ארכיון קטגוריה: בריאות

זה התחיל בגיא- כלב לברדור מעורב.

שירות המטופלים בבריאות הציבורית- מתחת לגובה ים המלח, כולל הבולענים.

באחד הפוסטים שלי סיפרתי על "נתיב הייסורים" לרפואה המקצועית ב"בריאות כללית" שבה אני מבוטח יותר מיובל שנים. אבל מסתבר כי הסיפור דומה בשאר שירותיי בריאות, מי פחות ומי יותר. אמנם הם מתחרים על הפציינט, אבל המכנה המשותף של הטיפול בו נמוך למדי. ובכלל, כיום בעידן השיווק, שבו משווקים חיתולים ופוליטיקאים, גם בשירותים  הרפואיים יש מה שנקרא "שירות לקוחות". אני לא צריך להסביר לקוראים את טיבו של "הייצור" הזה. הוא מתיש אותך ומייאש אותך והתוכי אומר לך "פנייתך חשובה לנו…" ההבדל הוא שתוכי אומר זאת ברצף ו"שירות לקוחות"- 20 פעם ,במהלך עשרים דקות המתנה- לפחות. הדבר הראשון שבא לך הוא לנפץ את סלולרי שבו אתה מדבר אל הקיר.

הכנסת  אישרה בשבוע שעבר הצעת חוק של ח"כ איתן כבל, יו"ר וועדת הכלכלה של הכנסת, שחברות מסחריות תהיינה חייבות להשיב ללקוחות במענה הטלפוני תוך 6 דקות. במאמר במגזין ד'מרקר, פרשן כלכלי בכיר של "הארץ",סמי פרץ, מדרג 10 מוסדות בכול הקשור ליישום החלטה זאת. בראש הדרוג עומד משרד החינוך עם 86 נקודות ונועל אותו משרד התקשורת עם  41 נקודות. מעניין שמשרד הבריאות, לעניינינו, שרותי הבריאות הציבוריים, כלל לא נכללים בדרוג. מן הסתם סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן עסוק בסוגיית הפונדקאות. הדרוג מלמד על משהו. מבחינה זאת אני מבקש לציין לטובה את "שירות לקוחות" של חברת בזק. המתנה קצרה לאשת או איש- קשר, קבלת הפניה או היענות מידית לה. כפי שצריך להיות. בדרך כלל, והכלל הוא גדול, עם כמה חריגים, אילו שירות כזה היה ניתן על ידי תעשיין ללקוחות שלו, הוא היה פושט את הרגל.

מערכת הבריאות בישראל תופסת מקום נכבד בתקשורת, בקרב אנשי ציבור וגם בממסד, שמקים וועדות  כול שנה, ממלכתיות ואחרות, דיונים באוצר, במשרד הבריאות, בהסתדרות, בוועדות הכנסת ואיפה לא. מבקר המדינה עוסק בה כול  הזמן.  התוצאה היא הקמת עוד וועדה. מֵרָב התחמושת הכבדה מופנה לבתי החולים שם המצב הוא קריטי. אנחנו שמתבשמים משירותי הבריאות שלנו אפילו מול אירופה- יש לנו פחות מ-2 מיטות לאלף נפש. זאת בשעה שלמדינות במסגרת ה-    OECD -שמונָה 36 מדינות כיום, יש  3.3  בממוצע לאלף תושבים. לעומת זאת ישראל נמנית בהחלט עם מדינות אירופה שבה האוכלוסייה מזדקנת לנוכח תוחלת החיים, שספק אם יש בה תועלת חיים. ולא הזכרנו את תיירות המרפא שתופסת מיטות של חולים ישראליים. וגם לא על המצב הסניטארי ברבים בבתי החולים שהם חממה לווירוסים.

שירות  כול אזרחיה של המדינה.

אני לא מתייחס לנושא האשפוז, גם מכיוון שהוא רחב מימדים ובין היתר דורש ידע שאין לי.בכול זאת, זה תחום שיש לו הרבה דוברים: מבקר המדינה, כאמור,בתי החולים, הסתדרות הרופאים, הסתדרות האחיות, הכנסת וחבריה שצמאים לזמן תקשורת. אני מתייחס לשרות הרבה יותר עממי, שרות המרפאות. זה שרות של כול אזרחי מדינת ישראל לאחר שחוק בריאות ממלכתי נכנס

.mevaker hamidina tzilum itzchak hararu misrad mevaker

מבקר המדינה השופט יוסף שפירא. צילום יצחק הררי-משרד המבקר

לתוקפו בשנת 1995 והפך את ביטוח הבריאות בישראל לביטוח חובה, וכל תושב במדינה מבוטח באחת מארבע קופות  הקיימות, לפי בחירתו. וכדרכי, אני מביא מדי פעם בפעם את הסיפור של היחיד. זאת בין השאר כדי להדגיש את עמדתי בכול הנוגע לזכותו של היחיד במדינה מתוקנת, זכות שבעידן הזה ובממסד הזה, אינה מובנת במקרה הטוב ומופרת במקרה הפחות טוב. .יום,יום. שעה,שעה- בכול התחומים. לאזרח הפשוט והבודד אין שדולה, אין דובר, אין כלום. הוא דפוק והוא גם חסר אונים. רק במקרים קיצוניים כשהוא עומד בפני מצב בלתי אפשרי והוא גם חמום מוח, אז הוא מנפץ חפץ, פעם על הרצפה ופעם על ראש האחות, מעשה ראו לטיפול בכול חומרת הדין, יהיו המניעים אשר יהיו.

הפעם סיפור של מכרה תל אביבית. היא ערכה את הטיול  שלה בשעות הערב עם כלבה גיא, לָברָדור מעורב, חזק, וכאשר זה עשה את צרכיו בגינה, היא עצרה שלפה את המגבונת מן התיק כדי לאסוף את הגלגלים. הכלב  לא נעצר,משך בחוזקה את הרצועה ונקע את אצבעה .

 

זה קרה בסוף חודש מרץ. היא חשה כאבים חזקים אבל  לאחר זמן מה תוך תרגילי אצבע- עצם האצבע חזרה למקומה. אך המצב האורתופדי החמיר. היא  פנתה  לרופא משפחה כדי לקבל הפניה לאורתופד. הוא שלח אותה לצילום רנטגן ואחרי שפגש אותה שוב, שלח אותה לכירורג. וזה לא היה פשוט. היא נאלצה לצלצל ולשלוח פקסים ולבקש קיצור בהמתנה אל הכירורג . לאחר שהגיעה  אליו היא נשלחה לעשות בדיקת אולטרסאונד. לאחר מכן תור לכירורג עם הבדיקה וככה עברו להם החודשים מאי ויוני והיא עם "אצבע משולשת" לא לשרות הבריאות שלה, אלא לעצמה, וסובלת ומוגבלת בפעילות ביד הזאת.

בראשית חודש יולי  הרופא קבע שאין ברירה וכי נוצרו רקמות שסוגרות על הרצועות ולכן זה חייב בניתוח. והנה לאחר כול הסחבת- המנהלית והרפואית- קבעו לה תור לבדיקה בבית חולים איכילוב לחודש אוקטובר. ורק אז יקבעו לה תור  לניתוח .היא שלחה בפקס פנייה נרגשת ל"שרות לקוחות" של שירותיי הבריאות שלה וביקשה התערבות כדי שתוכל לעבור את הניתוח בהקדם, וזאת לאחר שהתור שנקבע לחודש אוקטובר, גם הוא לא לניתוח אלא להתייעצות. "שירות לקוחות" קיבל את הפניה שכן היא קבלה בפקס משוב אוטומטי, אבל לא קיבלה מענה. בצר לה היא מצאה כי למנכ"ל של אותה "קופת חולים" יש מייל. הללויה. כול הכבוד. היא פנתה אליו. היא לא ציפתה שהוא ישיב אבל קרוב לוודאי שמישהו בלשכה ישיב.כלום. יש קול ואין קשב.ואז היא גילתה שגם הטלפון של המנכ"ל מופיע והיא צלצלה, אך גם כאן לא זכתה להגיע לבן אדם, לאחר 20 דקות של שהייה בחברת הגולם האוטומטי היא וויתרה. היא חזרה לסניף שלה וסיפרה להם את כול הסיפור, והבטיחו לה לטפל. כאן עומד העניין.יש לי בדיחה יידישאית על "עמידה" אבל אפסח עליה.

החלופות.

היא שאלה אותי מה אני ממליץ.אמרתי לה שהופתעתי על שבשירות הבריאות שלה לא הציעו לה מיד לוותר על הכלב, או ,למצער, להתפטר מהגדול ולרכוש קטן. אשר לקופת החולים, להחליף קופה , בנסיבות שלנו לא רצוי. ראשית, החלופה מן הסתם אינה טובה יותר. שנית אם לנוכח איום העזיבה הם יזרזו את הטיפול, הם יעמדו בפני תקדים של איומים כול הזמן. לפנות לשר הבריאות. אין כזה. יש סגן שר שעוסק במגפת הגיוּסופובּיה. לכן אמרתי לה  שבפועל יש שתי אפשרויות. אחת ללכת למיון בבית החולים שמן הסתם ישלחו אותה הביתה אך יחייבו את הקופה. והיא לא אוהבת להפסיד כסף, ואולי זה יזיז אותה. שתיים .לצאת אל מחוץ למערכת הבריאות בכלל. למשל לפנות לגוף כמו "שוברים שתיקה".כול דבר שקשור בארגון זה מעורר מהומה. הרי מי עושה את הפרסום הגדול ביותר לארגון זה אם לא הממסד. וכאן שוב ישנן שתי אפשרויות. אחת בגלל השנאה התהומית ל"שוברים שתיקה" הממסד ישמיץ את האצבע המשולשת. מאידך בקרב "שוברים שתיקה" , יש מן הסתם חברים ב"רופאים ללא גבול" והיא עשויה לקבל מהם  טיפול דחוף. היא הבטיחה לי שתחשוב בכוון זה, ואני  כנציג המדיה הבטחתי שנעקוב.

 

 

 

 

 

 

היו בריאים.

הברכה בשפת יידיש בעת פרידה איננה שלום אלא "זאיי געזינד"- הייה בריא, והמהדרין מברכים "זאי געזינד אינד שטארק". הייה בריא וחזק. אצלנו כדאי לאמץ את שניהם. שכן אם חלילה אינך בריא, הייה חזק כדי לעבור את הנתיב של מערכת הבריאות הציבורית שלנו, שאינו מוסיף בריאות בלשון המעטה.

רשימה זאת אינה עוד פוסט פובליציסטי אלא התנסות אישית בכול הנוגע לטיפול, נכון יותר העדרו בשרותי הבריאות של ישראל. אני נמנה עם חברי "בריאות כללית", קרוב לודאי מאז בואי ארצה בנובמבר 1945 במסגרת עליית הנוער. אני מניח שרוב העולים בעת ההיא כמו גם רוב הוותיקים וילידי הארץ, היו רשומים במסגרת קופת החולים של ההסתדרות. לאמור שאני נושא אתי וותק  כבד . אלא שבשעה שוותק בעבודה מוסיף לאדם שכר, וותק בכול הקשור בבריאות, מוריד משמעותית נקודות במדד זה באופן טבעי . אם נוסיף לכך את דרך המשוכות של  המסגרת הרפואית הציבורית שלי , נקבל תמונה שלמה על המציאות .

בפוסט האחרון  שאותו הקדשתי לביקור בגאורגיה סיימתי בחוויה הבלתי נעימה של הנחיתה כאשר המטוס צלל פתאומית ולקח לו כמה דקות טובות לתמרן כדי לצאת מן המערבולת ,להמריא מחדש ולנחות שוב בשלום. גם  בטיסה של נחיתה רכה נגרם לרבים מאתנו לחץ באוזניים שלוקח זמן מה עד שהוא נעלם. במקרה שלי לא זו בלבד שהוא לא נעלם אלא גרם לי לאיזו דלקת גם באוזן וזאת כנראה השפיעה גם על הבלוטה מתחת לאוזן. הואיל וזה נמשך כמה ימים, ראיתי לנכון לפנות לרופא המשפחה. הוא בדק אותי, מצא מצב דלקתי ורשם לי טיפות אנטיביוטיות.

לאחר שבוע כשהמצב לא הוטב, בהתייעצות עם המרפאה שלי נסעתי למוקד עירוני מרכזי בתל אביב של "בריאות כללית" שמצוי ב "מגדל המאה" ברחוב אבן גבירול.

אני רואה לנכון לציין כי בכול הקשור במרפאה שבה אני מטופל, מרפאת "אהרונוב", של בריאות כללית יש לי רק מילים של שבח. בראש וראשונה לרופא המשפחה,רופא נפלא ובן אדם רגיש, למנהלת לענייני מינהל, לצוות כולו,כולל מזכירות, אחיות בית מרקחת וכיו"ב.זה בעצם הבסיס של הרפואה הציבורית בכלל. הבעיה מתחילה ברפואה המקצועית. גם זאת אם אתה עובר בדיקות תקופתיות ככה שניתן לקבוע תורים זמן מראש הכול בסדר, לרבות הרופאים, לפחות מן הניסיון שלי.אבל אם זקוקים לרופא מקצועי בצורה דחופה או בהקדם, זה סיפור אחר.

גבעת א.א.ג אינה עונה.

נסעתי ל"מגדל  המאה" שהוא מוקד מרכזי של "בריאות כללית" באזור תל אביב, שלפתי פתק לתור למזכירות, הסדר נאות לכול הדעות, וכשהגיע תורי לפקידה, הסברתי לה שאני זקוק לרופא אף אוזן גרון, ותור רגיל אצל רופא מקצועי נע בין חודשיים לשלושה חדשים. בגיל שלי ובמצב שלי  לא מתקבל על הדעת להמתין תקופה כזאת. הפקידה העבירה את הכרטיס המגנטי הופתעה לראות את גילי שאינו רשום לא על האוזן ולא על אברים אחרים.היא התחילה בברורים למציאת רופא והיא עשתה זאת במיומנות רבה ובתשומת לב שראויות לכל שבח. לבסוף נואשה והודיעה לי שאין רופא אף אוזן וגרון במכלול."אין רופא"- תהיתי בקול רם והיא ענתה לי. "היה אחד אבל עליו להתייצב בבית חולים בעוד חצי שעה". במילים אחרות ברגע שאותו רופא עזב לא היה שום רופא במכלול הרפואי הזה בתחום אף אוזן וגרון,ואז הישראלי המצוי אם הוא חושב שזה דחוף -פונה למיון. הא לכם בין היתר מקור הבעיות במיון.אילו  שברתי את האף או בלעתי צפרדע כי אז קיימת כירורגיה דחופה אבל לשמחתי זה לפחות לא קרה  . מכיוון שזה היה ביום ה' בשבוע, שלאחריו בא יום ו', יום שבת וחג השבועות, הפקידה סידרה לי תור למחרת החג.

הייה לפחות -עשיר

במצב זה חזרתי למרפאה שלי ורופאה בדקה אותי ורשמה לי כמוסות אנטיביוטיות במינון נמוך וזאת כדי שהמצב לא יחמיר.למחרת החג התייצבתי אצל הרופאה לאף אוזן גרון ולאחר שהיא בדקה את הרשום במחשב על הטיפול שקדם היא שטפה את האוזן, אמרה לי להפסיק את האנטיביוטיקה והאוזן תשוב לתקנה. בינתיים  היא לא שבה והבלוטה וסביבתה הוסיפו להטריד ומטעימה לה ההגדרה באנגלית- A pain in the neck  ,שתי תופעות מציקות. כול ניסיון במוקד 2700 של בריאות כללית להשיג רופא א.א.ג  בהקדם עלו בתוהו. בהעדר אפשרות זאת ביקשתי וקבלתי רשימה של רופאים אשר לפי הסדר עם ,"בריאות כללית" מי שרשום ומשלם ב"בריאות מושלם" רשאי להשתמש ברופא הזה כמה פעמים בשנה תמורת תשלום במזומן של 150 שקלים- מחיר מציאה. מכיוון  שנקבע לי תור רגיל לרופא א.א.ג לאמצע חודש יולי,והוא אכן מקבל גם במסגרת "רפואה מושלמת", ניסיתי להתקבל אצלו במסגרת זאת בהקדם. נמסר לי כי המועד המוקדם ביותר הוא אמצע אוגוסט. פניה אליו באמצעות מסרון  נענתה על ידי מזכירה. אמרתי לה שככלות הכול גם במסגרת השרות הציבורי משתדלים לקצר תור של גמלאים, אך היא בשלה שאי אפשר. שאלתי אותה  האם אותו רופא מקבל באופן פרטי. היא ענתה בחיוב ואמרה לי שזה יעלה לי 1300 שקל.

וזהו התעריף  המדורג של "בריאות כללית". החברות בקופה מזכה אותי לתור ביולי. אם אני רוצה את אותו רופא במסגרת "בריאות" מושלמת אני משלם 150 שקל ואז הוא מקבל אותי באוגוסט. אם אני רוצה אותו בהקדם האפשרי זה יעלה לי 1300 שקלים. כמעט בלי תור.

כתבתי לפני כחודש מכתב למנכ"ל בריאות כללית ואני מניח  שצפויה תשובה של המחלקה לקשרי ציבור  שמצוידת בטקסט מוכן לתלונות כאלה. כשם שיש תוכן מוכן למחלקת השיווק שבין השאר מציעה  תכניות זהב, פלטינום ועוד מתכות יקרות, וכל זאת כ"סָלים" -מונח  שמסמל שפע-לאיסוף כספים ,ולאו דווקא לחלוקת בריאות.

אגב בדקתי גם עם חברים ב"מאוחדת" וגם ב"מכבי" ושם ההמתנה לרופא מקצועי נעה לדבריהם בין יומיים לבין עשרה ימים לכול היותר.הבעיה היא שאדם אשר מתרגל לאותה מערכת במשך עשרות שנים, הסיכוי הוא שהוא לא יעבור למערכת אחרת, אף כי כיום זה יחסית קל. על כך כנראה בונים ב"בריאות כללית",בעיקר כשמדובר בדור הגמלאים שאינו אוהב ניידות.

בהזדמנות, אם אני כבר מעלה את "בריאות כללית" על ראש שמחתי, יצוין כי מכונים שונים של הקופה, כמו מכון אולטרה סאונד, שרות מאוד מבוקש, לא מצויים באותו מכלול ב"מגדל המאה" אלא מחוץ לתל אביב ,כמו בני ברק, רמת גן פתח תקווה  ועוד. מרפאת השמע שהייתה ברחוב בארי בתל אביב עברה לחולון. אדם מבוגר שאינו נוהג ברכב פרטי – או שהוא צריך להיטלטל באוטובוסים או לשלם בעבור מונית הלוך ושוב ,אשר לעתים זה סכום שנע   סביבות 100-120 שקלים.זה ועוד גם שם ההמתנה לטיפול היא לא פחות מחודש ימים.כול זאת כדי להוזיל את הוצאות המוסד אך לייקר את הוצאות המטופל.

עד כמה שזכור לי לעתים רחוקות היו לי תלונות על לקויים רציניים במסגרת הרפואית שלי. וגם הפעם ,פוסט זה תכליתו לא לקטר, אלא להביא לשיפור. אמנם כיום ישנה חלופה, אבל כאמור הייתי מעדיף שהקופה שלי תעשה זאת שכן השיפור הוא לא רק חשוב לי אלא  גם לה. יחד עם כול זאת  המסקנה שאם אתה חולה כדאי שתהיה עשיר ותקבל עזרה מידית. ועוד יותר טוב שתהיה בריא. אם כולנו נהיה בריאים לא יהיה צורך דחוף בשרותי בריאות. במקרה כזה השוק יפעל כדרכו והרופאים ללא ספק יורידו את התעריפים.