לא רואים עולם.


כדור הארץ ממשיך במסלולו ואנו לא ירדנו ממנו.

לקראת סיום הסרט "השעה האפלה" על הזמנים הגורליים של האי הבריטי והעולם החופשי במלחמת העולם השנייה , כאשר צ'רצ'יל סיים את נאומו הגדול, הלורד הליפאקס ,אחד היריבים הגדולים שלו ,אומר על הנאום: "הוא גייס את השפה ושלח אותה לחזית". דומני שכבר הזכרתי אמירה שנונה זאת בעבר בפוסט על נואמים גדולים .המסר של צ'רצ'יל אמנם נגע ישירות לאי הבריטי אך התהודה שלו הייתה עולמית. לא רק במדינות החופשיות אלא גם במדינות הכבושות על ידי הנאצים או שהיו בציר הנאצי, שלא לדבר על המחתרות ברוב שטחי הכיבוש. זאת חרף מאמצים בלתי נלאים מצד הנאצים לשבש את השידורים לעולם של שרות השידור הבריטי ה- בי.בי סי. קול החופש. הייתה לך חשיבות רבה לא רק על מצב הרוח בעולם החופשי שחי בחרדה, אלא התקווה כי המשטר הנאצי סופו נחרץ וכי יש לעשות הכול כדי לזרז את נפילתו. אז בשנות ה-40 של המאה ה-20 זה היה מסר גלובאלי. העולם גם ידע על  השואה, אבל שתק. ולזה התייחסתי בין היתר בפוסט הקודם.

בסיום  מלחמת העולם השנייה עם התפתחות רשתות הרדיו והטלוויזיה ,העולם אכן הפך ל"כפר גלובאלי". אבל לקראת סוף המאה העשרים ובייחוד בראשית המאה ה-21  אנו כבר  לא "כפר גלובאלי", כפי שאני מרבה להעיר.אנו  גוש אחד גדול ומנוכר ולא יודעים מה קורה בחלקים אחרים ממנו, לרבות אצל שכנינו. למשל אנו יודעים מעט מאוד על מה שקורה ברצועת עזה.איך חיים השכנים שלנו בעזה, מעבר לרקטות ולבלוני התבערה לעברינו וההפצצות שלנו עליהם. אבל אנו נשמע ללא הרף ב"כאן 11 " כול גיהוק, או קולות אחרים, של דובר חמאס או הג'יהאד האסלאמי מכיוון שיש קשבים ואוזנם כרויה.אז משדרים. זה אמור לגבי הנעשה ברשות הפלשתינאית או מצרים וירדן שאתם יש לנו הסכמי שלום- שבפועל הוא בין ממשלות ולא בין עמים. אנו לא יודעים מה קורה במדינות אלה. לחובתם של אלה,בין היתר השכנים מעבר לגדר,ייאמר שגם הם ,או חלקם הגדול,נבערים מדעת עלינו ועל ההיסטוריה שלנו. במאמר- "הארץ"- 24.9.2021 -תחת הכותרת "אני לא סולחת" כותבת סנא כנאנה,חוקרת ערבייה, בין היתר:"אני לא סולחת לכל יהודי שכאשר רציתי לספר לו-לה על הנכבה- פצחה בבכי על השואה והשתיק את הכאב שלי".סיור קצר , ב"יד ושם" לא היה מזיק לחוקרת סנא כנאנה לערוך מחקר השוואתי.

אשר לנו ,הסיבה שאנו לא יודעים מה שקורה בעולם ואצל שכנינו,אינה נובעת מהעדר מידע זמין. הוא זמין ושופע. גם לא משום שאין לנו מדיניות חוץ אלא פנים- כפי שהגדיר זאת הנרי קיסינג'ר. שכן, גם בשעתו כאשר מדינאי חכם, כמו קיסינג'ר, שהדביק לנו תג זה, גם אמריקה הגדולה,ולא רק ישראל הקטנה,ענייני פנים עמדו במרכז סדר היום הלאומי והם כאלה עד עצם היום הזה.זאת הייתה אמרת כנף יפה אבל מופרכת מן היסוד. וזה חל גם בתקופה של הנשיא ביידן,ולא רק בתקופת טרמפ. לאמור שמדיניות הפנים בימינו יש לה קשר ישיר למערכת הבינלאומית בכול התחומים.ענייני החוץ מושפעים מנושאי פנים ולהיפך. יתרה מזאת בהיסטוריה המתועדת ועד עצם יום הזה לכל מעשיהן של מדינה וחברה ישנן השלכות בינלאומיות שמשפיעות עליהן בצורה כזאת או אחרת או בנסיבות כאלה או אחרות. גם אם הן רדומות הן מתפרצות מדי פעם ואז אנו מגלים שלא היינו מודעים כלל לסיבות של זעזועים אלה.

ואם זה חל על מדינות שרובן מדינות גושיות, כמו העולם האנגלוסקסי, העולם דובר  ספרדית, ערבית, צרפתית הרי וודאי שנוגע למדינה שלנו שהיא, במציאות, אי בודד גיאוגרפית ותרבותית.מה שקורה הוא שנדמה לנו  שאנו יודעים הכול, שכן אנו מחוברים לרשתות שמהן אנו מקבלים מבזקים על "התפרצויות געשיות" במוקדים שונים על כדור הארץ והמון אוויר,לעתים רעיל .אנו יודעים מעט מאוד, בין היתר ,מכיוון שענפי המדיה הקלאסיים -רובן ממוסחרים וחל עליהם הרייטינג ומה שנעשה בעולם לא כול כך מעניין את הציבור בישראל. ואני עוסק בציבור שלנו ולא במכנה משותף של העולם.

העולם בצילום מן החלל של סוכנות החלל האמריקאית

נתונים לא מלבבים.

מכיוון שאין מקום בפוסט הזה למלא את החסר, המרב שאני יכול לעשות זה למצוא head-lines, לאמור- כותרות.בחיפוש אחר נתונים שונים  בעלי מכנה משותף בעולם, ואין תחום שאין לו מכנה משותף הגעתי לאתר בשם OUR WORLD IN DATA  – העולם והנתונים עליו.המידע הוא מיזם משותף של כמה מן העיתונים החשובים בעולם ביניהם ה"ניו יורק טיימס" ,הוושינגטון פוסט" ו"וול סטריט ג'ורנל"- האמריקאיים, ה"גארדיין" ו-ה- בי בי סי הבריטיים ואוניברסיטאות הארווארד, סטאנפורד, קליפורניה, קיימבריג' ואוקספורד.ראוי לציין שהנתונים שאני מביא הם מעידן של פריצות ענקיות בתחומיי המדע,הטכנולוגיה הרפואה ועוד.הנה בכותרות ותוך סינון,מה קורה בעולמנו הקטן.

5.5 מיליון ילדים,לא פעוטות, עד גיל חמש ,מתים מדי שנה.800 אלף מתאבדים מדי שנה. 792 מיליון אנשים סובלים מהפרעה נפשית. 3.4 מיליון אנשים מתים מזיהום אוויר. 9.6 מיליון מתים ממחלת הסרטן. 8.1  מיליון אנשים מתים בשל עישון סיגריות. 11.8 מיליון אנשים מתים מדי שנה בשל נטילת סמים.2.8 מיליון אנשים מתים בשל שתיית יתר של אלכוהול. 13% מכלל האוכלוסייה המבוגרת מתים מדי שנה בשל השמנת יתר.11.6 מכלל אוכלוסיית העולם סובלים מתת תזונה .העולם אמנם מספק די מזון לכולם, אבל בעיות האספקה וההולכה הן קריטיות. במאה וחמישים השנים האחרונות 130 מיליון אנשים מתו מרעב.17% מילדיי העולם עובדים בעבודות קשות מגיל צעיר. על פי נתונים שהובאו במגזין "גלובס"- 25%  מאוכלוסיית העולם חי ללא חשמל. כאן דומני יש שיפור. זכור לי צילום כדור הארץ על ידי לוויין של  סוכנות החלל האמריקאית שהראה שיותר מהמחצית המיושבת של כדור הארץ חשוך בלילה.

בחלקים רבים של העולם אין חשמל- צילום סוכנות החלל האמריקאית

אחת הבעיות המורכבות בכול הקשור באיכות החיים,לחיוב ולשלילה היא בהגירה מן העיר אל הכפר.כיום 55% מאוכלוסיית העולם חיים באזורים עירוניים בשעה  שבשנת 1960 רק 34% חיו באזורים האורבאניים.

ישנן גם כמה בשורות. מחלת אבעבועות רוח  שגרמה בשעתה למיליוני מתים חוסלה כתוצאה מחיסון. זה אמור לגבי שיתוק ילדים שכמעט נעלם למעט בשלוש מדינות- אפגניסטן,פקיסטאן  וניגריה.הממוצע של השתתפות הנשים בכוח העבודה הוא מעל ל-40% תוך שינויים משמעותיים במדינות שונות.

גידול במספר המדינות הדמוקרטיות.

הבשורה, אולי הבלתי צפויה, היא ש-44% מאוכלוסיית העולם חיים במדינות דמוקרטיות. סיום מלחמת העולם הראשונה אמנם גרם לפרוק אימפריות ולגידול מספר המדינות הדמוקרטיות, אך עם הכיבוש הנאצי ,חלקם הגדול נעלמו עם הכיבוש וחלקן חיו במשטרים פשיסטיים או אוטוקרטיים לסוגיהם.בתום מלחמת העולם השנייה המספר החל לגדול אבל הפריצה הגדולה  נעוצה בפרוק האימפריה הסובייטית הקומוניסטית ששלטה על מדינות רבות באירופה ובאסיה.עם זאת הנתונים שאני מביא לא כוללים פרוט של המרכיבים בחברה דמוקרטית בפועל.האם פולין של היום נחשבת למדינה דמוקרטית. וזה אמור לגבי הונגריה באירופה וברזיל ומדינות אחרות בדרום אמריקה ובאפריקה .להלכה התשובה היא חיובית. בפועל היא בעייתית.

ואני לא בחרתי  בהרבה תחומים המסוקרים והנחקרים במסמך הזה. עם זאת, יש עוד תחום שאני מבקש להתייחס אליו והוא נוגע לנו , בין היתר מכיוון שבסקרים הוא מוצא ביטוי בולט.הסוגיה היא אופטימיות אינדיבידואלית מול פסימיות חברתית, או לאומית.אנו תוהים לגבי אותו נתון כאשר מצד אחד יש ביקורת קשה על המדינה ומאידך שביעות רצון מן החיים בה.

דעה קדומה .

אני מייחד תחום זה של שביעות רצון, כי אני תוהה כיצד הפרט יכול להיות  שבע רצון אישית בחברה שלגבי עתידה  יש לו ביקורת קשה. הרי אני חלק מאותה חברה ואם ערכיה או העדרם לא מספקים אותי מדוע אני מדושן עונג. איך אני יכול להיות שבע רצון מרמת החיים שלי בשעה שחלקים ניכרים מן החברה שלי הם על הפנים. זהו הקיטוב האמתי ולא המוצא. ולכך השלכות על איכות חיינו כחברה.

בחקר של פרופסור טלי שרות מהמחלקה לפסיכולוגיה של אוניברסיטת קליפורניה היא מסבירה את הפרדוקס שטמון בדעה קדומה בראשנו. במחקר שנעשה באנגליה זוגות נשואים טריים נשאלו לגבי  סיכוייהם להתגרש. הרוב דרג את הסיכוי כנמוך או נמוך מאוד. זאת בשעה שכיום 40% מכלל הנשואים באנגליה הסתיימו בגירושים. אנו טרם הגענו למספר הזה אבל מתקדמים. או דוגמה אחרת.סקר בקרב מעשנים הראה  כי הרוב היה אופטימי שהוא לא יחלה בסרטן ריאה. גם כאשר הוכח שהמציאות היא אחרת, הם ידבקו בדעה קדומה זאת. המחקר מביא עוד דוגמאות מתחומים שונים לביסוס ההערכה בדבר אותה תופעה מוזרה לכאורה  של שביעות רצון מפוצלת בין המצב של הפרט למצב של המדינה או העתיד של הפרט והעתיד של המדינה.

אחד הדברים שאני שואל את עצמי קשור למידה שהפרט בישראל סקרן ברכישת מידע על הנעשה ביקום שלנו. בשעתו התעוררו חילוקי דעות בכול הנוגע להמצאות מדעיות וטכנולוגיות. האם אלה פרי של צורך שנענה על ידי מדענים או של סקרנות מצד המדענים.  בימינו- אלה מאוד שלובים. בעצם הצורך גובר על הסקרנות.מה שקורה,וזה בעצם השיעור בעיסה, הוא שגם תקשורת ההמונים שמספקת את הביקוש, מכיוון שקיומה תלויה בו, חשוב שתשלב משדרים שהביקוש אליהם הוא לא גדול, אבל יש גירוי ויש סיכוי שאי אלה מאזינים או צופים ימצאו אותם מעניינים. זה מה שעושה הב.בי.סי – שרות השידור הציבורי הבריטי. גם הבי בי סי משדר  תוכניות "פופולאריות" עשויות  היטב אך משלב בלוח השידורים אי אלה  תוכניות משובחות שמהן תחנות רבות בעולם נהנות.

המשדר "רואים עולם"

היה זמן שגם צופי חדשות ואקטואליה בטלוויזיה הישראלית ,ובתחילת ייסודו של "כאן 11 " ,קבלו הצצה לעולם במשדר "רואים עולם" בעריכה ובהגשה של יעקב אחימאיר, אחד השדרים הטובים שלנו וחתן פרסי ישראל וסוקולוב. הוא אמנם לא יכול היה להביא את הכול, אף מדיום לא יכול לעשות זאת, אבל הוא גירה את הסקרנות. בין היתר הביא את המיטב ממשדרים מצוינים כמו ה-בי.בי.סי, ערוץ 4 -הבריטיים או "60 דקות" של רשת הסי בי אס האמריקאית ועוד ,לרבות ראיונות עם אישים בינלאומיים או בנושאים בינלאומיים אקטואליים.

יעקב אחימאיר ב"רואים עולם"- תמונות וויקיפדיה,וויקימדיה.

הסיבה להפסקת המשדר  לא הייתה גילו של יעקב אחימאיר. שכן הוצעה לו משבצת אחרת והוא לא נענה. והוא ממשיך לשדר גם כיום בערוץ אחר. הסיבה הייתה התוכנית, שנחשבה "לא פופולארית". כאן טמון המלכוד. ליתר דיוק העוקץ. שידור ציבורי חייב לשדר תוכניות אלה גם אם הוא חושב שאין ביקוש גדול להן.הוא יכול להיות טוב  כפי שהוא בסדרות הדרמה והתעודה שלו, שזוכות לצפייה נאה ולביקורת טובות.אבל הוא לא צריך להתחרות  והוא גם הסתלק מדרוג ה"רייטינג" .הוא ממומן ציבורית וזאת חובתו הן  מבחינת החוק והן מבחינת עניין שיש במשדר למיעוט כזה או אחר. אם הוא לא עושה זאת- הוא אינו ממלא את תפקידו. אני לא משתמש במונח-מועֵל. ישנה "השעה הבינלאומית" ברשת ב" וקצת מזה ב"שמוּס" בשבת בבוקר ברשת ב' 'של יצחק נוי וזה נחמד. החסר הוא בעיקר בשלוחה החזותית וכש" העולם היום" מובא לקהל יָשֵן. על התאגיד להקדיש הרבה יותר תשומת לב וכפועל יוצא- שידורים, לנעשה באזור שלנו ובעולם. ברדיו ובטלוויזיה. זאת לא רק מכיוון שהמידע הוא חיוני לנו וטוב לצאת קצת מן הבפנוכו שבמיצים שלו אנו מתבשלים כול הזמן, אלא גם משום שהעולם שלנו לא רק מעניין .הוא מרתק.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: