קרנבל של שמות.


שמות משפחה מלמדים על  החברה ההטרוגנית והמשמעות  שלה בחיינו.

פוסט לתקופת מלפפונים

לכל איש יש שם
שנתן לו אלוהים
ונתנו לו אביו ואימו

ככה פתחה המשוררת זלדה את שירה על שמות. ואם צריך עוד סימן לחשיבות של השם, הרי ספר שלם מתוך חמישה חומשי תורה נקרא "שמות"

שלוש שנים אחרי בואי לארץ, עם התגייסותי לצה"ל עיברָתּי את שם משפחתי. השם היה גלָזֶר ,משמעו בגרמנית: זָגָג. ותחילה חשבתי על גָל-זֵר. אחר כך הורדתי את ה-זר  ,כי מה לגל ול-זֵר ,או זָר. אבל גם זה לא סיפק אותי ושמתי י' בין ה-ג' לבין ה-ל' וככה נוצר לו גיל. שם עברי יפה. אמנם בן גוריון לא היה מודע לכך אבל אני נעניתי בכך לפנייה שלו לעברת שמות מן הגולה. לימים גיליתי שפטריוטים גדולים ממני ביניהם  מפקדי צה"ל  לא שינו את שמות המשפחה. עזר וייצמן נשאר עזר וייצמן, יצחק רבין לא שינה שמו,  RABIN   הוא רב  בסלאבית. גם הרמטכ"ל חיים לסקוב לא שינה שם משפחתו,ובין המנהיגים המקורבים לדוד בן גוריון כמו יוסף שפרינצק  או אברהם הרצפלד לא שינו שמם. גם לא חיים ארלוזורוב ,מנחם בגין ואחרים ,לא שינו את שם משפחתם. מי שנמנו עם מחליפי השם אז היו בעיקר עולים חדשים שורדי השואה וזאת כדי לסמל בכך את שילובם בקרב היישוב והמדינה. למשל אפרים קישון הסטיריקן הגדול שלנו ,שמו בהונגרית היה קישהונט ושמו הפרטי פֶרֶנץ ובשכנוע מצד פקיד ההגירה זה הפך לאפרים קישון. רק לאופנוע שלו הוא נתן שם לועזי "דוקטור".

המגמה הזאת של לעברת שמות לא הייתה אופיינית לשמות משפחה אלא גם למקומות, ובעיקר מקומות שהיו לפנים יישובים ערביים או רבעים ערביים. לדוגמה ראס על עיין, הפך לראש העין. לעומת זאת הכפר איסדוד, הפך לאשדות, השם המקראי של המקום. עין חמד שליד ירושלים שמו היה "אָקווָה בֶּלָה", שם מקסים ומדוע צריך היה לעברת אותו.

כאן ראוי להזכיר כי מקומות רבים בארה"ב לרבות מדינות, ערים, נהרות, ממשיכים לשאת שמות אינדיאניים. העיר שיקאגו מקורה לא אנגלי גם לא מדינת מישיגן .ואם אתם מתקשים להגות את השם "מֶסֶטשוּסֶטס" מדינה שבה נמצאת בוסטון וכול הקצפת האקדמית מדעית , תבינו  שלא מדובר במולדת הישנה- בריטניה, שמן השם "יורק" גזורה העיר "ניו יורק"- יורק החדשה.

האמריקאים, רובם בשעתם מהגרים מאירופה ,היו קנאים מאוד לשימור השמות. כמקובל שמות ניתנים למקומות או לאתרים על שם מנהיג שנאסף אל עמו. לדוגמה  הנשיא קנדי. נמל התעופה הבינלאומי השני בניו יורק, שמו היה "איידלוויילד" .הוא הוסב על שמו של קנדי. וזה עבר כי הניו יורקים,גם משום שהם פחות שמרנים וגם משום שאהבו את קנדי ,לא התנגדו. לעומת זאת כאשר אתר השיגור של לוויינים בפלורידה "קייפ קנאברל",  שונה ל"קייפ קנדי" קמה מהומה. לאחר מאבק, השם של המקום הוחזר על כנו ובסיס השיגור נקרא על שם קנדי בקייפ קנאברל.או דוגמה אחרת- קליפורניה. שם המדינה ספרדי והערים הגדולות: לוס אנג'לס,סאן פרנציסקו וסאן דיאגו- ספרדיים. מדינת לואיזיאנה היא על שם המלך לואי 14 שהעניק לה מי שגילה אותה-לה סאל.

ויש גם מקרים בארץ שציבור מקומי פשוט לא מקבל את השם שהממסד הצמיד למקום. אני גרתי ברחוב בוסתנאי שבשכונת קטמון הישנה בירושלים יותר משלושה עשורים. אילו שאלתי את ילדיי היכן נמצאת שכונת "גונן" אפשר והם לא היו יודעים. זה השם העברי שניתן לקטמון. והתושבים ובעקבותיהם כול הארץ מכירים את הרובע כקטמון. זה אמור לגבי שכונת היוקרה הקרובה לקטמון- טלביה. וככה היא מוכרת, אף ששמה עוברת ל– קוממיות. ויש להפך. לשכונות ניתנו כינויים ואלה נשארו. בשכונת סלמה בדרום תל אביב, כפר ערבי לפני מלחמת העצמאות  הוקם  "שיכון הארגזים". הושיבו בו,והושיבו עצמם, כמה גלי עלייה והדיירים אלתרו מקומות  מגורים לרבות מארגזי עצים.  היום יש בה בתים רבי קומות. אבל השם "שיכון הארגזים", נשאר וככה הוא מופיע על קו האוטובוס שנוסע לשם. יש לכך חשיבות היסטורית. ומי שיתעניין ימצא סיפור על מאבק התושבים נגד נישולם. שלא לדבר על שמות של רחובות שמהם ניתן ללמוד לא רק על אלה שנשאו אותם אלא על ההיסטוריה של הארץ או של הנסיבות ההיסטוריות של האישים ממקומות אחרים.

שמות ומקורות.

בעיניי מה שמסמל את השפע הרב של שמות, ממזרח,ממערב,מצפון ומהדרום הוא כתוביות הcredits   רשימה ארוכה של שמות שממלאים תפקידים שונים בסרט הוליוודי , החל בכוכבים וכלה במובילים ואנשי הסעדה- קרנבל של שמות. אנגלים,צרפתים, ספרדיים,סיניים, יפניים, הודיים, ערביים, ישראליים וכל מה שמצוי בחברה ההטרוגנית הזאת. מבחינה זאת ישראל דומה לה וגם בה שבעים עם ולשון.

כידוע הרבה שמות מסורתיים, ברבות מן השפות, הם על פי השם הפרטי של האב. יעקבסון,הבן של יעקב,איזקסון- הבן של יצחק,אהרונסון,או ארונסון – רובם בשפה גרמנית או נורדית. בסלאבית זה יעקובוביץ, יענקלביץ-(הבן של יעקל, שם חיבה של יעקב) אהרונוביץ' וכיו"ב.בערבית זה להפך- האבא של ,כמו אבו מאזן. יש שמות שמלמדים על מקצוע. גלזר-זגג, טישלר- נגר ,שומאכער,או שוסטר- סנדלר, בֶּקָר-אופה. למשל צוקרמן הוא ללא ספק  שייך למי שמייצר דברים מתוקים. ויש שמות משפחה על  שם מקומות. הָמבּורגֶר-מהמבורג. פרנקפורטר- מפרנקפורט שניהם מגרמניה. על שמם באמריקה גם מאכלי בשר- קציצות -המבורגר, נקניקיות- פרנקפורטר.. וילנאי,וולינסקי,ווילנר- כול אלה על שם העיר ווילנה. קובנר מקובנו, שניהם מליטה. וורשבסקי מוורשה,בָּרזאני מבראזן שבכורדיסטאן בעיראק. משם בא מנהיגם הגדול  של הכורדים מולה מוסטפה ברזאני. בתחקיר לספרי "זוהרה" למדתי כי המתיישבים הראשונים בעיירה זאת היו יהודים. ברלינר -מברלין,שיראזי משיראז-פרס, דמארי מדמאר שבתימן ועוד. בתחום זה נכללים גם שמות שבטבע. כמו גרינוואלד- יער ירוק,אלון, או דומב- אלון בפולנית,או הרים –גרינברג,צוקרברג, אלנברג,פפרברג.או גופים שמימיים- שטרן- כוכב, שטֶרנהֶל- כמו פרופסור זאב שטרנהל- הילת הכוכב. זוננשיין- אור השמש. מזרחי,איסטרמאן או אוסטרמאן- מקורם מזרחי. ואילו אשכנזי, גם אם הוא נחשב ספרדי מקורו באשכנז. כוהנים הם כוהנים אם שמם הוא כ"ץ- ראשי תיבות של כוהן צדק. אבל אם מסירים את המירכאות הכפולות אז זה כץ. כץ הוא חתול בגרמנית וביידיש. ולכן ה-כצים הם כוהנים. ומכיוון שכץ, בגרמנית או ביידיש- התרגום של חתול  -הפועל היוצא הוא ש"קוט" או "קוטק" חתלתול-בפולנית- הם כוהנים. בשפה הרוסית אין ה' ובמקומה מבטאים ג' ולכן כָּגָן הוא כהן.

פסיפס.

הכרויות באמצעות האינטרנט, הם מקור אחר למציאת שמות מקסימים. ככה הכרתי את רנה קָסטֶלנוּאובו  שם מדהים שפירושו: הטירה החדשה. מאיה אלקולומברה,מן השם יונה בלטינית. גוּאֶטה, עוד שם ספרדי, מן העיר "הוּאֶטָה". לספרדים יש שמות שמתנגנים יפה. לעתים השם והתואר ביחד הם באורך של משפט גדול. כששמעתי לראשונה על העיר אָלבֶּקֶרקי שבמדינת ניו מקסיקו, חשבתי שמדובר בשם אינדיאני. עד שהתברר לי שמדובר באיש אצולה ספרדי רם יחש שתוארו המלא היה: פרנציסקו וי  פרננדז קואבה,פרננדז דה קואבה 10- דוקה דה אלבקרקי. אם אייתי נכון בעברית. בקיצור: הדוכס מאלבקרקי. מָרמָרי- מן הסתם המקור הוא  העיר מרמרה שעל חוף ים מרמרה לא רחוק מאיסטנבול. אגב בשפה האנגלית שמקורה בכמה שפות, ביניהן קלטית וגרמנית האיות והביטוי שונים לחלוטין למי שלא בקי בשפה זאת. כמו רחוב היוקרה crosvenor בלונדון שמבטאים "קרובנור". ואגב, וזה שייך גם לאנגלים ולאמריקאים  Lincoln לא מבטאים כמו הישראלים- לינקולֶן אלא לינקון.

ויש עוד גורם חשוב בשמות והוא זה של יהודים. היהודים נדדו אבל את השמות הם ,בדרך כלל, לקחו אתם. דומני שהזכרתי שבירושלים היה לנו שכן בבית ,מהנדס ירושלמי ידוע בשם יאיר מרוקו. יאיר הוא צאצא להורים בני עירי, זדונסקה וולה במרכז פולין שגם אבותיהם היו ילידי העיר. אבל אין לי ספק שאי שם בהיסטוריה מישהו מן האבות בא ממרוקו. ככה למשל השם של המשורר, הסופר ועורך מוסף "תרבות וספרות" ב"הארץ", בני ציפר. הוא בן להורים שעלו מתורכיה. אבל השם "ציפר" הוא גרמני ziffer כאשר ה-z מבוטאת כ-צ' והתרגום הוא –סיפרה. במקרה זה הבדיקה הייתה קלה כי שם אביו היה היינץ- שם גרמני מובהק. אין תורכי בשם כזה. השם נודד עם האדם, אלא אם הוא מוצא נכון לשנות אותו במקום מגוריו החדשים- כמוני.

כינויים.

בעיר שבה נולדתי  היו אנשים שהיו ידועים בכינויים שלהם,מבלי שרבים מקרב התושבים ידעו מהו שם משפחתם. למשפחה שלנו היה חייט והכינוי שלו היה "מוישל הויקר"- משה'לה  הגיבן. הייתה שכנה שלנו וקראו לה "שוורצע רוחל"- רחל השחורה. מי שהכין את המאפים ל"סעודה של באבט"  בחתונת דודתי נקרא  לייבּשל  ציקֶרבֶקר.  בתרגום אריק הקונדיטור. שלא לדבר על  תוספות לתופעות שליליות מסוימות כשהמשמעות  דומה אך השפה שונה. כמו "שיט" באמריקאית ,אצל הצרפתים  זה "מֶרְד", ואצל הגרמנים ,וגם יהודים- דרֶק .חירבון,צואה. אגב ביידיש משתמשים במילה הזאת אם רוצים לומר "כשר אבל מסריח"- הביטוי הוא "דרֶק מיט אייין כּוּשרען פוּדעם". בתרגום: צואה תפורה בחוטים כשרים. לפעמים יש למילה כמה משמעויות. כמו חמרא בארמית זה יין וגם חמור. שואל התלמיד את המורה. איך יודעים מה זה יין ומה זה חמור. עונה המורה: מסתכלים איפה שזה נמצא. אם זה במרתף אז זה יין ואם זה באורווה אז זה חמור. זה היה פעם . היום היין נמצא בכול מקום וככה גם החמורים.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • שטיינר ילון  ביום 23/07/2020 בשעה 10:27 am

    וואי נהדר ומרתק שמות המשפחה של הורי :
    מצד אבי יליד נובה זמקי סלובקיה
    שטיינר מלשון סתת בגרמנית.
    של אימי ילידת פשט הונגריה לנדאוור כלומר מהעיר לנדאו.
    בזמנו שקלתי לעברת את שם המשפחה שלי משטיינר ל: אבני אבל הכנסתי את הרעיון מאחר ושני הורי ניצולי שואה ולכן ביקשו המשך השושלת כפי שהיא מאחר ולא נשארו בני משפחה מלבדם לאחר הגהנום ההוא.

  • Nati Gill Fogel  ביום 23/07/2020 בשעה 10:54 am

    אהבתי את הסוף (-:

  • תרצה הכטר  ביום 23/07/2020 בשעה 10:58 am

    תחקיר מעניין הבאת לנו. תודה רבה !

טרקבאקים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: