"לייק" גדול לערוץ 10


גם אלה שלא צופים בערוץ ,רצוי  שיתעניינו מדוע "צאר התקשורת" שם על הכוונת את הערוץ בכלל ואת רביב דרוקר בפרט.

ערוץ 10 הוא ערוץ מסחרי לכול דבר בכול הקשור בתפעולו באמצעות פרסומת. אולם טעות תהיה לחשוב כי  מאחורי הפרסומת עומדים אך ורק אותם גורמים מסחריים אשר מממנים אותה. כשם שהציבור הישראלי משתתף בהפעלת ערוץ 1 באופן ישיר באמצעות אגרה( שגבייתה הופסקה ואיתה  משָחֵק  ביבי ברולטה ) ככה בערוצים המסחריים הוא משתתף סמוי בתשלום בעבור המוצר שעל המדפים. הפרסומת נכללת במחיר. היא לא באה מכיסם הפרטי של הגורמים המשווקים או של הפרסומאים. הכול ממומן באמצעות הלקוח- הציבור. מכאן שגם מי שלא צופה בערוצים המסחריים הוא שותף  בקיומם. אני טוען ככה מזמן. זה כולל כמובן את ערוץ 10 .

אולם כשמדובר בערוץ תקשורת חשוב במדינה שלנו, מסגרת ההתייחסות היא רחבה יותר מאשר ההיבט המסחרי. בייחוד ערוץ זה אשר מזה חדשים ושנים נאבק על קיומו, גם מול משקיעים ובאחרונה גם מול ראש ממשלה אשר חוסם כל פרצה של חברה פתוחה, ובראש מעייניו חיסול ערוץ 10 . לכן הוא  ראוי יותר מאשר תשומת לב. הוא ראוי לתמיכה ציבורית רחבה ולכול אלה אשר חופש השידור הוא לא רק סיסמה בגרונם אלא שוחרי דמוקרטיה וחפש הביטוי.

כאמור, לכאורה, העילה הפורמאלית היא שערוץ עשר הוא ערוץ מסחרי,ולכן  דינו של ערוץ מסחרי הוא כדין כול חברה שחייבת להיות רווחית, ואם היא אינה כזאת אין לה זכות קיום.  זאת טהרנות וצדקנות מזויפת, מחד ושקר מאידך . אין לי צורך להביא דוגמאות שבהם יש תמיכה גורפת במפעל פרטי פושט רגל מכיוון שהא נמצא בפריפריה, או באזור שבו ישנה אבטלה גבוהה- שיקולים לאו דווקא כלכליים. יתרה מזאת, הרי כול עיתון ללא יוצא מן הכלל הוא מסחרי. היה וגורם רוצה לפגוע בחופש הפרסום יקומו  אגודות העיתונאים ושוחרי חופש הביטוי ויקימו רעש גדול. וכאן  שקט. אפתיה. לכן  הציבור בכלל  ואישים ומקרב האליטות התרבותיות, חברתיות, ערכיות וכול אלה שטובת הדמוקרטיה ודמותה של ישראל חשובה להם בפרט חייבים ככה להתייחס, בעיקר בשעה זו אל מאבקו של ערוץ 10. זאת מכיוון שבמציאות  ערוץ זה בתכניו מתקרב למה שאנו רוצים לראות  ב"ערוץ ציבורי".הוא  נותן ביטוי לבעיות שונות, חברתיות, כלכליות, תרבותיות, דתיות, ביטחוניות, מוסריות.זאת במסגרת החדשות,המגזינים שלו וסדרות התחקירים.אם הייתי מבקש להשוותו לטלוויזיה באנגליה הייתי אומר שהוא channel 4 – ערוץ 4 , שהוקם בשעתו ,כמתחרה המסחרי של הערוץ הציבורי – ה-בי.בי.סי

דיווחים ,פרשנות ותחקירים.

לערוץ 10 ישנה גלריה של כתבים מעולים, מסורים, מתמידים ונמצאים במקום שבו מוקד האירועים, בין אם זה ביבשה או בים ואם זה  אצלנו  או בנפאל, או באחרונה בפראג בפרשת  המעצרים בגל הפשע שהתיק קרוי 512 .ביום שנודע כי החקירה מסתעפת לצ'כיה,ראינו על המרקע בשידור חי את הכתב לענייני משטרה מדווח מפראג ומלווה את הדיווח בכתבת רקע, כמו כול דיווח חי בערוץ זה שמלווה בכתבת רקע. ככה בכול חדשה חשובה לאומית  ובינלאומית. זה ערוץ שמחלקת החדשות שלו הוא כמו קפיץ מוכן שמשוחרר ברגע שצריך לפעול.

מלבד זאת הסדרות של כתבות תחקיר כמעט בכול נושאים מדיניים, כלכליים, חברתיים ותרבותיים, הם נדבך חשוב ברשת המידע שערוץ זה מאפשר הן לאותם אובייקטים אשר זקוקים לתשומת לב, כמו שכונות עוני, המגזר החרדי, ערביי ישראלי, דיור לצעירים, מצב הקשישים, וכיוצא באלה נושאים מתוחקרים היטב,ומאפשר לצופים להכיר קצת את הסוגיות לעומקם  גם הפרשנות שמלווה כמעט כול נושא חם בצד הדיווח, היא אחד הצדדים העיתונאיים הטובים בערוץ הזה. יש נושאים רבים מאוד שהצופה מכיר אותם בכותרת, או עושה אתם הכרה בדיווח, אבל המשמעות לכך, בין זאת לאומית אזורית או בינלאומית, הוא מקבל מפי הפרשנים.

ערוץ עשר מצויד גם בחיישנים של רגישות. לדוגמה ביום שבו הייתה הפגנת תושבי הנגב המזרחי בדימונה,  מגזין החדשות המרכזי עבר לדימונה.בוודאי שזה טוב לדימוי של הערוץ. אך אין כול רע בדימוי אם יש לו כיסוי-מין כותרת של קופירייטר. יתרה מזאת המגישות והמגישים של המשדרים הם לא רק "טלנטים"- כוכבים  שרק קוראים מן הטלפרומפטר מה שאחרים הכתיבו להם. הם עיתונאים. צפיתי בריאיון של מגישת החדשות המרכזיות, תמר  איש שלום, עם השר ארדן, עם שובו לממשלה בתפקיד השעטנז כשר לביטחון פנים ולאסטרטגיה. הריאיון נערך במהדורת יום ג' .זה היה ריאיון עיתונאי מעולה, ללא כול הנחות, ועם שאלות ברורות ובדוקות כהלכה ולא מתלהמות. גם נושא של הרפורמה ברשות השידור שבה התחיל השר ארדן, נשלפה מתוך מי המדמנה על ידי תמר איש שלום. ארדן, שגם הוא לא קוטל קנים בהתבטאות גמל לה בדברים כנים,אף שפה ושם הוא התחמק.

מה עושים עם הדרוקר הזה.

"דרוקר" בעיתונות הכתובה של פעם – הוא מדפיס. דרוקר- משמעו גם -לוחץ. ואכן  מי שמסמל בעיניו של ראש הממשלה ה"ילד הרע" בערוץ הזה הוא  העיתונאי והפרשן רביב דרוקר  הוא אינו מנסה להיות מה שנקרא "אובייקטיבי", יצור אנושי לא קיים. הוא הביע את דעותיו לפני הבחירות  וגם אחריהם  ואת "האיזון", הוא משאיר למערכת, והיא אכן מביאה בשפע  גם  דעות מנוגדות. אבל ביבי כמו האייטולות בטהראן יש לו רשימה של שטנים, ודרוקר קנה לו מקום בשורה הראשונה.ולא זו בלבד שהוא מפרסם את דבריו בערוץ 10 אלא פעם בשבוע הוא נותן פרסום לאחד הגילויים שלו בעיתון "הארץ", עוד ביטאון שמעלה לביבי את הקוואס.

post (2)

post

רביב דרוקר. איור: אורנה שני

אולם מעבר לחשבון הקטנוני של ביבי עם התקשורת בכלל ועם ערוץ 10 בפרט  ,ערוץ זה בעצם קיומו הפך ליסוד מוסד של שבירת הדואופול (אם להשתמש במונח הכלכלי שמוצמד לשני הבנקים הגדולים,) של ערוץ 1 וערוץ 2 .לערוץ 1 יש עדיין אנשים מקצועיים טובים שמאמללים את חייהם,והוא כמעט משותק .לאחר ה"רפורמה" – בצורה רפורמית,כשביבי שוב נטל את השוט ואילו ארדן נבלע ולא נודע כי בא אל קרבו של הכריש. אשר לערוץ 2, הוא מן הסתם לא יזיל דמעות תנין אם ערוץ 10 ייעלם. 10 מן הזירה. גם אם  המחיר שלו הוא ליישר לימין ,וגם שם אי אלה כתבים משמשים כוכבים בצורה הפוכה מזאת של דרוקר.  שתי סיבות טובות לשמור על ערוץ 10. ולכן גם אלה שלא רואים בערוץ 10 את כליל השלמות העיתונאית, הרי באופן יחסי הוא הטוב. זאת אני כותב חרף הגילוי בד'מרקר על גניזת ריאיון בערוץ 10  עם אב מעון ראש  הממשלה מני נפתלי.

הריאיון עם מני נפתלי שנגנז.

 במהדורה הדיגיטאלית שלו, מביא מגזין ד' מרקר ( 26.5.2015) ריאיון חזותי של ערוץ 10 עם אב מעון ראש הממשלה מני נפתלי.בידיעה שבה משולב הריאיון, צוין כי הערוץ לא שידר את הכתבה, בטענה שלא הייתה ערוכה,והוא מוכיח שהיא אכן הייתה ערוכה באורך של קצת למעלה מ- 8 דקות. לפי הכתבה, נפתלי התייצב לפני כשבועיים לריאיון אצל שי שטרן מערוץ 10 , והערוץ אף שידור קדימונים לקראת שידור הכתבה אשר בסוף לא שודרה.

בשיחות שקיימו אנשי ערוץ 10 עם נפתלי נאמר לו בין השאר כי הסיבה לביטול שידור הראיון היא משום שטרם הספיקו לערוך אותו, וכי בשבוע הבא הראיון ייערך וישודר. נפתלי עצמו סירב לקבל את הטענה הזו ואמר כי הוא חושש שגורמים מטעם ראש הממשלה הם אלה שהיו מעורבים בהחלטה שלא לשדר את הראיון. בקטע שהובא בד'מרקר צוין כי הראיון אכן נערך והוכן לשידור.בכול זאת בתשובה לשאלת ד'מרקר הודיעו מערוץ 10 כי הריאיון לא שודר מטעמי עריכה.

לדעתי יש כאן שני אלמנטים שראויים להערה.כמי שצופה בחדשות ערוץ 10 יכול להעיד כי הערוץ סיקר בהרחבה את פרשת ממני נפתלי ושרה נתניהו. לכן בשיקולים של המערכת יש מקום לגורם של מינון, גם אם הוא נעשה מטעמים של רגישות פוליטית. וזה יכול לקרות גם  בערוץ שאינו עומד בפני הבעיות שבפניהן עומד ערוץ 10.בכול מערכת יש אילוצים וגם הכרעות שעל פניהן  אינן צודקות. והן יכולות לבוא גם מצד העורך וגם מצד הסמכות הגבוהה ממנו.זאת,כול עוד זאת לא שיטה, ובערוץ הזה זה לא הכלל. לחובתו של הערוץ ייאמר כי  ערוץ אשר מתבשם לעתים קרובות בהבאת צילומים או ידיעות שלא היה להם פרסום- אישור שידור הריאיון גם הוא בחזקת  חריג  ובמקרה זה גם פספוס. בריאיון , מני נפתלי הופיע נטו, נראה ונשמע כאדם אמין, לא מתלהם, לא משמיץ ,זהיר מאוד בניסוחים, דוגמה לאי אלה ממנהיגנו בצורת התבטאות. אינני יודע אם הערוץ ביקש תגובה לכתבה. ולא ברור  שאם ביקש, זאת ניתנה. שכן בתעמולה יש מקרים שבהם המותקף מבקש להדגיש זאת, בין השאר בהעדר תגובה.

הכרישים.

אולם בכול הנוגע לערוץ 10 בפרט ולכול הערוצים בכלל הוא שברקע מצוי אגם גדול שבו שוחים הכרישים מאחורי המרקע. שָם "צאר התקשורת" -כפי שמכנה  אמיר טייג את ראש הממשלה במאמר ב"ד'מרקר", הוא בבית. זהו אקוואריום שבו  עושה ביבי את מה שהוא יודע הכי טוב לעשות- להפחיד. תופעה מעניינת כשלעצמה שאדם שהוא פחדן מטבעו מפחיד. אבל לא היה בכך כדי להטריד את הציבור אילולא מדובר בראש הממשלה. שכן במקרה זה פחדן עלול לעשות דברים שלא טובים שנוגעים למדינה.בעצם הוא כבר עשה.

בסופו של דבר השותפים בפועל או בפוטנציה לערוץ 10 יגיעו להסכם, שכן מבחינתם זהו ערוץ שחרף הבעיות שלו, הרייטינג שלו עלה. ומי זה יכול לעמוד בפני הפרה הקדושה ששמה רייטינג,והוא צפוי לעלות. מלבד זאת תלוי ועומד בג"ץ מצד ערוץ 10 נגד החלטת ראש הממשלה  בחוב גבוה של קרוב ל-19 מיליון שקל, החלטה שהרתיעה משקיעים בפועל. ככה שלהערכתי הפתרון הכלכלי, לעת עתה- יימצא. במקרה זה ביבי ידאג שחרב דמוקלס תהיה תלויה מעל לצווארו של ערוץ 10 .אבל מבחינה ציבורית, כאמור, לנגד עיניו חייבת לעמוד הסוגיה  הרחבה יותר של מערכת תקשורתית שעינה תהיה פקוחה על הנעשה בחברה בייחוד תחת שלטון שרירותי של פקעת פוליטית מעשה ידיו של ראש הממשלה.אסור שערוץ 10 ייפול.

נ.ב המעבר של הכתב הפוליטי נדב פרי מערוץ 10 לנכסים ניידים ולא ניידים של יצחק תשובה- היא כתם שידבק בו, כתם לערוץ 10 ועוד כתמים לסדרת הכתמים של התקשורת.אפשר שוועדת האתיקה של העיתונאים נדרשת לחבר סעיף של חוזה שבו גם בתחום התקשורת דרושה תקופת צינון, בכול הנוגע למעבר  מסוג זה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: