שרות בעם ולא בע"מ


אברכים חרדים הם נטל לצה"ל. הם יהיו נכס לחברה במסגרת שרות חובה לאומי.

 

הסוגיה של חוק טל עברה טלטלות רבות, שקעה לרפש ולמי מדמנה מעופשים. היא אינה מוסיפה כבוד למחוקק, כבוד שמזמן וויתר עליו, היא מוסיפה חרפה לאנשי דת וטובלת במקווה שורצת פוליטיקה, שבינה לבין דת המרחק אסטרונומי. התכמנות במערומי מבושתה היא שהקימה לנו את המגה- ממשלה ולא סוגיית חוק טל. חוק שרות לאומי חוקק לפני יותר מיובל שנים, אבל לא בוצע מעולם בלחץ ובסחטנות ההנהגה החרדית בישראל, ולא בחכמתה אלא באיוולתה. לפיכך כל הדיבורים על מתווה חדש ל"חוק טל" הם מתכונת להארכת חייו של "שכיב מרע"בשעה שהוא זקוק לניתוק מן החמצן.

בוויכוח הלוהט והטעון סביב גיוס בחורי ישיבות, משום מה מרוב להיטות למצוא נוסחה גואלת, שכחו חכמי חלם שיש פתרון כל כך פשוט לכול הסוגיה. הפתרון הוא שרות חובה לאומי. לפי חוק כזה כל מי שאינו משרת בצה"ל מטעמי דת, ואפשר גם מטעמי מצפון, חייב למלא את חובתו למדינה ולחברה במתן שרות של שלוש שנים או שנתיים בתחומים שונים בחיינו. חברה, בריאות, סעד, שמירה, זק"א, עבודות מנהליות שניתן לעשותם בבית או במסגרת מסוימת ובעוד תחומים אשר יש בהם כדי לתרום לחברה.

במסגרת שרות זה יכולים להשתלב אלה שמוגדרים כ"תורתם אמנותם". המקור של עיקרון זה הוא במסכת שבת י"א וככה נאמר בו :"…דתניא חברים שהיו עוסקין בתורה מפסיקין לקריאת שמע ואין מפסיקין לתפילה אמר רבי יוחנן לא שנו אלא כגון רבי שמעון בן יוחי וחבריו שתורתן אומנותן ……..". להערכתי יש לפרש זאת לפי המיוחס לחכמים המוזכרים,כמו שמעון בן יוחאי וחבריו שאמנותם, כלומר מלאכתם, הייתה ללָמֵד תורה. הם היו מורים והוראה זאת מלאכה. תלמידים, כמו תלמידי ישיבות, לומדים ולא מלמדים. אבל ניחא, נשאיר להם את התואר הזה ובלבד שבזמן מוקצב ,כלומר 8 שעות ביממה, ישרתו את הציבור. את שאר הזמן הם יכולים להקדיש ללימוד תורה. אני יודע עוד דבר או שניים שמיוחסים לחז"ל : רבי צדוק אומר אל תעשם את דברי תורה עטרה להתגדל בהם ולא קרדום לחפור בהם( מתוך מסכות "אבות פרק ד', משנה ה'). אבל העסקנים הדתיים והעטרת הרבנית שלהם ,הם לא מקדמי הדת אלא סוחריה.

מכאן שהפתרון של שרות לאומי יכול היה לענות הן על צרכי החברה כולה והן על צרכים של המגזרים השונים, כולל המוסלמים, הנוצרים ואחרים שהם אזרחי המדינה וחובתם לשרת אותה בשרותי חברה בציבור הרחב ובצבורים שלהם עצמם..אכן שרות חובה חייב לחול על הכל, ללא יוצא מן הכלל, כמו גם זכות שווה לכל אזרח. ומדוע אם כן פתרון פשוט כל כך הוא כה מסובך אצלנו. יו"ר מרץ, זהבה גלאון, שראויה הייתה בעיניי להיות יו"ר האופוזיציה, אף מרחיקה לכת בליברליות שלה בנושא זה..

בריאיון במגזין ד'מרקר עם עופר בר-זהר( 11.5.2012 ) התייחסה יו"ר מר"ץ ח"כ זהבה גלאון לנושא חוק טל. גלאון אומרת: "דרך אגב. לי לא דחוף לגייס את החרדים לצבא. לי יותר חשוב שהחרדים ילמדו לימודיי ליבה ושיוכלו להשתלב בשוק העבודה ולחיות חיים של חופש וקדמה. לא דחוף לי להקים מיליציות דתיות. להיפך. באותה הזדמנות מר"ץ מעונינת גם לפרק את המיליציות הדתיות שיש- את ישיבות ההסדר שמהם יוצאות התופעות של הדרת נשים ופוליטיקה במדים למען ההתנחלויות. דרך אגב, שם משתחררים לאחר שמונה עשר חודשים, אז איפה השוויון?"

לשרות לאומי יש היסטוריה, גם חוקית.

שרות לאומי אינו המצאה ישראלית . במדינות רבות הוא קיים, כולל אותן מדינות שבהם הגיוס לצבא אינו חובה. ביסוד, הרעיון הוא שאנשים צעירים אשר בנעוריהם זכו לחינוך, לטיפול ולטיפוח מצד הוריהם והחברה, יתרמו מצידם לחברה כל עוד הם יכולים מבחינת הגיל. כלומר לאחר סיום הלימודים התיכוניים ולפני המשך הלימודים או יציאה לעבודה. זהו אלמנט חשוב בסולידריות החברתית של מתן עזרה למי שזקוק לה. השירות הלאומי בישראל פועל במגוון תחומים, בין השאר: תגבור כוח ההוראה והסיוע בבתי ספר ובגני הילדים. עזרה בבתי חולים ובמרפאות, טיפול באנשים עם מוגבלויות פיזיות, נפשיות או שכליות. סיוע חברתי לאזרחים ותיקים, איוש מוקדי מצוקה ואמבולנסים בארגון מגן דוד אדום.עבודות מנהליות במשטרת ישראל , שירות בתחומי שמירת הסביבה, במוקדי ביטחון בשטחים ועוד.

מכאן שאין חסר בתחומים וההיצע הוא גדול.. מעבר לזה יש בשרות גם חשיבות כלכלית, שכן הוא חוסך מקצת מן השירותים למדינה וזאת יכולה להקצות את משאביה לתחומים אחרים נזקקים. במדינות רבות השרות הלאומי הוא לתקופה ממושכת יותר מן השרות הצבאי וזאת כדי לעודד התנדבות לצבא אשר גם מתוגמל יותר מאשר בשרות הלאומי.

אבל אם מדובר בחוק, ולא בהתנדבות כפי שציינתי, גם כאן אני לא מגלה את אמריקה. בשנת 1953 נחקק חוק שירות לאומי, הקובע כי כל בת דתייה שקיבלה פטור משירות בצה"ל חייבת לשרת בשירות לאומי. חוק זה עורר את זעמם של הצמרת הדתית והחרדית, כולל של הרב הראשי הציוני הרב יצחק הלוי הרצוג. אביו של נשיא המדינה חיים הרצוג. אלא מה ? החוק לא בוצע . פשוט ככה. ובשנת 1979 הוא תוקן לאמור כי "ביצועו של חוק זה לא יחל, אלא לאחר שהממשלה תחליט על כך". החלטה כזו לא נתקבלה מעולם ולכן החוק אינו מיושם עד היום" ( ע"פ ויקיפדיה).

יחד עם זאת כגוף וולונטרי השרות הלאומי שהחל לפעול בסוף שנות ה- 60 ובראשית שנות ה- 70 עודד צעירות להתנדב, ומידי שנה אלפי בנות דתיות הפטורות משירות צבאי, הצטרפו למסגרות השונות שגוף זה כלל, אך בהעדר חוק שיעגן חובות וזכויות בשרות הלאומי, ניסו גם בנות לא דתיות להצטרף לשרות כחלופה לצה"ל. מכאן ואילך הן הרשות המחוקקת והן המבצעת זגזגו כדרכן בשל שיקולים קואליציוניים, והרי הדרך הבטוחה ביותר לקבור נושא היא הקמת וועדות. אלה הוקמו, והעיקרית שבהן הייתה וועדת עברי אשר המליצה על הקמת שרות לאומי לכלל האזרחים שפטורים משרות בצה"ל. אך בסופו של דבר גם תמיכת הממשלה בהמלצות אלה הייתה במסגרת עמותות, ולא מעוגנת בחוק.

יש שטוענים כי בסופו של דבר, הן בשל הלחץ הציבורי והן בשל הלחץ הכלכלי, הרוב מקרב תלמידי הישיבות יתגייסו לצה"ל אלא שזה עניין של שנים. אם לשפוט לפי הזמן, מאז שבן גוריון החליט על פטור של קומץ בחורי ישיבה "שתורתם אומנותם", הרי שקומץ זה הפך, עם הזמן, להמונים, ובן גוריון עצמו הודה שטעה. גם מסיבה זאת חוק שרות לאומי חובה אינו דורש "הבשלה". האברך לא ישרת בצבא אלא בחברה, אבל ישרת.

אמנון בארי סוליציאנו ומוחמד דראושה שהם מנהלים שותפים ב"קרן אברהם" שפועלת לשיתוף פעולה יהודי ערבי, כותבים כי "אין צורך לכפות על הערבים לשרת בחברה במסגרת חוק שרות לאומי, כי הם יתנדבו בהמוניהם אם תוצע להם תוכנית שתבוצע יחד עם מנהיגיהם" ( "הארץ" 21.5.2012 ). על כך אני מבקש להעיר שני דברים. ההתנדבות היא זכות ולא חובה. גם צעירים וצעירות שמשרתים בצה"ל מתנדבים בעזרה לזולת. כאשר מדובר בחוק, שכולם יכולים לעמוד בו, כולל האוכלוסייה הערבית, שפטורה משרות בצה"ל, מדובר בחובה ולא בהתנדבות. אם נוסף על כך הם יתנדבו במסגרת פעילות ציבורית מה טוב ומה נעים. שנית, "מנהיגיהם" הפוליטיים של ערביי ישראל לא ייצגו ואינם מייצגים לדעתי נאמנה את האינטרסים האמיתיים של שולחיהם.

הסוגיה של גיוס ערביי ישראל ( למעט הדרוזים שמתגייסים) טעונה, שכן בקרב הציבור הערבי ומנהיגיו קיימת התנגדות ליוזמות של שירות בנימוק שמדובר ב"זרוע ישירה של צבא הכיבוש" ובפגיעה בזהותם של בני הנוער הערבים כחלק ממיעוט לאומי.‏ שרות לאומי יפתור את הבעיה ויחסל גם את העילה להעדר שרות אחת ולתמיד .יש להילחם בכל הדרכים למען אזרחי ישראל הערביים שייהנו ממלוא הזכויות. באותה מידה יש לעמוד על כך שהם ימלאו את כול החובות, כולל שרות לאומי

הצעירים בקרב ערביי ישראל שראו לנכון להתנדב לשרות לאומי לא חיכו להנחיות פוליטיות של ההנהגה הערבית. ואכן לפי נתונים של משרד הפנים ומקורות שונים נוספים, מספר האזרחים הערביים שמתנדבים לשרות לאומי הולך וגדל בהתמדה ובמשך קרוב לעשור בין 2003 לבין 2012 הוא גדל מ- 100 ל 2000 בקרוב.

אולם חוק טל שנגע לאברכים חרדים נכשל כישלון חרוץ., זאת מכיוון שמלכתחילה הוא היה אמביוולנטי חוק טל מאפשר לבני ישיבה להתגייס לשירות אזרחי כתחליף לשירות הצבאי. השירות האזרחי מוצע לרווקים מעל גיל 26 ולנשואים עם ילד אחד בכל גיל, לשרת במסלול מלא של 40 שעות שבועיות במשך שנה אחת, או במסלול מפוצל של 20 שעות שבועיות במשך שנתיים. בפועל הוא לא בוצע. ושוב, אין בו אכיפה חוקית אלא הוא מבוצע על ידי עמותות ובפיקוח מנהלת השרות האזרחי. מה זה פיקוח אצלנו, אינו דורש הסבר וזאת הסיבה להתעוררות העכשווית לשינוי החוק כדי להביא לשוויון אזרחי בכל הקשור לשרות בצה"ל בכלל ושרות לאומי בפרט.

.

אבל אצלנו מנסים לתחמן. באחרונה מישהו המציא הצעת טלאי, לגייס חרדים למשטרה ולמכבי האש. זאת הזמנה לבעיות שכן, בכל הקשור לפיקוח נפש, ישאירו זאת לחילונים, גם במשטרה וגם במכבי האש ובמקרה הטוב יעבירו את הסוגיה לרבנים. עוד עיסוק לעסקונה הדתית שתפקח לנו על משטרה ומכבי אש. זאת במקום הצעה כול כך פשוטה וישימה כמו שרות לאומי חובה. היה ובמסגרת השרות אברכים יבחרו להתגייס למשטרה ולמכבי אש- יפה.

צה"ל "צבא קטן ממזרי"

ויש עוד סיבת כבדת משקל להפוך על פניו את חוק טל ולעבור לשרות לאומי. צה"ל אינו זקוק לבחורי הישיבות, ואם כן אז לאותם צעירים שהם פוטנציאל בתחומי האלקטרוניקה, תוכנה ומחשוב. יש בקרבם מוחות לא מעטים שצה"ל יכול להכשיר אותם ובאותו זמן להקנות להם מקצוע שיאפשר להם בחיים האזרחיים להתפרנס בכבוד ולא ליפול על שכם החברה. זאת הם יכולים לעשות בתנאים שהולמים את אורח חייהם ולאו דווקא במחנות. אולי העסקונה הדתית תפסיד, אבל הגיעה שעתה להסיר ממנה את מעטה הדת.

אינני יודע למי מיוחסת האמירה שאנו זקוקים ל "צבא קטן וממזרי". לא אתפלא אם זה רשום על שמו של שר הביטחון אהוד ברק. ברק אמר הרבה דברים מבריקים וגם עשה דברים מבריקים. חבל שאת חלקם הוא שכח ורובם מחק . מכל מקום, שאלת הכמות בצה"ל אינה חדשה ועוד בשנת 2007 ביום עיון בנושא " הכרעה בלוחמת היבשה לאחר מלחמת לבנון השנייה" הועלה הנושא בסקירות ובניתוח המפקדים שהשתתפו בו. הכנס נערך ב"יד לשריון" בלטרון ב- 13-14 בנובמבר 2007 .אלוף גרשון הכהן מ"מ מפקד זרוע היבשה ( אלוף בני גנץ) ייצג את החייל. אחרי הבאת קטע ממכתב של גנץ שלא נכח בכנס. בהביאו דוגמה מן הכניסה האינטנסיבית לעימות עם הפלשתינאים- הדגיש "הבנו שאנחנו בבעיה. יש לנו צבא גדול ואנחנו לא יודעים איך למצות אותו…"( אתר :יד לשריון")

שאלת הכמות מול האיכות במלחמות הקיימות והעתידיות מעסיקה כיום את כל צבאות העולם בעיקר במדינות המתקדמות שבהם נושא כוח אדם הוא נושא קריטי. אבל גם במעצמות שופעות כח אדם כמו סין, הודו ורוסיה, מנסים לעבור לצבאות איכותיים. צהל מבוסס על חיל סדיר קבוע קטן יחסית עם עתודה גדולה של כוחות מילואים. התהליך במשך השנים הוא צמצום ימי המילואים, וזאת הן בשל גידול באמצעים טכנולוגיים שמאפשרים זאת והן כדי שלא לפגוע במשק. רק לפני שבועיים נמסרו נתונים שלפיהם במשך השנים ימי המילואים צומצמו בשני שלישים לערך.

משום כך, חשיבות עליונה היא שעמוד השדרה של הצבא הסדיר יהיה מצויד במיטב הכלים העכשוויים מחד, ואילו כוחות המילואים בעיקר הלוחמים, יעברו יותר אמונים אינטנסיביים ויתוגמלו. זאת המגמה באחרונה. .גם בכל הקשור במערכה המתוקשרת נגד איראן, בחורי ישיבה לא יושיעו, אלא בתפילות לדעתם, ובשביל תפילות לא צריך לגייסם.

אם יו"ר קדימה שאול מופז חרט על דגלו עם כניסת מפלגתו לממשלה את נושא חוק טל בין הנושאים החשובים, הרי אם יצליח להעביר את חוק השרות הלאומי לכל,הוא לא רק יחזק את מעמדו במפלגה שלו, אלא בקרב הציבור כולו. הוא מכיר מצוין למה צה"ל זקוק ולמה לא.

שאלת השרות הלאומי היא לא רק שאלה של שוויונות בחובות, אלא גם סוגיה חשובה ביותר לעצמה. יש לה השלכות על הכלכלה ,על החברה, על תחושת הסולידריות, על הביטחון הפנימי ועל תחומים שונים בחיינו אשר לוקים בחוסר כח אדם והשרות הלאומי יהווה נדבך חשוב לתיקונם.

משום כך ראוי שבית המחוקקים שלנו לא ישחזר לנו יצור שנולד פגום, אלא יקימו לתחייה חוק ישן וטוב. חוק שרות לאומי לכווווווווווולם.

https://www.facebook.com/zvi.gill?ref=tn_tnmn

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • גיל ביקל  On 24/05/2012 at 6:02 pm

    צא ולמד !
    מנהלת שירות לאומי הכפופה למשרד ראש הממשלה (לפחות עד לפני כמה שנים, לא בדקתי היום) ובראשה עומדים תמיד אנשים נכבדים, אינה יכולה לגייס לשורותיה אנשים נוספים. כי:
    א. אין לה תקציב לשלם משכורות למתנדבים נוספים. כן, כל מתנדב מקבל שכר (משתנה בהתאם למאפיינים רבים). ולכן אי אפשר לגייס לא חרדים, לא נכים שמקבלים פטור מצה"ל ורוצים לעשות שירות לאומי ולא נעליים עד שלא יוקצה למנהלת תקציב ראוי.
    ב. החוק הקיים היום והמנגנון הקיים היום בהחלט היה יכול לעשות הרבה יותר גם עם בנות, נכים ואפילו עם חרדים וערבים – אבל סורס וממשיך להיות מסורס במשך שנים על ידי משרד האוצר וראש הממשלה. השירות הלאומי היום הוא עלה תאנה מיותר ודבילי. ללכת (כמעט) בלי ולהרגיש עם.
    ג. אין צורך בשום חוקים חדשים, רק רצון ולא יהיה שום רצון בלי קואליציה אחרת ובלי רצון ברור, מוחשי וכואב של הבוחר. אני תוהה האם צריך להגיע לשריפת ישיבות כדי שהמושל יבין שקצה נפשו של הבוחר בהסדר הקיים. אני תוהה גם מתי יתנערו הרבנים ויבינו שיוזמה מצידם תמנע הרבה נזק עתידי להם ולצאן מרעיתם.

  • צבי גיל  On 03/06/2012 at 1:44 pm

    נתבקשתי לתת פרסום למכתב זה שקבלתי במייל שלי:

    על קירות ק"ק בני ברק נתלו מודעות בנוסח זה:

    הטפת מוסר , כביכול , לילדים ונוער:"אבא לא הולך לצבא,הדוד קלמן גם
    לא,אתם יודעים למה.כי יהודים הם לא רוצחים".

    ומכלל זה לומדים את דעתם שאנחנו וילדינו וכל המשרתים באמונה בצבא
    הגנה לישראל,הם כביכול רוצחים.

    לא חתום בשולי המודעות שם או גוף כל שהוא

    מודעות מקוממות,אוויליות אבל גם יש בכך הסתה נגד שרות בצה"ל .וזאת
    הם עושים אחרי שכל החיילים היקרים המחרפים נפשם לילות וימים גם כדי
    להגן עליהם.
    מעבר לכך הצבא שלנו אפוף בטוהר הנשק בדיוק ההיפך מהתואר שכותבי
    המודעה כינו את חיילי צהל היקרים
    עוברים ושבים הביעו שאט-נפש מהמודעות המכוערות הללו בושה וקלון
    ותת-רמה לכותביהם!!

    מנחם ושולמית ציטרון בני ברק

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: