דרך ארץ קטלנית


הרצח בדרכים בישראל  הוא המשך טבעי לאווירה אלימה של הסביבה, של הזירה הפוליטית, ברשתות, ובחוגי שטנה.

יותר מעשרה הרוגים בתאונות דרכים בסוף השבוע האחרון ועד כה השנה הקטלנית ביותר מזה חמש שנים. זאת תופעה שאמורה לזעזע כל אדם בישראל. והיא אכן מזעזעת- רגעית. כעבור זמן, עוברים לנתונים סטטיסטיים כדי לראות שהשד אינו נורא כול כך. ואכן לפי הנתונים באתר WorldAtlas ישראל נמנית עם  עשר  המדינות שבהם אחוז ההרוגים לכל מאה אלף הוא די נמוך.במקום הראשון נמצאת נסיכות מונקו עם 0% לכול 100.000 תושבים, שוודיה  ואנגליה -2.9% ודנמרק-3.5 אחוזים.ישראל- 3.6% .בין  הארצות המכבות :תאילנד- 32%, איראן 29.4% לוב-21.3% . ואכן  בבנקוק אם מישהו מציב רגל רק בשולי הכביש,אם יש שוליים, הסיכויים שהוא יידרס הם די גבוהים .וכאמור, גבוהים מאוד לאלה שעל הכבישים המשובשים רובם.ועוד סטטיסטית. כול שנה 1.3 מיליון אנשים נהרגים בתאונות דרכים .

אם כן,סטטיסטית, אפשר לומר שאנו בסדר. אלא שהחיים לא מתנהלים בצורה סטטיסטית. שכן, גם אם מנתחים את הנתונים, התמונה שונה לחלוטין ובמקרה זה לחומרה .קחו למשל את לוב,השלישית בדרוג הקטלני- מול אנגליה שנמצאת במקום השני עם מיעוט תאונות. גודלה של לוב הוא 1.760,000  קמ"ר  עם אוכלוסיה של 6.8 מיליון נפש. אנגליה משתרעת על 130,000 קמ"ר עם אוכלוסיה של 53 מיליון והוסיפו לזה מספר כלי הרכב של אחת מול השנייה שבאנגליה הוא פי כמה גדול וקבלנו את לוב כרצחנית בכבישים בצורה מפלצתית.גם אם אין להשוות את הכבישים בלוב  לאלה שבאנגליה  זאת ארץ  קטלנית לאין ארוך  מאשר האחוז שמעניק לה "וורלדאטלס".

בדיון בכנסת בנובמבר  2917 אמר יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין כי יותר מ-33 אלף אנשים נהרגו בישראל מאז קום המדינה בתאונות דרכים. הוא  הדגיש כי "בתאונות דרכים נהרגו יותר אנשים מאשר בכל מלחמות ישראל  ובכל פיגועי הטרור".ההערכה שלי היא כי מספר ההורגים בתאונות בישראל מאז קום המדינה הוא -35,000 בערך . ובשביל מדינה קטנה כשלנו כאשר אלה מתווספים להרוגים באירועים אחרים, ביטחוניים ,בתאונות עבודה ובנסיבות אחרות -זה  הרבה. אם אכן אנו אמורים לקדש את החיים, בכלל ,ואת שלנו ושל זולתנו בפרט.

האחראי הוא בראש וראשונה -האדם.

בין שלושת הגורמים המרכזיים לתאונות- הגורם התשתיתי(הדרך) והמכאני – (של המכונית) הגורם האנושי הוא הדומיננטי אליבא  דעלמא כולא, לרבות המומחים והחוקרים האקדמיים. מדובר במצבו של הנוהג במכונית ודרכי התנהגותו על הכביש שמשפיעים בצורה מכרעת על תאונות דרכים. הכוונה לחוסר תשומת לב, הסחת דעת, כמו שימוש בטלפון נייד לצורך קריאה או כתיבת מסרון, סריקת ערוצי רדיו, או התעסקות בתכנית GPS . או אי ציות לחוקי התנועה, נהיגה במצב עייפות ,שיכרות או תחת השפעת סמים. כמו גם  לחץ חברתי בקרב צעירים .אלה מאריכים את זמן ומרחק התגובה של הנהג ונמנים עם הגורמים השכיחים לתאונות הדרכים. לפי הנתונים הגלובליים 20% מכלל תאונות הדכים נגרמים על ידי נהגים שיכורים או מסוממים. יתרה מזאת במקרים רבים בתאונה מעורבים, קורבנות אשר נהגו לפי כול כללי התנועה והנסיבות ומולם או מאחוריהם מפרי החוק שגרמו לתאונה ולהרג גם של אלה שבמכונית הפגועה השנייה. או בפגיעה בהולכי רגל במעברי חציה או ברוכביי אופניים על הכביש. ידידי שרון הנשיא ,מהנדס מחשבים ,שלח לי היום סרטון ובו נראה מעין מיני בוס נוגח בעוצמה אדם על קורקינט ומעיף אותו לגובה רב כמו כדור ולמרחק.לא צריך דמיון כדי לנחש מה קרה לאדם הזה. הוא נרצח.

פעם ייחסו תאונות אצלנו ,בין היתר, לעובדה כי בתקופה הראשונה לאחר קום המדינה לא היו כלי רכב פרטיים רבים והפועל היוצא היה העדר מסורת נהיגה. עכשיו ישנה מסורת, או שאמורה להיות טובה יותר.יתרה מזאת. גם בהיבטים התשתיתיים והמכאניים חל שיפור ענק . הכבישים בישראל ב 2021  אינם הכבישים עם קום המדינה או כמה עשורים לאחר מכן. גם  הרכבים בטוחים יותר מכפי שהיו פעם. ובכול זאת תרבות הנהיגה בישראל היא המזרח הפרוע.

יש לי דוגמה מאנגליה, שהיא כאמור נמנית עם  המדינות שבהן הכי פחות תאונות דרכים. הכבישים באנגליה לא משופרים יותר מאשר בארץ. ובשטחים המוניציפאליים ברחובות רבים ,ובעיקר בלונדון, כאשר החניה מותרת בשני צדי הכביש- הגורם האנושי הוא המכריע. הייתה לי הזדמנות לשבת ליד נהג שבא לאנגליה מישראל וישב בה די הרבה זמן. כאשר ברחוב לונדוני טיפוסי הוא ראה מרחוק רכב מתקרב הוא לחץ על דוושת הגז והאנגלי  מצא מפרצון ועצר. לעומת זאת כאשר ישבתי ליד בּתּו של אותו אדם ,שנולדה באנגליה, וכאשר ראתה רכב ממול, היא זאת שעצרה ראשונה. לראשון היה הדי אן.איי הישראלי ולשנייה -האנגלי.האנגלים מכבדים את הזולת לא רק על הכביש. האנגלים, ככלל ,הם סובלניים. אנו, ככלל- לא. וכאן זה מתחיל וגם נגמר. כלומר חינוך.

כיבוש הכביש.

נהגים ישראליים רבים יוצאים לדרך   במלוא החגור וציוד כמו שיוצאים לקרב. התוקפנות היא  בעורקיהם. וזה לא רק בכבישים. הישראלי התחנך על ברכי מלחמות והסמל בעיניו למלחמה מוצלחת היא מלחמת ששת הימים. ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה. הוא נושם זאת  כבר בגנון וזה נמשך בבית הספר. ישנה אלימות בשכבת הגיל הרך. כל ילד מטבעו נלחם על כול דבר שהוא רואה בו צורך קיומי.צריך לחנך אותו לכבד את הזולת אם הוא רוצה שיכבדו אותו. שמעתי מישראלית צעירה שעברה עם משפחתה לגרמניה במסגרת  relocation לאמור באותה החברה הבינלאומית אך לא בתל אביב אלא בפרנקפורט. כרך גדול ולא בין הטובים שבעריי גרמניה. כששאלתי אותה איך המעבר השפיע על שני ילדיה הצעירים . היא אמרה לי."הם הרבה פחות לחוצים". דומני שזה ברומטר מצוין לתיאור המציאות בישראל.האלימות בכבישים היא פועל יוצא של האלימות בסביבה, בכיכרות, בקבוצות כמו "לה פמיליה", או בכנופיות של "פורעי הגבעות",וברשתות החברתיות,לרבות בנושא בריאות,ואיומי רצח בהן. שלא לדבר על הזירה הפוליטית שבה אלימות מילולית בעבר  רצחה ראש ממשלה וזאת נמשכת היום.אם אין "דרך ארץ"( מתינות ,איפוק, סובלנות,כיבוד הזולת) – בבית, בשכונה, בבית הספר- זה מתורגם לדרך ארץ לאורכה ולרוחבה של המדינה- דרך רצחנית.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: