על נואמים גדולים,דמגוגים ודברנים.


נאומו של ראש הממשלה בפני השדולה הישראלית בוושינגטון-אייפק,  היה נאום טוב….לפני עשר שנים.

ראש הממשלה ביבי נתניהו אוהב להופיע בפני השדולה הישראלית בארה "ב- אייפק. שם הוא זוכה למחיאות כפיים כמעט אחרי כול משפט. שם הוא בבית, בקרב קהל  שבוי. במידה רבה ביבי הוא  מה שנקרא cheer leader  -מונח אמריקאי לגבי המעודדים את הקהל לפני שהספורטאים נכנסים לזירה. הנאום  בפני השדולה היהודית היה בעצם משוכתב. אותם משפטים, אותה אינטונציה והדגשים, אותם פסקי זמן למחיאות כפיים, נטול חדשנות ובעיקר נטול השראה. הדבר היחיד שניתן לומר על ראש הממשלה במעמד זה הוא שחרף הרוחות הרעות שרודפות אותו בבית ההופעה  שלו הייתה כסדרה. משל לשחקן שטרוד מחמת  מצב אומלל במשפחתו, ובהופעתו לא ניכר שמץ ממה שעובר עליו. אולי גם אלמנט זה מזכה אותו בהדרן. אבל באייפק שלושים וששה אלף  כפיים הם תמיד בהיכון וצריך למלא את החסר לפי האות  של הנואם.

בסיקור כישוריו של ביבי נתניהו מזכירים לעתים את היותו נואם גדול. באחרונה באחד המדורים בעיתון :"הארץ" אף דובבו מומחית להיבט של תנועות הנואם. זאת  בשעה שראש הממשלה הגיב על הודעת המשטרה להמליץ על  הגשת אישום בפרשיות שונות שנוגעות לו, תנועות שאמורות לשקף,נוחות או העדרה,מתח או רגיעה  וכיוצא באלה השתקפויות של מצב הרוח .לעניות דעתי נתניהו אכן נואם מעולה ששפתו ,בעברית ובאנגלית ,רהוטה ומשובחת. אבל הוא לא נואם גדול ששמו ייכנס להיכל של נואמים גדולים בהיסטוריה. מכאן שדימוי לעתים של "נאום צרצ'יליאני" בהתייחסות לביבי, הוא רחוק מלהיות מדויק. שכן, במקרה של צר'ציל לא רק יכולתו הרטורית  עמדה לו אלא גם הנסיבות והאישיות שלו.

גרי אולדמן השחקן שגילם את מנהיג בריטניה  בסרט  "שעה אפלה" שמוקרן בימים אלה, ואשר במרכזו עומד מנהיג בריטניה ווינסטון צ'רצ'יל  בעת מלחמת העולם השנייה- בדין זכה באוסקר של השחקן הטוב ביותר השנה. שכן להיכנס לעורו של אותו "בולדוג" ששאג בתקופה הקריטית ביותר לבריטניה ולעולם החופשי בכלל ,נאבק לא רק  בגרמניה הנאצית אלא גם בעמיתיו השמרנים בממשלה. מדובר בנוויל צ'מברליין שלמעשה הודח מראשות הממשלה, ואדווארד לינדלי ווד, הרוזן מהאלפיקס ,שביקשו לנהל מו"מ עם הנאצים לסיום המלחמה.זה היה נאום שברקע שלו  מבצע ההצלה, מן הגדולים ביותר במלחמת העולם השנייה- "מבצע דנקרק".הנאום של צ'רצ'יל כמו רבים מנאומיו המפורסמים במהלך המלחמה לא רק נטעו ביטחון והשראה לכוחות הלוחמים ולציבור בבריטניה, ולאותם המאזינים לבי בי סי ברחבי העולם, אלא תמיד היה מגובה במעשים שהוכיחו עצמם.

ברקע הנאום "מבצע דינאמו, או "פינוי דנקרק" .בשל כשלון האסטרטגיה הצרפתית, כולל נפילת קו מז'ינו  ,מצא עצמו חיל המשלוח  הבריטי נצור על גדות תעלת למאנש/. הוא היה מנותק מחלקם הגדול של הכוחות הצרפתים, כאשר אין בכוחו להכריע את המערכה, שבשלב זה כבר נטתה לטובת הגרמנים באופן ברור. עיקר הכוח של בעלות הברית היה נצור על חופי דנקרק. למזלם של הבריטים, הגרמנים השעו את המתקפה הקרקעית, תקפו בעיקר מן האוויר ונמנעו מלחסל את שארית הכוח הבריטי והצרפתי. לורד גורט שעמד בראש חיל המשלוח  הורה על מבצע של פינוי מהיר, בכל כלי שיט שעמד לרשות בעלות הברית, בעיקר של אנגליה . הכוחות רוכזו ליד עיר הנמל דנקרק שבצפון צרפת, כאשר חלק מהם מעכב את האויב בלחימה לזמן של שבוע עד לפינוי הכוחות הבריטיים ומאפשר שרוב חיל המשלוח, וכן חיילים ואזרחים צרפתים, יפונו אל בריטניה. במהלך המבצע,  פונו קרוב לשלוש מאות וארבעים אלף חיילים.  במשט האדיר הזה להובלת החיילים שימשו יותר מ-900 ספינות: ספינות סוחר, ספינות דיג, יאכטות וספינות הצלה ואף סירות הכיבוי של התמזה. 235 ספינות טבעו במהלך המבצע. נחישותם של גורט וצ'רצ'יל, בצירוף הקרבתם של הטייסים והמלחים הבריטים, ובניגוד לתבוסתנות הגנרלים הצרפתים, אפשרה את פינוי חיל המשלוח הבריטי מצרפת, ולמעשה את המשך המלחמה עד לניצחון כעבור ארבע שנים.

צ'רצ'יל. תמונה:michlol.co.il

צ'רצ'יל דיווח לפרלמנט על הפינוי של חיל המשלוח מדנקרק, תוך הדגשת האומץ שהפגין הצבא הבריטי מול אויב מר ועדיף ומעשי הגבורה של  המחלצים, שחלקם נפל במערכה . הוא העלה  על נס את תפקודו של חיל האוויר המלכותי. והוא הבטיח את המשך המערכה עד למיגור הנאצים את הקטע הידוע של הנאום אביא במקור ואחר כך בתרגום חופשי.

We shall fight on the beaches, we shall fight on the landing grounds, we shall fight in the fields and in the streets, we shall fight in the hills; we shall never surrender, and even if, which I do not for a moment believe, this island or a large part of it were subjugated and starving, then our Empire beyond the seas, armed and guarded by the British fleet, would carry on the struggle, until, in God's good time, the New World, with all its power and might, steps forth to the rescue and the liberation of the old.

אנו נילחם על החופים, אנו נלחם באזורי הנחיתה, אנו נלחם בשדות,ברחובות ובגבעות. אנו  לעולם לא ניכנע.אבל  אפילו, ואני לא מאמין בכך, אפילו אם  חלילה האי הזה או חלקים ממנו ישועבדו ויורעבו,כי אז האימפריה שלנו מעבר לימים ,חמושה ומוגנת על ידי הצי הבריטי, תמשיך במאבק ובבוא העת בעזרת האל, העולם החדש, בכול כוחו ועוצמתו ייחלץ  לעזרה ולשחרור העולם הישן.

הנאום התקבל בתשואות רמות בבית הנבחרים ובמחיאות כפיים של מיליוני המאזינים לנאום בשידורי ה-בי בי סי.בעקבות הנאום נשמע  הלורד הליפאקס מתבטא : "צ'רצ'יל גייס את השפה ושלח אותה לחזית". אינני חושב שיכול להיות תאור קולע יותר ומבריק יותר להגדרת נאומו של צ'רצ'יל שבאה  מיריב וותיק. אכן ווינסטון צ'רצ'יל היה אחד הנואמים הגדולים בהיסטוריה האנושית והגדול בהם במאה ה-20. הוא תמיד היה נואם גדול, אך כאמור, הנסיבות המיוחדות מאוד שבהם הייתה נתונה בריטניה והעולם כולו, היה חלק בלתי נפרד מן הנשק המיוחד הזה.

נואמים גדולים.

בעת לימודיי לתואר מ.א ב"ניו יורק יוניברסיטי", אחד החוגים עסק ב"תקשורת המונים"-Mass Communication , שתעמולה, או מה שנקרא אצלנו "הסברה" היא חלק חשוב בשכנוע המוני

Mass Persuasion .  תורת הנאום Public speaking היא חשובה לא פחות.וככה נחשפנו בין השאר לנאומיו הגדולים של ווינסטון צ'רצ'יל.באחד השיעורים חיכתה לי הפתעה גדולה. פרופסור ג'ורג' גורדון, מרצה יליד אוסטרליה, השמיע לנו את אחד הנאומים של שגריר ישראל באו"ם, והשגריר בוושינגטון, אבא אבן ,שבעת הזאת היה בן 34 , כאחד הנואמים הגדולים במאה ה-20 . ואכן אבא אבן היה נואם גדול בכול פרמטר ובמישור הבינלאומי – גם בכושר רטורי,בזיכרון פנומנאלי ,ובאמירות כנף שחלקן קנו להם אחיזה בזירה המדינית וגם בפולקלור.הוא היה פופולארי יותר בעולם מאשר בבית, כשהוא  הקפיד על השפה העברית ועל היגוייה הנכון שעורר לעתים קצת  לעג.וכאן עמדו לו ה"פנינים" שלו.לגבי היהודים: "היהודים לא מאמינים בנסים- הם סומכים עליהם". לגבי הפלשתינאים :"הם לא החמיצו הזדמנות להחמיץ הזדמנות" .על קונצנזוס:"קונצנזוס משמעו שכולם מסכימים להגיד ביחד מה שאף אחד לא מאמין בו בנפרד."על מדיניות :"מדינות נוהגות בתבונה רק לאחר שניסו את כל האפשרויות האחרות."

במעין סיור בכתובים ובמדיום המקוון, ניסיתי להשוות בין המעריכים השונים ולמצוא את גדולי הנואמים אשר נכללו בכול רשימה ודרוג, כרגיל מאחד עד עשר .ככה למשל  סוקרטס, שחי במאה ה-5 לפנה"ס, ונחשב לאבי הפילוסופיה  המערבית, נכלל כמעט בכול דרוג של נואם גדול.הוא הצטיין בנאומיו ,גם בפני העם שהתאסף בשוק האתונאי- האגורה, והתפרסם בעיקר בנאום ההגנה בפני בית המשפט שדן אותו למוות. לצערי לא מצאתי אזכור של אותה  תקופה של יווני גדול אחר- פריקלס.ביוונית, מילולית: "עטור תהילה". פריקלס  היה מדיניאי,רטוריקן  גדול  ומצביא בולט בתקופה בה הגיעה אתונה לשיא כוחה . בתקופה הרומית גדול הנואמים היה ציצרו, או לפי המבטא הרומי-קיקרו, מרכוס טוליוס קיקרו . הוא  נחשב לנואם גדול, מדינאי, סופר ופילוסוף ברפובליקה הרומית המאוחרת, במאה הראשונה לפנה"ס. הוא הוכתר כאלוף  הפרוזה בשפה הלטינית. אשר לאבותינו, איש מהם לא נחשב לנואם גדול, והמנהיג הגדול של העם היהודי ,משה- היה כבד פה.גדולי הנביאים לא היו כבדי פה. אדרבא ,אבל  הם לא מוזכרים כנואמים גדולים. דוד המלך מוזכר כמשורר ושלמה  בנו כממשיל משלים.

לצערי משום מה לא מצאתי התייחסויות לנואמים גדולים בימי הביניים ובתקופת הרנסאנס  תקופה שהייתה משופעת בהוגים, בהיסטוריונים ובפילוסופים גדולים, בניהם יהודים רבים. אבל, כאמור ציון של כושר רטורי יוצא דופן לא מצאתי. זה לא אומר שלא היו.

בתקופה החדשה הוזכרו אברהם לינקון,נשיא ארה"ב בתקופת מלחמת האזרחים ושחרור עבדים באמריקה. במאה ה-19 הייתי מוסיף את המדינאי הבריטי  בנג'מין ד'יזראלי, ממוצא יהודי,שהיה לדעתי נואם טוב אבל נודע יותר כסופר ומדינאי בריטי גדול.  המנהיג ההודי יליד דרום אפריקה מהטמה גאנדי נחשב לנואם גדול . אדולף היטלר מנהיג גרמניה הנאצית שכבש בנאומיו את עמו והרגיז את העולם .פרנלקין דלאנו רוזוולט נשיא ארה"ב בתקופת המשבר הכלכלי הגדול , בשנות ה-30 ובמלחמת העולם השנייה. אחת האמירות שלו, שעליה חזר מי שהיה גם הוא נשיא, ג'ון קנדי, בנאום ההכתרה שלו הייתה :" אל לנו לפחד אלא מהפחד עצמו".מנהיג השחורים הגדול  בארה"ב מרטין לוטר קינג, שבאחד מנאומיו הגדולים הכריז "יש לי חלום". יש שמזכירים גם את מנהיג השחורים בדרום אפריקה נלסון מנדלה, את הנשיא האמריקאי, שחקן הקולנוע בעבר, רונלד רייגן, וראשת ממשלת  בריטניה "גברת הברזל" מרגרט טאטשר.

אצלנו בעת החדשה.

אין כול ספק  שהמוניטין שיצאו לאבא אבן, יליד דרום אפריקה, באו לו בעיקר בשל השפה האנגלית המושלמת שבה הוא נודע בנאומיו הגדולים, אף שהוא ידע על בוריין עוד כמה וכמה שפות. אבל שנינות וחכמה היו חלק מהם. בעברית הצרופה שלו, הוא היה פחות ידוע. אבל האם אבא אבן היה מסוגל לעורר המונים כפי שעשה  זאת צ'רצ'יל, אני בספק גדול. זה לא מפחית כהוא זה את מעלותיו כנואם גדול.

ברמה הלאומית היו במאה ה-20 כמה נואמים טובים בין השלישייה הלאומית מוזכרים זאב ז'בוטינסקי, מנחם בגין ובנימין נתניהו. בקנה מידה בינלאומי רק זאב ז'בוטיסקי  ראוי, לטעמי, לתואר זה. מנחם בגין היה נואם חוצות ופולמוסן מעולה .אגב בגין וציצרו. באחד מנאומיו בכנסת בגין הזכיר את ציצרו. על כך העיר לו יו"ר הכנסת יוסף שפרינצק :" צריך לומר קיקרו" ובגין ירה מיד:" תודה אדון שפרינקק".  ביבי נתניה נחשב לנואם מעולה , לא דגול כמו אבן .מי שהיו נואמים מעולים וגם הם ברמה הלאומית היו  ברל קצנלסון, אחד המנהיגים הגדולים של היישוב ומייסד הסתדרות העובדים,הוגה ועיתונאי. פינחס לבון, מזכ"ל הסתדרות בעשור הראשון של המדינה,לימים שר הביטחון בתקופת "עסק הביש" הידוע שהביא להדחתו ,ויצחק בן אהרון, גם כן מזכ"ל ההסתדרות.אליהם אפשר להוסיף את יעקב חזן ממייסדי "השומר הצעיר" ומפ"ם- מפלגת הפועלים המאוחדת.בן גוריון היה נואם גרוע. גולדה מאיר הייתה טובה "בשיחות ליד האח" ולא  בנאומים פומביים. זאת הסיבה שבטלוויזיה היא התקבלה טוב יותר מאשר בגין. רבין היה נואם גרוע.

bibi hayin hashvyitAbbaEban1951

ביבי נתניהו ואבא אבן.

וזה מביא אותנו חזרה לביבי נתניהו. ביבי בעת היותו שגריר ישראל באו"ם, כמו אבא אבן, הצטיין באנגלית הרהוטה שלו אף שלא עשירה כזו של אבן, שלפעמים הייתה לו לרועץ ודווקא נתניהו דיבר בשפת האמריקאים. נתניהו היה  ללא ספק במיטבו כמנהיג האופוזיציה. אני לא מתייחס לכושר ההסתה שלו ולדמגוגיה שלו, שגם בגין הצטיין בה, אלא לתורת הנאום. הוא ידע להצליף בממשלה בנשק אורטורי מעולה ומדויק להפליא. הוא היה נואם בחסד. זה היה בעבר. כיום הוא עדיין נואם טוב, אבל רחוק מלהיות גדול. שימוש בפעלולים, כמו רישומי פצצה אטומית איראנית  בעצרת האו"ם האחרונה או בפיסת מל"ט בוועידה לביטחון האחרונה, לא רק שלא הטיבו עימו אלא גרעו מהופעתו. בניגוד לנואמים במערב שמשתמשים לעתים בטלפרומפטר כפול מימין ומשמאל ויכולים בכך לדבר להשיר מבט, נתניה משתמש בדפי נייר שבכול אחד מהם רשומים כמה משפטים בפונטים גדולים. גם זאת שגרה משעממת. מה שקורה לביבי הוא חזרה על עצמו ועל ססמאות חלולות שמדברות אך ורק אל קהל שבוי .אולי כאן טמון חלק חשוב שפוגם בהופעתו  כנואם גדול. באחרונה כול נאומיו לאומה , ללא יוצא מן הכלל, מכוונים לקהל שלו, ליתר דיוק  אל חוגים מסוימים במפלגתו, ואליהם המסר הוא פשטני מאוד, אבל האמצעי הוא המדיה, תמיד המדיה . והפרדוקס הוא שמי שעדיין מנסה להחזיק אותו על פני המים כמדבר השכם והערב- זאת התקשורת- שנואת נפשו.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: