בתים ומחוסרי בית


הדור הצעיר זקוק לדיור בר השגה תוך תהליך יישומי מהיר. בהעדרו החלופה היא חו"ל.

כאשר קרובת משפחה,אישה צעירה נשואה ואם לילדה קטנה, סיפרה לי שאין דירות להשכרה בתל אביב, אמרתי לה שהיא טועה. הא ראיה -אמרתי. התפרסמה מודעה שאותה תלשתי ובה  פרטים על דירת טריפל, ברחוב מלצ'ט במרכז תל אביב חמישה חדרים והמחיר הוא רק 28,000 שקלים. מדובר בדירת פנטהאוז בגודל של 250 מטרים- מחיר מציאה. ואם מישהו חושב שלא יהיה לה קונה, אינו יודע מה הוא שח, אינו מכיר את תל אביב ובּוּר בכול הנוגע לשכבת עשירים בגילים של אותה צעירה קרובת משפחת. הם או הוריהם הם קהל הביקוש, וההיצע הוא בהתאם לכך.ומדובר באזרחים מכול העדות שהפכו למיליונרים בענף היי טק- סטארטפים ומיזמים דומים ויש להם כסף שהם לא יודעים מה לעשות בו.

אלה האליטות של ימינו. זאת כיום  ישראל הדשנה, ללא הבדל עדה, שורשים וכיוצא באלה. מולה- ישראל  השנייה מכול העדות ,הגזעים והדתות שידם אינה משגת לשכור דירה בעיר או בסביבה  שבה הם עובדים, כי הם לא יכולים לעמוד במחיריי השכירות. מדי פעם  אני מוצא עצמי עוסק בנושא שאני מכיר או מקריאה בעיתונים או מהאזנה לרדיו ולעתים גם בטלוויזיה אם זאת תכנית של שאול אמסטרדאמסקי ב"כאן 11 ". לאמור הכרות של הדיוט. ככה התוודעתי לבעיית הדיור של ישראלים צעירים שהיא קשה מאוד ולעתים מכרעת לגבי עתידם של הצעירה או הצעירה או שניהם כזוג, שבהעדר ברירה עוקרים מכאן לחו"ל. מדובר בשני זוגות  צעירים, בקרבה משפחתית, שצר להם המקום, לאחר שהולידו ילד והם זקוקים ,למצער, לעוד חדר. שני בני הזוג קשורים בעבודה בתל אביב, ומגורים במקום הם חיוניים, גם בהתחשב במסגרת הלימודים של ילדיהם הצעירים.

הואיל ומדובר בישראל שבה מאז הקמתה הדרך היחידה לשמור על ערך כספך היא רכישת דירה אף שהמשכנתא עשויה להימשך כמעט לאורך כול החיים, ההיצע הוא בהתאם לכך. כלומר חברות נדלן בונות בתים לשם מכירת דירות ולא להשכרתם. זה נוח להם יותר, טוב להם יותר מבחינת זמינות כספים, אבל זה לא טוב למדינה. לפני קום המדינה הייתה שיטה אמצעית. כלומר המיעוט בערים רכש דירה, שָכָר דירה במחיר שרווח באותם ימים או שילם סכום מסוים של "דמי מפתח" ובכך הבטיח לעצמו גם אריכות שנות השכירות וגם גובה שכר הדירה שהיה מעוגן בתקנות ובחוזים. עדיין ישנם שרידים בודדים של שיטה זאת עד שיבואו טייקוני הבנייה והם ייאלצו לעזוב תמורת איזה פיצוי והחזר של דמי מפתח ועוד תוספת, שגם בעזרתה לא יוכלו לרכוש דירה, בוודאי שלא באותו מקום .הזכרתי את החלופה של צעירים אשר בשל בעיית הדיור, וזו בלבד עוקרים לחו"ל בתקווה שיש בה שתי אפשרויות. או להישאר שם, או לעשות  מספיק כסף כדי שיוכלו לקנות דירה בארץ. פניתי לסטודנט צעיר – סיוון רון, שאותו הזכרתי בפוסט אחר והוא לומד בארה"ב לתואר שני וגם מצוי  בנושאים כלכליים, לבחון  כיצד הוא רואה את המצב שם וכאן.

  אמריקה.

"למעשה זהו נושא שאני עוסק בו לא מעט"- אומר לי סיוון בשיחה טלפונית. והוא מוסיף: "בתור חצי הלצה, חצי תקווה, כשכולם שאלו אותנו מתי סוף ,סוף נחזור לארץ מניו יורק, התשובה שגיבשנו לשאלה הזו היא "נחזור- או כשיהיה לנו מספיק כסף כדי לרכוש דירה, או כשיהיה שלום – מה שיבוא קודם".

לתשומת לב . ארה"ב בכלל וניו יורק בפרט אינה גן עדן בכול הקשור בשכר דירה.בניו יורק, כמו בתל אביב, מחירי השכירות הרקיעו בעשורים האחרונים ובקרב בני דורנו, מושג שכיח, "עובד בשביל שכר דירה" מתאר את מצבם של הרבה מן הצעירים שהוצאתם הגדולה ביותר, לעיתים גם יותר מחצי מהשכר החודשי היא שכר דירה. סיוון מרחיב קצת את היריעה.

"אם נכון כלכלית או לא,  אני סבור שרכישת דירה זו עדין הדאגה הראשונה בעבור רוב חברינו או מכרים בני גילנו. לרובנו, קשה לדמיין איך זה קורה. לשנינו,לי ולבת זוגתי -נועם, יש גם את הפריווילגיה להיות 'ילדים שניים', ובמבט קרוב לאחינו הבכורים שכמובן מגיעים מרקע די זהה לשלנו, וגם מהם אנחנו למדים שגם אנשים מוכשרים שעובדים קשה לא מצליחים להתקרב ליעד הנחשף."

המצב בישראל.

" אתה יכול לעשות איזו השוואה?"- אני שואל את סיוון.

סיוון: "אם לשפוט לפי החוויה האישית שלי ושל חבריי כאן בארה"ב אל מול חבריי ובני משפחתי בישראל – בתל אביב המצב קשה יותר." והוא מוסיף:

"לפי הEIU  (The Economist Intelligence Unit) שמודדת יוקר מחייה, תל אביב מדורגת במקום החמישי בדירוג הערים היקרות בעולם (יחד עם אוסקה,(יפן- צ.ג) אחרי פריס, הונג קונג, ציריך וסינגפור). ניו יורק, שמבקרים ישראלים נוטים להתלונן על כמה שהיא יקרה בביקורים כאן, שני מקומות בדירוג אחריה. ניו יורק כמובן לא מייצגת את שאר קצוות אמריקה, בהן "חלום הדירה" הוא חי ונושם".

מתברר כי  ישראלים רבים שחיים  בניו יורק, רוכשים דירות בערים מתפתחות אחרות בארה"ב בגלל המחירים האטרקטיביים יותר מאשר בארץ. חברים של סיוון  העדיפו לרכוש דירה באוסטין טקסס, או בנאשוויל טנסי, מקומות שבהם כנראה לא יגורו אף פעם, אבל לא בחיפה או בבאר שבע שגם שם המחירים לא גבוהים כמו בתל אביב.סיוון רואה שלושה תחומים שבהם הוא חש את ההבדל בין ישראל לארה"ב כשזה מגיע למחירי הדירות

 ההשפעה של קורונה – בערים הגדולות בארה"ב בכלל, ובטח שבניו יורק, מיליונים עזבו את דירותיהם בערים הצפופות לטובת בתים בפרברים. נוסיף לזה את ההכשרה של חברות ענק ותעשיות שלמות לעבוד מהבית, דירות קטנות בבניינים רעועים החלו לקבל תמחור דומה יותר לשוויי  האמתי. סיוון ונועם עצמם  עברו דירה בשנה האחרונה רק בגלל שהשוק הפך לכל כך ידידותי ומזמין בעבור שוכרים. מנגד, לא ניתן לומר את אותו דבר על תל אביב. מתוך ארבעה חברים תל אביביים שאיתם שוחח, לשלושה העלו את שכר הדירה בשנה האחרונה, לרביעי השאירו את אותו התעריף. 

” התחום השני"- ממשיך סיוון אומר- "זאת עבודה אל מול שכר – ניו יורק ידועה בהיות עיר של workaholics. עובדים פה הרבה, וקשה. אבל – התגמול הוא בהתאם. מי שעובד קשה, מתוגמל ומקבל שכר הולם (וזה בהכללה גורפת כמובן). מנגד, בישראל, בה העבודה גם היא קשה ומרובה בקרב צעירים – שכר שלא בתחום טכנולוגי ומדעי המחשב- אינו תחרותי כלל אל מול מדינות אחרות באותה רמת חיים."  התוצאה – קל יותר לחסוך כסף בארה"ב. עם השכר הנוכחי שלהם, על פי החישובים הם  חוסכים מספיק כסף לרכישת דירה כבר בשנת 2024. זאת אומרת שבסופן של שבע שנים בהן הם עבדו ויעבדו מאז שבאו לניו יורק , וזאת בלי כל כסף התחלתי משמועתי, הם יגיעו לאחד היעדים שהציבו לעצמם. כאמור היעד השני הוא שלום.

"התחום השלישי הם כלים כלכליים " מדגיש סיוון ."בגלל התחרות הגדולה, הטכנולוגיה המתפתחת וביקוש עולה, כל התחום של רכישת נדל"ן ,או שכירות, מאוד מונגש לציבור האמריקאי. החל מהסללה של חשבונות פנסיה, לאפליקציות שעוזרות לעקוב אחר חסכונות, הוצאות והשקעות ועד למגוון משכנתאות והלוואות שמוצעות. הידע מוצע לקהל, נגיש וידידותי עד לרמה שכל אחד יכול לעשות את כל התהליך של קבלת הלוואה, חיפוש נכס, חתימה, תשלום, ערבות – הכול מהכיסא תוך כמה קליקים במחשב. כפי האמירה, הידועה כאן-  "הכול אפשרי אם משלמים" – הטוב הזה כרוך בתשלום. אבל עדין, אם תשלם – תקבל שירות יעיל."

ואיך אתה משווה זאת למציאות בארץ?- אני שואל.

סיוון:" בניגוד למצב כאן באמריקה, לא פעם כשדיברתי עם אנשים בתחום בארץ, המוטיב החוזר הוא המלצה של "תיזהר מנוכלים", או "תראה שלא מסדרים אותך". בכל מה שקשור ברכישת דירה בארץ, התחושה היא שאדם צריך לעבור קורס מעמיק בחכמת רחוב, להיות בקשר עם מגוון גורמים שונים ותוך כדי כך לוודא שהכול כשורה. ישנה תחושה שהתהליך של רכישת דירה עובר כמו תורה בעל פה, והמידע של איך, איפה, כמה ומתי לא תמיד גלוי לציבור. זה כמובן עובד לטובתם של בעלי הנכסים, מציעיי המשכנתאות ושאר בעלי עניין שיכולים להרשות לעצמם לשמר את המחירים המופקעים בשוק."

"לסיכום, ומעט פרקטיקה" אומר סיוון- " לדעתי קל יותר לרכוש דירה או אפילו לשכור אחת בניו יורק מאשר בתל אביב. בארה"ב יותר מאשר בישראל. ישנן תהליכים חיוביים בארץ כמו חברות שמציעות השוואת משכנתאות, דיגיטאליזציה של תהליכים ידניים ועוד דברים שיעזרו בהמשך, אבל אנחנו, הישראלים, עדיין לא שם. בבדיקה מהירה שעשיתי השבוע, עלה שרכישת דירת 3 חדרים במנהטן במחיר זהה לזה של שטח (רק שטח, ללא בנייה) של רבע דונם באזור השרון בישראל. המחירים, בקיצור, לא מאוד שונים, אבל הדרך לגיוס ההון שנצרך בשביל לשלם אותם היא שונה."

דומני שלא יכולתי לקבל הסבר טוב יותר,קומפקטי יותר, לא רק על  מה שקורה באמריקה בתחום הדיור אלא מה שקורה כאן. לאמור זה לא רק העלות של הבנייה עצמה שהיא גבוהה בהשוואה לאמריקה אלא תהליך הרכישה על כול ביורוקרטיה הכרוכה בו.

סיוון רון

צילום: אוסף פרטי.

סיוון רון נולד בקיבוץ חמדיה, בדרום מזרח עמק יזרעאל, ובהיותו ילד- המשפחה עברה לקיבוץ לוטֶם בגליל התחתון ובהמשך גדל במושבה אבן יהודה בשרון. סיוון הוא בנם של אסף וטל רון. אסף, אביו ,הוא יועץ מומחה  בהשקיה וגידולים מן הידועים בארץ וגם בחו"ל. אימו,טל ,היא מפיקה אירועים ובעלת סטודיו להפקת סרטונים אישיים .לאחר לימודים בתיכון, סיוון התנדב כמדריך נוער בסיכון באור יהודה. בצה"ל הוא שרת ב"יחידת מגלן" הידועה, כחייל וכמפקד  ובמערכה במבצע "צוק איתן" בשנת 2014 בעזה, הוא נפצע, עבר 6 ניתוחים ושיקום במשך חצי שנה .אחרי השחרור ולפני המעבר לארה"ב –סיוון  עבד כרכז נוער במועצת אבן יהודה. כיום הוא יועץ תקשורת במשרד בניו יורק שמשרת בעיקר חברות פיננסיות. הוא סטודנט לתואר שני בחוג למדיניות ציבורית עם מיקוד בפיתוח עירוני -בבית הספר למדיניות ציבורית מארקס, שלוחה של אוניברסיטת העיר ניו יורק. במהלך ארבע שנים שהוא ובת זוגתו נועם נמצאים בניו יורק סיוון עסק בתהליך ההכנה של חניכי גרעין "צבר", קבוצות צעירים יהודים אמריקאים שמתכוננים לעלייה לישראל.

"מה הלאה?"- אני שואל.

"עדיין, וזאת הכוונה הברורה – את הבית שלנו נבנה בישראל כמובן. כי בית זה משהו מעֵבֶר לארבע קירות וגג."

זאת לא ידיעה. זאת בשורה.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • רומי  ביום 14/07/2021 בשעה 11:16 pm

    מצפה בכיליון עיניים לשובם של נעם וסיוון ארצה, יחד עם זאת, מבינה אותם בכל ליבי ומסכימה לכל מילה שכתב סיוון. כמו שנכתב בהגדה: "אל בנה, אל בנה, בנה ביתך בקרוב…" כשיתאפשר הדבר בכיסם, יבנו ביתם בארץ, אלא שכולנו, בני ישראל, יודעים עד כמה זה קשה ולעיתים קרובות בלתי אפשרי, לזוגות הצעירים שאינם מיליונרים, לבנות ביתם בקרוב

  • דרור  ביום 15/07/2021 בשעה 7:32 pm

    הו צבי כל מילה שלך היא חדה כתער…
    לדאבוני גם אני מבין השוכרים התל אביבים, שלא מעובדי ההייטק, ונראה שיותר ויותר פוחתת היכולת שלי להשאר בעיר, על אף שאין לי שום עניין לעזוב, ואדרבה, מעוניינת שביתי הצעירה תגדל ותתחנך כאן.
    מי יודע, אולי עוד נצליח לזכות בלוטו….

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: