סיפור הצלחת הפרסית


היו ימים בטהראן.

 לרבים מאתנו יש תחביב לאסוף דברים, גם בארץ וגם בעולם. אחד התחביבים של רעייתי יהודית ושלי היה אוסף צלחות קיר, רובן מקרמיקה. אלה לא פריטים יקרי ערך אלא מזכרות למעט כמה שנקנו בשוקי עתיקות וביניהן כאלה  שיש סיפור מאחוריהן. לצערי לגבי רוב  הצלחות שמעטרות את הקירות של המטבח אינני זוכר את הסיפור שלהם. מכיוון שרעייתי אינה עוד, הסיפורים הלכו אתה.

אולם יש צלחת אחת שלגביה האירוע חרות בזיכרוני. הוא לעצמו והקורות את הצלחת לאחר זמן. זה היה בשנת 1974 ואני מנהל החדשות בטלוויזיה הישראלית,לימים ערוץ 1 .יאיר שטרן הוא בנו של אברהם שטרן, המייסד והמפקד של  ארגון לח"י- לוחמי חרות ישראל, משורר והוגה,ששמו המחתרתי היה יאיר. יאיר,הבן, שלימים מנהל הטלוויזיה, היה כתב ספורט בכיר בחטיבת החדשות של הטלוויזיה הישראלית בזמני.

yair shtern

יאיר שטרן

פניתי לידידי יאיר, כיום מנכ"ל התזמורת הסימפונית של ירושלים, שפעם הוצמד אליה שמה של רשות השידור, שיעלה בזיכרונו את סיפרה של צלחת פרסית מיוחדת, כיצד הוא הגיע אליה וזאת  הגיע עדינו ועדיין מפארת את הקיר.

"מה שאתה מבקש ממני"- פתח יאיר ואמר -" מדובר בארבעים ושלוש שנים, וחלק מן הזיכרונות כבר כהו. זה היה בעת משחקי  אסיה בטהראן בשנת 1974 .אם  תאמר היום שמשלחת ספורט מישראל יוצאת למשחקים בטהראן- כאילו אמרת שהיא טסה למאדים".

חודש וחצי קודם לכן חזרה המשלחת מסיקור המשחקים בגרמניה. שם לא הצליחה להעפיל למונדיאל." בגרמניה" מספר יאיר "  הלכנו חמושים באקדחים,  כלקח  בעקבות הטבח באולימפיאדת מינכן."

בטהראן  של אותם ימים ישראלי לא צריך היה אקדח צמוד.

"אכן -אומר יאיר-"הנסיעה  לטהרן נראתה בטוחה הרבה יותר.אנו נלווינו למשלחת ענקית של ששים ספורטאים ישראלים שהיו בעלי סיכויים מצוינים לזכות במדליות. בראש משלחת הטלוויזיה עמד אלכס גלעדי, ויחד איתו היו נסים קיוויתי,יואש אלרואי , דן לבנשטיין, וכמה טכנאים. ואני ולצידי פרשן הספורט הידוע מרדכי (מוטלה)שפיגלר"

בניגוד למינכן, בטהראן המזל האיר יותר פנים למשלחת הישראלית..

"הספורטאים הישראלים  זכו בהישגים רבים, כולל מדליית זהב בכדורסל .בנבחרת שיחקו אז טל ברודי שהוצג כזסלבסקי כדי להסתיר את אזרחותו האמריקאית .כן השתתפו מיקי ברקוביץ' הגדול ואסתר רוט-שחמורוב שזכתה ב-3 מדליות זהב בריצות והיו עוד הישגים. נבחרת הכדורגל שלנו הגיעה למשחק הגמר מול הנבחרת האיראנית". לפי הדיווחים הקהל הרב באצטדיון שהיה משולהב ומתלהם, השמיע קריאות אנטי ישראליות והאווירה הייתה כזאת של אלף חביות אבקת שריפה ופתיל מוכן.

" ועוד איך"- אומר יאיר " היה ברור לנו שמול יותר מ-100,000 צופים נלהבים -אם ישראל מנצחת – השחקנים לא ייצאו חיים. אני שידרתי את המשחק יחד עם הפרשן שפיגלר והתחושה ביציע הייתה ממש חרדה.חששנו שאם נבקיע  ראשונים גול אל שער הפרסים, הקהל המשולהב יעשה בנו שבטים. ל"מזלנו" הפסדנו רק 0:1 ויצאנו בשלום". אכן לפי הדיווח אז ,המאמן שווייצר אמר בסיום המשחק "הפסדנו במשחק, הרווחנו את חיינו"

"וכיצד קבלו אתכם היהודים?"

"זה היה החלק הנהדר והמשלים להישגים של הנבחרת.  יהודי טהרן יצאו מגדרם מרוב  גאווה הם קיבלו את הישראלים בכבוד מלכים, הרעיפו עלינו מתנות כולל שקים של פיסטוק חלבי שהיו אז מצרך נדיר בארץ. בסיור בבזאר של טהרן היהודים צחקו ודמעו משמחה נוכח הישראלים היפים, הגאים ועטורי מדליות. כוחות הביטחון האיראנים נתנו לנו אבטחה מרבית,בכול מקום שהסתובבנו."

צלחת הקרמיקה  והשטיח המעופף.

" לא מתקבל על הדעת שאנו בפרס ולא  נקנה אלה מתנות למשפחה ולידידים"- ממשיך יאיר את הסיפור "  ואז תוך כדי קניות פה ושם, זכרתי שיהודית רעייתך  אוספת צלחות מכל העולם .נכנסתי לחנות עתיקות ובעל החנות היה יהודי. ברגע שהוא שמע שאני ישראלי ובאתי עם משלחת הספורט הישראלית הוא יצא מאחורי הדלפק ניגש אלי, הושיט שתי ידיו וחיבק אותי חזק חזק כשדמעות בעיניו. סיפרתי לו שאני מבקש לרכוש שתי צלחות קרמיקה מכובדות, אחת בשביל המנהל שלי ואחת בשביל רעייתי. הוא אמר כי ברשותו הוא יבחר בשתי יצירות קרמיות, מאופיינות בצבעים טבעיים במחיר מיוחד מאוד. ואכן ארזנו אותן  יפה למסע שחלילה לא ייפגמו."

יאיר אומר לי כי הוא שכח מכול העניין עד שהזכרתי לו, אבל הוא כן זכר את סיפור רכישת  שטיח קטן יפהפה מדגם איספהאן. "גלגלתי אותו כדי שייראה קטן ככול האפשר,וכל הדרך לארץ חשבתי איך אני מעביר אותו במכס. אז אסור היה לייבא שטיחים לארץ.והנה בבואנו לשדה התעופה בלוד עמדו המוני אנשים למרגלות כבש המטוס, בתוכם שר החינוך אהרון ידלין ונערך טקס קבלת פנים ממלכתי לנבחרת ששבה עם כל כך הרבה הישגים. כולם התרגשו מאוד,ואני התרגשתי במיוחד בגלל  החשש לשטיח, שהיה אתי במזוודה , שהנה עוד מעט קט, המוכסים המנוסים יפתחו את המזוודה ויגלו שם את האיספהני המגולגל. המזל האיר לנו פנים ובתום הטקס הובלנו אל מחוץ לנמל התעופה מבלי שנצטרך לעבור ביקורת דרכונים ומכס. כבוד למנצחים . המשלחת זכתה ב-19 מדליות, מהן 7 זהב, 4 כסף ו-8 ארד.וכך הבאתי הביתה את השטיח היפה , המעופף מעל למכס,  מבלי  להיתקל בחוקרי המכס. מזל של יתומים"

עד כאן הסיפור של יאיר. אבל הוא לא תם, כי ישנה הצלחת.

הצלחת.

בהיותנו ירושלמים עוזרת הניקיון שבאה אלינו מדי שבוע הייתה לָמיָה ,ערביה נוצרייה מבית ג'אלה, אשת חיל ששום מזג אוויר או עוצר לא מנעו את בואה אלינו. באחד מימי הצהרים ואני חוזר כדרכי לארוחה ולמנוחה לקראת שובי לעבודה, לָמיָה מקבלת אותי במאור פנים : "אבא- ככה היא קראה לי- נאקיתי כול הצלחות. הכנסתי אותם לאמבטיה ועשיתי להם סבונג'ה כמו לתינוק עם שאמבוּ. הם יפים כמו השמיים" והיא תולה את עיניה למעלה כאילו הצלחות הם כוכבים זרועי אֵל והיא מצפה שגם אני  אתפעל. אני מרים מבטי אל על לסקור את התינוקות שעברו את ידיה של למיה, ומבט אחד נח על הצלחת הפרסית, והחשיך את עיניי. אני רואה בקע ונשירה בשני קצוות. אמנם קטנות אבל נפלו, והבקע .

plates - עותק

חלק מן האוסף. הפרסית במקום טוב באמצע למעלה כדי שלא יראו את הפצעים.

זאת צלחת מאוד מקורית, עבודת יד, שלא עברה לא גלזורה ולא שריפה בתנור והחֵמָר היה כפי שעיצבו אותו על האבניים. רעייתי יהודית שהבינה באומנות חשבה שראוי להשאיר זאת בצורה המקורית. לדעתה הצלחת היא מסוף המאה ה-19 או ראשית המאה ה-20 והיא חיקוי לסוג שנקרא "סאוואוויט", שמצטיין בצבעים,וראוי שלא לגעת בה. שכן בתנו הבכורה,נתי, הייתה תלמידת בצלאל בקרמיקה, והיא יכולה הייתה להשלים את המלאכה. אך יהודית לא העלתה על דעתה שלָמיה תעשה אמבטיה לצלחת. ניגוב לעצמו לא היה פוגע בחומר. והצבעים היו כה חזקים שלמזלנו הם לא נפגעו. פראיירים שבאים לרכוש חפצי ערך עתיקים יכלו אולי לרכוש אותה כחרס שעלה  מחפירות, אבל הוא היה יפה מדי גם לאחר הפגיעה הקשה. לאחר המעבר מירושלים  לתל אביב והצלחות סודרו מחדש, עברתי על הצלחת עם איזו לקה שקופה והיא תלויה במקום כבוד לאחר שזכתה לטיפול של מה  שאני קורא  לָמיָהנאציה.

ולקינוח "בשוק הפרסי" של אלברט קֶטלבי

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: