חבורה קנאית רודפת נגנית עוגב


בקרוב תופיע יאלי ברון(בר-און )בשני קונצרטים לקראת קבלת תואר שני במוסיקה באוניברסיטת תל אביב. אבל לדידה התואר שמגיע לה הוא בצעידה ב"וויה דולורוזה" , מבית היוצר של חבורה קנאית שקוראת לעצמה "יד לאחים",וגם היא כמו גופים דומים, לאומניים דתיים קנאים, שייכים לתקופת האינקוויזיציה.הם הולכים ומתרבים ושמים לולאה על צווארנו כדי לחנוק את החברה הפתוחה והדמוקרטית בישראל או מה שנותר ממנה.

הסיפור עצמו אינו חדש והוא נמסר בשעתו במסגרת התוכנית של ערוץ 1 "מבט שני" בהנחייתה של קרן נויבאך. החידוש הוא בכך שלראשונה היא חושפת את שמה ולא מסתירה את זהותה, כפי שעשתה זאת במשדר הטלוויזיה מחשש שהקנאים יתנכלו לה. והיא מספרת את כול הסיפור. דבר שהמסגרת המצומצמת של הכתבה של המשדר, או העדר רצונה להיחשף יתר על המידה, לא אפשרו זאת.יתר על כן כפי שציינתי במבוא – התופעות הללו הולכות וצצות כמעט בכול התחומים, והם לדעתי סכנה לא פחותה למדינה היהודית מן הגרעין האירני.שכן פיצוץ המרקם העדין של החברה הישראלית יבוא מבפנים.

"במסגרת לימודיי ההמשך האקדמיים שלי במוסיקה ביקשתי להתמחות בנגינה בעוגב.לכן עברתי לירושלים ללמוד באקדמיה למוסיקה, ולנסות לחפש מקום שבו אוכל לתרגל כמה שעות ביום. באקדמיה הדבר לא התאפשר. לאחר חיפושים איתרתי שני מקומות. אחד מהם-מנזר "מגניפקט" במזרח ירושלים והשני מנזר "רטיסבון" במרכז העיר.לבסוף קיבלו אותי ברטיסבון שבו אפשרו לי לנגן כמה שעות ביום. אחד מן הנזירים הסכים גם להדריך אותי בכלי שלהם. הכול התנהל כשורה אבל לקראת סיום סמסטר הקיץ אני מקבלת טלפון מאחד הנזירים ובו הוא מודיע לי שלא אוכל לבוא יותר למקום כדי להתאמן. תהיתי מדוע.והוא אמר משהו שנוגע לאזהרה של משרד הפנים. שאלתי אם אני יכולה לדבר עם המדריך, והוא אמר לי שהמדריך בחו"ל. נדהמתי כאשר הוא הוסיף ואמר שלא אוכל אפילו לבוא למקום. הייתי בשוק. אני לפני הבחינות ולפתע מונחית עלי מכה כזאת."

נפש יהודי הומיה.

עוד לפני שיאלי הספיקה לבדוק ביסודיות את פשר העניין, קבל אביה מכתב זה: "הנני תושב ירושלים שמתגורר עם משפחתי בסמוך למנזר רטיסבון. כמי שחובבים מוסיקה ליטורגית, נוכחנו לא אחת, זוגתי ואני,בקונצרטים אשר התקיימו במנזר. זכור לי במיוחד הקונצרט המיוחד שהתקיים שם, אם אינני טועה ב- 25 באפריל. השם יאלי בר און צד את עינינו בחריגותו. שֵם נגנית ישראלית בין שמות אשר ניכר בהם הקשר לאופיו הנוצרי של המקום. מצאה חן בעינינו הפתיחות של אנשי המנזר לנגינת יהודייה ביום שמחתם.שמה ודמותה השברירית נחרטו בזיכרוננו. לאחר כמה זמן ביקשתי להראות את המקום לידיד שהתארח אצלנו.זה היה בסביבות השעה 7 בערב לערך. נכנסנו לכנסייה. היו שם מספר כמרים אשר התפללו את תפילת הערב. לתדהמתנו ראיתי את בתך עם ספר התפילות ביד. היא לא מנגנת בעוגב אלא יושבת במחיצתם ומתפללת. המראה גרם לי זעזוע עמוק. הרגשתי חובה ליידע אותך במהפך שעוברת בתך. מאחר ואיני מכיר אותך, אני שולח העתקים של מכתב זה אל רב העיר רמת גן , הרב אריאל, וכן אל ארגון "יד לאחים" שהתפרסם כמסייע בהתמודדות עם השפעות המיסיון. הם בוודאי יוכלו לסייע לך במציאת הדרך להשבת בתך לזהותה היהודית.בברכה. יהודי דואב."

yali organ 3 articleyali behind organ article 2

יאלי ברון והעוגב. צילום יאלי ברון

לפני שאני ממשיך במסע של יאלי בעולם הימי ביניימי,משהו על רטיסבון. רטיסבון יחד עם טרה סנטה ,עוד מנזר בלבה של ירושלים , שימשו כאכסניות של האוניברסיטה העברית מאז קום המדינה לאחר שהקמפוס המקורי בהר הצופים היה נתון לשליטה ירדנית. למדו באותה עת במשכן זה חילונים ודתיים, לימודי חול וגם לימודי דת. ברטיסבון הייתה הפקולטה למשפטים.ואני שלמדתי שנה ראשונה משפטים, עשיתי הכרות מה , בין היתר, עם המשפט העברי.אני אמנם טעמתי קצת אבל יש בלימוד עיון מעמיק בפניו השונים של עולם המשפט העברי, תוך יצירת מפגש מפרה בין מקורות ההלכה לבין החשיבה המשפטית המודרנית, בשילוב מחקר מדעי .מכול מקום במשפט העברי אין מקום לרדיפת יהודי בשל מעשה זה או או אחר. אין בכלל מקום לרדיפה.

מאז לא שמענו דבר וחצי דבר על ניסיון מצד אותו מוסד דתי נוצרי להמיר דתם של ישראליים. אדרבא, בקרב אלה שחרדים לדת ישראל היה חשש כבד יותר לגבי המורמונים האמריקניים הלא קתולים. אלה שכיום נחשבים לתומכים הגדולים ביותר של הימין הלאומני הדתי הישראלי. והם כשרים למהדרין.גם אם לפי אמנותם בבוא משיח צדקנו,נחזור כולנו בתשובה ונהפך לנוצרים אמתיים. ואכן בשיחה אתי אומרת יאלי שאף אחד במנזר, לא רק שלא דיבר אתה על כך אלא גם לא רמז. להם ולה היה ברור כי שהותה במקום הוא לצורך לימודים ואמונים ולהם בלבד.שלא לדבר על הניסיון המגוחך להדביק לה כוונה להמרת הדת.זאת בשעה שהיא בודקת מרחק במסגרת אפקטים אקוסטיים ויושבת פעם בין הקהל.

וזה מה שקרה בין אם "יד לאחים" פעל עם קבלת מכתב, או לפניו. במקביל לפניית אל אביה ואל רב רמת גן, פנו למשרד הפנים. אגב מהרב אריאל האב לא שמע מאומה. בצורה ישירה או עקיפה איימו על הכמרים לגרש אותם מן המדינה, על ידי שלילת האשרות שלהם.הכומר המדריך נקרא לשימוע רשמי במשרד הפנים. התוצאה המידית הייתה סילוקה של יאלי מן המקום, שיבוש לימודיה, ולבסוף עזיבתה את ירושלים.

"היד הנטויה".

אכן, כפי שהתברר,מי שעמד מאחורי המסע הזה נגד צעירה ישראלית תמימה אשר מלבד מוסיקה שבכוונתה ללמד, נמשכה לכלי האדיר הזה של מפוחים וצינורות ששמו עוגב-היו במישרין הארגון "יד אחים" ובעקיפין משרד הפנים.או גרוע יותר- להיפך. ומי שאפשר לסטודנטית צעירה להתאמן בעוגב, נתפס כמסוכן למדינה, ואוים בגרוש. העוגב,אגב, מוזכר במקרא והוא מיוחס ליובל בן למך " אבי כול תופש כינור ועוגב". הנביא ישעיהו אומר כי "המיית קול עוגב מרנינה כול לב" .שערו בנפשכם צעירה משמיעה את יצירתו המפורסמת ביותר של גדול גאוני המוזיקה יוהאן סבסטיאן באך "טוקטה ופוגה ברה מינור".אני משער שאם מלאכי שמיים מעל ויצורי אנוש למטה שומעים את הצלילים האדירים של הטוקטה, אשר מהדהדים מן האולם ועד לרקיעה השביעי,מפסיקים הכול כדי לשמוע את הקולות השמימיים הללו.

ולפי המסופר, מקור היצירה הוא לא דתי. הוא דווקא "טכני". הטוקאטה היא ניסיון להדגים לא רק את הקסם של העוגב אלא יכולתו הוירטואוזית של הנגן בשליטה על הקלידים הרבים. הוא לא קשור כלל לדת או לטקס דתי.הכנסיות הכניסו את הכלי הזה להיכלי התפילה שלהם. בתי הכנסת לא עשו זאת. אולי משום חשש של חילול שבת ומועד.אבל אם זכור לי מתקופות שהותי בארה"ב, בהיכלי התפילה הרפורמיים הגדולים באמריקה, כמו "היכל עמנואל" בניו יורק היה מצוי העוגב.מעניין שהרבה מנהגים , דת ישראל העתיקה מן הנצרות ודווקא העוגב הוחרם.

באותה כתבה ב"מבט שני" אנשי "יד לאחים" לא זו בלבד, שלא ראו ברדיפתם את הצעירה דבר רע, אלא לֶקח לרבים שיראו ויירָאו .הרב שלום דב ליפשיץ, המנוח שהופיע במשדר אמר." יש התבוללות גדולה בקרב העם היהודי, ולכן צריך לעשות הכול כדי למנוע פעילות מיסיונרית" ובלי שהוא נשאל לכך הוא ביקש כאילו להקדים תרופה למכה ואמר: " דמוקרטיה, דמוקרטיה, כאשר זאת לא פועלת לפי ההלכה, אין לה שום סמכות. ההלכה היא שקובעת . מדינה יהודית דמוקרטית היא לא זיווג טוב ".זאת הוא אמר בהנפת יד של זלזול בדמוקרטיה בכלל ובמשטר דמוקרטי בארץ בפרט. במשדר התברר מעל לכול צל של ספק שמשרד הפנים, זה שבראשו עמד אלי ישי,היה למעשה זרוע של "יד לאחים" או מפעילו .הממונה על מרשם האוכלוסין כשנשאלה על כך הפנתה את הכתב ל"יד לאחים". כאילו מי ששולט במדינה הזאת,היא חבורה של וויג'ילנטים קנאים אשר משתמשים במנגנון רדיפה, שכליי האינקוויזיציה המיושנים מחווירים. יש להם יחידות מודיעין, יחידות קומנדו, יחידות מעקב, ברכב וברגל. מנגנון משומן היטב אשר בא להגן על הדת היהודית. זאת בשעה שאין אויב גדול ממנו לדת ולעם היהודי מחבורות קנאיות מן הסוג של "יד לאחים" אשר מרחיקים את הציבור הרחב מן היהדות, מן המורשת היפה שלה.יתרה מזאת התופעה של מה שנקרא בידיש ה"המוּסֶר" או השטינקר בזמננו היא העתק עידן סטאלין.אז גם בנים הלשינו על אבות על שאינם קומוניסטים טהורים .גם אז זה היה בעילום שם כמו אותו "יהודי דואב", שלא היה לו האומץ לגלות את שמו.אבי של יאלי,איש ציבור פטריוט ישראלי, בספק רב אם הוא היה שוחר ליטורגיקה. אולי מחופש בתור שכזה בשרות אותו מנגנון.

"האח הגדול".

המשדר ב" מבט שני" נקרא "האח הגדול והיהודי".לפי המידע ב"וויקיפדיה" הארגון נוסד בשנת  19501 בשם "חבר פעילי המחנה התורתי". בראש הארגון עמד הרב שלום דב ליפשיץ ( שהופיע באותו משדר- צ.ג)  ופעלו בו גם הרבנים שלמה נח קרול, אברהם רביץ, מנחם כהן ואברהם ארטן . אחד ממורי דרכו הראשיים היה הרב יעקב לנדא רבה של בני ברק..

חלק מפעילי הארגון, בראשות הרב מנחם כהן, פרשו והקימו את ארגון " לב לבנים" "לב לאחים" שכיום עומד בראשו בנו של הרב ליפשיץ, הרב ישראל, ולצדו אחיו הרב שמואל ליפשיץ והרב יוסף גנץ.בשנים הראשונות הייתה עיקר פעילותו בקרב עולים מארצות המזרח. לאחר מכן עסק הארגון בהפצת תורה בקרבם בעיירות הפיתוח, במסגרת פרויקט "ישיבות לעם".

הארגון עסק גם בתחומים נוספים, בעיקר מאבק במיסיון. לדברי הארגון, בישראל פועלות כ-100 קהילות שהארגון מגדיר כמיסיונריות או ככתות. לארגון מחלקה בת עשרות עובדים ומאות מתנדבים. הם נפגשים עם חברים בקהילות האמורות ומנסים לשכנעם להתנתק מהן. עיקר המאבק של הארגון בתחום זה נסב בשנים האחרונות סביב פעילות יהודים משיחיים עדי יהוה', סיינטולוגיה ועוד. אנשי הארגון מנהלים גם מאבק ציבורי נגד קבוצות אלה. הארגון מבצע "פעילות מונעת" של חיזוק הזהות היהודית, בעיקר בקרב עולים מרוסיה, בעזרת ימי עיון וכדומה.

yaeli baonyaeli 1

מכתב "היהודי הדואב"           יאלי בשיחה אתי. צילום צ.ג

הארגון איים בשעתו בחרם צרכני  חרדי, על חברת "ויטה" כדי שתפטר את אדוארדו קמפוס, מנהל כוח אדם במפעלה באשדוד שהיה פעיל ב" עדי יהוה". בדצמבר 1999  פוטר קמפוס מעבודתו, מה שגרם להתארגנות חרם צרכני נגדי ביוזמת עיתון "הארץ" וחבר הכנסת אילן גילאון ממרצ. גילאון גם הופיע באותו משדר "מבט שני" והטיח דברים קשים כנגד משרד הפנים שבחסותו פועל הארגון. קמפוס עצמו טען שהוא אינו מנסה לשכנע עובדים אחרים להמיר את דתם, וכי הלחץ שמופעל למען פיטוריו הוא פגיעה בחופש הדת  שלו. קמפוס הוחזר לעבודה בעקבות החרם הנגדי, אולם בתנאים לא-נוחים, שהביאו אותו בסופו של דבר להסדר פרישה תמורת פיצויים. הזדרזות חברת "ויטה" להודיע על פרישת קמפוס לארגון "יד לאחים" עוררה זעם רב בקרב יוזמי החרם הנגדי.

בדוח זכויות האדם של משרד החוץ האמריקאי משנת  2000 דווח כי הארגונים החרדיים "יד לאחים" ו"לב לאחים" אחראים לחלק גדול מההתנכלויות, איומים והטרדות כלפי נוצרים אוונגליסטים "עדי יהוה" וכן יהודים רפורמים וקונסרבטיביים הקונסרבטיבית

בהקשר זה מעניין להביא את הפתיחה לדיווח של שליח עיתון "הארץ" בארה"ב,חמי שלו, אשר סיקר את כנס השדולה היהודית אייפק,לפני שבועיים, שבה הופיע בין השאר ראש הממשלה, נתניהו: "הקטע המלהיב ,המשעשע,ובמידה רבה סוריאליסטי ביותר בוועידת אייפק היה כשהכומר האפריקאני-אמריקני כריס האריס וחבורת זמרות מכנסיית "הכוכב הזוהר" משיקאגו פצחו במזמור גוספל כנסייתי והרימו את הקהל על הרגליים. אלפי יהודים מהוגנים,רובם חנוטים בעניבות ובחליפות,חלקם עם כיפות על הראש, הריעו ממושכות וגם עשו מאמץ לרקוד בקצב הסגנון הנוצרי ” צעד עמי" שמקורו בקריאה לישו להפיג את סבלם של העבדים השחורים בדרום". מזלם של אנשי אייפק, ש" יד לאחים", לא הגיעה עדיהם.

יאלי והמדינה.

כיום, לאחר שעברו כמה שנים מאותו אירוע טראומטי, יאלי הספיקה לחדש את לימודיה באוניברסיטת תל אביב בפסנתר, שבו התמחתה גם קודם. " זה בינתיים. לאחר שאקבל את התואר, אני מקווה להיות מורה לפסנתר. אבל בכול הנוגע לעוגב, אני מרגישה שאני צריכה עוד ללמוד, וזה כרוך בהרבה, הרבה נגינה. ואז אסע למקום שבו אוכל לעשות את זה"

אחת מנכדותיי, אשר שרתה ביחידה נבחרת בצה"ל( כמו כול נכדיי עד כה) ועניין סירוב השרות של החרדים צורב לה מאוד- שמעה ממני את הסיפור.וזאת הייתה תגובתה."הם יהיו פה מבלי לשרת בצבא, וידאגו כביכול לדת היהודית, וצעירים כמו יאלי, ילכו מהמדינה היהודית כי חונקים אותם ולא נותנים להם סיכוי.לומר לך את האמת, גם אני חושבת על זה" .לבי היה מר לשמוע דברים אלה.אני בוש ונכלם מיהדות כזאת. אני מתוסכל שאנשי דת אמתיים,שוחרי טוב ורעות,לא עוקרים מקרבם את הפגע הזה.אני גאה מאוד מהישגיה של המדינה בכול התחומים, אבל מתבייש בנסיגה הגדולה בתחומי הדת לימי הביניים.ואני תוהה מאוד. האם כמי שנמנה עם "עופות החול" שעלו מן האפר,ולא באו לניו יורק, שאליה יכלו להגיע-באו אל הארץ הזאת כשהישוב היהודי קטן,שברירי ושותת דם, האם היו נוחתים במדינה כפי שהיא כיום? כיום היא מדינה מפותחת אבל אזהרת ישעיהו "מהרסיך ומחריביך ממך יצאו"- שרירה וקיימת.

וכאילו לזרות מלח על הפצע, בראשית השבוע ראיתי בערוץ 10 , ערוץ מסחרי, אנשי רשות השידור, נשים וגברים, שבאו להשתטח על קברי צדיקים, במטרה למנוע את רוע הגזירה של סגירת הרשות. חזרה לתקופת הפוגרומים וחמיילניצקי. הנשים בחבורה צעקו כמו בתהלוכה שיעית בטהראן. והגברים מלמלו. בראשם היה ר' אורי רווח הכתב לענייני שמיים וארץ של ערוץ 1 שהניע את גופו בכוונה גדולה בקריאה אל הקב"ה למנוע את גזירת תשע"ד, גזרת "רשעות השידור".ראו היכן הגיעה הדת שלנו שניתן להשתמש בה בציניות כזאת, בצביעות כזאת על ידי אנשים שמתיימרים לייצג את השידור הציבורי. כמו שהפוליטיזציה הגיעה אליהם ככה גם הקלריקליזציה הדביקה אותם. כוותיק באותה רשות אני בוש ונכלם מאנשים אלה שמשתמשים במופע זול, כדי לקבל חשיפה מערוץ מסחרי, כשהמגישה של חדשות 10 ,טלי מורנו, נועלת את הכתבה בחיוך יפה.

כאמור היות "יד לאחים " קבלן של משרד הפנים כהגדרתו של ח"כ אילו גילאון, היה בתקופת השר אלי ישי. הם מאד פעילים גם היום. אך במשדד הפנים יושב היום גדעון סער, משפטן שמן הסתם אינו חושב שאנו חיים במימי הביניים. הוא עשה מעשה בכך שהאריך לנו את האור בחודש. נקווה שהוא ימשיך לגרש את החושך, בדמות היד שמורמת נגד החברה הדמוקרטית,חותרת תחת האושיות שלה,ומעכירה את פני היהודית- "יד לאחים" ודומייה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • צבי גיל  On 14/03/2014 at 8:59 pm

    לקוראיי..להלן תגובה שקבלתי במייל מאת הסופר, הצייר והפסל עמוס אריכא. זה משוב שראוי לרשומה בפני עצמה..אני מביא אותה כשלונה.
    אז אני שואל אותך, צבי ידידי היקר, להיכן מתגלגלת היהדות

    הפולחנית הזאת שמכבר התפלגה מהעם העברי, והיא הופכת

    חייתית ומרושעת כגרועים מבין הגויים?

    קראתי, ידידי צבי, את רשימתך הקשה והנוקבת על "יד אחים",

    עמותה שיש להוציא אל מחוץ לחוק – שכל כולה פועלת בניגוד

    לחוק המיסיונריות. הכל כל תנועת החזרה בתשובה כי מלאכת

    גניבת נפשות טמאה, ולבי יצא אל נערת העוגב.

    צר לי שחשה צורך להתנצל גם על השקר שהיא לכאורה קראה שם

    בספר תפילות… הרשות נתונה, לכל השדים והרוחות. ורק מתוך

    מיאוס המחשבה הזאת איני מרחיב בה כעת.

    כבר נתתי דעתי לא פעם על התופעה הזאת, של עוכרינו

    שלעתים עד מבפנים, שמקצינים יהדותם עד שנהנה המאוסים

    בין אומות עולם, ואז על נבוא ונלים על אנטישמיות. צר לי

    שגם רבים מאתנו נטעו להבין את המתרחש ותרצו תופעות

    כאלה בסלחנות, משל מדובר ב"אידישקייט"…

    תופעת הפלג היהודי החרדי הזה עוד תעלה לנו במחיר כה-יקר,

    שלעתים אני תוהה עד כמה באמת אנחנו נותנים דעתנו

    לעיוות הנורא, המטיל בנו נכות נפש, ועושה את מקור האמונה

    של בני ישראל לאחת מהדתות המופקרות ביותר. אם יבוא

    נכד או נכדה אלינו וישראל: סבא, מה ההבדל בין אלה לבין

    האייטולות באיראן? צא ואמור לו: אלה מתוצרת עצמית אינם

    פחות גרועים.

    מה עצוב שזמננו במשורה עד דק ואין בנו עוצמות משנים

    עברו להשיב מלחמה – בכל דרך דמוקרטית. לך הערכה שלמה

    על רגישותך.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: