החלמאי


מטיילות להן ,בתי נתי ושתי בנותיה, ענבל ואלינור, ברחוב שמריהו לוין ליד תיאטרון הבימה. סמוך לכניסה לבית מספר 15 , עומד אדם מבוגר,מרכיב משקפי שמש כהים מאוד, נשען על הליכון ובוהה . לאחר שחלפו על פניו הם תהו אם האיש זקוק לעזרה וחזרו על עקבותיהם. בתי שאלה אם ניתן לעזור לו כי חשבה שקשה לו לעלות את המדרגות בהליכון . ואפשר שהוא אינו רואה. הוא אמר לה שכן. הוא צריך מישהו שיטפל במחשב שלו. החבורה נכנסה לבית ואלינור סידרה את המחשב.מאז אלינור היא כמעט בת בית אצל האיש. והיא זאת שלקחה אותי מן העמק אל ה- הָר. ההָר הוא ישראל הָר- הרשקוביץ'. בפתחו את הדלת הוא אכן קיבל את אלינור כידידה וותיקה. התבוננתי באיש ובדירה שבו הוא חי, והבנתי מדוע אלינור הגיעה למסקנה שישראל הר יעניין אותי.

 

כשנכנסים לדירה בקומת הקרקע ,רואים מיד את כול התכולה ב"סלון" כמקשה אחת. שום דבר אינו בולט במיוחד. הכול בולט. מדפי ספרים עמוסים ,חלקם מסודרים , חלקם בערמות מפוזרות, על הקיר תמונות של אמנים ידועים, על הכונניות -תיקים מעטפות,חומות ולבנות,על ידו מיכל פלסטיק של אוכל מוכן שהוא כנראה הוציא מן המקרר. מסביב ,פרי וירק, טרי וישן, ניירות ועוד ניירות,וגזירת עיתונים,ועוד כול מיני דברים גלויים וחבויים פה ושם. כול זה בחדר אחד של ישראל .זהו הסלון, חדר העבודה, הסדנא, חדר האוכל -מרחב המחיה של ישראל הר. שמתי לב שהאזהרה של נכדתי שלעתים הדברים מבולבלים אצלו, חלה גם על המחשבות שלו. גם הן מפוזרות כמו האכסניה שלו. זיכרון עמוס בכול מיני פרטים ואפיזודות,סיפורים ומעשיות מקרוב ומרחוק נשלפים ממדפי הזיכרון שלו .

"בדיוק אני בא מדיזנגוף סנטר. פגשתי שם את דני קרוון (,פסל, צייר,מעצב תפאורות,חתן פרס ישראל 1977- צ.ג ) .הבאתי לו ספר שירים שלי , הוא נתן לי את 130 השקלים ונפרדנו"- אמר לי ישראל הר.

"130 שקלים לספר שירים?"- אני תוהה.

"כן וזה כולל חתימה"

אני לא הכרתי ולו שיר אחד שלו, ובקושי זכרתי את השם,כאשר ערך את ספריית "התרמיל" הפופולארית מאוד שהייתה מיועדת לחיילי צה"ל ומכאן שמה. אילו אני רואה אותו בדיזנגוף סנטר מהלך בקושי בעזרת ההליכון שלו, מן הסתם זהו עוד קשיש מתוך קהילה הולכת וגדלה במדינת ישראל,שמצוקתה הולכת וגדלה אתה. אבל כאן בדירת הקרקע שלו הקטנה ברחוב שמריה לוין אתה יושב מול אדם תאב להיפגש עם אנשים, מסביר פנים,מקרין חום ואמפטיה. משורר. הוא חד עין גם באותיות הקטנות, אף שראייתו לקויה בראייה מרחוק. הוא יכול לקרוא כתב יד הפוך ובצדדים.

אין לו לישראל הר שום תלונות נגד אף אחד. להיפך הוא מזכיר שבנו בא אליו כול בוקר ונשאר כשעתיים עד שהוא מתלבש ומתרחץ..באחרונה עוזר פיליפיני מבקר אצלו לכמה דקות כשהוא זקוק לו ולא צמוד אליו. משפחתו דואגת לו לאוכל מבושל ומביאה לו אחת לשבוע את התבשילים במכלי פלסטיק ואלה שמורים לכול השבוע במקרר. יש לו גם בת ונכדים. הוא חי מפנסיה וביטוח לאומי, בסכום שהוא מתחת לממוצע בישראל. אבל הוא מסייע גם לבנו. הוא גרוש, ועל אשתו הפרודה הוא מעדיף שלא לדבר, או בביטוי אחד,בוטה מאוד.הוא מדבר הרבה על ידידו וחברו מזה שנים, הצייר והמאייר הידוע ,יוסל ברגנר, שברוב הספרים של ישראל הר יש איורים וציורים שלו. ברגנר הוא בן 93 , תריסר שנים מבוגר מהר.ברגנר ונסים אלוני מימנו את הוצאת ספר השירים הראשון שלו.

האיש היה מקורב בשעתו ,ואפשר שגם היום, עם יוצרים רבים , ביניהם סופרים,משוררים ציירים.חלק מהם יצירותיהם תלויים , כאמור, על הקיר. ברגנר, כמובן ,וכן אורי ליפשיץ, מנשה קדישמן, עמוס קינן( שצייר את הר זמן קצר לפני פטירתו) אודרי ברגנר, רעייתו של יוסל ברגנר. הוא מזכיר את מכריו מודעיו וידידיו כמו את רטוש, את זך,אבא קובנר,בנו מיכאל קובנר, איתמר יעוז קסט, ניסים אלוני. עמוס קינן, כאמור, היה אף הוא בין מיודעיו. שמעון צבר היה חבר שלו.והוא גם הכיר את הסופרת החיפאית יהודית הנדל( "היא הייתה יפה מאוד"), ואת רוב המשוררים שפרסמו את שיריהם בהוצאת "קשב"

har apeaking with zvi artice threeportrait by  lifshtz article onehar anf elik in background article two

יש לו מילים חמות מאוד למו"ל של הוצאת "קשב," רפי וייכרט משורר בעצמו , ולאמו של רפי. כששאלתי אותו לגבי תמלוגים מספריו הוא אמר לי:"אני חושב שווייכֶרט זקוק לעזרה ולתמלוגים כדי להוציא את הספרים,ואמו עוזרת לו בכך. אני רוצה למר לך שאישה זאת, אמו של רייכרט, עברה אירוע מוחי. אבל היא זאת שמעודדת את בנה שיופיע פה ושם, כדי שיוכל להוציא את ספרי השירה.ויש לו הרבה בעיות אחרות, אבל הוא מקדיש את הכול למען זה. .אני קבלתי פעם פרס מעיירת תל אביב בסך 5000 שקלים וזה עזר לי.והנה גם אתה רכשת ספר שלי (הוא מצביע על הספר) וזהו." .אני מניח שהוא קבל עוד מענקים.אחרת הוא לא יכול היה להוציא את שיריו הרבים.

בשיחה אתי ישראל הרשקוביץ- הר, נודד מאירוע לאירוע, ומאדם לאדם, מתקופה לתקופה, שכולם מצויים בעולמו שלו, בגלקסיה שלו, ואין זה משנה אם זה היה הבוקר כמו המפגש עם קרוון, או אתמול או לפני הרבה שנים. לעתים הוא מוליך אותך באיזה מדבר של הזיכרון .שהשבילים בו נהירים רק לו. הדברים נאמרים בפשטות כזאת שזה לא משנה,כי יש לו לישראל הר עולם משלו, של מציאות ופנטזיה.. הוא נראה מבוגר מכפי גילו- 81 וגם ראייתו לקויה בראייה מרחוק . "אני עוד בסדר בהשוואה לראייתי של יוסל ברגנר. הוא כמעט עיוור"- אומר לי ישראל.זאת הסיבה שהוא מרכיב משקפי שמש, כי האור גם בבית מפריע לו. שמתי לב לצוהר קטן של אור בחלון שהתריס שלו לא מורד לגמרי. כתם של אור בשעות הבוקר.אפשר ולישראל הר מפריע האור. המשקפיים שהוא מרכיב נראות כמו של עיוור.

חלם מכורתי.

ישראל הרשקוביץ' נולד בעיירה חָלֶם, שידועה בסיפורים עליה, כמו גם בגרסה החלמאית הנגדית שלפיה הסיפורים על תושבי חלם המטופשים, נבעו מקנאה.החלמאים היו חכמים. הוא מראה לי מפה של פולין בשפה העברית שהוצאה לאור בפולין ושם אמנם חלם לא מופיעה, אבל עיירה סמוכה מופיעה וגם לובלין העיר הגדולה שאינה רחוקה מחלם..הר טוען כי השל"ה, רבי ישראל הורוביץ ,חכם ומקבול מאמצע המאה ה- ,16 בא מחלם, בשעה שהוא נולד בפראג. אפשר מאוד שבתקופת שהותו בלובלין בישיבת מהרש"ל, שהיא לא רחוקה מחלם, הוא ביקר בעיירה.השל"ה נפטר בצפת. הר  מוסיף פרוש שמצא לו מהלכים לראשי התיבות של השל"ה :שני לוחות הברית..בהייתו תינוק כלומר בשנת 1932 עלו הוריו ,בתיה לאה,ושמעון אהרון הרשקוביץ', לארץ והתיישבו בחיפה. האב היה רב, ואמו דאגה לפרנסה." אמי אמרה לאבי: אתה תלמד תורה ואני אעסוק במלאכה, כדי שתוכל ללמוד וללמד.אמי הייתה מורה והיא הייתה המפרנסת הראשית. הוא נזכר בערגה בחיפה.אחד הסיפורים שהוא זוכר הוא שבעל בית אחד בקרבת מקום מגוריו, עורך דין במקצועו, התאבד. זאת משום שהוא הגיע למסקנה שהבית הוא עקום." הבית בכלל לא היה עקום. וזה היה בחיפה למטה ולא על ההר".

יש לי זיקה לחיפה ואנשים שאני מכיר, או שמוזכרים אצלי הם מחיפה."חיפה היא מקום טוב לבוא ממנו"- אמירה בהשאלה ממקום אחר. חבל. חיפה היא עיר יפהפייה שלא מיצתה את הפוטנציאל שלה. באתי באוניה לחיפה, לחמתי במלחמת העצמאות לשחרור חיפה, התיידדתי עם השחקן שמוליק סגל החיפאי, עם פרופסור ישעיהו(שייקה) תדמור,חוקר אתיקה וחינוך, אני מכיר את המחזאי והבמאי, יהושע סובל, את פרופסור גבריאל(גבי) וימן מאוניברסיטת חיפה, חוקר תקשורת ידוע , יגאל לוסין ידיד נפש , עיתונאי,מתעד טלוויזיוני לעילה וחוקר היסטורי. זאת עלולה הייתה להיות רשימה על טהרת גברים ,אמלא הצטרפה לחבורה מכובדת זאת שיה מלכין,(לבית שולמן) אישה יפה, בין השאר,בעלת ידע וזיכרון, מעורר קנאה. ואפשר שפסחתי על אי אלה שמות. כולם חיפאים. והנה עוד אחד נוסף לרשימה: ישראל הָר, שהיה חיפאי .

001 four article - עותקhar as a young man article fivehar yosel bergner six

במפה מסומנת בעיגול כתום-חלם.הר בנעוריו .משמאל ברכה ביידיש ואיור של יוסל ברגנר

ישראל הרשקוביץ' – הר לא למד במערכת החינוך. הוא למד בבית הספר של החיים מאז ילדותו. אביו לא כפה עליו את הלימודים בבית הספר. "הוא אמר לי: "לך בדרכך, אבל אל תשכח מאין באת".ישראל לא שכח ולא למד.הוא למד עברית ברחוב, כשם שהוא למד ערבית ברחוב הערבי בחיפה. הוא ידע שהמרשל פילסודסקקי הוא מנהיג פולין כי באחד מלוחות השנה של ההורים הופיע המרשל בכול הדרו על הסוס ( ששמו היה kasztanka –ערמוני- צ.ג) .

בכול זאת, משום מה הוא לא הזכיר בשיחתו אתי את עובדת היותו התלמיד הצעיר ביותר של "חזון איש". חזון איש, ר' אברהם ישעיהו קרליץ , נחשב לאחד מגדולי הפוסקים במאה העשרים. הוא היה גאון הן בזיכרון הבלתי רגיל שלו ,והן בתפיסתו את היהדות על כול המורכבות שלה. בן גוריון החילוני המושבע בא לבקרו בביתו בני ברק כדי לדון אתו ביחסים בין חילונים לדתיים בישראל. ובפגישה הזאת אמר חזון איש לבן גוריון שצריך למלא את "העגלה הריקה" והכוונה שזאת הקיימת, בארץ -ריקה מיהדות. ואם ישראל הרשקוביץ' למד אצל "חזון איש", זה סימן למה ציפו מן הנער. אני כאמור מצאתי זאת במקור אחר ולא מפיו. אבל בשיחה אתי הר ראה לנכון להדגיש כי בהיותו נער הוא הרבה לשוטט." אבל תאמין לי בשוטטות הזאת למדתי הרבה. ביקרתי במקומות שונים בארץ. ביקורתי לעתים קרובות בקריית חרושת. כנראה שהיו דברים ואנשים שמצאתי בהם עניין. אתה רואה דברים, אתה מתרשם מדברים, אתה עוד לא כותב, אבל אני בטוח שאי שם כבר היה קיים אצלי בית דגירה לשירה" .האיש ללא ספק יכול היה לעמוד בגיל צעיר יותר בפני תלמידי אוניברסיטה ולהרצות על שירה ומשוררים.

מכיוון שבזמן נעוריו הארץ הכינה את עצמה למלחמת שחרור ישראל הרשקוביץ' התגייס ל"הגנה" ואחר כך לאצ"ל , הארגון הצבאי הלאומי מיסודה של התנועה הרוויזיוניסטית .זאת ,לא משום שהוא האמין באידיאולוגיה הימנית אלא מצא הן בעיניו התואר "מעמד" ,שאצ"ל השתמש בו, ופרוש הדבר "ממעמד לעם". עם הקמת המדינה בעת שרותו בצה"ל הוא הוצב כאחד משומרי ראשו של בן גוריון.

"אמור לי ישראל, האם בעת השמירה על בן גוריון, הזקן פתח אתך באיזו שיחה?"

"בכלל לא. בן גוריון לא הסתכל לאחור. הוא לא שם לב לצל שלו ולא שם לב לשומרי הראש."

" אבל אתה סיפרת לי שנעלת סנדלים גם בחורף ובן גוריון שם לב לזה"

" נכון והוא אמר לפרס שידאג לי לנעליים"

" ואת פולה הכרת?"

"בוודאי שהכרתי"

" היא זאת שהלכה אחריו כול הזמן וניסתה לשמור עליו "

"היא לא ניסתה- היא שמרה עליו, כמו על ילד. היא הייתה גם גבוהה ממנו ".

לאחר השחרור הוא שימש כאתת מורס על אניות, בעיקר בקווים לאפריקה. אבל גם שם הוא מצא זמן לכתוב שיריו. המלחים קראו לו sparky ניצוץ. הוא הדליק אותם, הוא היה מוכן לעשות כול דבר שיכול היה וגם לעזור לאחרים ." פעם עגנה האניה באקרה בירת גאנה. נקראתי לרדת בסולם יעקוב ולהיכנס למים, שם צפו קורות עץ. מסביב עמדה חבורה של פועלים שחורים, שיכורים כלוט ששאבו את היין מחביות. אני הייתי צריך לבדוק את כמות הקורות שעלינו להעלות לסיפון. אנו תמיד יצאנו ריקים וחזרנו מלאים עם חומרי גלם מאפריקה. מישהו היה חייב לעשות זאת." על הרפתקאות אחרות בים הוא אינו מרבה לדבר.

לאחר שירד ליבשה לתמיד, הוא עסק בכתיבה ובעריכה עשרות שנים  במשך כשלושים שנה, החל משנת תשכ"ד, ערך את ספריית תרמיל של צה"ל, שבמסגרתה יצאו כ-200 ספרי כיס ממיטב הקלאסיקה של הספרות העולמית.הצטרף למערכת הוצאת "קשב לשירה", שבמסגרתה יצאו לאור השלישי והרביעי שבספרי שיריו. בשנת 2006 הוענק לו במסגרת פסטיבל השירה במטולה פרס טבע לשירה. שופטי הפרס ציינו: כי – " הישראליות של ישראל הר ניכרת בהדרה: יסודה באיזו מזיגה אמיצה בין נוף הארץ והיישוב ובין רבדים ארכאיים, בעיקר מקראיים, של העברית. השורות קטועות, התחביר שבור ועם זאת הם נושמים עבריות עמוקה, שקועים בדפוסים של העברית לדורותיה ובאותה שעה עושים בה כבתוך שלהם, בחופש סוברני של משורר מודרניסטי"..- נאמר בהחלטת שופטי הפרס מאז הוא עוסק אך ורק כתיבת שירה,והספר האחרון שפרסם שמו "הספר השישי" בהוצאת "קשב" – 2013

בפתיחת הספר "שלוש מחוות" -שירים. של אבא קובנר- "אדם בליל", של איתמר יעוז קסט-"פרפר הלילה",ושל יגאל תומרקין-"קבורת חמור".. כול שאר השירים – 261 במספר הם של ישראל הר.

השיר הראשון שכתב ולא בספר הזה-והוא משום מה משך את תשומת לבי, כי מקופלים במילים ספורות מהות החיים והמוות, כפי שהם בפועל בבחינת "על כורחנו אנו נולדים וחיים ועל כורחנו אנו מתים". שם השיר הוא:

"פטור"

אבי הרב. ואימי הצדקת

עסוקים בשבעה עשר

ואותי- קברו מחוץ לגדר

רודפים אבות ואימהות אחר פרנסה

ברגעים שבינתיים- מתפללים לאלוהינו שבשמים

שירבה זרעינו וכספינו- כחול על שפת הים

ואני הבכור -פטר כול רחם

פטור מתפילתם

ומעונשם.

הגיע הזמן לבקש ממנו חתימה על הספר שרכשתי,בסך 130 שקלים כולל חתימה, ספרו האחרון, "הספר השישי" ,והוא חתם:" לידידי צבי גיל,עיתונאי וסופר..שלא נדע מצרות………" מכאן למדתי מה דעתו על העיתונאי, אך בכול זאת רציתי לשמוע ממנו מה דעתו על המציאות בארץ היום:

"ומה דעתך על המצב ?" שאלתי את ישראל הר.

"איזה מצב?- הוא שואל.והוא יודע בדיוק למה שהתכוונתי.

אני הייתי חוזר על האמירה שלו, ורק שם בסוף- סימן קריאה:"איזה מצב!!!

אבל הוא כנראה מרגיש כתושב שבא ממקום אחר, אפשר מכוכב לכת אחר. הדירה ברחוב שמריהו לוין 15 היא בסיס נחיתה והמראה שממנו הוא נוסק לעולמות שלו,וחוזר מדי פעם בפעם, ועומד בפתח ביתו כאשר יש לו בעיה במחשב. הודות לכך, יכולתי אני כאן,למטה ,לדובב אותו.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אסנת  On 21/11/2013 at 1:37 pm

    תודה על הרשימה המופלאה על האיש המופלא. רק תיקון טעות אחד: הוצאתו של רפי וייכרט נקראת הוצאת קשב.

  • צבי גיל  On 21/11/2013 at 2:44 pm

    תודה לך אסנת, גם על מילותיך וגם על הטעות שתוקנה.

  • nina ramon  On 22/11/2013 at 11:09 pm

    וואו! מאוד מרגש… ונוגע ללב. תודה. איך אפשר לקנות את הספר שלו?

  • הנכדה מספר 4  On 30/11/2013 at 11:58 am

    תודה סבא! על כתבה מפורטת על איש מפורט (: על אף היכרותי עם ישראל , למדתי אני עצמי דברים ועובדות חדשות!!
    אל תפסיק לכתוב! (:
    אוהבת אותך !

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: