פרסום ופרסומת- הכול כלול


על ערבוב פרסומת ומידע ,ועל פֶדומֶדיה שפוגעת בילדים ובהורים.

בשעתו כאשר בארץ היה רק ערוץ טלוויזיה אחד, לא מסחרי – "הטלוויזיה הישראלית" , לימים ערוץ 1, שידרה  פרסומות תחת הקטגוריה "משדרי שרות". בדרך כלל משדרי שרות אלה היו והנם פרסומות ממסדיות, של הממשלה או גופים ציבוריים שאמורים היו למסור לצופה מידע או הנחיות בכול הנוגע לשירותים שונים. אבל  למעט מידע כמו של  פיקוד העורף, או אזהרות בתחומי הבריאות  וכיו"ב- זאת הייתה והנה פרסומת . הנוהג הזה קיים גם כאשר מלבד הערוץ הציבורי-"כאן" קיימים הערוצים המסחריים, וגם שם, בדרך כלל לפני שידורי החדשות, ישנם "משדרי שרות" כאלה- של משרד האוצר, של המשרד לתפוצות, של משרד התחבורה וכיוצא באלה. אינני יודע מה התעריף של אלה בהשוואה לפרסומת של קוקה-קולה, או מקדונלדס, אבל אני משער שהוא נמוך יותר. באחרונה היינו  עדים לפרסום כזה מאוד בולט ומאוד ראוותני  של שרות שדות התעופה אשר רק בשולי הפרסום מומלצים לצופים דרכים להקלת תהליך הטיסה,- פרטים שידועים לכול ואין כול טעם לרענן אותם. גימיק שקוף. אבל זה היה הנספח של תכלית הפרסום. כול השאר הוא שיר תהילה למשרד התחבורה, לרש"ת- רשות שדות התעופה-  ולשר התחבורה שהביא את "השמיים הפתוחים". כאילו אנו עומדים לפני מערכת בחירות או לפני הפריימריז בליכוד, מפלגתו של שר התחבורה ,ישראל כ"ץ. זאת לא פרסומת מסחרית אלא פרסומת פוליטית. ואיש לא הרים גבה.

במקרה או שלא במקרה, בערוץ 10 , שודרה סידרת כתבות ארוכות ומחמיאות על נמל התעופה בן גוריון,על המערכת המסועפת במסוף הבינלאומי הראשי של ישראל .משדרי השרות  שהובאו לאחר מכן נראו ונשמעו  כדווידנד של אותה סידרה, שבה  על מסלול המראה ארוך מאוד המריאה רש"ת. זה צורם . בייחוד בערוץ אשר מביא תחקירים על תופעות שליליות, על  קלקול מידות, ועל שחיתות- מן הראוי היה שהערוץ יהיה רגיש יותר לתוכן הפרסומת, או הפרסום שגורר אחריו את הפרסומת.

ילדים בשרות ההון שלטון.

לא מכבר דווח בתקשורת  על וויכוח סוער בוועדה בכנסת בכול הנוגע להגבלת הפרסום  במדיה על מוצרים שונים שמזיקים לבריאות הילדים. כצפוי, גופי השידור הם נגד ההגבלה. אבל  לא דווח כלל, ואני מניח שלא נדונה כלל ,הסוגיה של ילדים שמפרסמים במדיה- שגם זה מפגע חינוכי, חברתי וגם נפשי. בשעתו הקדשתי שני פוסטים במרחק של כמה שנים אחד מן השני בנושא של ניצול  ילדים במשדרי פרסומת. זאת סוגיה לא חדשה,לא בארץ ולא בעולם. גם בעולם וגם כאן מחנכים ומומחים במדעי חברה רואים בכך פסול לא רק אנטי חינוכי אלא פגיעה קשה בילדים עצמם.

"מה שקורה אצל ילדים כאשר הם מופיעים וזוכים לחשיפה המונית זה שהם מקבלים בעיטה למעלה. אולם כאשר הם באים לכיתה ומעבר למחמאות שלהם הם זוכים ,הם חייבים לחזור למסגרת הרגילה, ואז יש תחושה של שפל. על אחת כמה וכמה אם לאחר כמה חדשים החשיפה הזאת נגמרת, הילד נופל. הציפיות שלו לא התממשו. זהו מנגנון מסוכן מאוד"- אמר לי בשעתו פרופסור קניאל, חוקר בעיות חברה מאוניברסיטת בר אילן. לדעתו כדי להגן על מנגנון תקין אסור לאפשר לילדים להיחשף בתקשורת. בשמי הקולנוע מטאורים רבים נפלו והתרסקו. אמנם יש יוצאים מן הכלל. "לתקשורת יש עוצמת חיבור בין הון לשלטון"- אומר פרופסור קניאל . כיום דברים אלה נשמעים אקטואליים יותר מתמיד.

גם אלה  שמקילים  בסוגיה אומרים: " מילא, אם ילד ממליץ על דגני בוקר מסוימים, זה אמנם פסול אבל הם תוהים כמוני מה לילד ולהמלצה על חברת ליסינג לרכב. מי שאמור היה להתקומם כנגד  התופעה הזאת הם ההורים, בראש וראשונה כאשר  רובם המכריע של ילדיהם אין להם הפריבילגיה להיות אח"מים קטנים

חשיפת ילדים במדיה עולה.

"התופעה של הופעת ילדים בפרסומות ממשיכה. לדעתי האפקט השלילי גם אם מדובר במספר מצומצם של פרסומות בהם הילדים משתתפים  – בעינו עומד. היום, המחקרים מציגים נתונים בהם גיל הצופים או העושים שימוש במדיה הדיגיטאלית הולך ויורד, ומנגד זמן החשיפה עולה ועולה." -אומרת לי ד"ר גילה מצליח ליברמן פסיכולוגית חינוכית בכירה, יועצת ומרצה בתחום. לדבריה  הדגש הוא שלא רק הילד עצמו המשתתף בפרסומת חשוף לפגיעה, הן בטווח הקצר והן לטווח הארוך, אלא גם המעגלים החברתיים והמשפחתיים הסובבים אותו חשופים לנזקים אפשריים. ד"ר מצליח ליברמן מביאה אנלוגיה יפה מן הטבע ."אנו יודעים כי החשיפה לאור השמש במינון מבוקר ותוך שימוש באמצעי הגנה  יכולה להיות מחמיאה ואפילו בריאה .האחריות היא בדרך כלל של המבוגרים בעולמו של הילד אשר תפקידם להגן עליו ואנו מצפים שהם אכן ינהגו כך.זאת בשעה שהחשיפה לאור הזרקורים, השתתפות ילדים בפרסומות או בתכניות ראליטי, יכולה להיות מסוכנת מאוד עבור הילד ותפקיד ההורים, המבוגרים האחראים, להגן על הילד מפני פגיעה. חשוב לברר של מי המוטיבציה? של הילד או של ההורה? ברוב המקרים ובמיוחד כאשר מדובר בילדים רכים, המוטיבציה היא של ההורה. חשוב לתת את הדעת "לאמצעי ההגנה" בהם המבוגר יכול לנקוט על מנת להגן על הילד מפני פגיעה. כך או, כשם שאנו מצפים כי המבוגר לא יקל ראש בחשיפה של הילד לאור שמש, כך חשוב לתת את הדעת גם לחשיפה לאור הזרקורים ולהגן עליו מפני הסכות האפשריות בחשיפת מדיה לא מבוקרת.

סslomo-kanuel_thumbgila matzliach

פרופסור קניאל. ד"ר גילה מצליח ליברמן.

לדעתה, מעניין לתת את הדעת גם על הילדים הצופים בפרסומות וההשפעה עליהם. לרוב ילדים נחשפים לתכנים הדגיטליים לבד, ללא נוכחות של מבוגר אשר יכול לתווך להם את התכנים בהם הם צופים או לערוך דיון-שיחה במסרים של החומרים בהם צופה הילד. למשל ילדים עלולים להיחשף למסרים מיניים בוטים אלימות מילולית או פיזית. בנוסף, הפרסומות מכילות לעתים מסרים שיווקיים אגרסיביים שילדים צעירים לא יודעים לווסת או לבקר. ילדים מהווים כוח קנייה חזק וקל לשכנוע ולכן זהו קהל "מחוזר" על ידי הפרסומאים. כך למשל, פרסומות העוסקות במוצרי מזון, יכולים לגרום לצריכה לא מבוקרת של הילדים את המוצרים ולגרום לנזקים בהם השמנת  יתר.

ההורים שותפים ואף מדרבנים

כאמור לדעת המומחים ,ברוב המקרים המוטיבציה להשתתף בפרסומת איננה כלל המוטיבציה של הילד אלא מדובר בפנטזיה לא ממומשת של ההורה.אי אפשר לטעון שפעוט ,או ילד קטן , שמשתתף בפרסומת למוצרי תינוקות למשל , האיץ בהוריו לקחת אותו לאודישנים כי הוא רוצה להשתתף בפרסומות, כי הוא מלא כמיהה לגעת בעולם הזוהר וכי בדעתו להרוויח מכך פרוטה או שתיים." ומה שקורה ברוב המקרים הוא  לאחר  אותה "אופוריה משכרת ומשקרת"  כאשר הילד ומשפחתו, מרגישים את אבק הכוכבים הממלא אותם. תחושה משכרת, בא פיכחון קשה וכואב. תחושת החלל הנותרת, המעבר ממצב אחד לאחר – מדובר במצבים קוטביים מאוד עלולים להכניס את הילד – וגם את המשפחה למצב דכאוני ורדיפה נואשת אחרי פרסום, מבלי להקפיד על שיפוט נכון. לילד אין משאבים נפשיים להתמודד עם מצבים שכאלו. הפרסום, הכוכבות, אבק הזוהר, האופוריה יוצרים חיץ בין הילד לקבוצת השווים – משמע המעגל החברתי הקרוב שלו. הוא עלול להתבטא כלפי חבריו באופן מתנשא, לחילופין הוא עלול להרגיש מחוץ למרחב החברתי מכיוון שעולמות התוכן המעסיקים אותו שונים מאלו של חבריו. כל אלה עלולים להתבטא בניכור חברתי ובדידות איומה.

" הכמיהה לפרסום מהיר וקל, טורפת את סולם הערכים החברתי. כדי להשיג פרסום מהר ובקלות, די "למכור" את המראה החיצוני- והמטרה מושגת! לא מדובר בפרסום שהוא תוצר של כישורים אומנותיים למשל, או יוזמה ציבורית חברתית או כל נושא אחר בעל ערך חברתי. הילדים בדרך כלל נבחרים על פי המראה החיצוני שלהם אשר משרת את המפרסמים וזהו הקריטריון העיקרי והמרכזי. האם לכך אנחנו רוצים להצעיד את ילדנו – לעיסוק כל כך שטחי"- תוהה ד"ר גילה מצליח.

במקרה קראתי מכתב למערכת "הארץ"( 11.10.2017 ) של מיכאל בן דוד בן 11 אשר עוסק בהיבט אחר של פרסומת שילדים חשופים אליה, הפרסומת בבתי הקולנוע והקידומים לסרטים. וככה הוא מסיים את המכתב:"לדעתי להקרין פרסומת לסרט אימה לפני סרט המותר לצפייה לכול הגילאים, זה צעד חסר אחריות. אני מבקש( הוא מציין את שם הקולנוע) לשים לב איזו פרסומת הם שמים ולנהוג ברגישות". זה מכתב מלבד שהוא מלמד על טיבו של הכותב הצעיר, צריך לשמש אזעקה.

לסיכום גם כאשר אנו בעידן שנקרא לו "עידן השיווק"- כאשר אתה משווק מוצרי צריכה,היגיינה,תמרוקים,פוליטיקאים ואלמנטים של הון-שלטון- וכאשר המערך החינוכי כה פגיע, עדיין כולנו מעוניינים כי במידת האפשר ילדינו יגדלו כבני אדם,חופשיים. וודאי שלא כמוצרי שיווק בידי גורמים שיש להם מטרה אחת בלבד והוא להפיץ את המוצר כמה שהרבה יותר.הילדים, ברוב המקרים, משמשים כלי, סחבה,שמושלכים לאחר השימוש וההשפעה של פרסומת זאת  לטווח ארוך היא מזיקה מאוד לחוסן הנפשי של הצעיר בפרט ולדור הצעיר בכלל.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • איה רובינפלד  On 19/10/2017 at 10:03 pm

    Wow
    מחרה מחזיקה אחרי כל מילה!!! נכון עצוב ומעורר שאלה האם מנהג הקורבנות שהיה נהוג בעולם של אתמול שינה את פניו ובמקום להעלות ילדים לעולה מעלים אותם לעולם והתוצאה לעיתים הרת אסון

    • גרינשטיין  On 20/10/2017 at 8:02 am

      יש ילדים שהקדימו והתפרסמו בפרסומות עוד לפני שמכרו לי סובארו בליסינג.

      הראשון שהשתמש בילד לפרסומת היה אלוהים, כבר בבראשית , בעקדת יצחק.

      התפרסם הילד שצעק ״ המלך הוא ערום ״

      והתפרסם ממוחה האמריקני הילד ההולנדי שעם הבוהן עצר את השטפון.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: