ההפחדה היא לוחמה פסיכולגית,שהיא חלק ממלחמה ומטרור

 
היה לי ויכוח לוהט בימים אלה עם בן משפחה אשר מצדד באופן נמרץ במדיניות ההינתקות של שרון,אך נמנה עם אלה שחרדים מאוד למה שעלול לקרות לנו בפנים, אם וכאשר ההינתקות תתבצע.להערכתי הוא נמנה עם קבוצה לא קטנה בציבור שכבר נפלו קרבן למסע האיומים של מתנחלי יש"ע והסביבה הציבורית הקלריקאלית- לאומנית שעוטפת אותם.
 
פרשנים צבאיים,מומחים לפסיכולוגיה חברתית,ומנתחי אסטרטגיה של פעילות טרוריסטית מזמן הגיעו למסקנה כי הטרור בצד היותו מסוכן לעצמו,כפי  שהעולם ראה וחווה ב- 11 בספטמבר, הוא מסוכן לא פחות בפן הפסיכולוגי שלו.לוחמה פסיכולוגית היא חלק אינטגראלי במלחמה ,ואפשר הפן הקרדינאלי במערכת טרור.ככל שפעולת טרור מתמשכת וחשופה לתקשורת (שהיא היא המוליכה העיקרית של המסר)ובאמצעותה לציבור הצופים,ככה המסר מצד יוזמי הטרור חד יותר.מכיוון שתוך כדי הפעילות עצמה(כמו החזקת בני ערובה,אינתיפאדה, ירי טילים  וכיו"ב מעשים  עוינים)הטרוריסטים והמטרה שלהם זוכים לתהודה שהיא לא רק ערך מוסף אלא ערך העומד בפני עצמו לעתים עד כדי הצדקת הטרור בידי חוגים מסוימים או לחץ ציבורי להיכנע לתכתיב הטרוריסטי.
 
אחד מחלוצי הל"פ היה וויליאם דונובן (Wild Bill ) אבי המודיעין האמריקני אשר במסגרת ה-OSS -Office of Strategic Services הקים   לאחר התבוסה האמריקנית ב"פרל הארבור", יחידה ללוחמה פסיכולוגית אשר פעלה בזירות אסיה ואירופה.יחידה זאת הייתה מורכבת ממגוון של אנשים בעלי מקצועות וכישורים שונים,הצטיינה בחזית זאת של תעמולה מלחמתית.אצלנו בראש וועדת הל"פ של הצבא(בשנות ה-70 )שאני נמניתי עם חבריה במסגרת המילואים,עמד אלוף(מיל) חיים הרצוג,לימים נשיא המדינה,קצין בכיר במודיעין הבריטי במלחמת העולם השנייה, ובמסגרת תפקידיו הבכירים בצה"ל כהן,בין היתר, כראש אמ"ן.
 
ה"ל"פ (לוחמה פסיכולוגית) אינו בהכרח פועל יוצא מפעילות טרוריסטית ממש.לפעמים כוונתו להיות תלוי מעל לראשינו כחרב דמוקלס כמו איום של "מלחמת אזרחים", "מלחמת אחים""שפיכות דמים" ודומיהם שלקוחים מילקוט של משנה סדורה של הויג'ילנטים מקרב המתנחלים.אלא שלוחמה פסיכולוגית כזאת,עד כמה שהיא יעילה,(ושמענו את ההתבטאות, האומללה, של מפכ"ל המשטרה משה קראדי, איש ותפקיד שאמורים לסכות בנו ביטחון,כי התנגדות תקיפה מצד המתנחלים עלולה לסכן את הנסיגה מעזה)והיא פועלת על חלקים שונים של הציבור,היא גם חרב פיפיות.
 
היא מעוררת זעם בקרב הציבור בעיקר כאשר הוא שומע שמיעוט שבמיעוט מקרב העם מדבר על המרדה ודווקא בשם נורמות של  משטר דמוקרטי.אם אלה חסידיו של משטר דמוקרטי,רבים יגיעו למסקנה,שראוי להחליף אותו.אחרים יגיעו למסקנה שצריך לעקור את השורש הרע הזה שפורה ראש ולענה בעודו באיבו.לא לחכות עד שיצמח וירעיל את הסביבה.גם אלה שראו בתותח שירה על "אלטלנה" תותח לא קדוש  ובפרוק הפלמ"ח דבר נורא ומסוכן,יגיעו למסקנה שאלמלא פרוק הפלמ"ח ואצ"ל,על ידי בן גוריון,כולל חיסול אניית הנשק אלטלנה, היו לנו כאן צבאות כמו בלבנון או באפגניסטן.

 

וולינגטון:לא לפחד

ארתור וולסלי- הדוכס מוולינגטון,שניצח את נפוליון בקרב ווטרלו ב- 1815- אמר:"הדבר היחיד שמפחיד אותי זה הפחד עצמו" ועל המנטרה הזאת חזר הנשיא ג'והן קנדי בנאום הכתרה שלו.let us not fear but fear itself .מתנחלי יש"ע  מהלכים עלינו אימים.שיהלכו.אולם מרגע שהם ייהפכו לפורקי עול הנורמות הדמוקרטיות החוקיות ובהתאם למידת החומרה שלהם ,יש לנהוג כלפיהם כמורדים או כפושעים,ללא כל היסוס או עכבות מוסר.שימוש בסמלי שואה (כמו טלאי מגן הדוד) הוכיח עד היכן האנשים הללו מוכנים ללכת ולהוביל אחריהם את העם לתהום."שנית מצדה לא תיפול".היא לא קיימת.היא נפלה פעם אחת בגלל אבותיהם הרוחניים של אנשי יש"ע, אשר בהרג העצמי שלהם העמידו בצל את גבורתם במערכה נגד הרומאים.מי שרוצה להתאבד(זאת עבירה דאורייתא) שיעשה זאת לבד,ולא יגרור אחריו את העם. מה שלעם דרוש כרגע ועוד יותר למנהיגיו הוא קור רוח והעדר פחד.זו האמצעי היעיל ביותר כנגד המפחידים.

 

 

 

 

 

 

 

בהיסטוריה האנושית מסעי הפחדה היה בהם להכניע לא רק קהל מסויים אלא מדינות שלמות,מבלי שהכוחות שמנהלים את המסע יצטרכו להשתמש באלמנטים קיצוניים יותר.אנו רק בראשיתו של תהליך,ומי שחושב(כולל אלה שהגו את רעיון ההינתקות החד צדדית)  את היציאה מעזה כצעד בודד ,משלה את עצמו ומשלה אחרים.משום כך גם אם בסופו של דבר ההינתקות תעבור ללא שפיכות דמים, מסע ההפחדה שמתנהל עכשיו,הוא בסך הכל יריית פתיחה של מה"שעלול לקרות"אם נגיע לשלב הבא של הנסיגה מיהודה ושומרון.כלומר ההפחדה היא לטווח הקצר ולטווח הארוך.