ארכיון קטגוריה: השלטון המקומי

אנו פתוחים גם ביום.

תל אביב – חלק א'

דומני שאין משהו אשר מסמל יותר את "העיר ללא הפסקה" מההודעה על מרכול קטן- "אנו פתוחים גם ביום", הודעה שצדה את עיניי זמן קצר לאחר שובי לתל-אביב לאחר שהייה של 35 שנה בירושלים. ואין הססמה הולמת יותר את  תל אביב,כ"עיר ללא הפסקה".  שכן אין ערים דומות לה בעולם כולו. זאת לא הגזמה. זאת מציאות. הטקסט הזה על "סוּפֶּר" קטן בתל אביב,  הפך אצלי למנטרה שאני חוזר עליה שוב ושוב.

מדריך תל אביב- time out

הביקור הראשון שלי בתל אביב היה בחורף  בשנת 1946 בעת חופשה מבית הספר החינוכי חקלאי במגדיאל- כיום חלק מ"הוד השרון".והמזכרת היא בתמונה בחברת אח סבי ,פינחס, שעלה לארץ בשנת 1937 , בנו יוסף, ובת דודתי,רבקה, שעלתה לארץ באותה שנה בסרטיפיקאטים שרכש סבי לה ולאחותה גינה .

post two dizekof sqaure 1946

עם קרוביי משפחה בכיכר דיזנגוף חורף 1946

אבל הסיפור התל אביבי שלי  מתחיל ב"גלקסיה אחרת", בחדר קר וקודר בחשכת ימי גטו לודז' בשנת 1943 כאשר התכנסנו ,נערות ונעריי תנועת "הנוער הציוני" ,בכול פעם במקום אחר, כשסכנת גירוש מרחפת עלינו אם ניתפס, ולשעתיים הפלגנו בשירים על ארץ ישראל היפה. אחד השירים שזכורים לי נקרא  בפינו "רוץ לתל אביב" .לימים בארץ נודע לי שהמילים הן של יוסף אוקסנברג שחוברו בראשית שנות ה-20 והלחן בלתי ידוע. מסתבר שאנו סילפנו קצת את הטקס ואלה המילים שאני זוכר.

אם אתה רוצה בחור לבלות שעות. רוץ מהר לתל אביב עיר המחולות.

שם על שפת החול, שם תמצא הכול ,אוץ מהר פן תאחר רוץ לתל אביב.

 תל אביב, הוי תל אביב. עיר מחולות על שפת הים.

עוד מעט ותהיה שם, תל אביב הוי תל אביב

הנעימה העליזה בקצב של פולקה ומארש, מתנגנת לי באוזן בכותבי את מילות השיר, כמו גם עידן הצלמוות בגטו לודז' שבו שרנו אותו. ואגב אביו של  ראש העיר הנוכחי, עוזר חולדאי, הוא יליד העיר לודז' לפני המלחמה. הבן , רון חולדאי, אם ייבחר שוב לראשות העיר תל אביב, וכל הסיכויים הם שייבחר, יהיה ראש העיר תל אביב בעל הכהונה הארוכה ביותר, ויעבור את קודמו שלמה להט-צ'יץ" שכהן שני עשורים. זאת בשעה שראש העיר הראשון של העיר מאיר דיזנגוף כהן בתפקיד זה רק אחת עשרה שנים.

בלי להמעיט במעשיהם ובתרומתם של ראשי העיר שכיהנו בתקופת הביניים- מסוף השלושים בתקופת המנדט הבריטי  ועד לסוף שנות ה-70 – זאת השלישייה- דיזנגוף,להט, חולדאי- שעשתה את תל אביב מה שהנה. מטרופולין שאין שני לו ושיכול לכנות את עצמו בלא כול יומרה "עיר ללא הפסקה"  שלמה להט, צ'יץ',  ללא ספק הניח יסודות חדשניים בכול התחומים במהלך עשרים שנות היותו ראש העיר. וניתן לומר עליו שהוא הכין תשתית הולמת ומערכת עירונית- חברתית, תרבותית, אמנותית ומוניציפלית שאפשרה לרון חולדאי להפוך את תל אביב מה שהנה במלאת מאה שנה לייסודה.

post chuldai

שיפר הפנים וחיזוק פעימות  הלב.

רון חולדאי  נולד והתחנך בקיבוץ חולדה .אביו עוזר חולדאי נמנה עם מקימי הקיבוץ. הוא ראש עיריית תל אהיה מאז 1998. קודם לכן שירת כטייס קרב וכמפקד בחיל האוויר. לאחר סיום שירותו בצה"ל בדרגת תת אלוף פנה לעסקים ובהמשך שימש כמנהל הגימנסיה "הרצליה".

בשנת1998התקיימו הבחירות לראשות עיריית תל אביבו ולמועצת העיר כאשר ראש העירייה המכהן , רוני מילוא הודיע כי לא יתמודד על כהונה נוספת. חולדאי התמודד מטעם רשימה עצמאית בשם ",תל אביב אחת " בחסותה של מפלגת העבודה וניצח בבחירות עם 50% מקולות הבוחרים, לעומת 25% ליריבו העיקרי,דורום רובין. סיעתו זכתה ב-5 מנדטים. מאז הוא מכהן ארבע תקופות כהונה.

אם אומר ש"צר המקום" לסקור את הישגיו של חולדאי ,זה יהיה גם ביטוי אנכרוניסטי וגם לשון המעטה. אבל  בכול מסגרת תקשורתית, קשה יהי לדחוס את שפע המעשים שלו בעיר תל אביב . לכן אני אזכיר בחטף אי אלה מהם שאספתי מן הכתובים,והם נכונים.

post three tel aviv skyline - עותק

במהלך כהונתו שופצו והוחלפו תשתיות ברחובות רבים בתל אביב, ובהם שדרות רוטשילדשדרות בן-גוריוןשדרות ירושלים ורחובות נוספים בעיר.  שוקם   מתחם הנמל של תל אביב  ונהפך למרכז בילוי ותרבות. העירייה החלה בשיקום ובשיפוץ בנמל יפו ובמתחם תחנת הרכבת ביפו.יפו היא פנינה שצריך להקפיד לשמור עליה ולא לשבצה במסגרת בטון ומלט. גם מתחם כיכר ביאליק זכה לשיקום. המבנים במושבה הטמפלרית, לשעבר מסעדות ובילוי. במהלך כהונתו שופצו וחודשו מתחם הבימה, היכל התרבות, וכיכר התרבות המחברת ביניהם.

בשנת  2003  הוכרזה העיר הלבנה בתל אביב כאתר מורשת עולמית של אונסקו והחל תהליך רחב של שימור מבנים, בין השאר באזור שרונה ובלב תל אביב, ולראשונה הוכנה תכנית שימור מבנים ואתרים שהגדירה כ-1,000 אתרים בתל אביב כמבנים לשימור, באופן שימנע את הפגיעה בהם. במהלך כהונתו אושרו פרויקטים רבים לבניית מגורי יוקרה בעיר, כגון פארק צמרת, כחלק ממגמה ארצית של בניית גורדי שחקים למגורים.אלה גררו סכסוכים משפטיים ופינוי בצו בית משפט של תושבי המקום. זה אירוע מצער,אבל הוא קרה ומן הראוי להזכיר אותו.אמנם העירייה יזמה פרויקטים לאפשר דיור מוזל כמו ביפו, פרויקט "גני שפירא" ואחרים שבהם יש דירות גם מסובסדות, אבל בכך לא די, וזאת בעיה כרונית כאובה שעלולה להחמיר. ואתייחס לזה בהמשך.

post four relaxing in rothchildpost six rothchuld scukpture.jpg

שדרות רוטשילד.

במהלך כהונתו של חולדאי הורחבה הטיילת וחיבור חופי בין הרצלייה לבת ים, דרך העיר תל אביב. כחלק מהרחבת הטיילת הוחל בשיקום מידרון יפו והפיכתו לפארק חופי לאורכה של יפו, החל תהליך פינוי חלקים מתחנת הכוח רדינג והכשרת מעבר להולכי רגל לאורך החוף.

 חתיכה בת מאה.

ציינתי כי השם "עיר ללא הפסקה" מגיע לה בזכות.  כמעט בכול ערי המטרופולין בעולם ישנם רבעים שוקקים עד לשעות הקטנות של הבוקר. בניו יורק זה הטיימס סקוור, בלב מנהטן, שירד מגדולתו, הוושינגטון סקוור, וה " ווילג' " בדרום מנהטן ו"טרייבקה" בעיר התחתית -ב סיטי-במזרח. בלונדון ישנה כיכר פיקאדילי, ובפריז ה"גדה השמאלית".כלומר יש אי אלה רבעי בילויים ליליים בכול הערים הגדולות . כול השאר דומם וכמעט שומם. אני נזכר כי בעת היותי כתב רשות השידור באמריקה, כשנחתי בעיר וויטשיטה במדינת קנזאס בדרום מערב ארה"ב, לקראת הנחיתה  של המטוס ראינו עיר מדהימה באורותיה הרבים שמרצדים בכול הצורות  והצבעים. כשנסענו מן הנמל לעיר ובתוכה הדבר היחיד שנע היו האורות.

בתל אביב הלילית, בשעה שאורות הבימה והיכל התרבות דועכים בעברם הצפוני של שדרות רוטשילד, בגדת רחוב אלנבי של השדרה מדרום -האזור הומה. בשעה שאורות הדיזנגוף סנטר כבים, אורות יפו ונמל תל אביב,מוארים עד לשעות הקטנות ומופעים אמנותיים מתקיימים במזרחה של העיר. בשעה שאפילו המסעדות ברחוב אבן גבירול סוגרות את  המשמרת הראשונה של הבוקר, הפאבים בדרום תוססים. לכן זה לא פלא כי תיירים שהכירו את אזורי התיור הקלסיים כמו ירושלים, מצדה, ים כינרת, בעיקר הצעירים שביניהם, ולא רק, גילו את תל אביב. ומי שחשף בפניהם את הפנים המחייכים האלה של תל אביב הוא רון חולדאי.

אינני חושב שיש איזשהו תחום בעיר שחולדאי לא מעורב בו אישית. במהלך כהונתו השלישית כראש עיריית תל אביב יפו, הוחל בפרויקט תל אופן – פרויקט השכרת האופניים העירוני הראשון בישראל והוקצו יותר מ-130 ק"מ של מסלולים לאופניים לצד מדרכות וצירי תנועה ברחבי העיר ולצדן פארק הירקון ופארק בגין הורחבו, ומדרכות ברחבי העיר שופצו והורחבו. לאחר שנים רבות של עיכובים, החלו בשנת 2007 , העבודות להקמת הקו הראשון הקו  האדום במערכת להסעת המונים בתל אביב ובנותיה .רחוב קפלן, המהווה עורק כניסה לעיר, הורחב, לאחר פרויקט מורכב לשימור המבנים שלאורכו. נבנו שתי מנהרות להקלת תנועת כלי הרכב בעיר: מחלף קפלן ומחלף לה גוורדיה.אשר לחניה עם כול ההגבלות על חניה בצירים מרכזיים והוספת מתחמי חניה, עדיין יש בעיה קשה הן של תעבורה והן של חניה בתל אביב.

בתחום התרבות והאומנות נחנך האגף החדש של מוזיאון תל אביב לאמנות. ראש העיר משתבח, בצדק, כי מצעד הגאווה מתקיים בעיר מדי שנה, בתמיכת העירייה. בעיר נפתחו מרכזים קהילתיים עירוניים בעבור בני נוער ומבוגרים הומוסקסואלים ולסביות, ובהם מרכז ראשון מסוגו, לנוער הומו-לסבי והמרכז העירוני לקהילה הגאה, והוקם המתנ"ס העירוני הראשון בישראל המיועד לשרת את קהילת הלהט"ב.תשומת לב מוקדשת לאזרחים הוותיקים של העיר, לאמור לקהילה המבוגרת.

P80730-post five poster on entertainment in yfoP80730-111924

בתחילת 2008 החלה העירייה לשפץ את בריכת גורדון, שחסמה את רצף הטיילת לאורך חופה של העיר וכעבור שנה נפתחה הבריכה המחודשת.כיכר דיזנגוף אשר הורמה לגובה ומאז זכתה ההרמה לוויכוחים של אישי ציבור ושל הציבור נמצאת בתהליך שיפור וחידוש ותחזור אל מקומה ההיסטורי.בהקשר זה אני מבקש לציין כי כמו פרויקטים רבים בארץ, הביצועים לא עומדים בלוח הזמנים. כיכר דיזנגןף החדשה אמורה הייתה להיות מוכנה בקיץ, והנה הקיץ עבר והיא רחוקה  מהשלמה.דברים כאלה לא  קורים במערב אירופה או בצפונה. כאן לכול דחייה יש ק"ן סיבות. חולדאי  פועל למען  הנצחת אמנים תושבי תל אביב שהלכו לעולמם, בצורות שונות לרוב בהתקנת לוחות זיכרון במקום שבו פעלו או חיו.חולדאי משמש גם  כיו"ר מועצת הנאמנים של התציאטרון הקמרי ומוזיאון תל אביב. וכאן chapeau גדול למחלקת הגינון של העיר- חג לעין.

אחרון, אם כי הוא חשוב ביותר, והוא כיסוי הוצאות  העיר, בלעדיו אין כלום. חולדאי נכנס לתפקידו כשבמאזן העירייה חוב של מאות מיליוני שקלים. צ'יץ' הקים פרויקטים גדולים ונכנס לגירעונות גדולים בתקציב. בקרב אנשי כלכלה ועיתונאיים זה היה ידוע כ"שיטת צ'יץ". מאז 2006 עברה העירייה לעודף תקציבי, שחלקו הופנה להקטנת חובות העבר. הוא יו"ר פורום ה 15 – פורום הערים העצמאיות, המאגד את הערים שאינן מקבלות מענקים מהממשלה.

אם ככה, אז איך קובעת האמירה האנגלית: it's too good to be true -זה מדי טוב מכדי להיות נכון.לדעתי זה נכון. אבל מכיוון שאני לא מכיר את כול בעיותיה של העיר ואפשר לא את חלקם,ערכתי מעין "סקר" דעות  במפגש משפחתי תל אביבי הרחב כדי לתהות על הבעיות. ההרכב ענה על הצורך.היה מתכנן ערים ואדריכל ידוע, מעצבת פנים ושוחרת סביבה, מעצב תעשייתי ומשחזר אומנותי,צעיר שזה עתה השתחרר מצה"ל, ידענית של תל אביב על רחובותיה וסמטאותיה ,סוציולוגית,אמנית ואם צעירה.

הבעיות

אציין בקצרה כמה מהם. הדור הצעיר בגילאי העשרה המאוחרים קובל על שאין כמעט מועדוני נוער שבהם יוכלו לבלות בשעות הפנאי וגם לאפשר לו השתתפות בהוצאות צנועות. צעירים לאחר הגיוס שנמשכים לתל אביב,כשהם מנסים להתבסס בעיר ידם לא משגת לא דיור בשכר דירה סביר ולא מקומות למיזמים שלהם. בתחום הזה ניתן להוסיף אומנים צעירים שמתקשים למצוא סטודיו מניח את הדעת במחיר סביר. ותל אביב משתבחת,ובצדק לשאת את התואר של עיר התרבות והאומנות. זוגות צעירים מתלוננים על העדר גנונים או גני ילדים, למעט גני העירייה. ברוב המקרים אלה מצויים בדירות ותמיד מאיימת עליהם מחאת הדיירים שלעתים מאלצת לגן להעתיק מקום לא יותר טוב אלא לעתים גרוע יותר.

בעיית התעבורה בעיר גם לאלה שמשתמשים באופניים הן קשות .תל אביב יכולה להפוך לעיר אופניים כמו אמסטרדם או קופנהגן אבל אין מספיק מסלולים, גם במקומות שניתן להוסיף נתיבי אופניים כמו לאורך רחוב שלמה- סלמה. המיזם החדש של השכרת רכבים הוא מבורך, אבל רכבים אלה תוספים חניה של תושבים בקטעים שמסומנים לחניה שלהם. שוחרי סביבה וגם הציבור הרחב היה רוצה לראות עיר "מחושמלת"- ככול שניתן כדי להפוך אותה לנקייה מזיהום.

טענה גדולה מצד תל אביביים רבים היא שתל אביב היא עיר של עשירים. גם במקומות שזה שנים גרים בה תושבים וותיקים, הדירות לא שלהם וככה או אחרת הם נדחקים החוצה מבלי למצוא להם דיור חלופי.בעיה אחרת היא ביורוקרטיה במחלקות שונות של העירייה שגורמות לסחבת מיותרת אשר נמשכת לעתים שנה ומעלה.רבות נעשה בתחום שימור העיר והמחלקה לשיפור פני העיר עושה עבודה יפה. אבל זאת בקושי מגיעה  לשכונות הדרומיות ולעתים לא למרכז שהוא  מאז ומתמיד היה לבה של העיר כמו רחוב אלנבי, אשר משדר עליבות הוא  הוא-down town הקלאסי של תל אביב. לא רחוב דיזנגוף ולא רחוב אבן גבירול, שנמנים עם הרחובות המועדפים בתל אביב. רחוב אחר מועדף הן שדרות רוטשילד שבהן אכן חל שיפור דרסטי. עניין אחר הוא בנייה לגובה בקו החוף. החוף של תל אביב הוא לא רק איקון שלה אלא הריאות ומלכתחילה אסור היה להקים בתי מלון אורכיים מולו. משזה נעשה אסור להוסיף כול בנייה שתסתום את החוף.

והראשית והתכלית -העיר עצמה.תל אביב מתפוצצת מבפנים ואינה  יכול להתרחב.שאלתי מה ניתן לעשות לפתרון הבעיה המרכזית של העיר. נעניתי כי  חייבים  למצוא פתרון שיהפוך את נתיבי איילון לעמוד השדרה של העיר. זה יתאפשר אם אלה יהיו מחופים ולאורכם יתרכזו המגדלים. מעליו יהיה פארק גדול אשר יחבר את מערב העיר בצורה טבעית עם השכונות ממזרח אשר ישוקמו ויוכלו לאכלס תושבים נוספים.

בעיות אלה הוצגו בפני לשכת ראש העיר ואת התשובות אביא בפוסט הבא.אם יהיו נושאים ללא מענה גם אותם אביא לידיעת הקוראים. בינתיים נקפוץ, קפיצה לילית ליפו שאין כמוה בלילות.

https://www.youtube.com/watch?v=yftTwyPqIw8