוב מעלה צחנה תוך קשרים עם מפיקים מושחתים. אז אושרה הרפורמה ברשות והאגרה בוטלה.

אלא שבמקום למנות מוסדות  רשות שיהיו נאמני השידור הציבורי במלוא משמעות המילה, מבטלים את האגרה, וזה הצעד הראשון של ניתוק הזיקה של הציבור לרשות השידור . כול השאר ידוע לדור הזה והוא פרוק הרשות והקמת התאגיד. אך האגרה לא חודשה. וזה מה שמאפשר, בין היתר ,לשר התקשורת לתכנן את חניקת השידור הציבורי בשיטת האינקוויזיציה עד צאת נשמתו .אבל הציבור ממשיך לשלם שכן בשנת 2015 משרד האוצר החליט לייקר את אגרת הרכב, כדי לממן את הוצאות השידור הציבורי.

האגרה. ביטולה טעות היסטורית

האגרה נהוגה בחלק גדול ממדינות אירופה הנאורות ובראשם אנגליה שם פועל ה-בי.בי.סי.,פאר השידור הציבורי בעולם.היא נהוגה בין היתר בצרפת,בגרמניה בדנמרק, באיטליה,ביוון,בצ'כיה, בשוויץ,בסלובניה בסלובקיה  ועוד.בארה"ב הממשלה הפדרלית מממנת את ה PBS   -שרות השידור הציבורי.

הביקורת נגד  האגרה.

עם זאת ביקשתי לשמוע דבר או שניים ממי שבקיא בסוגיה על כול היבטיה. ידידי, יאיר אלוני, שעבד ב-בי.בי.סי. במדור העברי, היה מנכ"ל רשות השידור וחבר "וועד לנדס" ,שהיא זאת אשר בחנה את כול המכלול, והניחה את היסודות לתאגיד.

אלוני אומר כי האגרה שנויה במחלוקת מזה שנים בבריטניה, והיא עומדת בפני ביטול ב-2027. אשר למצב בישראל-הוא עומד על כמה גורמים: "בארץ -האגרה היתה הגורם מספר אחד לעוינות הציבור את רשות השידור. ראשית, בגלל אגרסיביות הגבייה. שנית, בגלל המנטרה המותנית ״יש תמורה לאגרה״ .לאמור-אם אני האזרח הקטן לא באתי על סיפוקי כי אז מה? יש לי היתר למפרע, לא לשלם? שלישית, בגלל התפיסה שהתפתחה( על האגרה- כעל מניה. צ.ג) . נניח שזה נכון: מתי מתקיימת אסיפת בעלי מניות? איזה אחוז הם מהווים באחזקת מניות? מה זכותם לבחור בעלי תפקידים בארגון?אני מותיר את המטפורות לעולם אליו הן שייכות – לספרות, או לתנ״ך."

יאיר אלוני סוקר באוזניי בקצרה את הרקע לאגרה שעליה עמדתי ולאורה הוא הביע את עמדתו בוועדת לנדס. הוא הפנה את תשומת הלב של חברת המחקר, שהוועדה שכרה, כדי לבחון את הדוגמה  של רשות השידור בפינלנד, שעשויה להתאים למציאות שלנו. לאמור:" אנחנו, הממשלה, נקצה את הסכום לתפעול הגוף שאנו חפצים להעמיד לטובת הציבור, ובחלקו לטובתנו: הודעות חירום למשל. סכום זה יאושר בכנסת ואין לאיש זכות לגעת בו." אלוני מציין כי  לשמחתו הסיכום  בוועדה היה פחות או יותר ברוח זאת. אלא, הוא מעיר ש "איש לא צפה את הֶבלי קרעי-קהלת-קופל( הפרופסור למדעי המחשב ,משה קופל ,העומד בראש פורום "קהלת". צ.ג) ,כנראה ברוח גבית של פוליטיקאי מוכר. רק הפינים צפו ״עלטה מנטלית״ כזו. בחוק שלהם יש מגבלות, סייגים והוראות, איך, בשיתוף פעולה בין נציגי הסיעות בפרלמנט שלהם, משנים את התקציב. "

יאיר אלוני. צילום אוסף משפחתי.

וככה מסכם זאת יאיר אלוני:" עבדתי ב-בי. בי. סי. קיבלתי ממנו המון. אני גורס ששם ״פירקו אותי, הרכיבו מחדש ומירקו״. מה שנכון לגבי הפרט, אינו בהכרח נכון לגבי חברה ומדינה. לכן, הדוגמא האנגלית אינה מתאימה לישראל. מתאימות לה שתי דוגמאות בסדרי הגודל שלנו: דנמרק :הרשתות התימטיות החכמות, תולדת הדיגיטציה, ופינלנד- ארגון וחוק".

הערה שלי לשיטת השידורים בדנמרק, שיאיר אלוני מזכיר. השידור הציבורי- ה- DR  ממומן על ידי אגרה  אשר מחויבים לשלמה כל משקי הבית בדנמרק המחזיקים  במכשיר טלוויזיה,מחשב,  סמרטפונים או התקנים אחרים בעלי גישה לאינטרנט.כיום מפעיל DR שישה ערוצי טלוויזיה, כולם משודרים בשידור חופשי דיגיטלי ברשת הדיגיטלית הארצית.לאמור שגם בדנמרק וגם בפינלנד יש אגרה ושידור ציבורי מופתי.

 בכל זאת- אגרה.

לכך אני יכול להוסיף שאכן, לצערי, ישראל אינה אנגליה, בשום פרמטר. שם זאת מערכת ערכים אחרת, מסורת אחרת, כיבוד הפרט וזכויותיו וסובלנות וסבלנות. דווקא מסיבה זאת אני מצדד באגרה בישראל , ואני יודע כי בקרב בכירי הרשות ואנשי מחקר ואקדמיה הייתה תמימות דעים כי עם כול הפגמים שיש בה היא רצוייה יותר מתקצוב ממשלתי. זה לא רק מעשה סמלי אלא כלכלי,והפעם  זאת שעת רצון מצד הציבור שיש לנצל אותה. התאגיד לא יהיה כבול בין היתר ברשעות של השר ובגחמות של  פוליטיקאים וחברי כנסת שיש להם טענות וטרוניות נגד השידורים ,לרוב מן ההיבט הפוליטי.ככלל, הציבור שהולעט על יד גופים אינטרסנטיים צדד בביטול האגרא.בסקר שנערך בשעתו, הרוב תמך בביטול האגרה. מעין תמיכה זוטא ב"בּרֶקזיט" שהבריטים בוכים מרה על החלטה אומללה זאת.

אם האופזיציה תעלה את ההצעה והקואליציה תדחה אותה,בכך תיקרע עוד פיסת תחפושת של ממשלה זאת על הדאגה לאינטרס הציבורי.אין לי בעיה עם ההגדרה של ה"מניה" המטפורית. היא איזה סמל ויש חשיבות  לסמלים בחברה הישראלית.לצערי לא הסבירו, לא הרשות , לא מחלקת הגבייה ובוודאי לא התקשורת ,את המשמעות של "מניה" זאת. לכן חייבים לעשות זאת  עכשיו.חייבים להסביר לציבור הרחב את המשמעות של השידור הציבורי בחיי היום שלו ובמישור הרחב  -נחיצותו לדמוקרטיה. זה העיתוי הנכון.

אשר  לגובה האגרה- כיום, כאשר האוכלוסייה של המדינה גדלה במידה ניכרת מאז העשור שעבר, יש להניח שהאגרה לא תהיה גבוהה במידה משמעותית מזאת ,פחות מ-400 שקלים לשנה ופטורים לאלה שאין ידם משגת לשלם אותה.

 וכן אם שכחנו- ציבור העיתונאים. טוב שכמה בכירים מן הערוצים המסחריים השתתפו בכנסי המחאה נגד פגיעה בשידור הציבורי.ומכיון שהשידור הציבורי הוא issue  לא פחות  מכלכלה, תרבות, חברה ובידור-  ראוי לעסוק בו גם במסגרת השידורים. וזה אמור גם לגבי התאגיד שמתנהג כמו מנזר שתקנים בכול הקשור לגורלו.שיואיל ברוב טובו לסקר את הנושא שנוגע לו ולכולנו. לא זה ולא צנזורה עצמית יקבעו את הגורל שלו.

לסיכום. ככול שהציבור הרחב, על כל שדרותיו יעמוד איתן נגד פגיעה בדמוקרטיה, שהשידור הציבורי הוא חלק ממנו, הוא  יסייע בפירוק הגרדום שהתליין מכין לתאגיד השידור הציבורי.

.

מה יש כאן להסביר.ממשלה הוקמה כדי למשול.

מינויה של ח"כ גלית דיסטל אטביראן לשרת הסברה ריקה מתוכן ומיותרת כמו מינוי שרים במשרדים אחרים. יש שר אחד- ביבי נתניהו-המושל ,המנהיג.

באחד הערבים בראשית  החודש חזרנו נכדתי אלינור ואני מסימפוזיון באוניברסיטת תל אביב בנושא: "האם השמועות על מותה של הטלוויזיה מוגזמות?"- נושא מרתק לעצמו. אלא שלא על כך היה הוויכוח בין אלינור לבין הנהג שהחזיר אותנו הביתה ומצד נכדתי בטונים די גבוהים ובהתרגשות.  הנושא היה "משילות". הנהג טען – כי ממשלה מוקמת כדי למשול. חד וחלק. כול הדקויות שנכדתי ניסתה לשלב בדו שיח לא היו נהירות לנהג. הרי ממשלה נבחרת כדי למשול- לא?

חברת התקליטים :"קול אדוניו"

ואם אני מנסה לרדת לעומק העניין, עומק די שטוח, אני די מבין אותו. האם למשל נהג המונית יהיה מוכן למסור את ההגה למישהו אחר בעודו מסיע לקוחות.המונית היא על שמו. היא שלו. ככה עובדת התעמולה .אם לכך תוסיפו עוד מילים ומונחים חדים כמו "אוייב", "ביטחון פנים", "מדינה יהודית" ,מסורת יהודית" ואולי עוד מונח קליט- תקבלו את הממסד הקיים שנבחר בבחירת דמוקרטיות.הענין הוא פשוט בתכלית.

אשר לוויכוח אילו נתקלנו בנהג כזה שמוכן להסביר את עצמו היינו מקבלים דיאלוג מסוג כזה:

הנהג: היו בחירות?

אלינור: היו.

הנהג: הכנסת הנבחרת בחרה בממשלה.

אלינור: בחרה.

הנהג: יש שר לביטחון פנים.

אלינור: יש

הנהג :הוא צריך לדאוג לסדר ולביטחון התושבים

אלינור: כן

הנהג: יש שר המשפטים?

אלינור: יש

הנהג: אז הוא אחראי על המערכת המשפטית.

אלינור: הוא אחראי.

הנהג:יש ראש הממשלה שממונה על הממשלה

אלינור: יש

הנהג: אז מדוע באים בטענות, אם כול אחד מאלה רוצה למלא את תקפקידו על הצד הטוב ביותר.מעליהם יש ראש ממשלה שהוא אחלה גבר.

הנה קבלתם את התמונה כיצד אובדת דמוקרטיה. מסרים של תנועות קיצוניות הם קומפקטיים, פשוטים, תפיסים, חדים וחלקים .הם באים מצד תועמלנים מתוחכמים אל ציבור לא מתוחכם. הסברת תהליכים דמוקרטיים היא מערכת דקויות ששייכת לטונים הרמוניים מעודנים וקשת של תת דעות, והסברים ומונחים משפטיים. לכן קל להסביר לעמך, או חלק ממנו,מהו שלטון  וקשה להסביר לו מה הם גבולות השלטון ומהי החלוקה בין הרשויות. הוא לא אוהב בלבולים.

האופוזיציה כשלה בהסברה גם כאשר שלטה.

"הסברה" כפי שאני מציין לא פעם הוא מונח "תוצרת כחול לבן". אין חיה כזאת  בשם הזה בשום מקום בעולם. היא נוצרה אצלנו כשהמדינה הייתה צעירה וצריך היה להסביר לציבור, שהדמוקרטיה לא הייתה שורשית אצלו, אי אלה דברים לא נהירים או דברים שנהירים למפלגת השלטון ולשותפיה. שרי ההסברה היו שרים חזקים בשלטון כמו שמעון פרס וישראל גלילי. אלוף(מיל) אהרון יריב נתמנה כשר בממשלת  גולדה מאיר לאחר מלחמת יום הכיפורים בעקבות המפלות שנחתו על  המדינה ועל ממשלת גולדה מאיר- הסמכותית.

מעבר לזה בדרך כלל,יש משרדים למידע,לתעמולה, האחרונה בעיקר במדינות טוטליטריות ששם אמצעי  התקשורת אף הם בידי הממשלה, בפועל, ולא בעקיפין כמו במדינות  אחרות.אצלנו הם לא בידי הממשלה במישרין  אלא בידיי טייקונים בשרות הממשלה אשר מממנים את הערוצים המסחריים. ישנו התאגיד הציבורי שאותו שר התקשורת החדש בהשראת אדמו"רו,ביבי, רוצה לחסל.

דומני שכבר הזכרתי את הסיפור לאחר שהתמניתי לדובר "רשות השידור וממונה על קשרי ציבור". בדברי ,בהופעה הראשונה בפני הוועד המנהל של הרשות ,ביקשתי לעשות רושם. פתחתי ואמרתי כי במקורות שלנו ה"דובר" הראשון היה אהרון, אחיו של משה. זאת מפני שמשה היה "כבד פה".אם לא תגמגמו לא יהיה צורך בדובר שיסביר אתכם, וזה המצב הטוב ביותר. אמרתי להם. אך לא זאת אופי ההסברה שביבי מכוון אליה.

כדרכו ביבי מרסק נושאים, או מאחה אותם, כדי לשלוט בהם. בדיוק כמו שריסוק נושאים בעשרות ערוציי תקשורת היא לתועלתו. פעם קראו לזה "הפרד ומשול". העיקרון הוא אותו עיקרון רק האמצעים מגוונים ומתוחכמים הרבה יותר. להלכה, משרד החוץ הוא העוסקת בהסברת חוץ, למשרד הביטחון יש מערכת מידע משלו, כמו למשרד התיירות. לשכת העיתונות הממשלתית, שבעיקר משרתת את עיתונאי חוץ, הייתה בשליטת של משרד ראש הממשלה. לכן במצבים רגילים נושא ההסברה היה לא רק מורכב אלא נתון למאבק בירוקרטי מתמיד בין הזרועות השונים של השלטון. לא כך בעידן נתניהו. יש שר לענינים אסטרטגיים רון דרמר, שהיה שגריר ישראל בארה"ב ואיש אמונו של ביבי, שבפועל הוא שר החוץ ,ויש שר חוץ מפוצל לשתי חצאי קדנציות ,ואת מדיניות החוץ קובע ביבי ,ויש  משרד הסברה ועוד כהנה וכהנה, וכל המרבה בכובעים אלה הריהו משובח אבל הכובע של הקוסם הוא הקובע.זה ביבי

הוא מושך בחוטים ולא השר-תים שלו. הוא גם מושך בחוטי ענפי המדיה, בכולם אולי למעט בתאגיד הציבורי. באותו סימפוזיון בנושא  "השמועות על מותה של הטלוויזיה"  אמרתי ב"סוף פסוק". כי הטלוויזיה מזכירה לי לי בין היתר תיאטרון בובות- puppet show אלא שלא היא מושכת בחוטים אלא נמשכת בהם על ידי  דמויות כמו בן גביר ה- puppetier  . איתמר בן גביר הוא תלמידו הנאמן של ביבי והוא ,מה שחשוב, "עובר את המסך".וכול אימת שמוזכר "הר הבית", גם אם  רה"מ ומלך ירדן מסכמים על סטאטוס קוו, פונים  לבן גביר. בן גביר הוא רייטינג.

הסברה תוקפת והסברה מתגוננת.

באותו מפגש עם הוועד המנהל של רשות השידור  מה שאמרתי בעצם הוא שאם צריך להסביר איזו מציאות שלא  ברורה לציבור או ברורה בצורה שלילית- זה  כמו הביטוי ביידיש "גוּט שפעֶהט"- מאוחר מדי. אילו יאיר לפיד שמצוי היטב בנבכי " הסברה" היה במערכת הבחירות מציג לציבור מה פרושן האולטימטיבי של הרפורמות שהממשלה הלאומנית-קלריקאלית מכינה לנו באופן שהוא יראה בו משום שיבוש רציני באורח החיים שלו- אפשר והמצב היה שונה.

בהקשר זה אהבתי שני ביטויים שהסופר דוד גורסמן שילב בדבריו בפני  המוניי המפגינים במוצ"ש האחרון. " אנו רואים בית בוער" ו "אני מסרב להיות גולה בארצי". לשניהם ביחד  קונוקציה חזקה לפולקלור של הגלות.לי זה מזכיר את השיר הידוע "עֶס ברעֶנט יידן עֶס ברעֶנט אונדזער שטעטל ברענט"".- יהודים העיירה שלנו בוערת.

וחזרה לתעמולה. זאת יעילה  בצד נושאים כמו "ביטחון","מדינה יהודית" "אויב בשער" וכיו"ב והיא תמיד מלווה בהפחדה. מסיבה זאת גם המחנה הדמוקרטי יואיל בטובו ויוציא מארגז הכלים האנטי דמוקרטי כמה כלי זין מן הסוג הזה .בחרתי כמה פריטים כאלה מן הסל של הפחדות שאולי בסופו של יום אינן כול כך מופרכות. ראשית חכמה הוא למלא אחר העצה של "משלי" : "עֲנֵה כְסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ פֶּן יִהְיֶה חָכָם בְּעֵינָיו".. והנה כותרות לכמה מרשמים כאלה.

באין שופטי צדק בישראל- הביטחון האישי שהממסד מרבה לנפנף בו, יהיה בסכנה .מי שממונה על הביטחון האישי, השוטרים בהוראות שלו יעשו ככול העולם על רוחם. ישדדו אותך ולא יהיה מי שיגן עליך,ילבישו עליך האשמת שווא ולא היה בפני מי להתלונן,יאנסו ויעשו מעשים מגונים ואין מושיע. לא תוכל ללכת בשבת למשחקי כדורגל, לא יהיו משחקים.לא תוכל לנסוע בשבת לחוף הים, יפרידו בין גברים לנשים בתחבורה ציבורית, יפרידו בין המינים בשפת הים בימי חול ,יאסרו על שביתות, על הפגנות,וכל ביטוי שיהיה לצנינים בעיניי השלטון. במקום גנון יפתחו "חדר", עם רבי .למי שלא מאמין יקרא את המשנה הסדורה שיש לח"כ אבי מעוז מ"עוצמה יהודית".

אין ספק שיבואו הכחשות נמרצות, גם מצד הפוליטרוקים החרדלים, אבל הכחשות הן הסברה מתגוננת והסברה מתגוננת היא נפל. הכותרות הראשיות הן של הסברה תוקפת  והסברה מתגוננת מקומה בכותרות קטנות בעמודים האחוריים. הראשיים עסוקים כבר בהסברה תוקפת אחרת.תסבירו בכוח- ובעיקר – תפחידו. זאת השפה שמבינים הבריונים הלאומניים הגזעניים ובה הם מפטמים את הציבור.

.