ימים נוראים


אובדי דרך  -במנהרה החשוכה חזרה לפגאניות ולשבטיות ,והציבור מרוצה.

כשם שהגוף האנושי מתרגל  לתופעות פיזיות, לעתים קשות ביותר ולא תיאמנה, ככה הנפש מתאבנת ממציאות פוליטית,חברתית,תרבותית, ספוגת זיהום,ותרעלה- בשרות השלטון ודרכו אל המנהיג שעומד בראש ההיררכיה. ראינו זאת אצל עמים אחרים, הנאורים ביותר, בזמן החדש. גם שם  הציבור גילה סתגלנות ואדישות , אשר הסתברה כפושעת או למצער כשתיקה מעוררת סלידה וחלחלה שלא לדבר על סטייה ממערכת ערכים נורמטיבית דמוקרטית. הא-ראייה על פי נתונים שפורסמו אתמול על ידי הלמ"ס לסיכום  השנה: 89% מכלל הישראלים מרוצים או מרוצים מאוד מחייהם. מעניין מה היה אומר על כך הנוירולוג והפסיכיאטר הידוע , ניצול השואה,  וויקטור פרנקל, על ה"אדם מחפש משמעות לחיים"

תוך כדי כול המהומה  האחרונה בעקבות "חוק הלאום" ,והמאבקים שקדמו לו, ואלה שאחריו- במישור הלאומי, הדתי, החברתי, התרבותי, האם נתנו את דעתנו כי  בשנים האחרונות בהחדרת אמונות כמו הסגידה לאבנים ובקידוש הקרקע, במקום קידוש החיים – הפכנו לעובדי אלילים וכאלה שגורמים במישרין ובעקיפין להקרבת בני אדם. ומי שדוחף אותנו לאמונה זאת הם לא אחרים מאשר קנאי הלאום וקנאי הדת. כול כך אנו חיים בשלום עם המוות, עד שאין יום שבו אין רצח אדם, אחד לפחות – במלחמת כנופיות או על "כבוד המשפחה", או בין שכנים, או בטעות, או גזעני. אין יום שבו אין תאונה קטלנית שבה אובדים חיי אדם, פעוטות נחנקים ברכבים סגורים וטובעים בברֵכות, פועלים נופלים אל המוות מפיגומים. שלא לדבר על פעולות עוינות נגד ערבים, לרבות ערבים ישראלים. מחול המוות הוא סביבנו, בקרבנו .לא בחזיתות. בעורף, בלב הארץ הזאת. והנה אנו מרוצים מחיינו. עורנו התעָבָּה, אוזנינו ערלות, עינינו כָּהוּ,לבנו התאבן. החיים המשמעותיים הם "על הפנים" ,כי בשוק ניירות הערך של הממסד שלנו החיים שלנו הם "מניות זבל". הסיבה היא כמו שמגדיר זאת הסופר אהרון מגד ב"קברות התאווה " "למה נירא מוות ומלאכו על כתפינו" ומרכיבים אותו עלינו בכוח אלה שמנהיגים את העם  בהכשר בד"ץ.

בהקשר של ההבחנה בין ישראל לבין העם היהודי, בדקתי את האירוע שבו החליטו מנהיגי העם לקרוא למדינה ומצאתי זאת במאמר שפרסם במוסף השבועי של עיתון "הארץ" ,אילון גלעד, באפריל 2015 לקראת יום העצמאות ה- 68 של המדינה.גלעד כותב שתהליך הבחירה של השם הוא מקור אחד בלבד והוא עדותו של כתב ה"פלסטיין פוסט" ,לימים ה"גרוזלם פוסט" , משה(מוש) בריליאנט, שדיווח על הדיונים של ההנהלה הלאומית.  על פי כתבה שפרסם בריליאנט ב-1949, לכבוד יום העצמאות הראשון, ב-12 במאי 1948 נערכה ישיבה של ראשי ההנהלה הלאומית בתל אביב, שבה החליטו עשרת המשתתפים ובראשם דוד בן־גוריון על הקמת המדינה עם סיום המנדט. אחרי החלטה זאת פנו המתדיינים לקבוע את שם המדינה. על פי עדות בריליאנט תחילה הוצע השם ״יהודה״. אך שם זה נפסל, שכן תחום יהודה ההיסטורית היה כולו מחוץ לשטחי המדינה העתידה לקום על פי תכנית החלוקה שעמדה אז על הפרק. אחר כך הם פנו להצעות אחרות, ובהן ״ציון״, ״צבר״ ו״ארץ ישראל״. אחרי שדנו באלה עלתה ההצעה ״ישראל״, נערכה הצבעה והשם ישראל התקבל ברוב של שבעה מול שלושה. בריליאנט חושב שבן גוריון הוא שהציע את השם. אחרים סברו שזה היה שרת. אלא שלהערכתו של גלעד, סביר שדווקא משה שרת הציע את השם. שרת כינה בנאומיו את המדינה היהודית שפעל להקמתה ״מדינת ישראל״ לפחות מאז 1946, שעה שבן־גוריון השתמש בצירוף ״מדינה יהודית״. כשנשאל בן־גוריון בראיון מי הציע את השם ענה שאינו זוכר.

אם מביאים בחשבון את ההבדל בהשקפת העולם של שניהם, הדעת נותנת שגלעד צודק והיה זה משה שרת, הליבראל אשר ראה את ההבדל בין ישראל כאומה לבין היהודי כעם. המציאות, מאז חורבן הבית , הוכיחה שהעם היהודי מצוי ,רובו, בפזורה, ובכך לא חל שינוי, גם עם חידוש העצמאות לאחר אלפיים שנות גלות. העם היהודי שגודלו כיום דומה לגודל אוכלוסיית ישראל  ( למעלה מששה וחצי מיליון בישראל בשנת 2017   ,פחות או יותר בחו"ל, תלוי בין השאר, במי נחשב ליהודי בגולה )נמצא בפזורה והאומה הישראלית שמורכבת מיהודים ולא יהודים נמצאת במדינת ישראל. שום תרגיל, כזה או אחר, גם אם הוא ייחצב בסלעי החוק לא ישנה מציאות זאת. יש אומה-  nation ויש עם- people .יהודיי ארה"ב, שהם חלק מן העם היהודי, מצביעים בבחירות באמריקה. וערביי ישראל , שהם חלק מן הערבים, מצביעים בבחירות בישראל. זכותו של היהודי שמצוי באמריקה להגר לישראל מעצם היותו יהודי במסגרת "חוק השבות". הגורל שהמר לנו ושיאו היה בשואה הוא שצווה כי למדינה היחידה של היהודים זכות השיבה תהיה ליהודים. בעניין זה הקונצנזוס הלאומי הוא רחב מאוד.מה שאין כן לגבי ערבי שחיי בחו"ל גם אם הוריו חיו בארץ ישראל, והוא רואה עצמו כ"פליט" . עם זאת רק ברגע שהיהודי האמריקאי מתאזרח כאן הוא הופך לישראלי בעל זכויות וחובות כמו כל ישראלי, יהודי וערבי. הבעיה היא  שהאחרון ,חרף היותו אזרח המדינה היה מופלה במשך שנים במציאות, ועכשיו גם לפי חוק הלאום.

טשטוש גבולות.

בד בבד עם הטשטוש בין ישראל, שהיא מדינת היהודים, אבל לא רק, לבין ישראל שהיא מדינה יהודית ,חל טשטוש אתנוגראפי  והוא כינוי השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים, בשמם התנכי, יהודה ושומרון.משל היו מחוזות של ישראל, כמו הגליל, והנגב. בשעתו נכללה בו גם עזה, וביחד השם בראשי תיבות שנתנו לו המתנחלים והממסד היה יש"ע. מצלצל יפה. במהלך הזמן "השטחים הכבושים" הפכו ל"שטחים" ובשנים האחרונות -ליהודה ושומרון לאחר שישראל נסוגה מעזה.ועוד מסממני השינוי שהוא לכאורה סמנטי.חוגים לאומניים ולאומניים דתיים קוראים בדרך כלל ליישובים מחוץ לקו הירוק- התיישבות. בשעה שחוגים ליברליים ומתנגדים להמשך התבססות בשטחים, קוראים לאלה "התנחלויות". לכאורה לשני המונחים אותה משמעות. אבל סמלית החוגים הלאומניים,לאומניים דתיים, רואים ביישובים אלה התיישבויות בדומה לאלה שנוסדו לפני קום המדינה, ואין נפקה מינה בין "דגניה" לבין "אלון מורה", או בין יפו לבין חברון.כולם שייכים לעם ישראל על פי המקורות.אילו מדובר היה בהתייחסות היסטורית בלבד- ניחא. אבל מדובר ביישום, מעין "קוּשָן".

אוטופית-  אילו לא היו ערבים ,לעניינינו פלשתינאים, או כול עם אחר, בשטחי  יהודה ושומרון שהיו שטח ריק לא מיושב, גם לא על ידי אינדיאנים, גם אני לא הייתי מתנגד ששטחים  יפים אלה יהיו חלק מן המדינה, ולאו דווקא משום שאלה הובטחו לנו מפי הגבורה. אבל כשם שאי אפשר לחיות במאה ה-21 על פי המקורות שמיוחסים למאה ה-9 לפנה"ס ,או לפי חוקרי תנ"ך מסוימים- במאה ה-15 לפנה"ס, אי אפשר להצדיק כיבוש של עם אחר בנימוק שלפני אלפיים שנה,על אדמתו ישב  העם היהודי, וגם זה לא באותם מקומות ותוך שינויי גבולות מתמידים של ממלכות ישראל ויהודה,והיותם לעתים גרורות של מעצמות גדולות.  במהלך אלפיים שנה אלה חלו תזוזות אדירות של אוכלוסין שבהן עמים שלמים נדדו והתערו בגבולות שונים מאלה שבהם חיו אבותיהם.

משום כך במשמעות להגן על הבית, כלומר אם צריך -גם למות למען ההגנה על הבית – הרי בשטחים, גם בכך שאינם בריבונות ישראלית, הנופלים הם קרבנות שווא. כמי שלמוד שכול בממדיו האכזריים ביותר, לבי מלא יגון כפול, על מות אדם ועל מותו לשווא, שלא על אדמת מולדת ולדעתי לא בשמה.  הם אמנם ישראלים לכל דבר, אבל ככה גם ישראלי שנפל מצוק בטיול בהודו. לא זה ולא זה נפל בהגנה על המולדת או בשל מותו במולדת כמו בפעולות טרור. המולדת היא מדינת ישראל.החייל שפועל בפקודת צה"ל כדי לשמור עלינו כאן ועל המתנחלים בשטחים פועל בשם המדינה ואם הוא נופל חלילה הוא נופל בשמה, אבל לא על הגנת המולדת. הישראלים שנפגעים או נרצחים בשטחים, הם אכן קרבנות של המדינה  כי הם נמצאים שם על פי החלטת המדינה, או בעידודה. אבל שופרי התעמולה משתמשים בהם כדי ללבות את השריפה, להעצים את "פולחן המוות"  ולהפוך את המתים לקדושים בשרשרת מתמשכת של הרג הדדי. ומי שמעצים זאת, מתוך כוונות טובות ומקצוענות צרופה כביכול, זאת התקשורת.זמן רב מדי איש לא מהין להתקומם כנגד הקזת דם של העם שלנו. ואני לא מדבר על הקזת דם של אחרים  ב"מצעד האיוולת" הזה. ה"לנצח תאכל חרב ?" היא כבר לא שאלה של הנביא. היא סימן קריאה.היא מציאות. והציבור הישראלי מרוצה או מרוצה מאוד.

ועוד נקודה .אני, לא זו בלבד שאיני מתכחש ליהדותי אלא גאה בה. גדלתי בבית סופֶּר-חרדי, ליברלי, ובנסיבות שקשורות בשואה נתתי ספר כריתות לחרדיות. אבל לא הפכתי "מומר להכעיס". אדרבא אני חושב כי המעשים הנלוזים של אלה שכופים עלינו את השקפת העולם הדתית משיחית, מרחיקים אנשים מן הדת ובעיקר מן המסורת שלה .בשם  אותה יהדות שבמשך שנים סבלה מהפלייה ,רדיפות גזעניות , הסתה ומעשי רצח, אנו עושים אותם דברים לאחרים. לאמור טענתי מה שטענתי כיהודי ישראלי, כשריד שואה אשר סבור כי ההיסטוריה של העם היהודי, לרבות השואה, מצווה עלינו ללמוד את לקחיה. וזאת אנו לא עושים, נכון יותר הממסד הנוכחי אינו עושה. להיפך הוא ,בפועל ,מתכחש להיסטוריה.

קץ עידן השקר והשסע.

גדולים בעם היהודי כמו הרצל וז'בוטינסקי ,ומנהיגי ישראל , כמו דוד בן גוריון ומנחם בגין, אם היו מעלים את הפריסקופ ורואים את מצבה של הספינה ששמה ישראל, הם מן הסתם  היו זועקים למנהיג העליון שיחלץ את הספינה הזאת לנוכח השבר החמור בבסיס ובדפנות. אשר לנו שמצויים על סיפונה, את המציאות המרה הזאת- יש לקטוע.  יש לחשוף ביתר שאת את הפרצוף המכוער הזה, את חזיונות השקר האלה, במלוא כיעורם , בלא כחל וסרק.זה מוטל עלינו- אזרחי ישראל ובראש וראשונה  היהודים שבקרבה ,אשר במשך דורות היו קרבן על מזבחות שנאה של לא יהודים. הם שרדו כי חפצים חיים היו. אלמלא חפצו בחיים הם לא היו קיימים כעם.  גם לאחר השואה שכילתה כמחצית מעמינו אלה ששרדו ובאו לארץ ולחמו למען הקמתה, הביאו אתם לא את בשורת הצלמוות שממנה באו. הם הביאו אתם את בשורת החיים.הם שקמו את המשפחות והקימו דורות לתפארת . אני מודע לכך כי במציאות  שאליה התרגלנו בהדרגה ,הדברים שנכתבו לעיל הם "דברי מינות" וכפירה ,בייחוד אצל קנאים דתיים  ולאומניים. בשם חזיונות שווא ושקר אלה אין גבול למסכת שקרים ,שיקוצים והסתה פרועה נגד כול מי שמרים ראשו נגד תופעות מכוערות אלה בחיינו הציבוריים . אלה מכוונות  נגד נבחרי ציבור, נגד אזרחים נאמנים, נגד ציונים אמיתיים, נגד הרשות השופטת, נגד צה"ל ובכיריו ונגד חושפי השחיתות הציבורית. כמי ששרד את השואה, בא לכאן, לחם למען עצמאות ישראל  וכמי שבנותיו וכל נכדיו עד כה שרתו בצה"ל -אני אהיה גאה אם יכנו אותי בכינויי השחץ והסחי ברשתות אלה שטוות  קורי רעל ומשטמה- ברשות, ובהשראה מלמעלה. אני משוכנע שיש עוד אזרחים נאמנים, ויהודים וציונים רבים במדינה שלנו  שחושבים כמוני. אפשר והם מרוצים מרמת החיים החומרית, אך לא מן הרמה הערכית. נכריז על קץ עידן השקר. הגיעה שעתנו- אם תרצו. תכלה שנה וקללותיה. תחל שנה וברכותיה.

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • שונדי  ביום 06/09/2018 בשעה 2:01 am

    וואו זועם ביותר!! אולי הייתי מחפש את האופטימי שבדבר, אבל באמת נכוחה ההתעלמות והיהירות הגאוותנית שלנו , שכחנו שאנחנו במצב חירום ושהממשלה עושה מה שהיא רוצה ושכחנו שאנחנו במלחמה יומיומית ושחברות הנשק גוזרות על חשבון חיי אדם-פה בשכונה שלנו. צבע אדום הפך לרינגטון נחלים הפכו לחומר ניקוי והישראלים מבסוטים עם הטלפון שעלה כפול ממה שהיה צריך והמזדה שלהם שהם קנו במחיר מחומש מהמקור. בכל זאת אחרי הכל אנחנו מרוצים ,כנראה זה עניין של טעם ובסוף מתרגלים גם כשזה מר ואכזר .
    יש לי תקווה והיא שלדעתי הפרט לפחות היה רוצה שיהיה טוב ולכן יצהיר במציאות המדומה שיקיים לעצמו – טוב לי (אם לשפוט לפי האינסטגרם זאת עובדה) . יום יבוא ונפסיק לשחק בנשקים וגנרלים ונתרכז בלשפצר את כל המוסדות המקולקלים שלנו ששורדים בקושי רק בזכות הכישרון שלנו , והוא היחידי שמסוגל לממש את הפוטנציאל של ארץ זבת טחינה וסילאן

  • רומי  ביום 07/09/2018 בשעה 1:55 pm

    יש לנו מדינה נהדרת שיש בה הרבה במה להתגאות. יחד עם זאת, הדברים שאתה מציין, כבוד האדם, חירותו וזכותו לחיים, במדינה שלנו – לדאבוני, אין התייחסות ראויה ואתה צודק צדק רב.
    אני מאחלת לכולם חיים שלווים ומאושרים, של כבוד הדדי, בבית, בשכונה, בגבול או בכביש. ושנה טובה לכל בני האדם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: