בפרוץ הימים של סליחה ומחילה.


גם על עיתונאים חל ריצוי עונש ואמפתיה.

המונח    free lancer בעגה  העיתונאית הוא התייחסות לעיתונאי  שאינו קשור בתעסוקת קבע למערכת עיתון והוא עיתונאי עצמאי שכותב על  בסיס זמני או לפי כתבה או צילום. אבל השם free lancer משמעו במקור הוא  "שכיר חרב". כאלה שהיו ידועים ב"לגיון הזרים הצרפתי" או בצבאות אחרים, פעם וגם היום .אבל יש מקרים שהמונח דווקא הולם גם בנעשה בעיתונות. אותם  עיתונאים  שהחשיבו עצמם כנקיים מכול רבב,פוליטי או מוסרי, שהצטרפו  למערכת של עיתון שמבטא עמדה פוליטית מובהקת כמו "ישראל היום" היו "פרי לאנסרים"- שכירי חרב", ליתר דיוק "שכירי עט" . גם אם הם כתבו מה שהם רצו,הם שימשו עלה תאנה של עיתון שנוסד לתכלית אחת והיא מתן ביטוי להשקפת עולם פוליטית מסוימת מאוד ולאדם מסוים מאוד .הביטאון הזה לא התיימר להיות משהו אחר. העט  או המקלדת, הם סוג נשק לכול דבר. הם עשו זאת אך ורק למען כסף. אני מכיר עוד עיתונאים שעשו זאת בעבור גמול כספי.

דן מרגלית שהחל את דרכו העיתונאית ב"העולם הזה" של אורי אבנרי, נמנה עם הנועזים והנחושים בקרב ציבור העיתונאים. הוא בחר לעבור ל "ישראל היום" לא משום שהוא הזדהה עם העיתון הזה אידאולוגית ולא משום שביקש ל"החזיר אותו בתשובה", אלא משום שהוא רצה להרוויח הרבה יותר כסף. זה לגיטימי  בתחומי המסחר והעסקים, אם אין בו פגם חוקי, אבל זה "כשר ומסריח"  לפי אמת מידה עיתונאית. והנה כשדן מרגלית פוטר מ"ישראל היום" הוא התקבל בביתו הישן עיתון "הארץ".

אני לא בא בטענה אל העיתון ,שאני מעריך אותו ומנוי וותיק שלו, שאפשר את שובו של מרגלית לעיתון, שכן כאמור, הוא כותב מה שהוא כתב, פחות או יותר, גם ב"ישראל היום" מדי פעם ,והוא עיתונאי טוב ומעניין. לי יש גם חיבה והערכה אישית אליו מתקופות היכרותנו הקרובה פעם.אבל זאת הוא עשה  חרף העובדה שדבק בו כתם ערכי .מסתבר שגם בעיתונות ראוי  שעיתונאי ש"חזר למוטב" יתאפשר לו לשוב ולהימנות עם מערכת עיתון כמו "הארץ".ייתכן של"הארץ", יש גם שיקולים של כדאיות בהחזרתו של מרגלית, שכן אפשר שבכך הוא לא רק מעשיר את תכניו אלא  הוא מביא אתו קהל קוראים שנמנה עם קוראי "ישראל היום".אני בספק,אבל אולי. מכול מקום אלמלא  איכות כתיבתו של מרגלית, ספק רב אם הוא היה כותב בעיתון זה, או בכול עיתון אחר.זה חל גם על מרדכי גילת ,עיתונאי תחקירן מן המעלה הראשונה, שעבד ב"ישראל היום", בעבור כסף טוב, ובסוף סולק.

אם הדבר הוא ככה, אזי מן הראוי ,וגם מן הצדק ,שעיתונאי בקליבר של  ארי שביט אשר כבר שילם את מחיר מעשיו בתחום המוסר ולא הפלילי, יוחזר לכתוב בעיתון "הארץ".שביט פרשן בכיר  ב"הארץ" ,פנליסט בערוצי הטלוויזיה, תחילה בערוץ 1 ואחר כך בערוץ 10 ,ופרשן מבוקש במדיה – שמו הלך לפניו . הוא כתב שני ספרים שהאחרון בהם "הארץ המובטחת שלי" הפכה לרב מכר עולמי. אך הוא, בשר ודם- בשל דחפים יצריים ויהירות אישית ומקצועית, נדבק בווירוס של הטרדת נשים. הוא התפטר מכול אמצעי המדיה שהיה קשור בהם, ואפשר שבפועל הוא נאלץ לפרוש,אבל זה לא משנה מבחינתי.

גם עברו הרחוק לא מבייש את עברו הקרוב, למעט המעידה הקשה שלו. צאצא למשפחה רבת יחש והישגים במדינה -בתחומי המדע,הרפואה והאמונות, נמנה עם הלוחמים הגדולים למען ערכי המוסר בצה"ל, נאבק למען השלום, כהן כיו"ר האגודה לזכויות האזרח, וברבות הימים נתן לכך ביטוי הולם במאמריו ובאמירותיו  במסגרת המדיה- הכתובה, הקולית והחזותית. זה רקורד שצמוד אליו כמו התופעות השליליות, שאמנם אינן מלבינות את מעשיו אבל עברו רשום בפנקס החיים שלו.לי  אישית העמדה ה"צנטריסטית", שהוא נקט באחרונה,ברשימותיו, ביקורת על הימין ולשם איזון גם ביקורת על השמאל,  נראתה לי יותר משום  "תקינות פוליטית" במקום תקינות עיתונאית. אלא ששביט, שדרך ככוכב, ראה עצמו יותר מאשר פובליציסט ופרשן פוליטי וחברתי.

ארי שביט- תמונה וויקיפדיה

הוא ראה עצמו כיועץ לאומי. מכול מקום התהודה  הבינלאומית שהוא זכה לה בעקבות ספרו  My Promised Land  ומעמדו אפשר שגרמו לו לעבור את הבנקט,לסחרור חושים, והוא נפל. זה הגיעו לו ביושר. אבל לאחר ש"גלה" מאז, מאונס או מרצון ,גם בני אדם ולא רק הקב"ה מן הראוי שיהיו "סומכי נופלים" וראוי שגם שביט יחזור "הביתה". הסליחות, כידוע, מכוונות לא רק  בין אדם ל"מקום"( קרי-לאלוהים), אלא בין אדם לאדם.

גם ככה- אנחנו ,במה שקרוי ה"בראנז'ה" (הגילדה העיתונאית) -לא מצטיינים בפרגון, אבל ראוי שעמית שלנו שנפל מגובה ונמצא למטה נגלה כלפיו אמפתיה והתחשבות. נעודד אותו.הוא ראוי לכך לא פחות מכול אדם אחר.

לסיכום. לכולנו כבני אנוש קורה כי  כאשר הרגש מתפרע ומתפרץ בדלת ,התבונה נשלחת לגלות.וזה מה שקרה גם לשביט. אך גם לגָלוּת יש סוף.ואם שביט גלה אליה מרצון- הוא מתבקש לתת לעצמו חנינה. בימים אלה המדיה לא יכולה להרשות לעצמה להשאיר פובליציסט טוב בכפור.

שנת של חדשות טובות יותר.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: