"המין החלש", ה"מין היפה"


יגעתי ודפדפתי ולא מצאתי את המקור למונח "המין החלש". במילון של אבן שושן, בערך -"מין" מוזכר ה"מין החלש", כמו גם "המין היפה" ללא כול אסמכתא. יש נשים לא יפות וגברים יפים. אבל יש, גם יש, התייחסות למין החלש במסגרת "הבריאה" – ב"שרשרת המזון" שבה המין החזק טורף והמין החלש נטרף. כאשר מדובר באנשים הכוונה היא למין האנושי. וגם כאן הכוח הוא אלמנט שהיה ,הווה, ויהיה- דומיננטי. ואכן מדי פעם הנושא הזה עולה בהקשר אחר, והוא ניצול מיני. בעיקר מדובר בניצול של גבר את האישה, אם כי לאחרונה גם התוודענו לאישה שניצלה גברים ונשים. והיו עוד גברים מעולם- שנוצלו.

כמו בכול נושא חדשותי חָם , ההתפרצות להגיע ראשון אל הציבור הוא כמו ההתפרצות לאוטובוס של אגד פעם -בקווים הארוכים. ברכב הראשון יושבים הסקופיסטים, בשני- הפרשנים אבל די בהם כדי לנעוץ שיניים בבשר ודם בכמויות כאלה שהעורבים , הכלבים והחתולים עוד משאירים הרבה שאריות ואין כבר מי שיאסוף. גם מכורי הסנסציות שבעו. אך יש גם פלוס למאחרים, ואני נמנה איתם. והוא מה שקרוי "מחשבה שנייה" . לקוראים ניתנת האפשרות לראות גם זווית אחרת . ויש עוד יתרון. לראות את הדברים ביחסיות שלהם, בפרופורציה- זאת ששוחרי הרכילות והתקשורת- שונאים. מדובר כמובן בלביבה החמה ששמה עמנואל רוזן

אשר ל"מין החלש" אם נחזור למקורות שלנו , לא מוזכרת אישה כזאת. שרה אימנו העיפה את הגר מיד לאחר שצחקה כול הדרך בחזרה מבית היולדות עם יצחק. רבקה הוליכה שולל את יצחק בעלה כדי לזָכות את עשיו בנה בברכת אביו .היחידה מבין האימהות שנחשבה כרכה במיוחד היא רחל. אבל אפשר שהסיבה היא מותה המוקדם בדרך אפרתה. מרים אחותו של משה הייתה ג'דה. רָחָב נכנסה לפנתיאון הלאומי כמטה הארי של ההתנחלות הישראלית הראשונה .והיו עוד, כמו דבורה ויעל, ורות המואבייה שנכנסה למיטתו של בועז והביאה לנו את דוד המלך. עד שבאה ההלכה וקבעה סייגים לתורה שבין היתר "כבודה של בת המלך פנימה", ובעולם הנוצרי הייתה הפסקה גדולה בין מרים לבין ז'אן ד'ארק, אף שתקופת הרנסאנס מצטיינת בניאופים בשלטון ובחוגי הכס הקדוש, ובאנגליה באה התקופה הויקטוריאנית הצבועה.

ברשומה שפרסמתי ב- 17 ביולי 2006 תחת הכותרת "אל תהרגו את הארוטיקה" סביב נושא החוק נגד הטרדה מינית- אז כמו הפעם , במקרה של עמנואל רוזן , התגובות היו חסרות פרופורציה. שכן במקרים רבים מה שקרוי "האובייקט" המיני הוא לאו דווקא האישה. אך מה לעשות שהטבע אצל רבים מן היצורים מביא את האישה לגירוי מיני, או להבלטת הצד היצרי שלה. אבל, יש לזכור, כי הפונקציה הבסיסית של המין ומשחקי האהבה כמבוא – היא אחת: פריה ורבייה. ציינתי באותה רשומה כי " הטבע תכנת את האדם ככה שמין ומשחקי מין יביאו להמשכיותה של האנושות. פעם התוצאה הזאת הייתה בלתי נמנעת. מין הסתיים בדרך כלל בהריון ובלידה כמו גם בתמותה גבוהה של הילודים. אולם מקדמת דנה המין היה קשור בתחושות מענגות ושירים,סיפורים  ואגדות חוברו סביבו ובשבחו. בין היתר ב" שיר השירים" שלנו במלל או ב"קמא סוטרא", גם במראה . האמצעי , עכשיו ובהיסטוריה, לא בהכרח משמש מטרה זאת והוא מהווה הנאה בפני עצמה.אבל גם הנאה זאת היא דבר טבעי, אנושי מאוד,מרגש ,מהנה  ומביא הרפיה וביטחון עצמי לבני אדם במתחים שהוא עובר, ולאו דווקא בין בני זוג ע"פ הכתובה או הקוד הקתולי".

clip_image001
הטבע הוא שקבע שאובייקט המשיכה היא האישה, שכן האישה היא שנושאת את העובד ברחמה. ואם לא די במשיכה הטבעית של האישה,היא עושה הכול,או כמעט הכול, כדי לצאת מן הבית מטופחת ומושכת. החרדיות,רובן,( למעט נשות חסידי "אגודת ישראל" שברך כלל מקפידות על לבוש נאה) לא זקוקות לזה, גם לא הבדוויות,כי אצלם הלידות באות מתוך כפייה. לא שואלים אותן. אך מי זאת האישה החרדית או הבדווית שתתלונן על אונס,ומי זה בבית הדין הרבני,השרעי,או בערכאות השיפוטיות,יקבל טיעון כזה בחברה זאת. שם זה לא אונס.שם זה נוהג.יש גם נוהג של "רצח על רקע כבוד המשפחה"..
הארוטיקה היא חלק חשוב ואינטגראלי בחיינו. היא לא רק עניין של ממש, אלא גם עניין של דמיון, והדמיון אף הוא מתנת  הטבע. לסופיה לורן הנבונה,היפה והמושכת מיוחסת אמירה כי "משיכה מינית מורכבת מחמישים אחוזים של מה שיש לך ועוד חמישים אחוזים ממה שאנשים חושבים שיש לך"

עד כאן הציטוט מתוך הרשומה שנכתבה לפני שמונה שנים בקרוב.אני מבקש לציין כי בעקבות רשימה זאת תגובות לא מעטות דנו אותי בצוננים וברותחים, כיצד אני משווה, ואיך אני נותן הכשר, וכיוצא באלה תגובות, שחלקן תמימות ורובן צבועות.

הטרדה היא הטרדה היא הטרדה.

ברקע לאותו רחש בחש סביב עמנואל רוזן, אני מבקש לעמוד על כמה גורמים .הגורם הראשון הוא עצם הטרדת אדם, מכול סיבה נגיד אם האיש חב לך כסף ולא מחזיר לך ואתה מטריד אותו באמצעות "גובים" . או שהוא מתרועע אם אחותך וזה לא מוצא חן בעיניך. יש דרכים חוקיות לטפל בהטרדה כזאת. שלא לדבר על הטרדת אדם חסר אונים כמו קשיש, או פגוע נפש.זה אמור, לא פחות או יותר, בכול הקשור בהטרדה מינית. ואין זה משנה אם ההטרדה היא מכיוון שהבחורה מושכת אותך או יצרך דוחף אותך או שהאישה נתונה למרותך, בחיים האזרחיים או הצבאיים. זאת גם אם האישה מופיעה חשופת חזה או ישבן או כול אבר אחר. פעם חשיפת רגליים של האישה נחשבה כאלמנט מגרה. אין לאדם כול זכות להטריד את האישה, גם אם הוא בטוח שהכוונה שלה הייתה לגרות אותו מינית. אלא אם כן מדובר בזונה שעושה זאת תמורת כסף. גם כאן ישנם סייגים. אני מרחיק לכת בכוון זה ומוכן להכיל כלל זה על עוד שורה של הטרדות כמו רעש מופרז בלילות ברבעים מאוכלסים וכיוצא באלה ובעיקר רעש של צעירים. התייחסתי להיבט זה ברשומה שעסקה בפינוי המאהלים בשדרות רוטשילד שבה השתתפתי בהפגנות בשיח באוהלים.אבל במשך שנה דיירי השדרה סבלו, בסובלנות. משום כך המשך המטרד היה בלתי נסבל..

חוקית, ההגדרה ,במובן  הרחב להטרדה מינית היא "כול התנהגות בעלת אופי מיני של אדם אחד שיש בה כדי לפגוע באדם אחר,כגון:יריבות במקום העבודה, הבטחות על רקע מיני,ניסיונות להשגת טובות הנאה ,בדיבורים,ברמזים,בנעיצת מבטים באברי גוף אינטימיים של האישה,קריצה,סימן ביד, וכיו"ב".
שונה הדבר תכלית שינוי אם מדובר באונס,מעשה פלילי חמור ביותר. ואין נפקא מינה אם לאחר מעשה האישה מטעמים שלה לא התלוננה על כך.עילה מסוג כזה על ידי האנס, בדיעבד, היא גם שקרית וגם לא עומדת בפני החוק.

אולם יש גם גורם אחר שאני מבקש לעמוד עליו והוא כניעה הקשורה באדנות, בין אם מדובר בכניעה של איכר לבעל האחוזה ובין אם בבעלים של בסטה בשוק או שמדובר בכניעה של אדם כדי שלא לפגוע בקריירה שלו, או כדי לקדם אותה. וזה אמור גם כלפי גבר וגם כלפי אישה. כיצד ייתכן שבימנו כאשר כול עורקי התקשורת פתוחים, אישה לא תתלונן על גבר, במקרה זה סלבריטי טלוויזיוני, שהטריד אותה מינית או עשה בה מעשים מגונים או מעבר לזה.ממה היא חששה. כי ה-"מה" הוא חשוב כאן ולא ה- מי. שכן איש לא מעלה על דעתו כי נשקפה לה סכנת חיים מצד אותו אדם. אפשר וחששה למקום העבודה.אז במה זה שונה מה ",פרוטקשן", הכפוי של בריונים כאשר אלה "המוגנים" משלמים את מחיר "ההגנה" ולא פוצים פה. יש דוגמה הפוכה לפי הדיווחים בעיתונות, סטודנטיות שגילו במגוריהן מצלמות, הודיעו על כך מיד למשטרה. אם הן עשו זאת כלפי הנהלת המוסד, או לא, הפנייה למשטרה הייתה במקומה. בין היתר מכיוון שאנו יודעים שלעתים קרובות מוסדות חינוך או אקדמיה מעדיפים להחניק אירועים כאלה בפנים כדי ששמם לא יוכתם. ומסתבר שגם התקשורת. ומדוע כול קהילות הנשים, בתקשורת ומוחצה לה, אשר הסיפור הגיע לאוזניהם, לקח להם כול כך הרבה זמן כדי לחשוף את הפרשה. וגם זאת לאחר שהיא הייתה חנוקה ופרצה החוצה, במקרה על ידי נשות תקשורת.ואם שמתם לב, בחקירת המשטרה, לא נכללים עברות שמיוחסות לרוזן שעליהן חל חוק ההתיישנות" זה אומר הרבה.

תלוי ועומד בנסיבות.

פעם אמרו כי פורנוגרפיה תלויה בגיאוגרפיה. דברים רבים שתלויים ועומדים קשורים במקום ובנסיבות. מסופר שתלמיד שאל את רבו. " איך אני יודע אם חמרא( בארמית) זה חמור או יין?( שגם שמו חמרא).על כך השיב לו הרבי. "מסתכלים היכן הוא עומד. אם הוא עומד במרתף אז זה יין. אם הוא עומד באורווה אז זה חמור." זה אמור בכול הקשור בניואנסים שבחיינו, שהם הם אשר ממתיקים את חיינו או ממררים אותם.כאשר גבר קורץ לאישה ברחוב, והיא משיבה לו בקריצה והם עוברים, זה נחמד מאוד. נותן הרגשה טובה. כאשר הם לא עוברים אלא שָבים וקובעים פגישה בבית קפה, סימן שהקריצה הפעילה איזו משיכה מסוימת,אם הרצון הוא הדדי. היה ואותו גבר נמצא בקרבת האישה זמן ממושך, כמו שהוא עובד אתה ביחד, או שהיא כפופה לו והיא לה- אם לא נוצרת איזו זיקה בין השתים, ולזיקה אני מתכוון לזיקה ארוטית,שניהם ,או אחת או אחד מהם, עשויים טפלון. פעם אמרו שהם עשויים מברזל. בדרך כלל, הגבר הוא זה שיוצר את הקשר המיוחד, אם כי יש מקרים אחרים, ולאו דווקא חריגים שהאישה היא מדרבנת ולא רק מעוררת בגבר את הדחף המיני. בייחוד אמורים הדברים כאשר השניים נמצאים מחוץ למסגרת הנורמטיבית הרגילה-בבית. כמו למשל צוותי אוויר ,צוותי מודיעין, צוותי יעוץ בחו"ל וכיו"ב. כללי המשחק הם שונים.

כאילו מתוך תנא דמסייע מקרי , קראתי באחד מערבי השבוע מותחן של מישקה בן דוד( "מפגש בברלין" בהוצאת ספריית מעריב) ובו הקטע הבא של איש מודיעין בכיר מאוד שמשפחתו אוהבת והאהובה על ידו. כאשר בסיטואציה מסוימת הוא מתכנן משהו עם מזכירתו היפה והוא מביט בעיניה התכולות, עולים בו ההרהורים הבאים .." למה עוד לא עשיתי את זה. הנה אישה יפה, מושכת,שרוצה אותי- וגם מוכנה להסתכן למעני אישה שמלווה את מה שאני עושה כבר כמעט שנה, באהדה רבה . שותפה כמעט. מכירה אותי טוב מרבים רבים אחרים. יש לה בעל חתיך,יש לה ילדים, היא לא תרצה יותר מזיון, שיכול להיות כייפי אתה…" העלילה היא די רגילה ,אין כאן עבירות על החוק. אולי בגבול המצפון והמוסר,אבל לא בהקשר של האישה אלא בהקשר של בכיר המודיעין. כאן תופעה ידועה. האישה האחרת , מושכת והיא על ידו והוא גבר. גם אם כול הסיפור הוא בדיוני, תופעה זאת היא נורמאלית לחלוטין."לא תחמוד.." אינו עומד בפניה.

מסופר כי בשעתו לאחר מלחמת העולם השנייה כאשר חֵיל הכיבוש האמריקני יצר קשרים אינטימיים עם צעירות יפניות, התפרסם בניו יורק טיימס מכתב של צעירות אמריקה ובו השאלה: " מה מצאתם ביפניות שלא מצאתם בנו?" על כך השיבו החיילים: "שום דבר, פרט לעובדה שאתן שם והן כאן".בכך איני מתעלם כי בכול צבא ובייחוד בחיל כיבוש ישנם אנסים ואם הם נתפסים הם בדרך כלל מואשמים.

במאמר("הארץ" – 3.6.13 ) של שרון שפורר וגילי איזיקוביץ' תחת הכותרת "תקשרת חסרת גבולות", מביאות שתי העיתונאיות עדויות של נשים על התנהגות עמנואל רוזן כלפיהן. מכאן עולות כמה תהיות. אחת . האם בכך שעמנואל רוזן חיזר אחר אישה או נשים, האם הוא כפרשן או כפובליציסט מדיני הטה את דעתו לטובת איזה אדם שמקורב לאותה אישה. אני בספק. לחלופין, האם בכך שהוא חיזר אחר אישה הוא סייע, בתוקף מעמדו הבכיר,לקדם את האישה הזאת, וזאת מתוך הסכמתה המלאה. במקרה זה, העניין הוא לחלוטין סוגיה מערכתית והמערכת או במקרה זה הערוץ( אם הדבר הובא לידיעתו או שהתעורר חשד) היה צריך לנקוט נגד השניים צעדים משמעתיים עד כדי הדחה. אבל גם במקרה זה לא מדובר במקרה פלילי.

אפשרות אחרת, וזאת האפשרות הסבירה שרוזן השתמש במעמדו כדי לכפות יחסים אינטימיים על נשים וזאת מתוך הנחה כי בסופו של דבר הם יוותרו מכיוון שלא ירצו להסתכן בחשיפת הפרשה, וכתוצאה מזה, פגיעה בשמן הטוב או באפשרות קידום. כלומר עבירה שיש עמה גם סחיטה. במקרה זה לא רק רוזן הוא מושא השערורייה אלא כול אלה שידעו או חשדו ולא פחות האישה, אשר לא התלוננה מיד, מתוך חשש סביר או מתוך פחד להתלונן, שמא יתנכל לה או למשפחתה. רק בשלב מאוחר אחר בנסיבות אחרות היא או הן פתחו את הפיות. הרי לא מדובר בדברים שקרו אתמול, אלא שהתמשכו. ואגב, רוב הפרשיות מסוג זה היו מתמשכות ונתגלו בשלב זה מאוחר יותר. ואין צורך להביא דוגמאות..והתמיהה הגדולה מכולן. אותם עיתונאיות,או עיתונאים, שישבו מול המצלמות ביום שני האחרון- האם הם גילו זאת רק לפני שבוע? או האם הערוץ שבו מועסק רוזן חשד או הגיעו לאוזניו שמעות- כול זה קרה באחרונה, כאשר מדובר בשָנים. מן הדיווחים עולה תמונה אחרת. אז מדוע השתיקה

אני מוכן לעמוד מול האשמתי במאצ'ואיזם, שכן במקום לסנגר על הקרבן אני כאילו מעמיד אותו באותו מישור של אשמה עם התוקפן. אבל אישה בימינו, גם במעמדה שלה וגם מתוך אסרטיביות קולקטיבית, חייבת להגיב ולהגיב מייד. לא משום שהיא "המין החלש" אלא משום שהיא המטרה המינית נגד רצונה. אני לא רואה בנשים "מין חלש" , כשם שאני לא רואה בהם "מין יפה". שני מושגים שהודבקו להם על ידי אותה פילוסופיה מאצ'ואיסטית והדוניסטית גברית, שראתה בהן אובייקט מיני. גם יפה ומושכת למיטה , וגם חלשה מכדי להתנגד.

בשעתו הדביקו לגולדה מאיר כראש ממשלה תואר של "הגבר היחיד" בממשלה.ראיתי אותה בעת מלחמת יום הכיפורים, כאשר היא כאישה, כראש ממשלה סמכה על הגנרלים שהקיפו אותה. אבל לא בכך בלטה נשיותה ורגישותה.גולדה מאיר הייתה אישה מאוד סנטימנטאלית. לאחר רצח הנשיא קנדי היא , כשרת החוץ, הייתה בארה"ב ואנשי משרדה ניסו לאתר אותה במשך כמה שעות ולא הצליחו. עד שגילו אותה יושבת בחדר אחד מול מרקע הטלוויזיה מתייפחת ולא יכולה לעצור בפרץ הדמעות שלה.גולדה הייתה אישה בכול רמ"ח ושס"א , אבל בן אדם החלטי. זאת גם בתקופה שבה אישה נחשבה ל"מין החלש". יחד עם זאת כול הדברים הללו פועלים במסגרת איזו "נורמה".לדעתי בכול התנהגות, עברה או פשע, האנשים שמודעים לכך ושותקים הם שותפים. זה אמור לגבי כול הנגועים בדבר.

ואין יום כמעט שבו לא מדווח בתקשורת כי אישה זאת הייתה בת 21 כאשר רוזן נטפל אליה ואחת הייתה בת 18 .ידיעה מאתמול. שתיהן כיום הם בגיל הרבה יותר מבוגר.

רוזן ונסיך

המסקנה היא, הין השאר, כי העיקרון של "בלמים ואיזונים" חל בכול שטחי חיינו, במאקרו ומיקרו, בשוק ההון, ובמשק הבית, בעיר הגדולה ובסקס הקטן. טיפשים לא עושים שטויות. להיפך לפעמים הם עושים מעשה נבון. הבלים שייכים לחכמים כאשר הרדיפה אחרי כול דבר, כולל סקס, מעבירה אותם על דעתם. ככול שהאדם מפורסם יותר כן הוא במקרים מסוימים פגיע יותר. הפרשה של עמנואל רוזן עדיין לא הסתיימה.המשטרה פתחה בחקירה ואז או שתמליץ להעמידו לדין או לא. ואם יועמד לדין, השאלה אם יורשע או לא. עדיין לא הוכח שום דבר. אבל אפשר לומר כי בהשוואה לאותו גבר יהודי צרפתי נאה ומפורסם, דומיניק סטראוס קהאן, הוא ייצא "בזול".

סטראוס-קאהן היה ידוע לא רק כרודף נשים, אלא גם כמושך נשים והוא כנראה החליף אותם, לצד רעייתו( העשירה והמפורסמת) לעתים מזומנות .באוקטובר 2008 פתחה קרן המטבע הבינלאומית בחקירה פנימית לבחינת חשדות כי שסטראוס-קאהן ניצל את מעמדו כדי לקדם את אישה בשם פירושקה נאג' ( בהונגרית התרגום הוא – מאוד, הרבה) ,כלכלנית הונגריה שעבדה בקרן המטבע, שעמה קיים רומן. סטראוס-קאהן נוקה מחשד הטרדה ומחשד ניצול מעמדו, והוא נשאר בתפקידו, אך במסקנות הוועדה צוין שהרומן "מצער ושיקף כושר שיפוט לקוי באופן חמור". אבל ייצרו של גבר גדול ממדים זה לא עמד לו, נכון יותר- עמד לו.

שלוש שנים לאחר מכן במאי 2011 נעצרר סטראוס-קאהן בארה"ב בחשד להתעללות מינית ניסיון אונס וכליאת שוא של חדרנית בבית מלון בניו יורק. הוגש נגדו כתב אישום, והוא כפר באישומים נגדו. ב-1 ביולי שוחרר ממעצר הבית בו היה נתון, עקב ערעור אמינותה של החדרנית המתלוננת. באוגוסט 2011 ביטל בית המשפט בניו יורק את האישומים נגדו, ובדצמבר 2012 הגיעו השניים להסדר פיצויים בתביעה אזרחית שהגישה החדרנית.

ביולי 2011 פתחה התביעה הכללית בצרפת בחקירה מקדימה בעקבות תלונתה של הסופרת טריסטן בנון, כי סטראוס-קאהן ניסה לאנוס אותה בשנת 2003, ובאוקטובר 2011 נסגר התיק מחוסר ראיות. חקירה נוספת של התביעה הכללית בצרפת, שעסקה בהאשמה שהיה מעורב באונס קבוצתי, נסגרה אף היא בספטמבר 2012, לאחר שהצעירה חזרה בה מההאשמות ולא הגישה תלונה

לסיכום, ישנן כמה אמירות בהקשר זה, של מפגש בין אנשים, חלקם בארמית וחלקן בעברית. אחד הוא "הר בהר לא ניפגש, אדם באדם ניפגש" וודאי גבר באישה. ואם מדובר בהר ישנה האמירה. "ההר הוליד עכבר".כלומר שערורייה ציבורית תקשורתית שנגמרת בעניין זוטא. ואם מדובר בעכבר ישנה אמירה " לא העכבר גנב, אלא החור גנב". וכדי שלא תהיה אי הבנה לגבי פשר האמירה האחרונה. הכוונה היא לאותו חור שחור כאן ,ולא בחלל, שבה פועלת השיטה שבה משווקים ומאדירים את "האח הגדול" שמושך כסף גדול ושהציבור סוגד לו כמו שהוא סגד בשעתו לגלדיאטורים בזירה כאשר הניפו את הפגיון וכאשר נעצו אותו בלב היריב. קאהן, רוזן ודומיהם הם שותפים למחוללי השיטה, בזירה הפרסומית הסלבריטאית, והם גם קורבנותיה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • טל  On 10/05/2013 at 12:04 am

    בעניין הטרדת אחיות.

    אם אדם מתרועע עם אחותך השאלה הרלוונטית היחידה לעניין הטרדה היא האם זה מוצא חן בעיניה, לא בעיניך.

  • טל  On 10/05/2013 at 12:08 am

    כמו כן, פלפולי הלשון בדבר יצרו של מאן דהוא לצד התבוננות בתלונות הרבות נגדו שנסגרו מחוסר ראיות (לא מחוסר אשמה) כאל דבר שנגמר בלא כלום ועוד "החור אשם" היא התבוננות מעוררת תהיות ומטרידה.

  • משה אפרתי  On 15/05/2013 at 7:03 am

    ההבדל הוא שעמנואל רוזן היה בישראל וחשב שהוא ביפן. לא משובר על שתיים אלא על 100! לא מדובר בסטוץ אלא בכפייה של מעביד על עובדת תחתיו, תרתי משמע. מדובר באנס כפייתי שניצל את מעמדו המקצועי. בקיצור, אם קצבו לקצב רק 7 שנים, אז לעמנואל חייבים לקצוב 77 שנים!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: