כדי להמשיך בתנופת המחאה הציבורית הכרחי ללא דיחוי מתווה של מטרות מוגדרות שיעגן אחת ולתמיד את יסודות הדמוקרטיה בישראל והשלכותיה בתחומיי חיינו.
המונח blue print הוא שירטוט על רקע כחול כעותק תכנוני, ארכיטקטוני, לצרכי מיפוי וכיו"ב עזרים גרפיים טכניים. אולם בהשאלה משתמשים בו בלשון האנגלית כתוכנית פעולה. עם התקרב מספר 40 של אירועי המחאה מן הראוי היה שבפני הציבור הרחב תוצג תוכנית פעולה שכזאת שתצביע לא רק נגד מה קמה המחאה – הרפורמה המשפטית ובעד הדמוקרטיה, אלא מתווה כיצד אנו רואים את הנולד ואת עתידו כאן במדינת ישראל. בלי זריקת דחף כזאת עוצמת המחאה תיחלש.
אחד המחדלים הגדולים של בן גוריון היה,כידוע, אי חיבור חוקה, מטעמים קואליציוניים שאותם פֵרש כזמניים, או העדר בשלות פוליטית, בתקווה שהדורות הבאים יעשו זאת .חוקה כזאת שקיימת בארצות דמוקרטיות יש בה הוראות יסוד של מבנה המשטר והשלטון, סמכויות החקיקה, צורת בחירת השלטון וכיוצא באלו. רוב החוקות עוסקות גם בנושא זכויות האדם הבסיסיות של תושבי המדינה, כמו גם החובות של האזרחים כלפי המדינה והחברה. כאמור, לישראל אין חוקה, אך במהלך שנות קיומה נחקקו בה חוקי יסוד אחדים, העוסקים בסדרי השלטון ובזכויות אדם, כתחליף לחוקה אחידה. במקביל למהלך זה הועלו במשך השנים הצעות רבות לחקיקתה של חוקה אחידה, אך הן לא מומשו.

במשך שנים רבות לא הובהר מעמדם המדויק של חוקי יסוד. חלקם זכו ליחס כשל חוק רגיל ואחדים זכו לשריון של חוק היסוד כולו או סעיפים מסוימים בו.באחד מפסקי בית הדין הגבוה לצדק נקבע כי שיש בכוחה של הכנסת לכונן חוקה ושלחוקי היסוד שחוקקה הכנסת ישנו מעמד של חוקה פורמלית. על כן, חוקי היסוד הם המדרג הנורמטיבי העליון של החקיקה הישראלית וניתן להגביל באמצעותם את תוכנה של חקיקה סותרת, והגבלה כזו עומדת בעקרון החוקיות. כתוצאה מכך, הביקורת השיפוטית על חוקים רגילים נהפכה מהותית ולא טכנית כמו בעבר. את המהלך הוביל נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק, בהסכמת הנשיא הקודם ,מאיר שמגר זיווג בלתי רגיל בימינו כאשר השניים נטו בעבר לצדדים פוליטיים שונים בהחלט. על כך אמר מנחם בגין, אמנם בהקשר של חוקיות התנחלות- "יש שופטים בישראל". והוא היה אומר זאת ללא צל של ספק גם בהקשרים אחרים.
תחומים שחשובים בחיי היום יום.
ככה או אחרת בשעה שהמחאה הגדולה היא מבוזרת, ובכך יופיה ותוקפה, ה"בּלוּ-פרינט" צריך להתקבל בצוות חשיבה משותף לתומכי המחאה לגווניהם. צוות מכונן כזה צריך לכלול משפטנים, חוקריי מדעי המדינה בפרט וחברה בכלל, וכו"ב מומחים בתחומים הרלוונטיים ונציגי ציבור שמייצגים את הקשת של שוחרי הדמוקרטיה. הוא חייב לכלול כל אלמנטים שיש בהם חיזוק לדמוקרטיה .תחומים חשובים לרוב אזרחי ישראל הם בראש וראשונה. הביטחון האישי לצד הביטחון הלאומי. הפלייה בחלוקת המשאבים לטובת סקטורים כמו תחום הדת, ההתנחלויות, השכבות העשירות. הפרדת הדת מן המדינה, תוך כיבוד הדת, אך מניעת כפייתה. הקצת משבאים לתחומים חיוניים כמו החינוך, הבריאות, הסיעוד, האוכלוסייה הקשישה. וכיוצא באלה תחומים אלה הם הם שעומדים בראש מעייניהם וצרכיהם של רוב אזרחי המדינה. בפועל ממשלה זאת כשלה בכול אלה. על כך מצביעים בין היתר הסקרים, אם כי האפסות היא כה בולטת לעין שאין צורך בשום ראיות נוספות.
והואיל וממשלה זאת, כממשלה וכמשרדים ממשלתיים, נכשלה בכול פרמטר כישלון חרוץ-יש להחליפה בהקדם.זאת היא מטרת העל. זה לא יקרה מייד אך זאת צריכה להיות הדינמיקה.אם הדגל כחול לבן הוא הסמל המובהק של המחאה ,הכנת מתווה של מצע ,שיניח את היסודות האיתנים לחברה דמוקרטית אמיתית ,תהיה המצפן ולאורו ימשיכו לצעוד תומכי הדמוקרטיה..
תגובות
נכון מאוד
ממש ככה
כחול על גבי לבן…