הפוסטא התורכית וכיתוב בשפת היידיש


  •  עם ידידיי הירושלמים שרואים בי "עריק" לאחר שעזבתי את ירושלים, נמנה יואל שֶר. יואל היה מבכיריי הדיפלומטים של ישראל,ואופקיו רחבים יותר מן העולם שבו נדד במילוי תפקידו.בכול הקשור להיסטוריה בכלל ולתולדות הארץ הזאת  בפרט יואל שֶר הוא אוריין. רק תצביע על שם והוא יפרוש בפניך לא רק את ההיסטוריה שלו אלא גם אנקדוטות ופולקלור. ואגב רעייתו אביבה,דור ה-17 של ס"טים ירושלמים, היא קונדיטורית חובבת ושוקלטרית מדהימה  שגרגרן כמוני אימץ מתכון או שניים שלה.
  • yoel sher
  •  יואל שֶר.
  •  בחג הסוכות הוא  חג "שמחת בית השואבה", יואל שלח לי מצגת של  אורי אתיאל שמראה את תהליך הולכת המים לירושלים מאז יסוד העיר ועד היום.מצגת מרתקת עמוסת מידע עם צילומים  ואיורים שמספרים על : מים לירושלים כולל "מים לדוד המלך…" שאותם שאבו ה"גששים". סיפור מופלא  החל ממערכת המים הכנענית, דרך נקבת השילוח, -נקבת יחזקאל, מבצע מדהים של חציבה והולכת מים, אמות המים, בתקופת הורדוס, בורות המים,בתקופה עותומאנית, קו המים המנדטורי שהוליך  4 מיליון מ"ק מים לשנה ועד לקו החמישי בימינו שיסתיים ב 2020  ויוליך 150 מיליון מ"ק לשנה.
  • לקראת ראש השנה הוא שלח לי ברכה מיוחדת, לא מקורית שלו וגם לא כזאת שלקוחה מן המאגר המוכר של ברכות "שנה טובה". הוא מצא במוזיאון הישן ברובע היהודי בירושלים ברכה מראשית המאה  העשרים של "הפוסטא התורכית" בארץ ישראל.

מידע של יואל משמש לי טריגר ללמוד משהו בנושא והפעם  על שרותי הדואר בחלק זה של העולם .כך למדתי כי המהפכה הגדולה בשרותי הדואר באזור שלנו חלה  בראשית שנות החמישים של המאה ה- 19 כאשר אניות הקיטור הראשונות, שהחלו לפקוד את נמלי הארץ, וחברות הספנות הפעילו את שירותי הדואר הזרים הראשונים. פתיחת תעלת סואץ בשנת1869  תרמה להתפתחות נמלי  האזור וגם בתעבורה היבשתית חלו שינויים. נסללו כבישים ונפרצו דרכי גישה ליישובים. כדי לספק את צורכי עולי הרגל הנוצרים החלו הנציגויות של אוסטריה, רוסיה, צרפת, בריטניה, איטליה וגרמניה לספק לנתיניהם שירותי דואר. המשרדים שנפתחו בירושלים ויפו היו הידועים והפעילים ביותר, גם בין התושבים היהודים בארץ. עם הנהגת השימוש בבולים, השתמשו הקונסוליות למשלוח המכתבים בבולי המדינות שייצגו. עד לשנת 1865 יכלו נתיני הארץ להשתמש אך ורק בשירותי הדואר הקונסולאריים. בשנה זו התחיל השלטון העותומאני לתת שירותי דואר מטעמו לא רק למוסדות השלטון בארץ – למשלוחי דואר רשמיים, אלא גם לשימוש הקהל. משרדי הדואר הראשונים נפתחו בירושלים, ביפו, בעכו, בחיפה, ובעזה. עד למלחמת העולם הראשונה נפתחו בארץ 34 סניפי דואר.

וככה לקראת תרס"ד- 1904 ,מנהל הסניף הירושלמי של הדואר התורכי בארץ ישראל, מר אליהוא האניג, שלח לנתינים ברכה מיוחדת לקראת השנה החדשה ובה פרוט מחירים  :שכר משלוח קאלי פאסטאל, (-קוׂלי פוׂסטָל  הוא  שמה הצרפתי,המשובש, של חבילת דאר) -טעלעגראף- לארצנו ולאירופא-ככה וככה גרושים וככה וככה-מילים-עשירית הגרוש. שמתי לב כי העברית מנוקדת כהלכתה, אך מונחים בינלאומיים , מלבד הצרפתית המסורסת שהזכרתי,-האיות שלהם כמו של טלגרף -טעלעגראף- הוא כמו בשפת הידייש, כאשר ה-ע- מסמלת סגול וה-א- פתח- אירופָא.לתשומת לבו של השולטן ארדואן הראשון.

הרי לפניכם הברכה בשלמותה.

turkish post
.
פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • טלי שני  ביום 04/10/2018 בשעה 10:41 pm

    מעניין.תודה צבי על ההשקעה.למדתי עוד משהו 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: