Category Archives: ביבי

ביבי הוא הסימפטום-הבעיה היא במקום אחר.

 

 

 

 

 

 

 

 

ביבי נתניהו-תמונה וויקיפדיה

אני עושה לעצמי מלאכה קלה כחלופה לבלוג מקורי. זהו המשך, עם הפסקות של שנות דור,מאז ישעיה, דרך ביאליק ועד ימינו והמסר הזה הוא עכשווי . גם לאחר הסקר בערוץ 10

אָכֵן חָצִיר הָעָם

  מאת: חיים נחמן ביאליק.

 אָכֵן חָצִיר הָעָם, יָבֵשׁ הָיָה כָּעֵץ,

אָכֵן חָלָל הָעָם, חָלָל כָּבֵד אֵין קֵץ;

אֲשֶׁר יִרְעַם קוֹל אֵל גַּם-מִפֹּה גַּם-מִשָּׁם –

וְלֹא-נָע וְלֹא-זָע וְלֹא-חָרַד הָעָם.

וְלֹא-קָם כָּאֲרִי וְלֹא-נֵעוֹר כַּכְּפִיר,

וְלֹא-חָרַד לַקּוֹל גַּם אִישׁ אֶחָד מֵעִיר.

וְלֹא-רָעַד בַּגִּיל יַחַד לֵב כָּל-הָעָם

מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל וּמִיָּם וְעַד-יָם,

בְּהִתְוַדַּע אֵלָיו בָּנָיו, זֶרַע אֵל חָי,

אֲשֶׁר בָּאוּ מֵרָחוֹק אֶל-קוֹל אֲדֹנָי.

גַּם-לֹא פָשַׁט הַיָּד, גַּם-לֹא שָׁאַל לִשְׁלוֹם

כָּל-הַקּוֹרְאִים בִּשְׁמוֹ בֶּאֱמוּנָה וּבְתֹם.

וּבִשְׁאוֹן עַם אֱוִיל סְבִיב אֱלִילֵי הַפָּז

נֶחְבָּא קוֹל אֱלֹהִים, נִבְלַע רַעֲמוֹ הָעָז.

וּבְלֵב נָבָל וָרָע, וּבִכְלִמּוֹת וָרֹק

יִבֶז דְּבַר אֲדֹנָי, יִפְרָעֵהוּ לִצְחוֹק.

וזה רק בית ראשון.

אדם לכול העת

לא מדובר בסר תומס מור, הלורד צ'נסלור של אנגליה במאה ה-16 ,אשר סרב לחתום על בקשה לאפיפיור שיבטל את נישואיי הנרי השמיני לקתרין מארגון, ובשל כך הוצא להורג.המחזאי רוברט בולט והבמאי פול זיגמן הפיקו על מור את הסרט " אדם לכל עת" A man for all seasons וגילם את הדמות פול סקופילד הגדול, והסרט זכה בששה פרסי אוסקר.בעצם, תואר זה של סר תומס מור ניתן לו על ידי בן תקופתו רוברט ויטינגטון. זאת על שום היותו של האדם איש ערכים ומצפון,נאמן לעקרונות שלו ולאמונתו ויהי המחיר אשר יהי. זה היה באמת המחיר הגבוה ביותר- חייו שלו.

a man of all seasons

מודעת הפרסום על הסרט. בשינוי מ-for ל- of – צ.ג

לכן בכותרת הרשומה כתוב "אדם לכול הָעת", והכוונה שלי היא למנהיג בן תקופתנו, ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו. האיש מלווה אותנו, ללא הרף כבר שנים, לא מקריב עצמו למען עקרונות,חי חיים טובים וצמוד מאוד לכיסא הרם והנישא .הוא מעסיק אותנו, הוא חג לקריקטוריסטים, למאיירים ולפובליציסטים בכול ימות השנה,למעט ים הכיפורים, בשעון הקיץ ובשעון החורף בכול אמצעי המדיה.הוא מזין ללא הרף את הנכתב עליו, את הנרשם עליו, את הנשמע עליו ואת הנצפה. איני חושב שהייתה כמוהו אי פעם דמות כזאת שמככבת כול כך הרבה זמן בשמים האפורים של חיינו. אפילו לא בן גוריון עם שיער הכנפיים שלו. אצל קריקטוריסטים הוא כמו קלידוסקופ. אתה רק צריך לנער קצת ותראה בכול פעם דמות חדשה, כולל הרקע. הרבה יותר צבעים מאשר לזיקית.אני מודע לכך שלא זו בלבד שאני לא מחדש מאומה, אלא שזה כבר מעייף.שבלוני, בנאלי,העלאת גירה. חכמה גדולה לעלות על ביבי. ככה עושים כולם ו"נחום תקום". אבל דווקא משום כך חשוב להצביע על המלך. לא על בגדיו. עליו ועליו בלבד.הוא ראש הממשלה שלנו,והוא אחראי לכול הנעשה במדינה שלנו, בחברה שלנו,בכלכלה שלנו ובמעמדנו בעולם.מתחת ל"אושר" שאליו התייחסתי ברשומה הקודמת ומתחת לעושר,נחלת מיעוט,יש כאן ריקבון בממלכה הזאת,שמדי פעם בפעם עולה ממנו צחנה. האחריות המיניסטריאלית והלאומית לכך היא של ראש הממשלה. הוא ולא אחר.

כול זאת, אם מנסים להציג מציאות שמשתקפת בצורה מעוותת לצורך הדגשת הדמות ולא המראה. אולם זאת תהיה טעות גדולה, אם ינסו לעשות את ההיפך. כלומר לתאר את ביבי כמי שמשתנה מדי יום, מדי נסיבות – כמו בקריקטורה ובאיור .הוא לא. בכול תקופות מנהיגותו היו כאלה, ואלי ישנם עדין כאלה, אף שמספרם הולך וקטן ,אשר חושבים, שאוט אוט אוט…..ביבי יפתיע. :"מחכים לגודו". יש כאלה שמייחלים לכך מהרהורי לב, ואני לקיתי לתקופה קצרה בווירוס זה,שכך אמנם יקרה. האיש יפתיע. אבל זאת לא טעות אופטית, זאת טעות בהבנת האדם, נכון יותר בהכרתו. לביבי יש מצבור אדיר של מסכות שהוא מחליף אותם, לעתים כמה פעמים ביום. תלוי במה שקורה מסביב, באווירה,בדמויות שעל הבמה.תלוי במה ובמי הוא רואה עצמו מאוים ברגע זה. ואצל ביבי כול רגע הוא נצח.אבל אם תפשיטו אותו מן התחפושות, תראו שהוא לבוש באותם מדים של החייל האמיץ שנמצא בשוחה ורואה מסביב עולם עוין. ובניגוד לאותו יפני שיצא מן המערה 30 שנה לאחר המלחמה ודגל לבן בידו, ביבי נשאר שם ואין דגל לבן. גם לא ייכנע אם כוכב הלכת שלנו כולו יעוף לו ביום אחד ויצטרף לגלקסיה האדירה.ביבי יילחם נגד הגלקסיה, בדרכו שלו,ובאמצעות קומץ חסידיו,"המשמר הפרטוריאני" שלו.ביבי הוא חלק מ"סלע קיומנו".וסלע עומד איתן. הבעיה היא שהוא גורר אותנו אתו.

—————-

מי משתנה clip_image001

השאלה אם בני אדם משתנים מטבעם או מכורח הנסיבות, היא נושא בעל חשיבות עליונה לחוקרים במדעי החברה והרוח כמו סוציולוגים, אנתרופולוגים ופילוסופים. אם מנהיגים כמו ביבי נתניהו משתנים או לא, זה גם עניין שאנשים רבים בעולם עוסקים בו, אך בראש וראשונה עניין מן המעלה הראשונה לאזרחי ישראל. ומה שחשוב עוד יותר הוא האם הם משָנים.

רק באגדה של האנס כריסטיאן אנדרסון- ה"ברווזון המכוער" הופך לברבור, אך בעצם הוא ברבור מלידתו אלא ככול היצורים, ובייחוד בני אדם, כשהם נולדים הם מכוערים.אבל ברווז אמיתי הוא ברווז. מכאן האמירה של המשורר האמריקני ג'יימס וויטקום רילי :1849–1916 "when i see a bird that walks like a duck and swims like a duck and quacks like a duck, I call that bird a duck." ….אם אני רואה עוף שהולך כמו ברווז, שוחה כברווז ומגעגע כברווז – אני קורא לו ברווז.

אנשים לא משתנים

לפי עניות דעתי, וממה שלמדתי בהיסטוריה ובדברי ימינו אלה, מנהיגים אידיאולוגיים קנאים ,דתיים או חברתיים, שהופכים לעריצים, קרוב לוודאי שלא השתנו…. לדוגמה מנהיג סין, האומה הגדולה בתבל- מאו דזְה דונגׁ. לפי הספר ההיסטורי ביוגראפי של ג'ון צ'אנג ג'ון האלידיי( גרסה עברית הוצאת דביר 2007) שמכיל 860 עמודים- מנהיג סין נעשה קומוניסט פושר בגיל 17 ותוך 3 שנים הוא הוכיח עצמו כמארגן מעולה שמפעיל אחרים, מאניפולטור ותככן, פאראנואידי, בעל תכונות בריוניות והוא עצמו רודף נוחיות, רודף נשים, ואין כמעט דבר שעומד בפני רצונו. זה ממש אותו מָאו אשר בגיל העמידה היה רודן אכזר שהביא להשמדת המונים על מזבח המדינה הקומוניסטית, ובגיל 79 פתח ב"מהפכה התרבותית", הברוטאלית, שהופנתה בעיקר כלפי אלה שהיו קרובים לו במחיר הרס וחורבן החברה. זה אמור גם לגבי עריצים אחרים בתקופתנו

מנהיגים כמו אריק שרון, משה דיין ועזר וייצמן לא היו אידיאולוגים שהשתנו אלא אישים פרגמאטיים. שניים האחרונים הם שדחפו את מנחם בגין לעשיית שלום עם מצרים תמורת הנסיגה מסיני. שרון הוציא אותנו מרצועת עזה. מנחם בגין אולי היה ראש הממשלה היחיד שהונחה על ידי אידיאולוגיה (וגם בדבֵקות שלו בחוק).בגין חשב לתומו שתמורת סיני יניחו לו את הנחלה ביהודה ושומרון. הוא טעה כמובן. גם אהוד ברק נמנה עם האופורטוניסטים.

בדרך כלל אנשים לא יודו שהשתנו, שכן ביסודה, זאת הבחנה נכונה. אבל בהתנהלותם יש שינוי, הם קרוב לוודאי יגידו כי הזמנים השתנו. ככה, למשל,משה דיין שבסיום הקדנציה שלו כשר הביטחון, התבטא בכמה הזדמנויות שהוא מכיר בכך שזמנים השתנו ודעות השתנו." רק חמור לא משתנה"-אמר . מן הסתם התכוון בין היתר לדעתו שלו. זאת אשר הביאה אותו לכניסה לממשלת בגין ולפרישה ממנה.

הרהוריי לב.

אצל כולנו,או רובינו קיים מה שקרוי wishful thinking בעברית : הרהורי לב, אף שהכוונה היא כמיהות פנימיות למשהו טוב יותר. עיתונאים כמו דן מרגלית או פובליציסט בולט אחר כמו ארי שביט הם לא יוצאים מן הכלל, ובמידה מסוימת פובליציסטים רבים, ואני ביניהם . זאת עד כדי כך שהם רואים במאמריהם קווי פעולה שלפיהם שלטון נבון צריך לנהוג. ואם הוא לא נוהג על פי הרהורי לבם, הם מאוכזבים ונותנים לכך ביטוי. בכך אני לא מותח ביקורת על תכונה אנושית נורמאלית זאת..אך כאן מדובר בראיית מנהיג, יהיה זה אולמרט או ביבי, בעין המזוינת או הבלתי מזוינת של הכותב, או הקורא. אם ביבי מוציא שתי המילים הרוטטות מדינה פלשתינאית, בשפתיים קמוצות , תוך התניית תנאים שלפחות בשלב ראשון במו"מ לא מקובלים על הפלשתינאים- אז ביבי אליבא דעלמא כולה השתנה. אם בשותפות עם שר הביטחון שלו אהוד ברק, סופֶר אגוצנטרי כמוהו וחרד לכיסאו כמוהו, הוא לא מפנה מאחזים שלא לדבר מפסיק בנייה בהתנחלויות או לא יקים וועדת חקירה לאירועי עזה- אז זה אותו good ol' bibi .ואותו אהוד ברק- ה"זייגערמאכער".

.לביבי נתניהו שמורות הזכויות הרבות על מדיניותו כשר האוצר, מדיניות אשר מזערה את הנזקים במשק הישראלי, כאשר המשק העולמי כמעט מט ליפול, וישראל יצאה ממנו יחסית קל ותוך התאוששות מהירה.זאת יש להזכיר שוב ושוב. אבל פה מדובר במנהיג של מדינה.במצב הנוכחי ,עם הקולאז"' הקואליציוני הקיים וההרכב האנושי של ההנהגה, וציבור תוהה ומבולבל , אין שום סיכוי להסדר בינינו לבין הפלשתינאים. אם ביבי חפץ לשנות(להשתנות הוא לא השתנה ולא ישתנה) כדי לסמן ציון דרך היסטורי, יש חלופה אחת בלבד והיא שינוי הרכבה של הממשלה. אם זה יקרה, אז זאת הדרך לשינוי, וזאת המטרה, ולא השתנותו של המנהיג לעצמה. מנהיג גם אם לא משתנה- יכול לשנות נסיבות. אצלנו הוא חייב., אם פניו לשלום אמת ושינוי סדר היום הלאומי.

——————–

קטעים אלה שבאותיות נטויות ומודגשות לקוחים מרשומה שפרסמתי ב"בלוג" זה כפי שצוין בשוליו. בתאריך ו', 10/30/2009 – 02:00

כותרת הרשומה הייתה:אם הוא נראה כמו ביבי,מתנועע כמו ביבי ונואם כמו ביבי אז זה ביבי.לכן כול הטענות שהמושמעות כלפי ביבי, על מעשה זה ועל מחדל זה, הן לא הוגנות .זה לא מה שביבי עושה או לא עושה. זה ביבי.הוא הסוגיה הלאומית הגדולה.

השינוי יבוא לא אם ביבי יקבל חבטה עזה מסוג כלשהו. הוא מקבל הרבה חבטות. הוא חסין מפניהן. הוא יבוא ,לצערנו הרב, אם העם יקבל את החבטה. אז ורק אז יבוא השינוי, כי ביבי לא ינהיג את המדינה האהובה והזועקת.

חג חרותנו

איחולים למפלגת העבודה שתצא במהרה בימינו מן התהליך משעבוד לאיבוד .

 

עם הכישלון המביך והמביש  של ביקור ראש המשלה בוושינגטון, ישנה דרך אחת לצאת מן המבוך אליו ביבי הוביל את הממשלה ואת העם, לגרור את שר הביטחון  ואיתו את מפלגת העבודה מן הממשלה. זה שקול כנגד הלחץ מבחוץ.

 

אם מישהו רוצה למצוא את דמותה ומצבה של מפלגת העבודה במראה אמיתית ,אני ממליץ בפניו שלא לנבור במאות הספרים ברבבות המאמרים והמחקרים שמצויים בנייר, בפילם, במיקרופילם ,בוידיאו ובמדיום המקוון. די אם הוא יקרא את הריאיון של אלוף בן עם השר  יצחק (בוז'י) הרצוג ב:" הארץ" ( שיחת היום 21 במרס 2010 ) כדי להיווכח שלא רק האביב(שנפתח באותו יום) הוא מאחוריה, אלא כול עונות השנה. היא בשקיעה מתמדת  ומהירה כמו השמש במדבר. הריאיון כולו משתרע על שלושה טורים  כשני שליש העמוד, ומחצית ממנו תמונת גדולה של  השר משקיף קדימה עם היד על המצח. כאן הסמל הראשון למציאות. מסתכלים באופק הרחוק ו"מחכים לגודו". להמשיך לקרוא

קסם העמימות

אחד ההישגים שכול ממשלות ישראל יכולות להתברך בהם, הממשלה שהמציאה אותו ואלה אחריה שלא מערערות אותו( הישג לא מבוטל)- הוא העמימות  הגרעינית. ישראל מעולם לא הודתה שיש בידיה נשק גרעיני. ואם התקשורת  מתייחסת לנושא אזי בצרוף ההקדמה לפי מקורות זרים. לא אתפלא אם בשל הביקוש הרב לתואר העמום הזה חברות "מייקרסופט"  ו"אפל" יכניסו ,בגרסה העברית שלהם ,את  שתי מילות קסם אלה- לפי מקורות זרים– אוטומטית לטקסט, כול אימת שמוזכר נשק גרעיני.מדוע לא חשבו להעתיק את השיטה ליריעה רחבה של נושאים שגורמים לנו כאבי ראש. האחרונה שבהם "רמות שלמה".
 
קחו לדוגמה את החיסול בדובאי. ממשלת ישראל מעולם, אבל מעולם, לא אישרה שידיה שפכו את הדם הזה. זה מצב אידיאלי, בשעה שהמוסד מצד אחד זוכה לשבחים, או לגינויים, תלוי איך זה יוצא, ובמטוטלת התקשורתית ,ומצד שני הממשלה  בכלל  לא עוסקת בדברים האלה. יכול מפקד משטרת דובאי להוציא אלבום שלם של דמויות, אלבום שהולך וטופח עד כדי הרושם שכול אנשי המוסד, כולל הגמלאים שלו, השתתפו במבצע. התוצאה היא שיש אנשים שאוספים את התמונות כתחביב, הם מובאים כדוגמה למאַפרים של המוסד כיצד לעָצב ולמָצֵב דמויות, ומשמשים כותרות לעיתונים. יפה. אבל מה לזה ולממשלת ישראל? לעמימות פתרונים.
 
ראש הממשלה שלנו, הקוסם שמדבר עצמו לדעתו , גדולתו לחפור בורות,להפיל בתוכם את העם, לצאת ולחפור בורות חדשים וחוזר חלילה. זאת בהצלחה רבה בשל עמימותו של העם. באחד הבורות האלה הוא קבר את השידור הציבורי עוד בהיותו שר האוצר . זה עבר כי הכנסת הייתה עמומה כאשר הערוצים המסחריים שפשפו ידיים עמומות וחיכו למות הערוץ הציבורי, שהוא עדיין נושם.שמעתם משהו מפי רה"מ על חשיבות הערוץ הציבורי? אם לא שמעתם, השמיעה שלכם בסדר. אילו ביאליק חי איתנו היה משנה את השם בשיר "אכן חציר העם" ב " אכן עמום-אטום העם." . השבוע שְכלל רה"מ את השיטה. השרים הצטוו שלא להתבטא בנושאים מדיניים רגישים. הם יכולים  לקרוץ , לקמץ שפתיים, לעקם אף ואפילו  להוציא לשון בתנאי שזאת לא תחרוץ מילה .עם ליברמן יש בעיה. האיש מסרב לעבור קורס לעמימות. אין מה לעשות. אצלו גם ריפוי בעיסוק נכשל. הוא חריג. לכן בענייני  ביטחון חוץ ממלא התפקיד אהוד ברק, בשעה שהתוכן הוא עמום גם כאשר הוא מדבר בבהירות חדה.
 
אשר לכלל, התוצאה לא תאחר לבוא.מי אמר שכוחות הביטחון עמדו מנגד כאשר עקרו מטע זיתים ליד חברון? אתם שמעתם מילה שיצאה מירושלים הבירה בעניין זה? מי אישר שחייל משמר הגבול הכה פלשתינאי על לא עוול בכפו? מי העליל שבמחסומים מעכבים נשים כורעות ללדת? מי המציא את המונח "נוער הגבעות" – לא הממשלה. ואגב,  במסגרת העמימות הומלץ שנוער הגבעות ייכנסו למערות באזור חברון לכמה חודשי הקפאה. ואלה שחייבים להסתובב כדי לקיים ביקורי "ידידות"  במטעי הפלשתינאים  השכנים , ילבשו בגדי רועים משבט  התעאמרה וייצאו לשטח עם עזים שחורות.צה"ל ידווח. לעומת זאת אם  חיילים מכים רועה צאן ערבי, יש מצ"ח. ממשלת ישראל לא צריכה להתעסק בכול אירוע קטן.  אשר  לפרשת המאחזים והחתול והעכבר שמנהל  שר הביטחון  עם המתנחלים, גם אם הוא משחק, אז זה שר הביטחון  אבל ידה של ממשלת ישראל לא בקדרה הזאת.
 
סילואן, היא  שכונה בירושלים רבה ועוסק בזה ראש העירייה. אצלנו , כידוע ,ראשי ערים הם אוטונומיים לחלוטין. במשך 40 שנה הייתה כאן בנייה עמומה, עד שטיפש אחד השליך אבן למים ותשעה טיפשים יותר לא הצליחו לשלות אותה. אשר לשר הפנים, אלי ישי- אישר, החליט- אמר. עם כול הכבוד, אלי ישי הוא לא ממשלת ישראל. ממשלת ישראל היחידה שמדברת כאן, היא ראש הממשלה. מישהו שמע שראש הממשלה דיבר על  "רמות שלמה"  או "מורדות  יהושפט", או כול מעלות ומורדות. אם מישהו שמע- שיקום. ראש הממשלה מדבר על ביטחון של חזון ארץ ישראל, או על חזון של ביטחון ישראל, על ירושלים כבירת נצח ועל נצח כבירת ישראל,וגם על "סלע קיומנו" כאשר יש צורך לסָלֵע. ומי שמבין מבין ומי שלא מבין, כמו בנושאי הגרעין- לא יבין. ודוק.קוֹם.
 
אשר לאייב פוקסמן, הדברן המנכ"לי, או המנכ"ל הדָברָני, של הליגה למניעת השמצה, שהתייצב כנגד הממשל בוושינגטון, זכותו כיהודי גאה, וכאזרח אמריקני להביע את דעתו, אבל הוא לא מדבר בשם ממשלת ישראל. גם ארגון "איפאק"- שהשמיע איזה ציוץ לא סימפטי כלפי הממשל,לא דוברה של ישראל. זאת יש לצרוב בתודעה הציבורית.
 
ושימו לב. כאשר "שבעת  המופלאים"- שקרויה "השביעייה"- יושבת לילות כדי לגבש תשובה לממשל האמריקני, מן הארובה  יוצא אובך. אובך טבעי הוא  יציר הטבע. אובך מלאכותי הוא מה שנקרא:זריית חול בעיניים. זאת כדי שהראייה תהיה עמומה.
 
לסיכום. בונים בפאתי שועפאת? מה לנו ולדָבָר הזה. וכי הממשלה אחראית למה שמתרחש  מעבר לקו.  בזה עוסק שר הביטחון, משרד  הביטחון, צה"ל, אולי הקווארטט, אולי החמאס. הרי שמעתם שגם החמאס חשוד במה שקרה בדובאי. אפשר אל קעאדה, או אפילו החיזבאללה. כול זאת כדי להכפיש אותנו.אלמלא הייתה קיימת שועפאת, הרי היו ממציאים אותה, רק כדי לנגח אותנו. וכי ממשלת ישראל אמורה להיות אחראית לזה?  וכי הממשלה אחראית בכלל…..