כי פליטים היינו……


 אין כמו היהודי,כעם וכיחיד, שחייב לגלות רגישות עליונה לעקורים בעולם ובעיקר במדינה היהודית.

 תולדות עם ישראל  רצופות גרושים. מגירוש בבל, במאה ה-6 לפנה"ס, הגירוש הרומאי בעקבות המרד הגדול לאחר חורבן הבית השני,גרושים בימי הביניים, גירוש ספרד  בסוף המאה ה-15 וראשית המאה ה-16 . בראשית המאה ה-20 חלק מן העולים  שבאו לארץ גורשו על ידי השלטונות התורכיים. המעפילים לאחר השואה גורשו על ידי שלטונות המנדט הבריטי. לפני מלחמת העולם השנייה ובמהלכה גורשו רבים מיהודיי ברה"מ ,או אלה שבאו אליה,לסיביר. בעת מלחמת העולם השנייה גורשו  יהודים מצפון אפריקה למחנות כפיה ומהם למחנות ריכוז. והגרושים באירופה אל  הגטאות ומשם אל מחנות ההשמדה. אין עוד עם עתיק יומין שהתואר "פליט נצחי" הולם אותו.

זאת היא  תזכורת קצרה מאוד- כותרת של עיתון- אבל היא דיה כדי להזדעזע משתי תופעות. אחת- הגרוש השרירותי של הפליטים האפריקאיים הבלתי חוקיים שהסתננו לישראל. השנייה, החמורה לא פחות, היא האדישות בקרב חלק גדול מן הציבור שבה הגזירה הזאת מתקבלת.

 

 

גירוש  יהודי קובנו,בליטא. צילום "יד ושם"

 

בראשית השנה הודיעה רשות האוכלוסין וההגירה בישראל  על תכנית הגירוש של מבקשי המקלט האפריקאים השוהים בארץ. החל באחד בינואר 2018 הופסקו חידושי האשרות של מבקשי המקלט בארץ. הרשות קוראת למבקשי המקלט לעזוב את ישראל בתוך 3 חודשים ואם לא יעשו כן הם יישלחו לכלא ללא הגבלת זמן. התפתחות זאת הביאה לשינוי גישה בקרב ההתארגנויות האזרחיות שליוו את מבקשי המקלט עד כה. נראה שבמישור השיפוטי המאבק תם, הנוהל הפך למציאות והארגונים הללו צריכים לעשות הכול שביכולתם כדי לעצור את ההליך ולהפעיל לחץ  ציבורי על מקבלי ההחלטות ברשויות השונות שלוקחות חלק בביצוע נוהל הגירוש. בעקבות הוראה זאת התארגנו גופים שונים שפועלים למען הפליטים כמו "פליטים נגד הגירוש","ארגון סיוע לפליטים א.ס.ף","המוקד לפליטים ומהגרים","דרום תל אביב נגד הגירוש", " עוצרים את הגירוש" ו"סטודנטים למען הפליטים" כדי לפעול נגד הגירוש. זאת היא מחרוזת של אבני כן למדינה.

אלישבע גברא מן הארגון "דרום תל אביב, נגד הגירוש"  פנתה אלי כשריד השואה ואיש רוח שלא להחריש ולהביע עמדה נגד הגירוש. נעניתי ברצון לפנייה זאת. בשעתו, אישה מאוקראינה שעבדה אצלי פעם בשבוע בטיפול בדירה ובאה לארץ באופן חוקי, אך לא טרחה להאריך את דרכונה,נלקחה באישון לילה לנמל תעופה בן גוריון וגורשה. כשהתייחסתי לכך ציינתי כי האופן שבה גורשה אותה אישה העבירה רטט בגופי,ואין צורך להוסיף את הסיבה. אבל לא נהיר לי מדוע ההוראה הזאת מוגדרת  מטעם רשות האוכלוסין כ"עזיבה מרצון".אילו מדובר היה במסע שכנוע לעזיבה מרצון, הדרך הייתה צריכה להיות שונה בתכלית, הן מן ההיבט המוסרי והן מן ההיבט התכליתי.

elisheva gavra

אלישבע גברא.

יחד עם זאת אינני חושב כי העמדה צריכה לייחד את שרידי השואה. לעניות דעתי היא צריכה להקיף את אזרחי ישראל היהודים. מי שהיו פליטים מאונס, תוך רדיפות מתמידות, התנכלויות, הרג ורצח מצד ארצות רבות בתפוצה ובהיסטוריה- חייבים להשמיע את קולם.

לא במוסגר, אני, כאזרח שומר חוק, מתנגד לכול מעשה בלתי חוקי, הן מצד אזרחי המדינה והן מצד זרים שבאים אליה. הסתננות למדינה היא בניגוד לחוק ושומה על גורמי האכיפה לפעול נגדה. אבל אין חוק בלי צדק ואין דין בלי רחמים. מדינת ישראל מספיק איתנה כלכלית, חברתית וביטחונית כדי לפעול  בצורה אנושית. ראשית לכל -35,000 הפליטים מאפריקה שנמצאים כאן יכולים בנקל למצוא עבודה שנדרשת בשירותים השונים ובכך לאפשר להם קיום ודיור סביר ולא הצטופפות בגטו עירוני. עם הזמן כאשר ירווח להם אפשר להגיע אתם להסכם או שיישארו כאן בחזקת עובדים דרושים על פי היתרים או שימצאו מדינות מקלט אחרות, או שבמדינת המוצא שלהם התנאים יאפשרו את שובם מבלי לסכן את חייהם. הסוגיה החמורה היא הילדים האפריקאים שנולדו כאן- ה"צברים השחורים".

refugees 4

הבה נזכור כי גלי ההגירה הגדולים בהיסטוריה לא היו רק קללה, אלא במקרים רבים ברכה. ארצות הברית לא הייתה מה שהינה ללא היותה ארץ מהגרים.  כמוה ישראל. ואין נפקה מינה אם אלה באו בתוקף "חוק השבות", כשמדובר בפליטים כגורם כלכלי. הכלכלה האירופית תלויה במידה רבה במהגרים אלה. נכון  שבאירופה הם התקבלו. חלקם חוזרים למולדתם וחלקם מתערים בחברה ובכלכלה המקומית. במקרה שלנו הסתננו, ולא באו בגלוי. אגב, יש כאלה שבאו כיהודים והתברר שאינם כאלה, כלומר בניגוד לחוק, וברוב המקרים המדינה נהגה כלפיהם לקולא. צעד גדול עשתה ישראל בהקימה את גדר הביטחון בגבול הדרומי, שכן  עיקר ההסתננות באה מבול מצרים. אבל מכיוון שמדובר עכשיו בכמה רבבות בלבד, המדינה יכלה להרשות לעצמה להיות  נדיבה,רחומה. היא תצא נשכרת בכול פרמטר.

היבט השואה.

מכיוון שבכול זאת הפנייה באה אליי לא רק כאזרח המדינה אלא כשריד שואה, אני רואה חובה להתייחס להיבט הזה.ב"הארץ" ( 19.1.2018 ) התפרסמה כתבה של אביגדור פלדמן שכותרתה: "אל תהיו נהגי קטר אדישים". גם מבלי לקרוא את המאמר, ההקשר ברור. לי בוודאי. עו"ד אביגדור פלדמן ,משפטן בעל זכויות רבות בהגנה על החלשים בכול תחום "נסחף" בלשון המעטה. ההשוואה מקוממת אותי ולדעתי מחטיאה את המטרה. והאחד קשור בשני. זה נכון כי במקרים מסוימים הפליטים שהוחזרו לאפריקה חזרו לסבל ,לעוני ומצוקה,ומהם גם נהרגו או נרצחו. אבל רובם נשארו בחיים. רכבות הבקר בשרות הנאצים הסיעו ששה מיליון יהודים למוות ואת השאר לסבל בל יתואר. אילו נשאלנו על ידי הנאצים אם אנו מוכנים להישלח לאוגנדה , התשובה ללא ספק הייתה חיובית ,ולא בשל העובדה שאוגנדה הוצעה כחלופה לארץ- ישראל על ידי חוזה המדינה ,תיאודור הרצל. ובכך הלוז של המאמר מחטיא את המטרה. הפליטים לא נשלחים למחנות ריכוז או מוות. ואם לא, אז כן ראוי לגרשם? אנלוגיות קיצוניות לעתים קרובות פועלות כבומרנג- בוודאי בדעת הקהל ,של כול ציבור, בין אם הוא נתון למניפולציות תעמולתיות או לא.

אם נצטמצם לסוגיה של גירוש, בכול זאת יש פן שמייחד את שרידי השואה. ההיבט הזה הוא תכיפות הגירוש. אביא דוגמה של "עדות אישית". בנובמבר 1939  גורשנו מן הבית היפה שלנו כדי להושיב  בו קצין נאצי בכיר . גירוש שבעבורי ,כנער צעיר שגדל בבית חרדי, הווה חורבן הבית השלישי. הושלכנו לבקתה עלובה שלימים הייתה חלק מן הגטו. באוגוסט 1942, עם חיסול הגטו בעיר שלנו וחיסול רוב המשפחה, גורשנו אמי ואני לגטו לודז'. בשנת 1944 עם חיסול גטו לודז' גורשנו לאושוויץ ,משם למחנות הריכוז ומשם הובלתי ברכבת מוות שממנה הצלחתי להימלט. במילים אחרות הגירושים התכופים היו חלק מתוכנן עד לפרטי הפרטים האחרונים כחלק ממסע החיסול עוד לפני שהוחלט על "הפתרון הסופי" בשנת 1942  .לכן אני, והשרידים המעטים שנותרו, שעברנו את התהליך הזה בהיותנו  בגיל רגיש מאוד, הגירוש צרוב בבשרינו ובנשמתנו ולעולם לא יימחק.

אבל, כאמור, די לי שכיהודי, וכאזרח המדינה שאותה אני אוהב, לפנות אל ממשלת ישראל- אנא עצרו את תהליך הגירוש!  וסוף מעשה החיובי,יהיה במחשבה חיובית- תחילה. בכך נהיה לא רק חכמים, אלא גם צודקים ,ונהיה חלק מעולם טוב יותר. כי אנו עדיין……העולם.

הנה המילים לשיר

אנחנו העולם

מילים: ליאונל ריצ'י ומייקל ג'קסון
לחן: ליאונל ריצ'י ומייקל ג'קסון
תרגום: דובי לנץ

יש רגעים שקוראים לנו לבוא
להיות כאיש אחד -כולם
מול כאב של ילד לתת חיבוק קטן
לעזור לתת לעוד אדם

די לעצום את העיניים שוב ושוב
ולסמוך שמישהו יעזור
כי כולנו חלק ממשפחה קרובה
שקוראים לה אהבה ואור

כי העולם הוא גם אנחנו
אז בוא נאיר אותו לכל הילדים כולנו
נחבק ביחד אותו חיבוק אוהב
וניתן למי שרק זקוק מכל הלב

אז תנו את הלב לכל מי שאוהב
שידע שיש לו עוד תקווה
כמו משה שמים מסלע הוא הוציא
כך תוציאו את הטוב כדי להציל

כי העולם הוא גם אנחנו…

אם נדמה לך שאין כבר שום סיכוי
אין מה לעשות רצוי הוא לא מצוי
אז כדי לדעת שהכל עוד אפשרי
שכולם כאיש אחד- קסמים קורים

כי העולם הוא גם אנחנו…

 

והנה השיר בביצוע המקורי שלו.

 

USA for Africa – We are the World – YouTube

 

 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • רם  On 21/01/2018 at 8:28 am

    מדינת ישראל היא מקלט יהודים.
    ולצערנו, עדיין רלוונטי.
    ליבי עם כל פליטי העולם, אולם קליטתם בישראל חותרת נגד מהות ותכלית המדינה.
    ובמילים פשוטות, יש כל כך הרבה מדינות לא יהודיות בעולם, שיקחו אחריות.
    מדינת ישראל לוקחת אחריות על הפליטים היהודים, וזה לא פחות חשוב.

  • nachum  On 21/01/2018 at 1:10 pm

    הסתננות למדינה היא בניגוד לחוק!

  • פרופסור מיכל גוברין  On 21/01/2018 at 2:58 pm

    אין מילים להודות לך, צבי, על הדברים. החובה המוסרית שלנו כמדינה וכפרטים, לחסד ולצדק, היא עמוד השדרה של קיומנו. וזאת כיהודים תחילה, ולא פחות כמי שאנו, אבותינו ואמותינו, שכנינו וחברינו ידענו גירוש מהו. הפיכת בעית כמה רבבות פליטים לאיום על החוקה הישראלית או על חיינו היא עיוורון מוסרי ועיוות של לקח השואה.
    מי ייתן וקולך יצטרף לפעילים הרבים, ויביא לשינוי לב ותפיסה. ונהפוך את יכולתנו להכנסת אורחים לגאווה ולדוגמה.
    פרופסור מיכל גוברין, מובילת "ההתכנסות ליום השואה", מכון שלום הרטמן.

  • צבי גיל  On 21/01/2018 at 3:04 pm

    מיכל יקרה. אני רואה לעצמי חובה וזכות להודות על מילותיך ביודעי שיחלחלו לתודעה הציבורית ויהדהדו בקרב הדור הצעיר.

  • אדם קלר  On 21/01/2018 at 11:57 pm

    ליבי עם כל הפליטים היהודים, אולם קליטתם אצלנו פה באירופה חותרת נגד מהות ותכלית המדינה שלנו. במילים פשוטות, יש כל כך הרבה מדינות אחרות בעולם, שיקחו אחריות.
    היהודים נמלטים על נפשם? יש אחד היטלר שרוצה להרוג אותם? חבל מאד אבל זבש"ם. אלינו הם לא יכנסו ואם ינסו להכנס נזרוק אותם מכאן. זה ממש לא נוגע לנו, נקודה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: