הָגֵרוש


 רוח הרפאים של הפייסבוק

 ידיד שלי סיפר לי שהוא  " גורש", מפייסבוק, לא יכול לחזור שוב ואין כתובת להתלונן.שאלתי אותו אם לדעתו הכותרת הראויה היא "גרוש מגן העדן". הוא אמר לי שלא, מכיוון שהפייסבוק הוא לא גן עדן. אפשר להוסיף שגם גיהינום הוא לא.  אם ככה, ומכיוון שהרשת הזאת אמורה לשקף את הפָנים של עולם ומלואו, הרי זה בעצם גרוש מן העולם הזה כמות שהוא ולא כפי שהוא נוצר בששת ימי הבריאה. ומי שחי בלי הפייסבוק הוא " מת מהלך".האיש הסכים אתי שהכינוי fake book הוא כן מתאים. לאמור, ספר מזויף או דמות מעוותת. אבל לא שלו. שלנו. הדמות והמהות  של הרשת הן לעשות כסף והרבה כסף ולשלוט בתחום וגם בנו.  הפייסבוק, בעצם, יותר משהוא מעיד על עצמו- מי הוא בעולם התקשורת הווירטואלית, כפי שהערתי בשעתו, הוא מעיד מי אנחנו שסוגדים לו. או למצער משתמשים בו, כמוני, לצורך הפצת מידע שיש לי עניין בו, אך ספק גדול אם לאחרים יש עניין. או נכון יותר, גם אם  יש להם עניין, אבל יש להם גם עניינים אחרים, חשובים להם  יותר. מה שאין להם בספֶרָה הווירטואלית- זה מחויבות.בניגוד למילה הכתובה,לפחות פעם. שפת הלייקים אינה מחייבת מעבר ל"לייק". אצלי התקשורת היא אמצעי חשוב ביותר, לא רק לאמפתיה אלא גם לנקיטת עמדה וממנה למעשים. יחד עם זאת אי אפשר לומר שיש  הרבה מהומה על מאומה. העובדה שאנשים כה רבים מכורים לרשת דיה כדי להחשיב אותה.

 

כעיתונאי פובליציסט ולא תחקירן. גם אם אני עוסק בתחום שבו אני בקיא ,אני זקוק לקצת עדכון ורענון של הנושא. ובוודאי שזה ככה בנושאים שאני לא מצוי בהם כמו הפייסבוק. אני נכנס לגוגל ורוצה לדעת מה עושים אם  הפייסבוק שלח אותי  לדרום סודן,או  לאריתראה , ואין לי כתובת לערער על הגרוש הזה. גם לא המועצה לזכויות האדם. מסתבר שיש לי אחים. בין אם הם בעצמם פליטים חסרי בית, כמו  אותו ידיד, ובין אם הם בגדר חברים לצרה ונותני עצות. לא גיליתי את אמריקה . יכולים לגלגל עשרות מטרים של התייחסות לסוגיה הזאת. באחת מהן נאמר : "אם הגעתם לאתר הזה בטח גם אתם מחפשים את שירות הלקוחות של פייסבוק .צר לי לבשר לכם  שכאן זה לא שירות לקוחות הרשמי של פייסבוק. לפייסבוק אין שירות לקוחות בישראל – לפחות לא כזה שאפשר להתקשר אליו.לא לדאוג לאחר שעזרתי לעשות אנשים .הקמתי את האתר הזה בו ריכזתי את המידע הנדרש שיעזור גם לכם לפתור תקלות שונות עם פייסבוק. בהצלחה" .לא הצלחתי.

במקרים כאלה לאחר הודעה כזאת יש זנב גדול של הערות. יש שמזמינים לבירה יפנית , יש שמדברים על ",קאלאבוש",על חורבן הבית השלישי, חוזרים בתשובה .יש שמציעים להעלות תמונות לקיר זיהוי, יש שמציעים ללמוד היסטוריה , יש שמציעים להפסיק להתעסק עם  פייסבוק  בכלל, ויש, כמובן כאלה, לבבות בודדים, שמזמינים

 אשר לאניגמה הזאת של פייסבוק, יש נתיב של איתור בעיות  במסגרת "עשה זאת בעצמך". כמקובל ברשתות כדוגמת פייסבוק או גם ברשתות   תקשורת המוניות, שלא דואגות לאייש כנדרש , או בכלל, את עמדות שרות לקוחות, מטעמי חסכון. קיימת משנה סדורה של שאלות ותשובות לפי הסוגים. כאשר בסוף כול פרק  נשאלת השאלה: "האם ענינו על שאלתך ?" , ואתה עובר לשלב הבא.מכיוון שאני לא רוצה לטרוח ולחפש, החלטתי להמציא שאלות משלי. ביידיש אלה נקראות  "קלוץ קאשעס"

לדוגמה.

האם התקנת עדשה בעין, או החלפת את הישנה בשעה שאתה מתבונן בפייסבוק .האם עברת ניתוח פלסטי אצל האסיסטנט של ד"ר קליין הידוע. מכיוון שהתשובה לא ולא. לא התקנתי עדשה בעין , לא עברתי ניתוח פלסטי אצל אף אחד,ולא קבלתי מענה על השאלה, עוברים לשאלה הבאה.

האם  צייצת באחרונה בטוויטר. האם קראת מסרים בטוויטר של יאיר לפיד,האם עסקת בנושא המונופול של הגז, או בעניין היחסים עם הקונגרס האמריקני, או עם המורמונים. גם בתחום הזה התשובה היא לאו  מוחלט.

לטור הבא. האם הייתי בקשר, ישיר או עקיף, עם הרב- הרנטגן, או עם חסידיו של הבאבא סאלי.בוודאי שלא.

לבסוף: האם נקטת עמדה פומבית בנשא הקפיצה של מאנגיסטו  לעבר עזה, והרעש שהסיפור עורר. כאן אני עונה כן. והנה מבחינת ה"פייסבוק" קבלתי מענה על התקלה. אבל אין לי שום אפשרות לשאול בהמשך 'אפילו ווירטואלית 'מדוע  אני לא יכול לחזור ל"פייסבוק" כאשר אני מכיר את הסיפור של מאניגסטו.

מי שיכול לשוטט שם חופשי אלה ההאקרים בין אם בתחום הפרטי ובין אם בתחום הציבורי, אבל אין לי גישה אליהם ואין לי הכסף לשלם להם. אדוארד סנודן נמצא במוסקבה והוא לא עוסק בזוטות כאלה. אז מה עושים בלי הפייסבוק.  אילו אפרים קישון אתנו היינו זוכים ללא ספק לקומדיה שנונה. אבל גם קישון איננו.

עם זאת  גם בתחילתו וגם בסופו,  זה לא דבר  קומי. זה גם לא טרגי. זה פשוט שערורייתי. לא מצד הפייסבוק. הם עושים מה שהם רוצים. אבל הם פועלים במדינה שאמורה לפעול על פי מערכת של נהלים וחוקים. בארה"ב היו מקימה מהומה. אבל שם יש להם שרות לקוחות שעונה. לחברת פייסבוק  משרדים בארץ, היא נעזרת בכוח אדם ובמיזמים  בתחום ההייטק, היא עושה כספים בישראל. היכן המועצה הארכאית לצרכנות, היכן   ארגוני הצרחנות, היכן  משרד הכלכלה, המסחר,  הברברנים  בכנסת, בערוצים, בשוק מחנה יהודה?  הפייסבוק היא חברה פרטית. אבל יש הרבה עסקים שהם פרטיים ולא יכולים לעשות ככול העולה על רוחם. והם חייבים לענות או להיענות לצרכים של הלקוח כמתחייב.

מדובר בחברה שהפכה את התקשורת ההמונית להמונית יותר ,פתחה לפנינו את העולם, ושדדה מאיתנו את הפרטיות שלנו. אנו יודעים היכן  מצוי העדר,אנו בינתו,  אבל לא  יודעים איפה  הרועים. עוד שטח הפקר.

 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • צבי גיל  On 25/07/2015 at 9:03 pm

    אני מציע שכול אלה מבין הקוראים שיש לה או לו פייסבוק, יביע על כך מחאה בדרך שנראית לו. לאו דווקא הפנייה לפוסט שלי. כי היום זאת נתי גיל – פוגל ומחר זה עשוי להיות את או אתה, אם אכן חשוב לכם להישאר באכסניה זאת. מדוע השקט הזה, שאינו רועם. לא אני זיהיתי שמדובר בבתי, כפי שניתן לראות. היא זיהתה את עצמה. מכאן שהייתי כותב את הפוסט אם מדובר היה במישהו אחר.

  • Nati Gill Fogel Feng Shui  On 25/07/2015 at 10:10 pm

    (-: תודה!

  • צבי גיל  On 26/07/2015 at 10:55 pm

    מפנה תשומת לב:
    Hiram Reisner News and Content Writer|Creator|Editor|Manager
    3 days ago
    You Don’t Know it, But You're Working for Facebook: For Free

    What do you call a multimillion-dollar, for-profit company that's run in large part by unpaid or underpaid grunt laborers?

Trackbacks

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: