השוק הפרסי 2018


מי שהמציאו את משחק השחמט המציאו את ההרתעה הגרעינית ללא נשק גרעיני.

בימים נשגבים אלה כאשר הגאווה הלאומית  עוברת על גדותיה והאגו הלאומי מרקיע שחקים -"יום ירושלים", העברת שגרירות ארה"ב לבירה, ובשנה הבאה האירווויזיון בירושלים, וכמובן, כמובן,כמבול -נטע ברזילי- לשוב לעניין הגרעין האיראני הוא איזו סיכה לעומתית בבשר האומה. גם מבחינה עיתונאית זה אנטי קליימקס. ובכול זאת, כמשקיף,ולא כמומחה לענייני איראן או הגרעין, ניתן לומר כמה דברים.

הסוגיה הגרעינית לא נעלמה, בכך שהנשיא טראמפ  נסוג מן ההסכם. יתרה מזאת, לא איראן ולא שאר המדינות החתומות על ההסכם לא מוכנים ללכת אחרי החלילן מן הבית הלבן. אני מוכן להעז ולומר כי במדיניות הזאת של brinkmanship- הליכה על הסף ,טהראן יצרה הרתעה משלה ופתח למשא ומתן קשוח ולתגרנות של שוק פרסי כדי להטיב עמה  במציאות הכלכלית והחברתית הרעועה שבה היא נתונה. כול זאת תוך תקיעת טריז בין ארה"ב לבעלות בריתה באירופה. בעזרתו האדיבה של דונאלד טרמפ.

ייאמר בפתח הדברים שמבחינת ישראל בכול הקשור לאיראן, מדובר בשתי סוגיות. אחת מידית, וקרובה פיזית, והיא התבססות איראנית בסוריה שאותה,בתבונה ובנחישות, ישראל לא מאפשרת שכן התבססות זאת מהווה איום ישיר עלינו. זאת הסיבה שכול מערכת הביטחון-  זאת המודיעינית וזאת הצבאית דוגלת בה. צה"ל ומערכת הביטחון הם שקבעו את האסטרטגיה וגם את האמצעים למימושה והוציאו אותה  לפועל. ואם יהיה צורך יעשו זאת שוב.לכן גם מלוא האשראי מגיע לה .טוב שהצמרת הפוליטית אישרה אותה.

איראן הייתה, הווה,ותהיה מעצמה חשובה במזרח התיכון ובעולם.

איראן -פרס , היא אתת המעצמות הוותיקות והחשובות בעולם. במאה השלישית לפני הספירה היא שלטה ברוב שטחה של אסיה, במזרח התיכון ובדרום אירופה. היא עשתה זאת לא רק בכוח אלא גם במוח. האיראנים נמנים עם הסוחרים הטובים בעולם, לא רק באיראן עצמה אלא בעולם כולו. ואם בשעתו היא השיגה את מבוקשה בכיבושים, כיום היא עושה זאת בהשפעה כלכלית, בדיוק כמו מעצמות אחרות, ובעיקר סין , אם כי היא לא בוחלת בשימוש באמצעים צבאיים במקומות שונים בעולם, שבהם זה מתאפשר לה, כמו בתימן ובסוריה. זאת על ידי משמרות המהפכה, שלא כול הגורמים באיראן רואים זאת בעין יפה. אבל היא יודעת את הגבול. היא עשתה טעות במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון כשתקפה בטילים עמדות של צה"ל ברמת הגולן. כאילו על פי הזמנת ישראל. וכאן  צה"ל  לימד אותה פרק בהלכת ההימור הלא נכון. אם זה היה מצופה הרי פחות היה מצופה שטהראן,בכך שהיא הבליגה,היא רמזה שהיא תלמידה טובה. גם חכמים עושים שטויות. טיפשים עושים את שלהם. הא- ראיה במקום  לצאת במערכה היסטֶרית, כזאת שמובנת לנו הישראלים, היא  נהגה באיפוק רב. טהרן היא תלמיד חכם. יש לה טווח רחוק, והוא לא מאגר נשק גרעיני. ראו כיצד באמצעות השתתפות במערכה נגד דאע"ש היא קנתה לה אחיזה בעיראק, בסוריה וגם בלבנון- רצף יבשתי ל"סהר פורה" זוטא. ואם יש אומה שמצטיינת בתכונה אסטרטגית זאת מאז ומעולם זאת איראן- פרס.

אגב, ובהקשר זה ,בתוצאות הראשונות של הבחירות  שנערכו בעיראק מי שקבל תמיכה רבה הוא מוחתדא אל סאדר. אל סאדר לחם נגד הכוחות האמריקאניים בעיראק ואף התפרסם בביצוע מעשי זוועה נגד אזרחים. הוא אמנם לא מאנשי טהראן,אבל הוא עוין את האמריקאניים ובכך איראן ללא ספק תצא נשכרת אם האיש הזה יהיה ממנהיגי עיראק. יש לה חסידים שיעים  בבגדד מלבדו. וכאמור לאיראנים יש אורך נשימה. איראן הוכיחה זאת גם כאשר דיממה קשה במלחמת עיראק איראן שנמשכה שמונה שנים . לכאורה  נכפתה על איראן הפסקת האש, שכן היא הייתה  מוכנה להמשיך במלחמה חרף אבדות שלה, יותר  מחצי מילון נפש והוצאות של מאות  מיליארדי דולר והפסדים מאי מכירת נפשט בסך 21 מיליארד דולר. איראן הייתה נתונה גם להתקפת נשק כימי והמערב, שצידד בעיראק,ידע על כך. גם עיראק סבלה מהפסדים של מאות מיליארדי,מספרים שהדמיון לא תופס. אך בסופו של דבר, היא הפסידה את המשטר. המשטר חוסל וסאדם חוסיין הוצא להורג.ואילו מייסד הרפובליקה האיסלאמית חומייני הלך לעולמו כדרך כול בשר וירש אותו מנהיג קנאי אחר חמינאי,והמשטר האיסלאמי הקיצוני נשאר על כנו. ולמרבה הלעג, טהראן היא בעלת השפעה בבגדד, הרבה יותר מאשר וושינגטון.

טהראן משחקת אותה.

טהראן שהיא ,כאמור, מעצמה אזורית והיא רוצה להיות כזאת תחת השלטון האיסלם השיעי אינה  רוצה להתאבד  וצמרתה לא רוצה לאבד את השלטון .זה נכון שהמנהיג הרוחני, חמינאי שהוא בעצם מנהיג איראן, הוא קנאי חשוך ששנאתו לישראל ולארה"ב בוערת בעצמותיו, אבל ספק  אם זה המצב לגבי ההנהגה הפוליטית. מן ההיבט הזה אני תוהה לגבי היגיון של שנאת ישראל המופגנת. אם בשעתו הייתה לכך עילה פוליטית- רכישת אהדה מצד העולם הערבי, המציאות כיום שונה לחלוטין.שערו בנפשכם איזה עוקץ היה ניטל מן הזירה הפוליטית אילו טהראן לא הייתה אנטי ישראלית.הרי לפי ידיעות בשעתן, ישראל שיתפה פעולה עם השאח הפרסי בתחום הגרעין. אבל בין זה לבין הרצון להשמיד את ישראל הדרך מאוד ארוכה.  במציאות הפוליטית, מלבד השלטון בדמשק,ולא העם הסורי, והנהגת החמאס בעזה, מדינות ערב ברובן עוינות את איראן. ככה או אחרת, חלקים גדולים של העם האיראני ,וכנראה רובו, מעייניו נתונים לזירה הפנימית- כלכלית חברתית.

בעידן שלנו לפני דור אחד, נפלה המעצמה הצבאית האדירה בעולם- ברה"מ. זאת, כפי שכבר הוזכר רבות,  לא בגלל נחיתות בנשק , אלא בשל התפוררות  המשק שלה.אפילו אם תיקחו לדוגמה את הרוצחים הקנאים של דעאש, הייתה להם יכולת הלחימה מכיוון שעמדו לרשותם  משאבים כלכליים, או בתמיכה מן החוץ או בשדות נפט שעליהם השתלטו.לכן מה שהביא את איראן להגיע להסכם הם נימוקים כלכליים. אבל זה לא אומר שהיא התכוונה לעבור מן הידע שלה לייצר נשק גרעיני, לייצורו בפועל.היא ,בעצם האיום של היותה על סף של ייצור נשק אטומי, איראן כפתה על וושינגטון והעולם לחתום עם עימה על הסכם. יכולת זאת שכוללת מדענים וטכנולוגיה, איש לא יוכל לקחת ממנה. אלה משאבים שעומדים לרשותה כמו מאגרי הנפט האדירים. יצור פצצה גרעינית, בכול מקרה, בין אם תבוא תגובה צבאית, או חרם כלכלי גלובאלי- פירושו חיסול המשטר ובכך , מיותר לציין, הצמרת של טהראן אינה מעוניינת. יתרה מזאת, אל המועדון הגרעיני יתווספו סעודיה, שיש לה היכולת הכלכלית, או מצרים, שאין לה, אבל סעודיה יכולה לממן גם גרעין מצרי.  איזה שחמטאי רציני מעוניין במהלך כזה. מכאן שאיומים, גלויים או לטנטיים, לגבי נשק אטומי, הם חלק מן השיטה של סוחרי טהראן.

תקיעת טריז בין ארה"ב לבעלות בריתה.

אין גורם מלבב יותר בקרב  מנהיגי איראן מאשר לתקוע טריז בין ארה"ב ואירופה ושאר העולם.זה ועוד.איראן הזדרזה להודיע שאם שאר המדינות החתומות על ההסכם ימשיכו לדבוק בו, גם היא תעשה זאת. שר החוץ האיראני נוואד זאריף לא מחכה שיבואו אליו בעניין שמירת ההסכם הוא התחיל במסע בעולם לתכלית זאת .הוא פתח בסין והמשיך לאירופה, ובכול המקומות הסתבר לו כי מדינות אלה דבקות בהסכם. אפשר ויבקשו להכניס בו שינויים. מכול מקום איראן כבר הבהירה שהיא לא שוברת את הכלים.ככלות הכול גם טרמפ מבקשת "לתקן את ההסכם" וגם רוסיה דיברה על "תיקונים".במשחק הזה ראש הממשלה שלנו לא מאיים על הכלים הכבדים בלוח השחמט האיראני.במקום  מדיניות אסטרטגית נכונה וצעדים טקטיים, ישראל היא גרורה של ארה"ב ולטרמפ אין מדיניות, אלא צעדים מסורבלים גחמניים. אם חלילה יהיה לכך מחיר, לא וושינגטון תשלם אותו אלא ירושלים המאוחדת.

במאמר ב"הארץ" ביום א' (13.5.2018 ) עוסק פרופסור אבנר כהן, מומחה בינלאומי לנושאי הגרעין,בסוגית הגרעין באיראן לאחר פרישת ארה"ב מן ההסכם.פרופסור כהן קובע כי מזה זמן רב שלאיראן יכולת גרעינית. עם זאת הוא טוען כי בשעה ש"איראן לא הגיעה עד היום להחלטה שברצונה לפתח פצצה,( אך) האיומים האמריקאיים עלולים כעת לשכנעה שאין לה ברירה". עם מלוא ההערכה לידע הרחב של פרופסור כהן בנושא, לעומת הידע המועט שלי, אני חולק עליו. לאיראן, הייתה ויש לה, ברירה.  מי שמתמיד בהערכה זאת הוא אלון בן דוד, מערוץ 10 ,אחד הפרשנים הטובים והשקולים לענייני ביטחון, שבעניין זה הוא ,להערכתי, משקף את עמדת גורמי הביטחון,כולל צה"ל.לאמור שהסכם הגרעין היה ונותר הרע במיעוטו וכי בנסיבות אלה אפשר מאוד שההתפתחויות ביחסי החוץ של איראן ובתוך איראן עצמה תהיינה חיוביות לה ולעולם. הסיכוי הוא לפחות כגודל הסיכון.

לכן המערכה נגדה מצד שני השותפים- טרמפ וביבי, לא תהיה לה השפעה על יתר המדינות החתומות על ההסכם ,ביניהן שתי מעצמות העל סין וברה"מ, ומדינות אירופה.ארה"ב  יכולה בנקל לנהל מאבק כלכלי נגד  איראן. זה יכאב אבל לא יהיה קריטי כול עוד שאר השותפות להסכם יקיימו אותו, מבחינה כלכלית. וכאמור  זה חשוב להם לא פחות משזה חיוני לאיראן.חברת "איירבוס" האירופית תהנה מהזמנה בשווי  מיליארדים מאיראן במקום חברת ,"בואינג"  האמריקאנית. וושינגטון  לא תוכל להטיל חרם כלכלי על גרמניה,צרפת ,אנגליה ושאר מדינות אירופה והעולם. גם לא על סין.לכן המסקנה שלי היא שאיראן, אשר יש לה יכולת גרעינית, רואה בכך  הרתעה בלא שיהיה צורך ביצור פצצה.  לא עכשיו ולא בעתיד הנראה לעין, אם בכלל.

אין בכך כדי להכתיר את איראן כצדיקה .יש בה משטר קלאריקאלי, זדוני במדיניות הפנים,וקיצוני במדיניות חוץ .יחד עם זאת, כאמור,לשוק הפרסי יש כללים משלו, מקדמת דנה.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • יאיר דקל  ביום 17/05/2018 בשעה 11:44 am

    בטעות, השם צבי גיל, הגיע אלי עם שיבושי מספרים. כדאי לתקן זאת.

  • יהודה כהן  ביום 18/05/2018 בשעה 7:51 am

    גם ביחס להיטלר ולתנועה הגרמנית הנאציונאל סוציאליסטי של תחילת שנות ה-1930 ניתן היה לנסח דברים דומים.

    איראן מהווה סכנה קיומית למדינה היהודית וליהודים החיים בה.
    יהודה

  • צבי גיל  ביום 18/05/2018 בשעה 9:59 am

    ההבדל הוא גדול. לאחר מלחמת העולם הראשונה העם הגרמני הושפל וכלכלתו רוסקה, גם לאחר מכן ,כמעט עד היסוד ועל רקע זה צמחה המפלגה הנאצית. לאחר מלחמת העולם השנייה נגד גרמניה הנאצית הופעלה "תכנית מרשל" שלא זו בלבד שעשתה רבות לשיקומה של אירופה כולל גרמניה, אלא הפכה את גרמניה לאחת הדמוקרטיות החזקות בעולם. ואם רוצים הקבלה בתחום הכלכלה אז הנה היא.

  • nachum  ביום 18/05/2018 בשעה 1:12 pm

    צה"ל לא קובע את האסטרטגיה, צה"ל מציע את האסטרטגיה!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: