אור קטן במנהרת החורף


קטע זיכרונות

 פולין היא ארץ צפון-מזרחית,ואף שזדונסקה -וולה מכורתי לא מצויה בצפון אלא במרכז, החורף שבה הוא קר וממושך. רשמית, החורף מתחיל ב-21 בדצמבר. למעשה החורף בפולין מתחיל באוקטובר. הטרמומטר והברומטר שלי היו פרשות השבוע, כשם שפרשות השבוע האחרות בישרו מועדי שנה אחרים. עם גמר שמחת תורה נגמרה שמחת הקיץ. פרשת "בראשית" צמררה  אותי לא מפני ש"הארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני התהום" אלא משום שזה סימל אצלי את תקופת החושך שאליה נכנסנו בפולין,כמו לתוך איזו מנהרה ארוכה.

העששית  הקטנה שאתה הלכנו ל"חדר", האירה בקושי את כנף הבגד. מכול מקום היא לא הוסיפה הרבה לתאורה של פנסי הרחוב שאף היא הייתה דלוחה. לא היה חשש שמכונית תתנגש בי כי תנועת המכוניות לא הייתה מרובה באותו אזור, ובפרט בחורף. כאשר שאלתי מדוע יש צורך בפנס הקסם הזה נאמר כי חשיבותו רבה בעיקר בגמר השיעורים כאשר התנועה  מועטת ואם אמעד אוכל לצעוק ולפי הפנס ידעו מהיכן באה הקריאה לעזרה. כאשר השלגים לא ירדו בצורה מדודה ורוחות טאטאו אותם והרימו מסך לבן וגם יצורים קטנים כמוני,נשלחה מזחלת רתומה לסוס להביא אותי הביתה. לסוסי המזחלות היו מחרוזות פעמונים על הצוואר. הסיבה לא הייתה מוזיקלית. הפעמונים היו אמצעי בטיחותי. למרכבות היו פנסים בצדדים שלהן שבהם הבחינו יותר מאשר בלָטֶרנה שלי. למזחלות לא היו, משום מה. פרסות של סוס על מרבד של שלג בקושי נשמעות. לעומת זאת פעמונים נשמעים.

המזחלת גויסה רק בעת סופה, כאשר ההליכה הייתה קשה מאוד .סתם קור לא היה סיבה לשלוח אותה. חיסכון? לאו דווקא. צניעות של משפחה אמידה. שלא יעירו ולא יעוררו. מכוסה במעיל פרווה וחבוש בכובע פרווה והלטרנה תלויה על כפתור ובשל הצורך להסתכל תמיד קדימה- לא יכולת לראות את הפנס. רק ריח שעווה אמר כי הלהבה הזעירה עדיין מחזיקה מעמד. היא ופרשת השבוע  הצמודות סמלו את החורף,את הלילות הארוכים כאורך הגלות.

הצד היפה של החורף.

 היה גם יופי בלילות הארוכים של החורף,בייחוד בלילות הלבנים כאשר השמים היו בהירים,ירח מלא למעלה ומשטחי שלג לבנים שבהקו למטה. האוויר היה צלול ויבש והשלג פריך וכל נשיפה של אוויר יצרה ענן שנע לפניך לרגע קט לפני שהפך לרסס של בדולח,כתפאורה של עץ האשוח בחורף. הלילות היו יפים יותר בחורף מאשר הימים. במיוחד בחודש כסלו,ימי חנוכה וחג המולד. הגויים הדליקו את עצי האשוח,היהודים הדליקו את נרות חנוכה בחנוכיות שניצבו על אדני החלונות. זדונסקה-וולה כולה האירה כשביל החלב ברקיע. בבית הספר למדנו את הסוגיה של חנוכה-"כבתה זקוק לה, כבתה לא זקוק לה" ו"אימתי מדליקין…כשכלתה רגל מן השוק". המורה צריך היה לפרש את הנאמר :כלתה רגל מן השוק. אז לא הבנתי באלה רגלים מדובר. לימים כשעליתי לירושלים ללמוד באוניברסיטה העברית בשנות ה-50  ובערבי החורף ,הרחובות היו ריקים-התחוורה לי המשמעות של "כלתה רגל"

josef chemowsky - winter in poland

חורף בפולין- ציור שמן על בד- יוסף חמובסקי

היום כאשר אני חושב על התיאור הזה, הוא נראה לי כה מדויק ומופלא בפשטותו. כלתה רגל מן השוק,ואתה שומע את הצעדים האחרונים של עוברי אורח שממהרים, איש, איש לביתו המוסק, הרחוב מופקר לטבע,לשלג ולרוחות,ואילו בבית חום ואורה. הלהבות הקטנות מרצדות,הלביבות דשנות והסופגניות מדיפות ניחוחן. עוד מעט קט והמשפחה כולה תיסוב ליד השולחן לשחק עם הילדים בסביבון,משחק עם כסף ממש. או לוׂטֶריה- בינגו- כפי שהוא מוכר היום ואפילו קלפים. לא משחק קשה כמו פוקר אלא קל כמו 21 .

הקלפים הפכו לעתים לכורח השעה אם אחד מימי חנוכה נפל על חג המולד. כאות לזלזול בחג הנוצרי, שהיהודים קרו לו חגא או "חוׂגֶה", במבטא היידישאי, להבדיל מיום טוב(יונטיף בשיבוש יידישאי)- המהדרין אף שתו י"ש וראשם הסתחרר עליהם. כול זאת כדי שחלילה וחס לא יתנו דעתם למרים הבתולה,לצלע אלוהים ולהולדת ישוע. חג המולד היה ידוע כ"ניטל".נגזר מן השם הלטיני natalis-לידה, שבו יהודים טובים בטלים מן התורה. למדנים וסגפנים כול ימות השנה נהפכו בלילה הזה להוללים, מהמרים, לֵצים,  פורקי עול, רק כדי להביע בכך שאט נפש,זלזול ולעג לכריסטוס הזה ולחסידיו השוטים.

פרק מקוצר מתוך "גשר של נייר" 1996

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: