אין אור ללא צל


תנו לשמש …גב

דומני שהביטוי "בצל קורתו" משמש לא רק כניסת אדם אל הבית פנימה, אלא גם הנאה מן הצל בפנים, כשבחוץ השמש יוקדת. המזרח, החממה של האנושות, התברך בשפע של שמש, והתושבים עשו מאמצים למנוע חשיפת יתר לקרניה. ככה הם בנו את החושות במדבר נותנות צל, ואוטמות חום, מיבני הבוץ או החמר , או מאוחר יותר האבן שהגנה מפני קרני השמש הלוהטות. וככה מאהלי הבדואים במדבר שומרים יותר מפני קרינה מאשר רחובות תל אביב.

אני נזכר כי במשא ,בקיץ  שנת 1945  ,בדרכנו ממחנה העקורים בלנדסברג בגרמניה לאיטליה,  המעבר היה לא רק נפשי אלא גם פיזי. גרמניה ואוסטריה ,שדרכן עברנו, היו מעוננים וגשומים גם בחודש יוני, בשעה שבאיטליה לוו אותנו שמיים כחולים וקרני שמש. גם אם פה ושם השמיים התבהרו אנו לא חשנו בזה כי  שהינו בתוך משאיות מכוסות ברזנטים. השיירות הללו מגרמניה לאיטליה היו חלק  מהסכם בין הסוכנות יהודית לבין כוחות הכיבוש של בעלות הברית בכול הנוגע למעבר שרידי שואה לחופי איטליה בדרכם לארץ . אנו, במסגרת עליית הנוער ,אמורים היינו לעלות לארץ בצורה לגלית. בכול זאת הדרך הייתה כאילו חשאית. כשהגענו לאיטליה נפתחו הברזנטים של המשאיות ונהנינו מן השמש. התחנה הראשונה באיטליה שבה שהינו יממה הייתה בולוניה, בצפון איטליה לא רחוק ממילאנו. שם עשינו  הכרה עם  לחם החיטה האיטלקי הידוע -הפרוקאצ'ה החמה  ובצד -נתח של גבינת פרמג'אנו חדשה. אני עדיין חש בטעם הנפלא של הלחם המתובלן והגבינה הטריה והלא מיושנת.

 

מדרכה מוצלת במודנה

 

החניה השנייה , בדרכנו לאורך איטליה כולה ועד לאזור המגף,הייתה במודֶנָה במרכז ,אף היא  כמו בולוניה אתר תיירות ידוע. העיר הזאת הרשימה אותי בשל הרחובות המוצלים שלה. איטליה שהיא ארץ דרומית משופעת בשמש בקיץ, אבל רוב המדרכות שעליהם צעדנו בעיר הזאת היו מוצלות. הבתים היו בנויים כך שהחזית נשענה על עמודים, והתקרות, בניהם מקומרות ,הן שנתנו את הצל. במקומות אחרים  אלה היו בצורת פרגולות.

 

הבו פָרגוּלות  לתל אביב

אני מעלה נושא זה מכיוון שבמדור "הפורום" , של המגזין ד'מרקר ( 13.9.2018) שכותרתו היא  למה צל הוא הדבר הכי נדיר בקיץ הישראלי. מחבר הרשימה הוא ד"ר מרטין וייל, מי שהיה במשך שנים רבות מנהל מוזיאון ישראל בירושלים. הוא בין היתר פעיל להסדרת נושא הצל במרחב הציבורי. הטענה של ד"ר ווייל היא  שעוקרים עצים נותני צל. בארץ כמו שלנו שעמלים  שנים כדי להביא לצמיחת עץ כשהוא נעקר הלב כואב, גם אם מדובר בהקמת מבנה מגורים תחתיו, שלא לדבר שבכך חוסל צל .מבחינה זאת ירושלים, שבה חייתי 35  שנים היא ללא ספק נוחה יותר בקיץ מאשר תל אביב, כי היא יבשה. אם אין שרב, אז הערב הירושלמי ,שלעתים מלווה בריזה , הוא לא רק נעים אלא גם קריר . לא פעם כאשר ישבתי ב"גן התלוי" שלי- המרפסת, בקומה העליונה ברחוב בוסתנאי אשר בקטמון הישנה,בשעות הערב המאוחרות, כשהכול סביב דומם ורוגע, ואני חושב על איזה טקסט, לבשתי חזייה כי היה קריר. מרפסת זאת היא אחד הגורמים המעטים שבגינם אני מתגעגע לירושלים.

לתל אביב יש ים, מתת טבע נפלא, אבל הים הזה פולט לחות. אם נוסיף לכך את פליטת החום של  רבבות הרכבים שעוברים מדי יום ומאות אלפי המזגנים, ואפקט החממה הגלובלי, נקבל  דרגת לחות שלעתים מגיעה ל- 80'.אבל בערב השמש אינה צורבת, מה שאין כן ביום. לכן הצל הוא חיוני ביותר לעוברים ושבים. מלכתחילה צריך היה לבנות את הרחובות ככה שיהיו מוצלים, ויש קטעים כאלה כמו ברחוב אבן גבירול שהם אכן מוצלים, אך לדאבון לב רובם משמשים לשולחנות אוכל של מסעדות סמוכות. לעומת זאת באי אלה שדרות, כמו ברוטשילד ובשדרות ח"ן העצים בשולי השדרה ואלה שנטועים לאורך המדרכה יוצרים חופה נהדרת של עָלווָה, ואני מייחל  שהעירייה או חברת החשמל לא יגזמו אותה.

shade sdeitot vhen

אלא שהצל לא חסר רק במדרכות של תל אביב אלא גם הספסלים. עיריית תל אביב הציבה ספסלים רבים לאורך רחובותיה המרכזיים, וזה  חשוב מאוד להלך העייף,בעיקר אם הוא שבע הליכה ושנים . אולם אלה לא מוצלים. ברשימה שלו, מציין ד"ר ווייל  שבעיריית תל אביב  נעשים צעדים ראשונים להצללה במרחבים ציבוריים…ודלית זילבר, מנהלת מחלקת התכנון אימצה את הנושא. אני מבקש לציין כי  לאור העובדה שבחודש מאי בשנת 2019 ייערך בעיר הארוויזיון ,שלדעתי ערכו התיירותי רב יותר מערכו המוזיקלי, מוצע שהעיר תעשה מבצע. התקנת פרגולות לספסלים. תחילה בכיכרות ואחר  כך ברחובות. הרי ערים רבות בעולם אם קיימים בהם אירועים בינלאומיים כמו אולימפיאדות, מונדיאלים, ואירועי ספורט אחרים, העיר משקיעה הרבה כדי להנעים את שהייתם של האורחים הרבים. המתקנים שהוקמו משמשים לרוב את תושבי הערים  לאחר האירוע. לכן זאת עילה טובה למבצע שגם בלאו הכי הוא מתבקש.

mayan bench -post עותק

בהקשר זה שמור אתי דגם של ספסל מוצל פרי עבודתו של נכדי מעיין, במהלך לימודיו בבית הספר שָנקָר בתחום עיצוב תעשייתי. כדגם קטן הוא נאה ואני משער שכספסל בגודל רגיל הוא  נאה באותה מידה וגם יעיל. עלי להדגיש שאין כאן שום מגמת שיווק, שכן נכדי ממוקד בהיבטים אחרים בתחומו. לי הוא משמש פריט יפה בסלון. הושבתי עליו שתי בובות. אחת היא סמדר ,בובה שככבה בסרט ההנפשה הראשון שהופק בארץ בשם "יוסף ואחיו", אשר הופק ובוים על ידי יורם גרוס,  בראשית שנות ה-60 . דומני שהזכרתי אותה באחד הפוסטים. הוא הביא לי את הבובה כמתנה באחד המסיבות בערבי שבת בתקופה התל אביבית שלי אז . יורם גרוס  היה אחד המפיקים  ובמאי הסרטים הידועים בארץ. הוא הגר לאוסטרליה ונפטר לפני כמה שנים. את הבובה השנייה קניתי לפני זמן קצר בעת ביקור בגאורגיה.  שמה הזמני הוא גאורגינה. על כל פנים  שתי הבובות יושבות בצל.

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • fogelim  ביום 19/10/2018 בשעה 1:46 pm

    חשיבה מקיימת הייתה מביאה הרבה הצעות ופתרונות בנושא זה.
    אכן הצל הינו חיוני במקומות חמים ובהחלט תפקידה של עירייה או רשות מקומית לטפל בנושא במרחב הציבורי.
    דוגמה פחות טובה היא הככר בהבימה – ככר יפיפיה כשלעצמה- לוקה בחסר רב בעניין הצל, לא זו בלבד שכמעט ואין בה צל אלא שיש בה בוהק, ברוב שעות היום, שמסנוור קשות. לכן ברוב שעות היום נראים בה רק רוכבי אופניים החוצים (בניגוד לחוק) את הככר.
    רק עם רדת השמש נמלאת הככר בהמון אדם, ילדים ותינוקות וממלאה את יעודה.
    באבן גבירול היה נסיון מקסים בעבר של יצירת רחוב שבו משולבים כל הצרכים. קומת הקרקע של הבנינים למגורים מקורה בחלקה ע״י הקומות שמעליה ומרבית החזיתות בקומת הקרקע מסחריות. כך נוצר ציר תוסס חי ומוגן למעבר הולכי רגל. אך הבנייה המודרנית נוטה לכנס אנשים למרחבים סגורים לחלוטין כקניונים או להבלע בביתם.
    פחות ופחות עצים … יותר ויותר בטון ובטונדות. מעט העצים המותרים מוגבלים לעציצי בטון גדולים ומכוערים.
    פעם גזמו או עקרו עצים שהפריעו לכבלי החשמל. היום מטמינים את החשמל באדמה. וכן את החנייה מכך שכבר כמעט ולא ניתן לגדל ברחובות העיר עצים.
    אבל הצללה תתכן כמובן גם בדרכי בניה ונקווה שיעשו החלטות ומהלכים להצל בצורה אסתתטית במקומות החמים בעתיד.

  • צבי גיל  ביום 19/10/2018 בשעה 3:54 pm

    כשם שמלאכתו של "מעצב פנים" לא מצטמצמת לקירות בפנים הדירה ועיצובם אלא לא פחות לצורכי אלה שחיים בה, ואני מכיר זאת מניסיוני, שכן רעייתי, המנוחה, יהודית, הייתה מעצבת פנים- ככה מלאכתם של בוני ערים ואדריכלים לא כוללת רק את המבנים בחוץ אלא את הסביבה האנושית. הבעיה היא שהפוליטיקאים, במקום ליפות ולשפר את הסביבה מכערים ומזהמים אותה. אני מאמין שראש עיר כמו חולדאי עדיין יכול לעשות משהו בתחום הזה.

  • גולדבלט משה  ביום 20/10/2018 בשעה 8:46 am

    כתושב נהריה אני חש הזדהות רבה עם רשימתך-עיר שמקפידים לנטוע בה דקלים שאינם נותני צל ולקראת הקיץ לגזום באכזריות את מעט העצים המצלים. ישנם קטעי רחוב בודדים מוצלים שעוצבו לפני כניסת ראש העיר המכהן לתפקידו ואשר אותם טרם הרס

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: