להעביר את "מצעד החיים" מאושוויץ בפולין להר הזיכרון בירושלים.


ישראל לא יכולה להתייחד עם קרבנות השואה  בארץ שהממסד שלה מעודד תופעות לאומניות גזעניות ובעקיפין גם אנטישמיות.

לנוכח תופעות גזעניות ולאומניות שהיינו עדים להם בימים האחרונים  בפולין, ואלה הולכות וגוברות ומוצאות ביטויים בתחומים שונים, מטעם הממסד הפולני ,הגיע הזמן לעשות "חושבים" בכול הקשור ל"מצעד החיים" לאושוויץ ."עליה לרגל" זאת לאושוויץ הפכה במרוצת השנים לחלק בלתי נפרד מן הנרטיב הלאומי לזכר השואה, לא רק ביום השואה עצמו אלא בכול ימות השנה. משתתפים בה מנהיגי העם, מפקדי צה"ל, תלמידי בתי הספר, חיילים, ומשפחות רבות שיקיריהם נרצחו במקום.

מלכתחילה מה שנקרא "מצעד החיים", היה  שנוי במחלוקת. אני ראיתי בכך משהו שנולד בחטא. יוזמה של פוליטיקאי שלא ניחן ביושרה, בלשון המעטה, וסוכנות נסיעות ממולחת וחמדנית שהניבה רווחים יפים. פרופסור יהודה באואר, אחד מגדולי החוקרים ההיסטוריים של השואה, ראה בתופעות שנות שהתלוו למצעד כמו הנפת כרזות, דגלים, טליתות, חילול של בית עלמין. שכן אושוויץ- בירקנאו היא בית הקברות הגדול ביותר בתבל ובבית עלמין רק מתאבלים ומספידים בלא שום גילוי מפגן או עצרות עם.

עצרת באושוויץ-צילום וויקיפדיה

הפולנים עצמם, גם הממשלות שהיו ליברליות ואוניברסליות יותר מאשר הממשל הנוכחי של "מפלגת הצדק"- שהיא מפלגה לאומנית גזענית , התייחסו באמביוולנטיות למצעד החיים. מצד  אחד זה היה מקור חשוב להכנסה  מ"תיירות השואה". מדובר בפולין שלאחר נפילת המשטר הקומוניסטי, שהייתה זקוקה לכול דולר כדי לקיים את הכלכלה שהתמוטטה . מאידך, העובדה שהנאצים בחרו באזור הציורי הזה בפולין לאתר ההשמדה הגדול בתבל ובהיסטוריה, לא החמיאה לפולנים, וזאת בלשון המעטה.

עד כדי כך הפולנים רצו להתנתק מן הסטיגמה של אושוויץ , שהדבר חל גם על תקופת השלטון הקומוניסטי, אשר ביקש מאוד להבליט את רוע הנאציזם. בעת הביקור הראשון שלי בפולין, בשנת 1985 כאורח הטלוויזיה הפולנית, שמתי לב כי השילוט לאושוויץ, באזור מחוז גליציה שם הוא נמצא ,הוא דליל מאוד. לאחר הסיור כאשר נפגשתי עם המארח שלי,לב ריווין, אחד הבכירים במדיה, לימים מפיק שותף לסרט "רשימת שינדלר" . הוא אמר לי : ". נו מה אתה חושב. הציבור בפולין הקומוניסטית היא לאומני וקתולי, אבל הממסד מתבייש בעובדה שהנאצים בחרו בפולין כאתר השמדה. הפולנים  לא הצטיינו באהבת יהודים"- הוא אמר לי בחיוך ממזרי,"והגרמנים ידעו זאת". כיום, כאשר פולין היא כמעט "יודנריין"- נקייה מיהודים, הרי בקרב פולנים רבים, הלאומנים הקתולים, האנטישמיות עדיין קיימת. הממסד מנסה להסתיר אותה, בין היתר בהפגנת ידידות לישראל. אולם האווירה  הציבורית משתקפת דווקא   במצעד שנערך בשבת האחרונה בוורשה בהשתתפות לאומנים גזענים, ביום העצמאות של פולין, שהפגינו למען פולין "נקייה"- מונח שמקורו בגרמניה הנאצית-  עכשיו נקייה ממוסלמים, שמספרם כמה רבבות, אבל בלבם פנימה, זה חל  גם על היהודים, שכבר אינם.

בתקופת הקומוניזם ,האנטישמיות הייתה קיימת, אבל הגילויים היו אסורים. כשאני פגשתי את לב ריווין ביריד הטלוויזיה הבינלאומי בקאן הוא גילה לי שאביו הוא יהודי, והוא מאוד רצה לבקר בירושלים לפני מותו. אבל כחלופה אם הוא פוגש ישראלי שיזמין אותו. ואכן  במסגרת זאת נערך הביקור, ונתקבלה וויזה שחיכתה לנו, לרעייתי יהודית ולי, בווינה. לב עד כדי כך היה חופשי אתי שהוא הציע לי להחליף דולרים בזלוטים פולניים ,פי שלושה מן השער הרשמי, אצל חלפן יהודי שהוא מכיר.

הפולנים התביישו באושוויץ, ובוודאי שכך לאחר שהתקבלו לאיחוד האירופי ולשוק המשותף. ואכן השילוט לאושוויץ  נשאר  מאוד "צנוע". יותר בולט התמרור לכפר "אושוויֵיאוּצ'ים"- אשר הגרמנים הפכו אותו ל"אושוויץ". זאת גם הסיבה שכבר  בהתחלה הממסד הפולני מאוד רצה שהקבוצות שבאות לפולין יבקרו לפחות בכמה אתרים תיירותיים בפולין,ויש כאלה, מלבד קראקוב שהיא קרובה מאוד לאושוויץ.

ככה או אחרת במלאת שבעים שנה לעצמאות מדינת ישראל, רצוי מאוד ,מבחינה סמלית, כלכלית, חברתית ומוסרית, להעביר את "מצעד החיים" להר הזיכרון בירושלים. קבוצת פעילים של שרידי שואה, הצענו בשעתו למשרד החינוך, שזאת תהיה "צעדת התקומה" מ "יד ושם" בהר הזיכרון, דרך "הר הרצל" שם קבור חוזה המדינה ועד לכנסת- הסמל של הריבון של מדינת ישראל.

אפשר מאוד שביטול "מצעד החיים" לא יהיה לרוחה של ממשלת ישראל שמעוניינת בקשרים המדיניים והביטחוניים עם פולין ולכן לנוכח גילויי הלאומנות והגזענות בפולין ובהונגריה בקושי נשמעו ציוצים ממשרד החוץ שלנו,וגם אלה תוך גמגום כבד, וראש הממשלה אף זיכה בירות אלה בביקורים ממלכתיים . ומן הסתם גם משרד החינוך, שבו פועל מנגנון משומן מאויש יפה, גם הוא , מן הסתם, לא יראה בעין יפה חיסול של "מפעל חיים". אבל קיימת הכּנֶסֶת וקיים הציבור וקיימים עדיין ארגונים של ניצולי השואה, ומרכז הארגונים, שיכולים להשמיע את קולם.

בירקנאו מפגש 2

birkenau aya and zvi

aushwitz museum israel glazer

בתמונה למעלה מפגש מקרי בבירקנאו ב 2015 עם תלמידי תיכון אוסטרובסקי ברעננה. באמצע :ליד המסילה למשרפות בירקנאו. בתמונה למטה :ספר השמות במוזיאון אושוויץ שהוקם לפני כמה שנים בסיוע "יד ושם".ב"יד ושם" בירושלים מצויים מיליוני "דפי עד".

באושוויץ מצוי האפר של יקירנו. מקום החיים, המקום שבו  רובם של שרידי השואה שיקמו את חייהם הוא כאן במדינת ישראל. כאן צריך לצעוד בגאווה. ניתן לשלוח משלחת קטנה לאושוויץ כדי לומר "יזכור".אולי יהיה בכך רמז מה חושבים השרידים על המציאות בארץ שהייתה פעם נחלת הקהילה היהודית הגדולה ביותר בתבל, והיא נמחקה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • רם רוזנפלד  On 13/11/2017 at 7:04 pm

    אכן כך ראוי.
    ולא רק מצעד החיים אלא בכלל טיולי השואה ראויים לדיון ציבורי או אפילו עדיף דיון מומחים. החל מעצם קיומם, המשך בקהלי היעד, תכנים, שיטת ביצוע, עלויות. ואל לנו לזלזל בסעיף האחרון שהרי בסופו של דבר כסף מגלגל את העולם ומדובר פה בפרה חולבת עסיסית במיוחד, ולמעשה המכשול העיקרי מפני כל שינוי.

  • Rumi  On 14/11/2017 at 9:11 am

    אני מסכימה עם כל מילה. כאם ששלחה את שלושת ילדיה לפולין… ואין ספק שהיה זה עבורם מסע בלתי נשכח, לצערי, חלק לא מבוטל הינו ההוצאה הכספית הגבוהה, והעובדה ש"נוסעים לחו"ל כטיול". אני מעדיפה ש"הטיול לחו"ל" יהיה למטרות תרבותיות יותר ו"מצעד החיים" יהיה כאן אצלנו. בארץ.

  • אורה אחימאיר  On 14/11/2017 at 9:20 am

    אתה צודק

  • צבי גיל  On 14/11/2017 at 12:23 pm

    באיגרת שאני מקבל הבוקר ממנכ"ל "וועידת התביעות" שלמה גור הוא כותב על חטאיי ממשלות פולין בכול הקשור ברכוש היהודי העצום שלא הוחזר. אני מביא את הקטע הראשון של האיגרת:חיפוש אחר צדק בפולין
    "השבוע אנו מציינים את יום השנה ה 66 להיווסדה של ועידת התביעות, אך המציאות היא שבמהלך שבעת העשורים מאז סיום מלחמת העולם השנייה, מאבקנו למען ניצולים נותר חיוני לא פחות ואף מחייב מעקב ופעולה.
    בסוף שבוע שעבר, לאחר שורת הבטחות שהופרו במשך השנים, פרסמה ממשלת פולין הצעת חקיקה בנוגע להשבת רכוש מוחרם. טיוטת החוק בנוסח הנוכחי לא תכלול את מרבית ניצולי השואה ומשפחותיהם. מי שלא היה מעורב במאמצים לזרז חקיקה פולנית בנוגע להשבת רכוש עשוי לחשוב שחוק זה הוא צעד בכיוון הנכון. הוא לא! חקיקה המונעת מניצולי שואה או יורשיהם לקבל את מה ששייך להם בזכות ובצדק, פשוט לא מקובלת……"

  • Georgvon1  On 14/11/2017 at 1:28 pm

    נו נו

  • nachum  On 14/11/2017 at 2:56 pm

    השואה לא שייכת למדינת ישראל, היא של כל היהודים! "מצעד החיים" צריך להשאר באושוויץ.

  • צבי גיל  On 14/11/2017 at 3:03 pm

    לא הצעתי שהעולם היהודי יחרים את "המצעד" באושוויץ. אבל הישראלים שחיים במדינת ישראל יערכו את "מצעד החיים" כאן בארץ היהודים- במדינה שבה הם חיים. אשר לשואה, נחום, אין חשש. היא נמצאת בתוכי כמו בתוך לבם של כול השרידים. עם זאת אני מקווה שלקחי השואה יילמדו לא רק בעולם,היהודי והלא יהודי, אלא בראש וראשונה בישראל.

  • צבי גיל  On 16/11/2017 at 12:42 pm

    כותבת איה.
    "אם אין שלום אין כלום", כך הרבי מגור ואם אבא שלי חושב שאין סיבה לעשות מצעד חיים בפולין אז כנראה שהוא צודק!!!

  • צבי גיל  On 16/11/2017 at 2:34 pm

    אברהם רוט, שריד שואה,יליד הולנד,איש ציבור בולט ,שמלא תפקידים שונים , ביניהם יו"ר החברה להשבת רכוש בארץ ישראל של נספי השואה,יו"ר ארגון יוצאי הולנד ומנכ"ל אולפני הסרטים-הרצליה, שלח מכתב אל נשיא המדינה ובין היתר נאמר בו:
    המשתתפים במשלחות ישראל רואים בעצם הביקור במחנות ההשמדה של אחינו ואחיותינו ומשפחותינו הוכחה שמדינת ישראל ניצחה. אלא שתחושה זאת מעָווֶתֶּת את מהותו של מחנה ההשמדה. במחנות ההשמדה הוצאו להורג מיליונים של יהודים והמחנות האלו הם בית קברות אחד גדול של יהדות אירופה.

    מפריע לי כי בעת הביקורים מתעטפים בדגלי ישראל ותוקעים בשופרות. לא שמעתי ולא ראיתי בשום מקום כי בבתי קברות נוהגים להתעטף בדגלי לאום או להניף דגלים.

    ייתכן והצעדה וסימני התקומה הישראלית מוסיפים ממד למשתתפים הישראלים בצעדה, אך זה פוגע בזיכרון של הנספים. אינני חושב שמישהו בארץ היה רוצה שמצעדים דומים יתקיימו לזכר החללים במערכות ישראל.

    יראת הכבוד שאנו מרגישים כלפי משפחותינו, ידידינו וקהילותינו שכולם הושמדו בשואה נפגעת מהאופן בו מתנהלים הטקסים כיום.

  • צבי גיל  On 17/11/2017 at 10:57 pm

    בהקשר להפגנה הלאומנית גזענית בוורשה בשבת שעברה שמוזכרת ברשומה- אני מבקש להוסיף ידיעה שהתפרסמה ביום ד' בעיתון "ניו יורק טיימס" ואפשר שבעוד אמצעי תקשורת, אך משום מה לא שמתי לב לפרסומה בתקשורת בארץ. בידיעה נמסר כי המתח הנמשך בין האיחוד האירופי לבין הממשלה הלאומנית של פולין החריף לאחר ההפגנה הלאומנית הגזענית ביום העצמאות של פולין. הפרלמנט האירופי הצביע ברוב של 438 נגד 152 לפתוח בהפעלת סעיף 7 בחוקה של האיחוד ,סעיף שמאפשר להטיל עונשים על חברות האיחוד אשר פוגעות בערכי הדמוקרטיה ומפרות זכויות האדם. בידיעה צוין כי ההליך נגד ממשלת וורשה התחיל לפני ההפגנה בשבת שעברה אך חברי הפרלמנט של האיחוד ראו לנכון למתוח ביקורת קשה על האירוע הזה . עם מותחי הביקורת החריפה נמנה גם סגן הנשיא הבכיר של האיחוד פראנס טימרמאנס.

  • nachum  On 18/11/2017 at 1:01 pm

    כדי שזה יקרה, לפתוח בהפעלת סעיף 7 בחוקה של האיחוד, כל ראשי המדינות והממשלות של מדינות האיחוד האירופי האחרות חייבים להסכים. אין זה סביר כי הונגריה תעשה זאת. הפרלמנט האירופי מתייעץ בעניין שלטון חוק נגד ממשלת הימין של ראש הממשלה ויקטור אורבן מאז מאי. בחודש ספטמבר 2018.

  • צבי גיל  On 19/11/2017 at 11:06 am

    הערותיך, נחום ,הם תמיד לעניין וההארות שלך לעתים משכילות אותי. לגופו של עניין. אם פולין תזכה לתמיכה של ממשלת אורבאן ההונגרית זה יוסיף עוד "אות קין" על מצחה בעיניי האיחוד האירופי והעולם הנאור. שכן הפולנים עם כול שנאתם ליהודים, היו בעצם מושא שנאה אצל הנאצים ורבים מהם נרצחו בידיהם. זאת בשעה שהונגריה הייתה בעלת ברית בציר הנאצי, ואנשי "צלב החץ" שלה לא נפלו לעתים מן האכזריות של אנשי ה-ס.ס. מכאן שמליצת יושר כמו הונגריה של ויקטור אורבאן, גורעת בעיני הציבור ובוודאי לא מוסיפה. בסופו של דבר האווירה באיחוד האירופי מכוונת לא רק לדעת הקהל האירופית והעולמית אלא בעיקר לדעת הקהל הדמוקרטית בפולין, וזאת עדיין משמעותית. באותה מידה הציבור הליברלי בישראל ,גם אוזנו צריכה להיות כרויה למסר הזה. והרי בכך עסקינן.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: