יחי מלך הפחדים והשנאה.


לקרוא את " בית העלמין בפראג"  בקיץ 2016 .

אומברטו אקו, הוגה,פילוסוף,חוקר תקשורת,סופר ,בלשן וסטיריקן התפרסם בעולם בשנת 1980 עם צאת ספרו "שם הוורד", רב מכר שהפך גם ללהיט קולנועי. אקו האיטלקי, שחקר והכיר את ההיסטוריה של הכנסייה הרומית ותככיה, רקם ב"שם הוורד" מזימה בדיונית שמתרחשת בתקופת הרנסאנס, גדושה בתככים, מזימות ורצח. גם בספרו " בית העלמין בפראג" שהתפרסם 30 שנה לאחר מכן, אקו ממשיך במסורת אותה תפיסה שלפיה בהלכת הקנאות, ומדובר אצלו בקנאות של הכנסייה הקתולית, חיי האדם שווים כקליפת השום כול עוד אלה לא מכרסמים באמונה הדתית. אקו יליד 1932 נפטר בפברואר 2016

post250px-Umberto_Eco_02 - vikipediaעותקCementeryOfPrague

 אובמרטו אקו. צילום וויקיפדיה . המהדורה האנגלית של הספר.

"בית העלמין בפראג" זכה לפרסום רב ולביקורות נלהבות, ואני קראתי אותו זה עתה בתרגומו האנגלי הנפלא של  ריצ'ארד דיקסון,  קרוב לוודאי על כול הדקויות של המקור האיטלקי העסיסי. אצלנו הספר זכה לביקורת על ידי אריאנה מלמד, סופרת, מבקרת ספרות ועיתונאית. וככה היא כתבה, בין היתר , לאחר צאת המהדורה העברית של הספר בסוף שנת 2013 : " כדרכו, שוזר אקו ברומן עוד עניינים מרוחה הסוערת של המאה ה-19. בין היתר יש בו דיון גם בתיאורה של הקשר שנרקמה סביב המהפכה הצרפתית, יש נציגים לוויכוח ההיסטורי באיטליה בין חסידי הריסורג'ימנטו, תנועת האיחוד האיטלקית שגריבאלדי היה אחד ממנהיגיה, לבין המלוכנים והבדלנים שדגלו בהפרדה בין מחוזותיה ההיסטוריים של איטליה. זו הייתה מלחמה עקובה מדם, וכמה מגיבוריה האמיתיים זוכים לחיים חדשים בספר. בכלל, כל הדמויות, למעט הביוגרפיה של הגיבור הראשי, אמיתיות לגמרי – ומכאן מתחילות הצרות של אקו. סימוניני האמיתי(גיבור רב התככים והמזימות של הספר- צ.ג) , יימח שמו וזכרו, היה דמות שולית בחיי המחשבה באיטליה , וצריך לזכור אותו לדיראון עולם בגלל הנזק שרעיון עוועים אחד שלו גרם. הוא היה האיש ששתל במוחו של קונספירטור אחר, ידוע יותר – האב ברואל – את הרעיון שהיהודים עמדו בבסיסה של המהפכה הצרפתית, אחרי שהכומר המכובד כתב ספר ש"מוכיח" כי כל רעיונות החירות והאחווה המטורפים הללו אינם אלא פרי קשר משותף לבונים החופשיים ולמסדר הטמפלרים. "נו, ומי אתה חושב מנהיג אותם? היהודים!", אמר סימוניני והאב ברואל השתכנע וזרעי "הפרוטוקולים של זקני ציון" כבר נזרעו".

prptocolls of the elders of zion at holocaust memoril musum in wahsingtonprot1

 

protocola egyption edition 1976 150px-ZionEldersProtocols-Egypt

 

על "הפרוטוקולים של זקני ציון"- מתוך תצוגה במוזיאון השואה בוושינגטון. משמאל -הפרוטוקולים בהוצאה מצרית ב-1976

העדפתי להביא קטע זה של אריאנה מלמד כחלופה לתאר בקצרה במה עוסקת העלילה, שבה מטלטל אקו את הקורא, ומעלה ומוריד אותו ב"רכבת הרים" ודוחף אותו לנתיב האפל והעקלקל  ב"רכבת שדים" כשכול הנתיבים  מוליכים  לבית העלמין בפראג, המסד והטפחות  של "הפרוטוקולים של זקני ציון". בחלקים מסוים הספר קצת מתיש.  כדרכי בנושאים אלה, לא מתכוון לעסוק בביקורת אבל בהקשר שאני מעלה זאת אנו עדים כיצד רומן היסטורי עלול להיהפך לסוגיה אקטואלית. וככה תאבת הבצע,הכחש והמרמה, הקשר האפל, שלא לדבר על הגרגרנות- שמאפיינים את סימוניני על ידי אומברטו אקו, כל אלה גרמו למהומה לגבי  אופיו של המחבר עצמו, אף שאקו הכריז מלחמת חומרה נגד אנטישמיות. שכן, לדידו של המחבר בהבאת הדברים בקיצוניות המהממת הוא ביקש לשים ללעג ולקלס את הדעות הקדומות נגד היהודים. סימון סימוניני, שמנהל יומן  יש לו כפיל, בדמות איזה "מיסטר הייד" , האב דלה פיקולָה, שגם הוא רושם יומן לעתים ממלא פרטי אירועים  שסימוניני פסח עליהם. סימוניני ירש  מסבו את השנאה התהומית  לכול מערכת או מסגרת שמחוץ לכנסייה הקתולית הצרופה,

, ובעיקר "הבונים החופשיים " שהם לטענתו מעוזם של היהודים, הפרוטסטנטים ועוד. אבל בראש הרשימה נמצא היהודי, שידו בכול. סימוניני הוא טיפוס נכלולי, סוכן ומשרת משטרים ושרותי מודיעין בעבור בצע כסף, והוא זה שחוקר כאילו את המקורות של  "הפרוטוקולים של זקני ציון". הוא זה שמסמל את הפחד הנירוטי מפני כוחם של היהודים, והשנאה שאותו פחד מוליד.

המחרוזת של שנאה ופחד.

ברשומה זאת אני מביא כמה "אבני חן" שדליתי מאותה אווירת מסתורין ורקמת מזימות שמועלת מן האוב . בין היתר של בית העלמין היהודי בפראג, וזה הרי שם הספר,שבו מתכנסים בחשכת לילה  תריסר חכמי הקהילות היהודיות , או "הקהל" בלשונו, מכול אירופה, והקול ה- 13 המסתורי,שנשמע  ברקע.וכמובן גם הגולם והמהר"ל מפראג שזורים במסכת . זאת היא ההתכנסות שבה הצמרת הדתית היהודית עוסקת בדרכים להשתלט על מדינות ועמים, על הכול. אקו כפי שהוא מצוטט מציין כי " לא כול האמיתות נועדו לאוזני כולם, אבל חשוב להבין שכאשר אדם מפסיק להאמין באלוהים, זה לא שהוא  לא מאמין יותר בכלום. הוא מאמין בכול". גן עדן לתועמלנים, שמוכר לנו מקרוב.

1old jewish cemetary in prague80px-Cimitero

בית העלמין הישן בפראג.

מפעיל מרכזי של סימון סימוניני הוא איש שרות המודיעין צרפתי בשם לגראנג', רב מג בתככים ,קשרים,חתרנות ורציחות  בצרפת ואצל שכנותיה ממערב וממזרח. באחת השליחויות הוא מופנה אל אדם בשם קוגֶנו דה-מוסה שאמור להיות בקיא בנסתר שבכתבים עבריים. על שאלת סימוניני האם לגראנג' בטוח  שקוגֶנו  יודע עברית משיב לו לגראנג' גם כן בשאלה: "מי  אומר שכדי לשנוא את מישהו צריך לדבר בשפתו?" רב האלופים של השנאה מצא סימוניני בעיתונאי והסופר  אדואר דרימון אשר יסד את הליגה האנטישמית וכתב ספר על "צרפת והיהודים". דרימון- אומר סימוניני הגיע  לדרגה כזאת של אנטישמיות ושנאה שהיא אצלו ארוטית. "הוא אוהב אהבה ללא  מצרים  לשנוא את היהודים".ומכיוון שסימוניני הוא גרגרן חולני, אתה חש בתיאור של איזה מעדן שריר נוזל מפיך. משהו אורווליאני כדי לתאר את הדרגה הנעלה של שנאה.

אשר לקוגֶנו, זה האחרון מבהיר לו שלא זו בלבד שהיהודים חודרים לכול מקום באין רואה, וזה כולל לא רק את "הבונים החופשיים" ,ששם  בעצם הם בעלי בית כמו גם אצל הפרוטסטנטים, אלא גם לישועים. ומדובר ב"מגפה", אין מקום שהחיידק היהודי לא מגיע.אשר למספרים אומר לו קוגֶנו: " צא וחשב. ממצרים הם יצאו ששים ריבוא, כלומר 600,000 . ומכיוון שהם מתרבים, ונגיד שכול אחד מהם הוא בעל משפחה של  ארבע נפשות, קבלת 2.5 מיליון בהגיעם לארץ הבחירה.שלמה המלך החזיק בצבא של 1.3 מיליון חיילים ואם תכפיל זאת בארבע תקבל אוכלוסיה של 5 מיליון. כיום הם התפשטו בכול פינות היבשת ומספרם מגיע לעשרה מיליון והם מתרבים, מתרבים, מתרבים…." מיד בא לך להוסיף: והם הולכים בהמוניהם לקלפיות. אבל בשביל זה יהודי לא זקוק לקלפי אם הוא שולט בלעדיה.

במקרה  אחר לגראנג' מפנה אותו לפרופסור בראפמן ,יהודי מומר, אשר משמש כמרגל של קולונל דימיטרי משרות המודיעין הרוסי. על  תהייה של סימוניני, אם בראפמן הוא המודיע של קולונל דימיטרי, הרי שבראפמן מוסר לו את המידע המבוקש ומה הטעם שדימיטרי יקבל אותו מידע. על כך משיב לו לגראנג'."אל תהיה נאיבי- סימוניני,יש סיבה. אם אתה מוסר לדימיטרי אותו מידע שהוא מקבל מבראפמן, זה ישכנע את דימיטרי שהמידע הוא נכון, שכן הוא קיבל אותו משני מקורות."

בעקבות הוצאת הספר, כאמור, התבטא אקו לגבי הסוגיות שהוא מעלה,והוא רואה  לנכון לציין שהוא מקווה שהקורא יציץ בחרדה מאחורי גבו ויחשוד שמא דברים כאלה יכולים לקרות בימינו – ואולי הם אכן קורים ברגעים אלה ממש – ויחשוב לעצמו (כולי תקווה שכך יהיה): הם כאן בינינו" דוגמה לכך  מצאתי.בעצה של לגראנג' לאסוף כמה בריונים ,רצוי אסירים פליליים בעבר שיהרסו כמה מבנים יציתו פה ושם וישירו את "המרסייז", המנון המהפכנים. על השאלה של סימוניני מה התכלית של כול זה משיב לגראנג':”כדי להבטיח שכול  האזרחים ההגונים יהיו במצב של פחד, ולשכנע את כולם שצעדים דרסטיים דרושים לשמור על  ביטחון הציבור. "  אחד בשם גֶדשֶה,גם כן נוכל,וגרמני ,יש גם לו עצה לסימוניני שלנו. "אתה אף פעם לא יכול ליצור פחד  שיש לו אלף פנים. הפחד חייב שתהיה לו פנים אחת בלבד. אחרת אנשים יתבלבלו."

בביקורת על הספר כותב העיתון  האמריקאי החשוב "ניו יורק טיימס" כי "יוצר פורה זה(אקו)  בוחן את הדרך שבה נוצרו סטיריאוטיפים עוינים וכיצד ניתן להשתמש בהם כדי ליצור ולהצדיק עוולות. הסטריאוטיפים כמעט ולא משתנים, אך האויבים משתנים. אריאנה  מלמד ,שכאמור גם היא כתבה ביקורת על הספר, אומרת כי " תמציתו של הרומאן הוא רק לא שיעור ברוע האנטישמיות, אלא הדרך שבה כול  בני האדם יכולים להיהפך בקלות לשטנים ולנרדפים".על כך ניתן להוסיף כי במלחמת העולם השנייה למדנו גם עד כמה אנשים יכולים להיהפך לשטנים ולרודפים.

.אשחיל פה עוד אלמנט למחרוזת שאלופי התככים והמזימות משלבים בדימוי שהם יוצרים  של היהודי הבזוי, החתרן, והשתלטן, שהם מנסים לשוות לו.הפעם איש הקשר של הגיבור שלנו סימוניני הוא אחד בשם רקובסקי והוא נמנה עם הבכירים בבולשת של הצאר הרוסי ה"אוחראנא". "אנחנו זקוקים לאויב" אומר רקובסקי לסימוניני, ,ואין טעם לחפש אותם בקרב המונגולים  או הטטארים….שכן האויב ,שהוא מוכר ומפחיד, חייב להיות בחצר שלך, והיהודים עונים על הצורך הזה. הבה נשתמש בהם ונתפלל שתמיד יהיו כאלה שיעוררו שנאה ופחד. אנו זקוקים לאויב שייתן לעם תקווה".זה אומר לכם משהו מוכר?

לסיכום העיקר שנית.

אני מוצא יותר מקורטוב של הֵקשֵר למציאות הפוליטית שלנו, אשר בראש הפירמידה הממסדית עומד אדם, שגם אם הפחד השתלט עליו, הוא משתמש בו, השכם והערב, בין אם מדובר ב"ריצת הערבים לקלפיות",בכך שארגוני זכויות אדם מקבלים תמיכה מבחוץ כדי לחתור תחת השלטון, או גילוי חפוז של אונס  אישה חולת נפש "על רקע לאומני".שנאת השונה תפצה אתכם על  התסכול שלכם. וכל עוד שתפחדו, יש ביטחון, לא לכם האזרחים, אלא למלך הפחדים אשר עושה ככול שלאל ידו שהתעתועים יתגשמו. על הפחד אמר הנשיא קנדי בנאום ההכתרה : " אל לנו לפחד אלא מפני הפחד עצמו "במובנים רבים חלקים של הספר הם  משל למה שקורה אצלנו בימים האלה ובזמנים שלנו .

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: