ארץ תפארת. ערבה בוכייה-חלק ב'


 

הצרכנים באירופה לא מחכים להנחיות ממשלותיהם-הם לא קונים תוצרת חקלאית גם לא כזאת שמקורה בערבה.

 בעת הגיענו ביום ה' שעבר למושב חצבה ננעל במקום אירוע שנתי בשם "יום פתוח- ערבה" זה אירוע של יומיים שהוא צרוף של " הפנינג" וחשיפת הפוטנציאל של הערבה לגידולים חקלאיים רבים. אין כמעט ירק,שלא מוסיף קשת של צבעים לנוף הצהוב של הערבה. אבל פוטנציאל לחוד ומציאות לחוד. אצל אתי ופיני מוצ'ניק  מה שהעין רואה בתערוכה אינו משקף את המציאות שבה צריך להתמודד כול חבר במושב, שגם אם הוא משכיר " צימרים" הוא חי על גידולים חקלאיים. בהגיענו לחדר האוכל לאכסניה שלנו "בר במדבר", שהיה הפעם, בלבדי לנו, מצאנו קערה של ירקות אורגניים שנקטפו זמן קצר לפני בואֵנו  וזה טעם שלא מוכר לא  אצל ירקנים בעיר ובוודאי שלא ברשתות.  יכולנו רק לייחל שחקלאי הערבה ימצאו יזם שבעזרתו יוכלו לפתוח שוקי ירקות הישר מן הערבה אל העיר.

בחצבה ובסביבה הוקמו החממות הראשונות שבהן נעשו ניסיונות גידול של ענפי חקלאות שונים. החממה מקבלת את השמש,היא מחופה בפלסטיק שקוף שמונע פגיעה בעיקר מן הקור הלילי בערבה. יש חממות שמוארות גם בלילה. אם נוסיף לכך מים שמושקים באמצעות מנגנון טפטוף, קבלנו אקלים טרופי. בשנת 2000 החלו פיני ואתי לגדל פלפלים. הם היו להיט יצוא בחורף והיבול הגיע ל 600 טון. "ראינו כי טוב,אומר פנחס, ועם המעבר של  יוסי למושב עידן עברנו גם לגידולי מלון ואבטיחים. כול זה בעונת החורף והרוב נועד ליצוא.

בשנת 2011 חל שינוי, המחירים עלו, בשווקים בשל דמי התווך של הסיטונאים ושל הרשתות והוּחל ביבוא ירקות שונים .והמצב הלך והחמיר עם השנים ובשנה האחרונה המשק של פיני ואתי הפסיד 600,000 שקלים.

" פיני, אני לא מומחה כלכלי וחקלאי. אז  תן לי על קצה המזלג את הסיבה למשבר, ככה שאני וקוראיי יבינו זאת"– אני אומר לו.

פיני:" משבר הפלפל נבע  בעיקר מסגירת אגרקסקו ,שהובילה את השיווק של התוצרת החקלאית לחול, קבעה מחירים, ופתחה שווקים חדשים.רוב התוצרת נמכרה מראש עם מחיר ידוע.לאחר הסגירה צצו מספר רב של חברות יצוא קטנות – ולמעשה שברנו לעצמנו את השוק. תוסיף לזה עליית מחירי התשומות, בעיקר של העובדים הזרים, הסכמים של ישראל מול תאילנד לבלעדיות בענף החקלאות. לכך תוסיף- תנאים של צו הרחבה לחקלאות שנועדו לעודד את הפועל העברי – לעבוד בחקלאות." כאן עולה חיוך רחב על פניו של פיני. "אין חיה כזאת היום  כמו "פועל עברי", אין ישראלים שהם פועלי בחקלאות, למעט בבתי אריזה בתנאי מיזוג וכיוצא באלה תנאים משופרים .יחד עם זאת אנו מחויבים לתת את אותם תנאים לעובדים הזרים שממילא מיועדים לעבוד בחקלאות. הוספת פנסיות בעלות ישראלית כשהם בתאילנד .מדובר בשכר חודשי של עובד בארץ שמקיים משפחה בתאילנד יותר מחצי שנה. ועוד ועוד גזרות שנוספו במהלך השנים".

שמונה פועלים תאילנדיים עובדים בחממות של המוצ'נ'יקים.  העלות השנתית שלהם,שכוללת הכול,שכר,אכסון,שירותים,ביטוח ומשכורת וכן  השקיה , ומסים על חמישה דונם ליד הבית בלבד ,מתקרבים למיליון וחצי שקלים .זה ממון קבוע. המיכון עלה, המסים גדלו והיצוא ירד . מדובר בעיקר ביצוא לאירופה. זאת המציאות על קצה המזלג.

בעיני אירופאים רבים ישראל כולה היא התנחלות.

לפי הדוח של מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה שמתייחס לשנת 2015 נרשמו ירידות חדות  גם ביצוא התוצרת החקלאית הטרייה למדינות האיחוד האירופי ולשאר העולם. היצוא של תוצרת טרייה לשאר מדינות העולם צנח ביותר מ-20%.

הסיבה המרכזית לצניחה בהיקפי היצוא החקלאי למדינות האיחוד ,הוסברה בדוח של מנהל סחר חוץ, בהצפת השוק האירופי בתוצרת חקלאית מקומית, על רקע איסור שהטילה רוסיה על יבוא תוצרת ממדינות אלה. סיבה נוספת היא הירידה החדה שרשם במהלך השנה שעברה האירו לעומת הדולר, מצב שהשפיע באופן שלילי על כל היקף היצוא לאירופה.

מה שדו"ח המנהל לא מזכיר אבל בשיחתי אתו פיני הסביר לי שיש עוד סיבה לירידה ביצוא החקלאי. היצוא של חקלאות טרייה בחורף היא של חממות ובעיקר של הערבה. כאן גילה לי פיני פן שונה לחלוטין מזה שאנו חשופים לו בתקשורת  שניזונה בעיקר ממקורות ממסדיים. ממשלת ישראל מנהלת מערכה עזה מול  תנועת החרם נגד ישראל- ה-בי די אֶס, שפרושה: חרם,מניעת השקעות ועיצומים נגד ישראל בשל מצב  הכיבוש. בבד בד ממשלת ישראל מפעילה לחץ על מדינות אירופה לבל יחוקקו חוקים שמייקרים את המוצרים שמקורם בהתנחלויות. היינו עדים באחרונה על לחץ כזה שהופעל על ממשלת אירלנד, ובינתיים החוק עוכב. אבל מסתבר כי ציבור הקונים האירופי לא זקוק לחוקים או להנחיות מצד הממשלות שלו. הוא,כול אחד, או רבים ,מפעילים את החרם בעצמם. אבל לא רק על תוצרת חקלאית מן השטחים, אלא על תוצרת חקלאית של ישראל בכלל. ירקות בעונת החורף שפעם נשאו בגאווה את השם: ישראל, או שהשם לא מופיע או שהירקות והפירות לא מופיעים.

" בגרמניה אנו עדים למצב פרדוקסלי"- אומר פיני-" האירופאים בכלל והגרמנים בפרט אינם זוללי ירקות. אבל המוסלמים בגרמניה, כמו התורכים וערבים הם הצרכנים הגדולים של ירקות. הם מחרימים את התוצרת מישראל וסוחבים אתם את הציבור בכלל. זאת הסיבה בעיקר שהיצוא החקלאי של הערבה ירד ב-70% .התוצאה, כפי שראית  בסיור- שטחים של מאות דונם, שבהם גידלו פלפלים הם שוממים. ענף הבצל שמיועד בעיקר לשוק המקומי לא נפגע, בין היתר משום שגידולו לא מצריך משאבים כמו שאר הענפים והמחיר סביר". וכדי להאיר את עיני הקוראים בערבה הזאת גדלים לא רק בצל ופלפל, אלא גם מלון, אבטיח,קישואים,עגבניות רגילות ועגבניות צ'רי,מלפפונים,גויאבה ,לימון, מנגו,תות שדה, אבוקדו, שלא לדבר על תמרים  ועוד

post the arava veg 27067693_1600451226734968_5262230082331090460_n20180202_122321arava treat ata bar bmidbar1

בתמונה: מקצת מגידוליי הערבה. פיני בחממה. קערת הירקות מחכה בחדר האוכל של ה צימרים

.יש חקלאים שמגדלים את הג'ת ,צמח הלעיסה של אנשי המזרח בכלל ושל התימנים בפרט.זאת בשל הירידה בשיווק מוצרי חלקלאות רגילים. יתרה מזאת תהליך הקמת  חממה מניבה הוא חמש שנים, מן ההקמה ועד ליבול הראשון. לאמור אם נביא בחשבון את ההוצאות שאותם הזכרנו ,הייצור חייב לכסות את ההשקעה וגם את הקיום העכשווי. ב 2015 הופסק גידול הפלפל והמשק של פיני עבר לגידולים לשוק המקומי, חציל, אבטיח וקישואים, מנגו ותמרי מג'אול.

בסיור בחממות שמצויות לא הרחק מגדר המערכת עם ירדן עברנו את מושב עידן הסמוך שבו חי בנו יוסי." זה המצב בכול משקי הערבה"- אומרת הדס מוצ'ניק, רעייתו של יוסי מוצ'ניק שמצויה בעניינים כמו אתי חמותה,  והיא מוסיפה:" אני יכולה לומר לך שאין, אין משפחה חקלאית בערבה שאינה חייבת לבנקים לפחות 750,000 שקלים והרוב  חייבים סכום גבוה יותר". ואכן באותו סיור ראיתי,כאמור, חלקות נטושות שכה הרבה כספים, עמל ותקווה הושקעו בהם שלא לדבר על הליכים ביורוקרטיים של הממשלה בכלל ושל משרד החקלאות בפרט.

" במונחים של השקעה אנושית, זה מה שיש בערבה ואם אין החקלאות נלך פייפן לא יהיה פה כלום. על צימרים אי אפשר להתקיים. לכך אוסיף כי כול השירותים שאנו זקוקים להם, כולל שירותים רפואיים נמצאים במרחק כמה עשרות קילומטרים. זה עלינו ואיש לא מפצה אותנו על כך"- אומר פיני.

arava 7

מתחם האכסניה "בר במדבר"

פיני

פיני-פנחס מוצ'ניק, נולד בקזחסטאן שבקווקזים, בשנת  1943 לשם הגיע משפחתו מפולין מעיירה שליד העיר לובלין.היא הייתה אז חלק מברה"מ. האב נהרג בראשית המלחמה בשורות הצבא הפולני. בשנת 1948 במהלך מלחמת העצמאות , האם ובנה בן החמש הגיעו לארץ. לאחר סיום השרות הצבאי עבד פיני   בעבודות מזדמנות ובשנת 1970 הוא הגיע לערבה, שקסמה לו.מושב חצבה שפנחס ואתי נמנים עם מתיישביו , הוקם  בשנת 1965  כהיאחזות בערבה ולאחר אזרוחו היה למושב שיתופי. בסוף שנת 1971  הפך היישוב  למושב עובדים , ובתחילת 1972  מיקומו השתנה מעט: המיקום המקורי היה בצמוד לכביש הערבה והמיקום החדש והנוכחי נקבע כ־4 ק"מ מזרחית לכביש, בסמוך לגבול עם ירדן.

בשנת 73 הזוג מוצ'ניק עבר לעין חצבה ,ניהלו  פונדק דרכים עם פנצריה ונחשייה. כן,מדובר בחוות נחשים, שפיני ,במוחו הקודח , חשב במונחים של איזה גן זואולוגי במדבר, שהנחשים הם חלק ממנו. פיני גם גידל טיגריסית שנולדה בקרקס מדראנו ולאחר שנות של הפסדים הקרקס מחר חיות שונות וביניהם גורי טיגריס. פיני מוצ'ניק קפץ על המציאה והביא אחת כזאת לערבה. על העיסוקים הללו  הובטחה לי שיחה בעתיד. בשנת  1988  עברה המשפחה  לבית ספר שדה בחצבה. אתי,רעייתו של פיני, הייתה מזכירה בבית ספר שדה. פיני ויוסי בנו הקימו אוהל אירוח, עם טיולי טרקטורונים וג'יפים. ב 1993 הקימו את "בר במדבר" – לאירועי שטח וקייטרינג בכל אזור הדרום כולל ים המלח, מצפה רמון וערבה. ב 2004 בשל האינתיפאדה השנייה ומשבר ענף היי -טק, הופסקה פעילות אירועי השטח והקייטרינג למדבר. והחלו לעסוק יותר בחקלאות הקימו משק פלפל, עגבניות ועוד גידולים,לרבות תמרים, בשני המשקים- חצבה ועידן. ובהמשך הקימו את הצימרים.

photo yonas operskaksky20180202_LR_Zvi_Gill_041

בתמונה. אתי משמאל,פיני במרכז וצבי מימין.צלום יונס אופרסקארסקי

כשאני שואל את פיני שלנוכח המצב שנוצר בענף החקלאי בערבה האם לא כדאי להוסיף צימרים."אלוהים ישמור. די לי באלה" הוא מניף ומוריד את היד . בכך מבטא האדם שבא לערבה לפני יובל שנים את דעתו שיש  לשמר את אופייה של הערבה ולא להפוך לאיזה לאס- ווגאס במדבר נבאדה. רק תנו לו להתפרנס בכבוד מן  החממות ולספק לישראל ולעולם מוצרים מדהימים בטעמם ובצבעם- מן הערבה.

 

 

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • יהודית דודאי  ביום 15/02/2018 בשעה 12:49 pm

    כמה עצוב.
    ממש חלם ,
    החקלאות הישראלית הייתה "פאר היצירה"… ואיפה אנחנו היום?.
    מאכזב ומיאש.

  • nachum  ביום 15/02/2018 בשעה 1:56 pm

    אתי משמאל,פיני במרכז וצבי משמאל. TYPO

  • צבי גיל  ביום 15/02/2018 בשעה 2:21 pm

    נחום קוראי המכובד. מדקדקן כמוך הייתי מצפה להערה מסוג טעות פרוידיאנית- "לא הולך לו כנראה,לצבי גיל, לכתוב- שהוא מימין". אבל זה תוקן. תודה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: