ארכיון קטגוריה: השלטון המקומי

עיר כול תושביה

תל אביב הרבגונית והדמוקרטית – חלק 2

רבות מבעיותיה של תל אביב הן אופייניות לכול ערי המטרופולין בעולם ,במערב ובמזרח. הנהירה אליהם שגורמת לשגשוגה גם מעצימה את הבעיות. זה ועוד .בשיטת הריכוזית שלנו- סוגיות רבות, ובכללן בנייה למגורים או בנייה בכלל, תחבורה, חברה ואפילו תרבות  מונעות מהרשויות המוניציפליות ,עצמאות, אשר במקרים רבים הייתה מטיבה אתן ועם צורכיהם.

לא פעם הדגשתי כי בבחירת היחסיות שלנו לכנסת, הציבור לא בוחר בחבר כנסת באזור מגוריו אלא במפלגה. וזאת, למעט הנציגות הדתית החרדית, אינה דואגת לפתרון בעיותיהם. לכן בינתיים השלטון המקומי הוא המרב שבו ימצאו התושבים מענה כזה או אחר לבעיותיהם. לכן גם החשיבות בבחירת האנשים נכונים שיעמדו בראש השלטון המקומי. אלה מצדם יפעילו לחץ על השלטון המרכזי למען התושבים.

 

עם זאת, תל אביב היא לא רק עיר עשירה אלא נחשבת כעיר של עשירים,ושאלתי אם אכן זאת המציאות. "מה פתאום"- משיבה לשכת דוברת העירייה. " היא רחוקה מלהיות "עיר לעשירים" בלבד. קרוב ל-40% מאוכלוסייתה נחשבת "חלשה" לפי מדדים סוציו-אקונומיים" . עם זאת היא רואה לנכון להדגיש כי כמו בכל עיר גדולה במדינות הקפיטליסטיות-ליברליות בעולם – העלייה במחירי הדיור משפיעה בהדרגה על הרכב האוכלוסייה. זו תוצאה בלתי נמנעת של שיטה כלכלית שמקדמת שוק חופשי ומדיניות ממשלתית שבעשורים האחרונים הרחיבה והעמיקה את הפערים החברתיים. "אנחנו בתל אביב" מציינים בלשכה "עושים כל שביכולתנו כדי לעצור מגמות אלו ולהשאיר בעיר את כל גווני האוכלוסייה. הגדרנו את הנושא של הוזלת יוקר המחייה והדיור בפרט כיעד בכל תוכניות העבודה העירוניות. אנו מקדמים פרויקטים של פינוי-בינוי שהתושבים המקוריים יוכלו להישאר בהם גם לאחר סיום הבניה ואנו פועלים כדי לכלול כמה שיותר דירות קטנות בפרויקטים חדשים. אנו יוזמים גם  דיור בר השגה ושכירות מוזלת בבניינים חדשים, במענקי דיור ומעונות לסטודנטים; ובמאמץ להוזלת יוקר המחייה בכל דרך עירונית אפשרית"

כדי להדגיש שתל אביב היא אכן רבגונית מבחינת הרכב האוכלוסייה, צוין שארנונה מגורים היא הנמוכה ביותר בכל גוש דן, ויש שירותים עירוניים חינמיים כמו חניה וחניונים בכל העיר, אופניים שיתופיים, רכבים שיתופיים, מחסן ציוד עירוני (תל וקח), הנחות על חוגים ואירועי תרבות ופנאי  ועוד.   "בקיצור"- מסכמת לשכת דובר העירייה- "תל אביב-יפו רחוקה מלהיות "עיר לעשירים" ואנחנו דואגים שהיא תישאר כזאת.". ראוי לציין כי החוק הישראלי אינו מאפשר לעירייה פיקוח על מחירי או תנאי השכירות. לאחר מאמצים ממושכים חוקק חוק שכירות הוגנת שנותן מענה מסוים אך חלקי ביותר ביחס למה שלטעמנו היה צריך להיות.

דיור נושא כאוב.

ובכל  זאת אחת הבעיות האקוטיות של תל אביב, כמו גם של ערי מטרופולין בימינו, היא שאלת הדיור,ליתר דיוק עלות הדיור בעיר. תל אביב מנסה למשוך אליה פסיפס אנושי ובעיקר אנשים צעירים  ובשנים האחרונות היא נחלה הצלחה מסוימת. אבל אם רכישת דירה או תשלום שכר  דירה הם גבוהים לאנשים שהתבססו פחות או יותר כלכלית, הבעיה קשה עד בלתי אפשרית לאנשים צעירים, אבל לא רק. ציינתי שבתחומים שונים  זה שייך לחלוקת הסמכויות בין הממשלה לבין השלטון המוניציפאלי, שאצלנו בהרבה תחומים ידיו כבולות. ולכן בעיית הדיור רובצת בראש וראשונה על הממשלה.עם זאת  עיריית תל אביב החלה , כאמור,לפני עשר שנים לעסוק בפרויקט שהיא קראה "דיור בר השגה" .כיום יש כבר מאות דירות בגני שפירא, ביד אליהו, במידטאון, במגדל הצעירים, בשוק סיטונאי, בשוק עלייה, יפו ועוד. בין התוכניות יצירת מלאי של דירות קטנות על ידי הורדת שטח הדירה הממוצע בעיר, חלוקת אלפי מלגות דיור לסטודנטים בדרום העיר ויפו, הובלת נושא שכירות הוגנת". אשר  לעתיד העירייה פועלת למימוש דיור בר השגה למקצועות מבוקשים כמו מורים, סגל רפואי וכיו"ב.אבל לא די בכך.רחוק מזה.ואני אתייחס בהמשך להיבט של העיר המתפוצצת מבפנים.

העיר הפקוקה.

נושא חשוב אחר שהבאנו בפני לשכת ראש העיר הייתה נוסע התעבורה בכבישים, ובעיקר המאמצים להפוך את תל אביב לעיר של אופניים כמו אמסטרדם וקופנהגן. ובפוסט הקודם הזכרתי מה נעשה בכוון הזה. עם זאת  המיזם הזה הביא עמו גם בעיות חדשות, בייחוד נוכח כניסת האופָניים החשמליים, שהם לדעת העירייה אופנוׁעים לכל דבר. מכאן שהעומס על המדרכות ובמיוחד הסכנה להולכי הרגל הוא דבר בלתי נסבל. "אנחנו נחושים לשנות זאת"- אומרת דוברת העירייה . " העדיפות ברורה – הולכי הרגל הם בראש סדר העדיפות על המדרכה. לכן אנחנו משקיעים וממשיכים להשקיע עשרות מילוני שקלים בכל שנה כדי להרחיב ולשפר את תשתית שבילי האופניים ויצירת הפרדה פיזית ברורה בין המשתמשים" הדוברת מוסיפה ואומרת  "פעלנו לשינוי החקיקה שתאפשר לפקחי העירייה לבצע אכיפה על נסיעה אסורה של אופניים במדרכות העיר ואנו פועלים לביצוע אכיפה אפקטיבית בנושא. מדובר בתהליך שינוי והטמעה בקרב הציבור שלא קורה ביום אחד אבל אנחנו מחויבים לו." עם זאת יש להוסיף עוד ועוד נתיבים מיוחדים לנוסעי האופניים. אופניים- זה הקלת עומס התנועה, זה הורדת הזיהום הסביבתי זה מרשם לבריאות טובה.גם בנושא זה יש מקום להרחבת נתיבי האופניים בכול מקום לרבות בדרומה של העיר.

אשר לשיפור פני העיר מכול בחינה שהיא, העירייה רואה כמשימה ראשונה את  הניקיון העיר. זו משימה בלתי פוסקת וסיזיפית והעירייה  משקיעה רבות הן במאמצים של בחינת הנושא על כול היבטיו והן על הביצוע המתמשך. בלשכת הדוברת מציינם כי חשוב לזכור שתל אביב-יפו היא ליבו של המטרופולין העמוס במדינה. כמיליון אנשים נוספים מגיעים אליה מבחוץ כל יום , כלומר יותר כפול ממספר התושבים, לכן קיים קושי בכמות פסולת חריגה, חוסר אכפתיות של מי שאינו תושב ועוד היוצרים אתגר שלא מקובל בערים אחרות. להערכתי בנושא הזה אני יכול לומר שחל שיפור ניכר בתחום הניקיון מאז חזרתי לעיר הזאת. מערכת הניקיון אכן פועלת ברכב וברגל. חבל שהתושבים לא מסייעים בכך בחצרות שלהם ובסביבה הקרובה למגוריהם. זאת תעודת עניות לתושביי תל אביב.

הדרום המקופח.

  לפחות פעם בשבוע אני מזדמן לאזור  שכונת נווה שאנן, שבלבה  התחנה המרכזית הישנה של תל אביב.אכן לפני שנה הוקם חניון חדש ולצדו מגרשי משחקים. זאת  במקום שטח התחנה המרכזית שבמשך שנים היה מתחם מוזנח ביום ובלילה, כשביום  הבושה נראית על המבנים ועל המדרכות והכבישים ובלילות היא מסתתרת  בכוכים מסביב, מקלט ההומלסים וצרכני הסמים.אולם מעבר לזה לא ראיתי כול שיפור.

post five nve shanan 3nve shanan 2

נווה שאנן.

הבתים שחלקם עסקיהם נעולים וחלקם מתפוררים, כבישים ומדרכות סדוקים ולא מעט לכלוך מעטרים שכונה זאת. אין לי כול ספק שעם הזמן כאשר שארית שיניה ינשרו היא תעבור השתלה. כאשר היזמים והקבלנים. שמרחפים כמו עיטים, ייווכחו שאת הכול ניתן לגלח בדחפורי ענק, על הבטון והחומר האנושי שנותר, על כנם יוקמו מגדלים חדישים. יש להניח כי הקרקעות הם כבר שלהם והם ממתינים, כאמור, כמו עיט  לפגר.  הדרום פעם יהיה הרובע החדש של תל אביב עם  בעלים או שוכרים בהתאם. מכאן שעל שאלה זאת מה ייעשה לדרום לא קבלתי מענה מלשכת ראש העיר.אני לא יודע אם אין להם מענה, אם יש להם והוא לא מחמיא, או שפשוט התעלמו מן השאלה.וזה קורה במחוזותינו שהעדר תשומת לב מגיעה דווקא מאלה שמופקדים על קשר ציבור. באירופה ובארה"ב זה לא יקרה.

post four alemby 3post two alembi 2alembi 5

רחוב אלנבי

זה אמור באותה מידה לרחוב אלנבי המוזנח מאז קום המדינה. גם בנושא זה לא קבלתי מענה. כפי שכתבתי בפוסט הקודם אני מודע לבעיות הכרוניות של רחוב זה כמו לרחובות אחרים ב"דאונטואן" התל אביבי, כמו רחובות הרצל נחלת בנימין ועוד. שכונות כמו נווה צדק, שבאזי שפירא, פלורנטין ,כולם במרכז, זכו לטיפול יותר מאלה בדרום ובמזרח. אבל אלנבי היא אלנבי. עם כול זאת ,כול אלה שהם הבעלים, ויש מאות,ושמא אלפים ,לא יתנגדו שהעירייה תישא  בהוצאות פרכוס חיצוני של  טיח וצבע בחזית. אין סיבה שעיריית תל אביב לא תעשה זאת. היא כבר עשתה זאת נקודתית, וגם עיריות אחרות ומועצות מקומיות  עשו זאת. במקומות תיירות כמו ספרד, איטליה או יוון , הרשויות או שאוכפות תקנות של תחזוקת חזות או שעוסקות בכך לבדן. התייר לא אוהב לראות חזית של בית שהיה פעם יפה, מוזנח. גם תושב העיר לא.

תשובות לא ניתנו לא לגבי העדר מקומות בילוי לצעירים, כמו מועדוני נוער ולא לגבי עידוד אמנים צעירים על ידי יצירת מלאי סטודיות במחירים שאמנים צעירים יכולים לעמוד בהם. גם לא קבלתי מענה לגבי מקומות ראויים לגנוני ילידים, משפחתונים וכיוצא באלה אכסניות כאלה שאינם של העירייה. ומעל לכול, מה הפתרון להתפוצצותה של תל אביב מבפנים. גם עם לעיר יש חזון, ואני משער שיש לה- לא מצאתי תהודה. אני מתאר לעצמי  שבמסע הפרסום לקראת הבחירות המוניציפאליות המקום יהיה צר מהכיל  את התרחישים הוורודים לעיר הזאת. אולי עסוקים בלשכת הדוברת לקראת מסע זה. חרף כול זאת, בנסיבות הקיימות תל אביב, היא יותר מתחום מקומי.

 מדינת תל אביב.

חשיבותה של תל אביב היא  הרבה מעבר היותה  העיר המטרופוליטנית הגדולה והרוחשת בישראל. היא ממלאה בעצם את התפקיד שהיא מלאה עם ייסודה לפני יותר ממאה שנה. היא עיר עברית תוצרת הארץ ברוח חזונו של חוזה המדינה תאודור הרצל ב "אלט נוילאנד" ,על שמה היא נקראת.  הרצל אף שגדל באווירה אריסטוקרטית היה דמוקרט ואת החזון הדמוקרטי הוא ביקש להנחיל לעם היהודי בארצו. אם יש מקום במדינת ישראל שבו החזון רקם עור וגידים זאת תל אביב. רצה הגודל המר ובכיכר הגדולה ביותר בעיר- "כיכר העירייה" צעיר קנאי חשוך שינק את היהדות מן התעלות האפלות שלה, שהורעלו בחומרי בלע- הרים יד זדונית ורצח את ראש ממשלת ישראל אשר נבחר על ידי הריבון- העם. הסבת הכיכר לשמה החדש "כיכר רבין"- סימן יותר מכול כי הרעיון לחופש, לשחרור מן הכבלים של חשכת ימי הביניים לא זו בלבד שהוא לא מת אלא  הוא גבר, אם לא,לצערנו,  במישור  הלאומי, הרי במישור המקומי שנותן השראה לכל מי שהחופש, כבוד האדם וחרות ושוויון בפני החוק,הם נר לרגליו.

ולא היה סמל  גדול יותר -מאז ההתקהלות ההיסטורית הגדולה בכיכר מוגראבי בנובמבר 1947 ,עם הכרזת עצרת האו"ם על הקמת המדינה היהודית, מאשר "הפגנת המיליון"  שנערכה בכיכר רבין 65 שנים מאוחר יותר למען צדק חברתי במדינה היהודים. ומאז כיכר זאת, שבה  נעשה ניסיון לגדוע את המסורת הדמוקרטית הצעירה והרעועה, נערכו בה הפגנות ועצרות עם שהמכנה המשותף שלהם הוא להיות עם חופשי  ושוחר דמוקרטיה בארצנו. אולי  מיצוי הסמל הזה של היות תל אביב עיר העם מצא  ביטוי בעצרת ההמונים שארגנה העדה הדרוזית במחאה על "חוק הלאום". היא לא ארגנה אותו בדליית אל כרמל או בבית ג'אן ,היישובים הגדולים של העדה אלא בכיכר רבין. וככה גם ההפגנה של ערבי ישראל  שנערכה שבוע לאחר מכן לא בטייבה אלא בכיכר רבין. זאת תעודת כבוד לא  רק לאזרחיה הערביים של המדינה אלא של תל אביב- הבמה שבה המסר שלהם מצא הד במדינה ובעולם.

post seven demonstration against law of nation

 

הפגנה נגד חוק הלאום.

ומי שנתן לכך ביטוי חד של היותה של תל אביב מעוז דמוקרטי, היה ראש העיר רון חולדאי שאמר בין השאר :" בכיכר הזאת, כיכר הדמוקרטיה, שנמצאת בלב העיר שמגשימה את רוחו של חוזה המדינה באופן הנאמן ביותר; בכיכר הזאת עומדים היום אחינו הדרוזים, ושמים בפנינו מראה בה משתקף לנו המרחק הנורא שעברנו מימי הכרזת העצמאות ועד היום. מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין;  ותבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות."כמה פשוט. כמו נכון. מה שהיה פשוט כל כך במגילת העצמאות הושמט במכוון מחוק הלאום".

והוא סיים את דבריו ::"אני יודע כמה אומץ ונחישות נדרשים לכם כדי לעמוד כאן, ובכל זאת – המשיכו להילחם יחד אתנו כדי שמדינת הלאום של העם היהודי תמשיך להיות דמוקרטית ושוויונית.אינני צריך שילמדו אותי מהי אהבת לאום. כי בשם אותה אהבה, אני עומד כאן בפניכם וקורא לכם, לכולנו, להילחם לביטולו של חוק יסוד המשאיר את "האחר" מחוץ למעגל ולהסיר את הכתם המכוער הזה מעל פניה של מדינת ישראל."

חולדאי חייב להמשיך

 הפוסט הזה על שני חלקיו לא בא כדי ל"גלות את תל אביב" בפני הקוראים. זה ועוד. בשעה שחלק א' היה מתאבן נחמד- הכול תותים, החלק השני הוא קצת קשה יותר לעיכול. יחד עם כול זאת ובהתחשב בהישגיו הרבים של רון חולדאי, מגמת המאמר ברורה, והוא כי ברגע שחולדאי הביע את נכונותו ואת רצונו להמשיך, יש לעודד זאת. במאמרים  ודברי פרשות שונים, נערכה השוואה  בין טדי קולק  לבין חולדאי.  לאמור שגם  הבונה הגדול של ירושלים בעת החדשה, טדי קולק, הגיע שעתו לפנות את הזירה בגיל 81  . זאת כאשר  הגיל ומעשיו הרבים כבר נתנו בו את סימניי העייפות. ואכן אהוד אולמרט זכה בבחירות בירושלים במקום טדי . השוואה זאת אינה נכונה- בשני הפרמטרים. גם בשנים ,חולדאי צעיר מקולק בעשור בקירוב, ותוחלת החיים כיום עוד מגדילה את פער היכולות. אשר לצד האחר והוא אהוד אולמרט ,גם כאן ההשוואה לוקה בחסר. אולמרט משפטן ופרלמנטאר מבריק לא חידש דבר כראש העיר אחרי טדי. בתחומים שונים אולמרט  הצעיד  אותה לאחור. עד היום לא קם לה לירושלים אדם כמו טדי, וגם זאת לא רק בממד המוניציפאלי אלא הלאומי. אפשר ויהיה נכון שחולדאי יצרף אליו כוח רענן פופולרי ברוכת כישרון ומעשים כמו ח"כ סתיו שפיר. זאת עשויה להיות  תוספת מרעננת מאוד מכול  בחינה שהיא.מכול מקום אינני ממליץ לחברת כנסת מוצלחת זאת להתמודד מול חולדאי. אבל אני  כן ממליץ  לרון חולדאי להצמיד אליו אישה צעירה מדהימה זאת-אשר בין השאר תרמה לאותה התעוררות עממית אשר שיאה היה בכיכר רבין שבה הוא נשא את נאומו בעצרת ההמונים.

אנו פתוחים גם ביום.

תל אביב – חלק א'

דומני שאין משהו אשר מסמל יותר את "העיר ללא הפסקה" מההודעה על מרכול קטן- "אנו פתוחים גם ביום", הודעה שצדה את עיניי זמן קצר לאחר שובי לתל-אביב לאחר שהייה של 35 שנה בירושלים. ואין הססמה הולמת יותר את  תל אביב,כ"עיר ללא הפסקה".  שכן אין ערים דומות לה בעולם כולו. זאת לא הגזמה. זאת מציאות. הטקסט הזה על "סוּפֶּר" קטן בתל אביב,  הפך אצלי למנטרה שאני חוזר עליה שוב ושוב.

מדריך תל אביב- time out

הביקור הראשון שלי בתל אביב היה בחורף  בשנת 1946 בעת חופשה מבית הספר החינוכי חקלאי במגדיאל- כיום חלק מ"הוד השרון".והמזכרת היא בתמונה בחברת אח סבי ,פינחס, שעלה לארץ בשנת 1937 , בנו יוסף, ובת דודתי,רבקה, שעלתה לארץ באותה שנה בסרטיפיקאטים שרכש סבי לה ולאחותה גינה .

post two dizekof sqaure 1946

עם קרוביי משפחה בכיכר דיזנגוף חורף 1946

אבל הסיפור התל אביבי שלי  מתחיל ב"גלקסיה אחרת", בחדר קר וקודר בחשכת ימי גטו לודז' בשנת 1943 כאשר התכנסנו ,נערות ונעריי תנועת "הנוער הציוני" ,בכול פעם במקום אחר, כשסכנת גירוש מרחפת עלינו אם ניתפס, ולשעתיים הפלגנו בשירים על ארץ ישראל היפה. אחד השירים שזכורים לי נקרא  בפינו "רוץ לתל אביב" .לימים בארץ נודע לי שהמילים הן של יוסף אוקסנברג שחוברו בראשית שנות ה-20 והלחן בלתי ידוע. מסתבר שאנו סילפנו קצת את הטקס ואלה המילים שאני זוכר.

אם אתה רוצה בחור לבלות שעות. רוץ מהר לתל אביב עיר המחולות.

שם על שפת החול, שם תמצא הכול ,אוץ מהר פן תאחר רוץ לתל אביב.

 תל אביב, הוי תל אביב. עיר מחולות על שפת הים.

עוד מעט ותהיה שם, תל אביב הוי תל אביב

הנעימה העליזה בקצב של פולקה ומארש, מתנגנת לי באוזן בכותבי את מילות השיר, כמו גם עידן הצלמוות בגטו לודז' שבו שרנו אותו. ואגב אביו של  ראש העיר הנוכחי, עוזר חולדאי, הוא יליד העיר לודז' לפני המלחמה. הבן , רון חולדאי, אם ייבחר שוב לראשות העיר תל אביב, וכל הסיכויים הם שייבחר, יהיה ראש העיר תל אביב בעל הכהונה הארוכה ביותר, ויעבור את קודמו שלמה להט-צ'יץ" שכהן שני עשורים. זאת בשעה שראש העיר הראשון של העיר מאיר דיזנגוף כהן בתפקיד זה רק אחת עשרה שנים.

בלי להמעיט במעשיהם ובתרומתם של ראשי העיר שכיהנו בתקופת הביניים- מסוף השלושים בתקופת המנדט הבריטי  ועד לסוף שנות ה-70 – זאת השלישייה- דיזנגוף,להט, חולדאי- שעשתה את תל אביב מה שהנה. מטרופולין שאין שני לו ושיכול לכנות את עצמו בלא כול יומרה "עיר ללא הפסקה"  שלמה להט, צ'יץ',  ללא ספק הניח יסודות חדשניים בכול התחומים במהלך עשרים שנות היותו ראש העיר. וניתן לומר עליו שהוא הכין תשתית הולמת ומערכת עירונית- חברתית, תרבותית, אמנותית ומוניציפלית שאפשרה לרון חולדאי להפוך את תל אביב מה שהנה במלאת מאה שנה לייסודה.

post chuldai

שיפר הפנים וחיזוק פעימות  הלב.

רון חולדאי  נולד והתחנך בקיבוץ חולדה .אביו עוזר חולדאי נמנה עם מקימי הקיבוץ. הוא ראש עיריית תל אהיה מאז 1998. קודם לכן שירת כטייס קרב וכמפקד בחיל האוויר. לאחר סיום שירותו בצה"ל בדרגת תת אלוף פנה לעסקים ובהמשך שימש כמנהל הגימנסיה "הרצליה".

בשנת1998התקיימו הבחירות לראשות עיריית תל אביבו ולמועצת העיר כאשר ראש העירייה המכהן , רוני מילוא הודיע כי לא יתמודד על כהונה נוספת. חולדאי התמודד מטעם רשימה עצמאית בשם ",תל אביב אחת " בחסותה של מפלגת העבודה וניצח בבחירות עם 50% מקולות הבוחרים, לעומת 25% ליריבו העיקרי,דורום רובין. סיעתו זכתה ב-5 מנדטים. מאז הוא מכהן ארבע תקופות כהונה.

אם אומר ש"צר המקום" לסקור את הישגיו של חולדאי ,זה יהיה גם ביטוי אנכרוניסטי וגם לשון המעטה. אבל  בכול מסגרת תקשורתית, קשה יהי לדחוס את שפע המעשים שלו בעיר תל אביב . לכן אני אזכיר בחטף אי אלה מהם שאספתי מן הכתובים,והם נכונים.

post three tel aviv skyline - עותק

במהלך כהונתו שופצו והוחלפו תשתיות ברחובות רבים בתל אביב, ובהם שדרות רוטשילדשדרות בן-גוריוןשדרות ירושלים ורחובות נוספים בעיר.  שוקם   מתחם הנמל של תל אביב  ונהפך למרכז בילוי ותרבות. העירייה החלה בשיקום ובשיפוץ בנמל יפו ובמתחם תחנת הרכבת ביפו.יפו היא פנינה שצריך להקפיד לשמור עליה ולא לשבצה במסגרת בטון ומלט. גם מתחם כיכר ביאליק זכה לשיקום. המבנים במושבה הטמפלרית, לשעבר מסעדות ובילוי. במהלך כהונתו שופצו וחודשו מתחם הבימה, היכל התרבות, וכיכר התרבות המחברת ביניהם.

בשנת  2003  הוכרזה העיר הלבנה בתל אביב כאתר מורשת עולמית של אונסקו והחל תהליך רחב של שימור מבנים, בין השאר באזור שרונה ובלב תל אביב, ולראשונה הוכנה תכנית שימור מבנים ואתרים שהגדירה כ-1,000 אתרים בתל אביב כמבנים לשימור, באופן שימנע את הפגיעה בהם. במהלך כהונתו אושרו פרויקטים רבים לבניית מגורי יוקרה בעיר, כגון פארק צמרת, כחלק ממגמה ארצית של בניית גורדי שחקים למגורים.אלה גררו סכסוכים משפטיים ופינוי בצו בית משפט של תושבי המקום. זה אירוע מצער,אבל הוא קרה ומן הראוי להזכיר אותו.אמנם העירייה יזמה פרויקטים לאפשר דיור מוזל כמו ביפו, פרויקט "גני שפירא" ואחרים שבהם יש דירות גם מסובסדות, אבל בכך לא די, וזאת בעיה כרונית כאובה שעלולה להחמיר. ואתייחס לזה בהמשך.

post four relaxing in rothchildpost six rothchuld scukpture.jpg

שדרות רוטשילד.

במהלך כהונתו של חולדאי הורחבה הטיילת וחיבור חופי בין הרצלייה לבת ים, דרך העיר תל אביב. כחלק מהרחבת הטיילת הוחל בשיקום מידרון יפו והפיכתו לפארק חופי לאורכה של יפו, החל תהליך פינוי חלקים מתחנת הכוח רדינג והכשרת מעבר להולכי רגל לאורך החוף.

 חתיכה בת מאה.

ציינתי כי השם "עיר ללא הפסקה" מגיע לה בזכות.  כמעט בכול ערי המטרופולין בעולם ישנם רבעים שוקקים עד לשעות הקטנות של הבוקר. בניו יורק זה הטיימס סקוור, בלב מנהטן, שירד מגדולתו, הוושינגטון סקוור, וה " ווילג' " בדרום מנהטן ו"טרייבקה" בעיר התחתית -ב סיטי-במזרח. בלונדון ישנה כיכר פיקאדילי, ובפריז ה"גדה השמאלית".כלומר יש אי אלה רבעי בילויים ליליים בכול הערים הגדולות . כול השאר דומם וכמעט שומם. אני נזכר כי בעת היותי כתב רשות השידור באמריקה, כשנחתי בעיר וויטשיטה במדינת קנזאס בדרום מערב ארה"ב, לקראת הנחיתה  של המטוס ראינו עיר מדהימה באורותיה הרבים שמרצדים בכול הצורות  והצבעים. כשנסענו מן הנמל לעיר ובתוכה הדבר היחיד שנע היו האורות.

בתל אביב הלילית, בשעה שאורות הבימה והיכל התרבות דועכים בעברם הצפוני של שדרות רוטשילד, בגדת רחוב אלנבי של השדרה מדרום -האזור הומה. בשעה שאורות הדיזנגוף סנטר כבים, אורות יפו ונמל תל אביב,מוארים עד לשעות הקטנות ומופעים אמנותיים מתקיימים במזרחה של העיר. בשעה שאפילו המסעדות ברחוב אבן גבירול סוגרות את  המשמרת הראשונה של הבוקר, הפאבים בדרום תוססים. לכן זה לא פלא כי תיירים שהכירו את אזורי התיור הקלסיים כמו ירושלים, מצדה, ים כינרת, בעיקר הצעירים שביניהם, ולא רק, גילו את תל אביב. ומי שחשף בפניהם את הפנים המחייכים האלה של תל אביב הוא רון חולדאי.

אינני חושב שיש איזשהו תחום בעיר שחולדאי לא מעורב בו אישית. במהלך כהונתו השלישית כראש עיריית תל אביב יפו, הוחל בפרויקט תל אופן – פרויקט השכרת האופניים העירוני הראשון בישראל והוקצו יותר מ-130 ק"מ של מסלולים לאופניים לצד מדרכות וצירי תנועה ברחבי העיר ולצדן פארק הירקון ופארק בגין הורחבו, ומדרכות ברחבי העיר שופצו והורחבו. לאחר שנים רבות של עיכובים, החלו בשנת 2007 , העבודות להקמת הקו הראשון הקו  האדום במערכת להסעת המונים בתל אביב ובנותיה .רחוב קפלן, המהווה עורק כניסה לעיר, הורחב, לאחר פרויקט מורכב לשימור המבנים שלאורכו. נבנו שתי מנהרות להקלת תנועת כלי הרכב בעיר: מחלף קפלן ומחלף לה גוורדיה.אשר לחניה עם כול ההגבלות על חניה בצירים מרכזיים והוספת מתחמי חניה, עדיין יש בעיה קשה הן של תעבורה והן של חניה בתל אביב.

בתחום התרבות והאומנות נחנך האגף החדש של מוזיאון תל אביב לאמנות. ראש העיר משתבח, בצדק, כי מצעד הגאווה מתקיים בעיר מדי שנה, בתמיכת העירייה. בעיר נפתחו מרכזים קהילתיים עירוניים בעבור בני נוער ומבוגרים הומוסקסואלים ולסביות, ובהם מרכז ראשון מסוגו, לנוער הומו-לסבי והמרכז העירוני לקהילה הגאה, והוקם המתנ"ס העירוני הראשון בישראל המיועד לשרת את קהילת הלהט"ב.תשומת לב מוקדשת לאזרחים הוותיקים של העיר, לאמור לקהילה המבוגרת.

P80730-post five poster on entertainment in yfoP80730-111924

בתחילת 2008 החלה העירייה לשפץ את בריכת גורדון, שחסמה את רצף הטיילת לאורך חופה של העיר וכעבור שנה נפתחה הבריכה המחודשת.כיכר דיזנגוף אשר הורמה לגובה ומאז זכתה ההרמה לוויכוחים של אישי ציבור ושל הציבור נמצאת בתהליך שיפור וחידוש ותחזור אל מקומה ההיסטורי.בהקשר זה אני מבקש לציין כי כמו פרויקטים רבים בארץ, הביצועים לא עומדים בלוח הזמנים. כיכר דיזנגןף החדשה אמורה הייתה להיות מוכנה בקיץ, והנה הקיץ עבר והיא רחוקה  מהשלמה.דברים כאלה לא  קורים במערב אירופה או בצפונה. כאן לכול דחייה יש ק"ן סיבות. חולדאי  פועל למען  הנצחת אמנים תושבי תל אביב שהלכו לעולמם, בצורות שונות לרוב בהתקנת לוחות זיכרון במקום שבו פעלו או חיו.חולדאי משמש גם  כיו"ר מועצת הנאמנים של התציאטרון הקמרי ומוזיאון תל אביב. וכאן chapeau גדול למחלקת הגינון של העיר- חג לעין.

אחרון, אם כי הוא חשוב ביותר, והוא כיסוי הוצאות  העיר, בלעדיו אין כלום. חולדאי נכנס לתפקידו כשבמאזן העירייה חוב של מאות מיליוני שקלים. צ'יץ' הקים פרויקטים גדולים ונכנס לגירעונות גדולים בתקציב. בקרב אנשי כלכלה ועיתונאיים זה היה ידוע כ"שיטת צ'יץ". מאז 2006 עברה העירייה לעודף תקציבי, שחלקו הופנה להקטנת חובות העבר. הוא יו"ר פורום ה 15 – פורום הערים העצמאיות, המאגד את הערים שאינן מקבלות מענקים מהממשלה.

אם ככה, אז איך קובעת האמירה האנגלית: it's too good to be true -זה מדי טוב מכדי להיות נכון.לדעתי זה נכון. אבל מכיוון שאני לא מכיר את כול בעיותיה של העיר ואפשר לא את חלקם,ערכתי מעין "סקר" דעות  במפגש משפחתי תל אביבי הרחב כדי לתהות על הבעיות. ההרכב ענה על הצורך.היה מתכנן ערים ואדריכל ידוע, מעצבת פנים ושוחרת סביבה, מעצב תעשייתי ומשחזר אומנותי,צעיר שזה עתה השתחרר מצה"ל, ידענית של תל אביב על רחובותיה וסמטאותיה ,סוציולוגית,אמנית ואם צעירה.

הבעיות

אציין בקצרה כמה מהם. הדור הצעיר בגילאי העשרה המאוחרים קובל על שאין כמעט מועדוני נוער שבהם יוכלו לבלות בשעות הפנאי וגם לאפשר לו השתתפות בהוצאות צנועות. צעירים לאחר הגיוס שנמשכים לתל אביב,כשהם מנסים להתבסס בעיר ידם לא משגת לא דיור בשכר דירה סביר ולא מקומות למיזמים שלהם. בתחום הזה ניתן להוסיף אומנים צעירים שמתקשים למצוא סטודיו מניח את הדעת במחיר סביר. ותל אביב משתבחת,ובצדק לשאת את התואר של עיר התרבות והאומנות. זוגות צעירים מתלוננים על העדר גנונים או גני ילדים, למעט גני העירייה. ברוב המקרים אלה מצויים בדירות ותמיד מאיימת עליהם מחאת הדיירים שלעתים מאלצת לגן להעתיק מקום לא יותר טוב אלא לעתים גרוע יותר.

בעיית התעבורה בעיר גם לאלה שמשתמשים באופניים הן קשות .תל אביב יכולה להפוך לעיר אופניים כמו אמסטרדם או קופנהגן אבל אין מספיק מסלולים, גם במקומות שניתן להוסיף נתיבי אופניים כמו לאורך רחוב שלמה- סלמה. המיזם החדש של השכרת רכבים הוא מבורך, אבל רכבים אלה תוספים חניה של תושבים בקטעים שמסומנים לחניה שלהם. שוחרי סביבה וגם הציבור הרחב היה רוצה לראות עיר "מחושמלת"- ככול שניתן כדי להפוך אותה לנקייה מזיהום.

טענה גדולה מצד תל אביביים רבים היא שתל אביב היא עיר של עשירים. גם במקומות שזה שנים גרים בה תושבים וותיקים, הדירות לא שלהם וככה או אחרת הם נדחקים החוצה מבלי למצוא להם דיור חלופי.בעיה אחרת היא ביורוקרטיה במחלקות שונות של העירייה שגורמות לסחבת מיותרת אשר נמשכת לעתים שנה ומעלה.רבות נעשה בתחום שימור העיר והמחלקה לשיפור פני העיר עושה עבודה יפה. אבל זאת בקושי מגיעה  לשכונות הדרומיות ולעתים לא למרכז שהוא  מאז ומתמיד היה לבה של העיר כמו רחוב אלנבי, אשר משדר עליבות הוא  הוא-down town הקלאסי של תל אביב. לא רחוב דיזנגוף ולא רחוב אבן גבירול, שנמנים עם הרחובות המועדפים בתל אביב. רחוב אחר מועדף הן שדרות רוטשילד שבהן אכן חל שיפור דרסטי. עניין אחר הוא בנייה לגובה בקו החוף. החוף של תל אביב הוא לא רק איקון שלה אלא הריאות ומלכתחילה אסור היה להקים בתי מלון אורכיים מולו. משזה נעשה אסור להוסיף כול בנייה שתסתום את החוף.

והראשית והתכלית -העיר עצמה.תל אביב מתפוצצת מבפנים ואינה  יכול להתרחב.שאלתי מה ניתן לעשות לפתרון הבעיה המרכזית של העיר. נעניתי כי  חייבים  למצוא פתרון שיהפוך את נתיבי איילון לעמוד השדרה של העיר. זה יתאפשר אם אלה יהיו מחופים ולאורכם יתרכזו המגדלים. מעליו יהיה פארק גדול אשר יחבר את מערב העיר בצורה טבעית עם השכונות ממזרח אשר ישוקמו ויוכלו לאכלס תושבים נוספים.

בעיות אלה הוצגו בפני לשכת ראש העיר ואת התשובות אביא בפוסט הבא.אם יהיו נושאים ללא מענה גם אותם אביא לידיעת הקוראים. בינתיים נקפוץ, קפיצה לילית ליפו שאין כמוה בלילות.

https://www.youtube.com/watch?v=yftTwyPqIw8