משואה לתקומה במכחול


דומני שאין סמל גדול יותר במעבר בין שואה לתקומה כמו היצירה. שכן בכול המובנים, למעט מוות קליני, השחרור לאחר השואה היה "רֶנֶסאנס"- לידה מחדש. ואם ישנם אנשים שהתואר הזה הולם אותם במיוחד, הרי זאת הדי קון.

hedi from hioocaust to revival 1

הדי, ניצולת  שואה מהונגריה באה לארץ בגפה, כצעירה  יתומה מהורים שנרצחו בשואה, וקלטה את עצמה במהירות בתל אביב הקרה, וביישוב שקבל את השרידים בצרוף של חמלה וניכור . בהעדר אפשרת בעת ההיא אפילו לחלום על חדר שישמש סטודיו משלה, כשבקושי הייתה לה קורת גג, היא לא בחלה בשום מלאכה ומצאה עבודה במפעל לכלי קרמיקה.  במהרה היא גילתה תושייה ומיומנות. היא הציעה לבעלים שהיא תצייר על צלחות, בין אם אלה ציורים לסדרה של כלי אוכל או נוי, ובין על פי הזמנה, והמיזם הצליח מעל למשוער. כמו רוב העולים בשעתם ,המשכורת הייתה דלה, אבל זה הספיק לה להתקיים, והדי הייתה ,והנה, צנועה בצרכיה. אולם בזמן הפנוי היא עסקה בציור. וכאשר שמה החל ללכת לפניה היא הפכה לעצמאית.

הציורים של הדי באותם ימים ובשנים שלאחר מכן, לא היו ציורים נוגים מגיא צלמוות, אלא ציורים אופטימיים מארץ השמש. היא ציירה את נופי הארץ, את חופיה, את יערותיה, את פרחיה, את החורש והשדה. הכול אופטימי, הכול מלבב. אצלי מצויה תמונה של "חמניות" של הדי  מיבול שנות ה-60 שאין מרהיב מהם. לימים נישאה לזאב קון גם הוא צייר והשניים זכו לפרסום רב. אך בעוד שתמונותיו של זאב, אף הוא ניצול שואה מהונגריה, היו  פחות פיגורטיביות ושיקפו קדרות בין השאר, של עצמים וכלים , שבורים בכחול כהה, אלה של הדי היו הניגוד המוחלט, הרבה אור, הרבה פריחה, הרבה עצים.

hedi nature post 6 - עותקhedi sunflowers 1 -post 5 עותק

ציורים משנות ה-60 וה- 70

היו לה תערוכות רבות בארץ , באירופה, באמריקה, בצפונה ובדרומה ,וההצלחה האירה לה פנים. אולי זאת תופעה במקצת יוצאת דופן כאשר  מכחולו של אמן מוציאה יצירות רבות, אבל עם זאת כול אחת מהן שומרת על הייחודיות שלה. לפני כמה שנים ,והדי כבר מעבר לשבעה עשורים בחייה, היא נפגעה בתאונה אשר ריתקה אותה לביתה בתל אביב תקופה ממשוכת, דבר שמנע ממנה יציאה החוצה לתור אחר נופים של טבע ואדם שהיא כה אוהבת. על אף הטיפולים והתרפיה, היא מתקשה ללכת .אבל לא חל שינוי במרצה ובדחף היצירתי שלה.

חזרה לימי ילדות.

 הדי נולדה בבית דתי. לאחר שהוריה נרצחו בשואה ,היא גדלה בהונגריה עם סבתה וסבה שבאו משושלת של רבנים. עכשיו, בהעדר יכולת לנוע במרחב הפיזי, נעה הדי לאחור למרחב הנפש והזיכרונות של ימי הילדות. היא לא "חזרה בתשובה" אלא לנופיי ילדותה. תמונותיה בתערוכה שמוצגת בימים אלה ב "גלריה קפריס" ברחוב פרישמן בתל אביב מתארים נופים של שבת וחול, בתי כנסת ,דיוקנאות של רבנים, סביבה יהודית, דירה עם פרחים וצמחי נוי. סתם סמטא וחצר- הכול ביתי וחם ,הצבע האופייני להדי.וגם האור. יש הרבה אור בציוריה של הדי, כפי שיש הרבה אור בנשמתה בשנת הגבורות בחייה.והיא מחייכת  כמו התמונות.

hedi exhibit post 3 - עותקhedi exhibit post 2 - עותק

ציורים בתערוכה עכשיו. משמאל הדי קון.

אישה, יוצרת עם אנרגיות בלתי נדלות כמעט ,אשר גם במרום שנותיה לא הניחה את המכחול ולא את השעון לעמוד מלכת. הכתובת על חלון הגלריה:  הדי קון- משואה לתקומה וליצירה היא שגרמה לי לכתוב רשומה זאת . שכן אני מרבה לעסוק בתקומה והדי ושכמותה הם הגיבורים שלי.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: