ואחרון,אחרון חביב……….בני בגין


סקר ההוצאות ליחסי ציבור של חברי הכנסת מלמד שהכנסת היא "על הפנים" וראוי שתתחלף.

התפקיד החשוב של חברי כנסת, או בתי נבחרים בעולם, הוא לא רק לחוקק חוקים אלא לשמור על קשר עם בוחריהם. ככלות הכול המנדט שהם קבלו, ניתן להם מאת הבוחר והוא על תנאי. תלוי בקבלות שלהם. כאשר מדובר במדינות שונות, ציר בית הנבחרים יודע לא רק שהוא מייצג את הריבון, את הציבור, אלא את זהותו של הציבור שהוא מייצג. אם מדובר בארה"ב הסנטור יודע איזו מדינה הוא מייצג וחברי בית הנבחרים יודעים איזה איזור בחירה הם מייצגים. עם הקהל הזה -ה- constituents -הוא שומר על קשר מתמיד. גם בפגישות וגם באמצעות המדיה. בין במישרין ובין באמצעות אנשי הלשכה שלו." קשרי ציבור" – Public relations- – באמריקה, הם קשרי ציבור פשוטו כמשמעו. בישראל, כפי שאני מציין מדי פעם, הכנסת במציאות לא מייצגת את הבוחרים וחברי הכנסת לא שומרים על קשר רצוף או לסירוגין, קשר דו סטרי, עם הבוחרים. הפרסומים על הוצאותיהם על קשר ציבור הם פארודיה שבמידה מסויימת משקפת את הכנסת עצמה.

ב- 22 במרץ 2012 פורסם סקר כמה מוציאים חברי הכנסת על הקשר עם הציבור.לפי סקר זה השיאן הוא ח"כ עתניאל שנלר מ קדימה" שהוציא בשנת 2011 תשעים וחמישה אלף שקלים. הצרכים מוסברים בפרסומים, בעריכת סקרים, עיצוב גרפים, סרטי תדמית, מחשבים,לימוד שפה,טיסות בארץ ועוד.אלה נעים בין עשרות אלפי שקלים לבין אלפיים או אלף שקלים. במקום האחרון נמצא השר בני בגין שהוציא 0 – אפס.

החגיגה התקשורתית הייתה כמצופה ועפו זיקוקים כמו באירועי יום העצמאות, ואלה כמובן דעכו, וחסל הלהיט התורני של המדיה. אלא שכדרכה בעידן שלנו, התקשורת כמו הארנב בעליזה בארץ הפלאות, אצה רצה מאייטם חם לאייטם חם אחר ואין לה זמן לטפל באותה ידיעה ובמשמעותה. אין לי מאומה נגד חלונות ראווה תקשורתיות, מעוצבות ומיוצבות בצורה כזאת או אחרת, דו ממדי, תלת ממדי בצבע כזה או אחר עם דמויות לקוחות ממוזיאון מדאם טוסו. אבל יש לי השגות קשות על העובדה שמאחורי החלון הזה אין כלל חנות ואם היא קיימת הרי שהיא ריקה, או בדרך כלל ריקה.

כפי שציינתי, קשרי ציבור הם לא רק חלק חשוב מפעילותו של חבר כנסת, אלא חלק בלתי נפרד מעבודתו. אם יש מישהו שקשרי ציבור הם כלי חיוני בעבורו של אדם שמיצג את הציבור ולעתים קובע את תנאי החיים שלו וגם את גורלו. והוא חייב לתת דין וחשבון לאותו ציבור שאותו הוא מייצג ובשמו הוא מדבר, תרתי משמע- זה ה-Parliament . מכאן שאם אכן מעלים לראש החדשות את ההוצאות של חברי הכנסת בתחום קשרי ציבור, לא די אם מציינים שזה בשביל "לאפטופ", סקר, אינטרנט,או הפקת סרט תדמית.זאת הזדמנות פז להיכנס לאנטומיה של הפרלמנטר הישראלי. בפוסט בשבוע שעבר הבאתי רשמי ביקור מאת צעירה שביקרה בכנסת ובוועדותיה ואמנם, תוך הצצה מהירה, היא הופתעה עד כמה שטחי הוא לעתים הטיפול בנושאים חשובים כמו דרך קבלת ההחלטות. זאת כמובן הכללה ויש חברי כנסת חרוצים שעושים מלאכתם נאמנה בלי כול קשר לסיעה שאליה הם משתייכים. אבל הדימוי של הכנסת שמבוסס על מציאות מתמשכת הוא דימוי רע. משום כך אם חבר הכנסת עתניאל שנלר היה מוציא אפילו יותר מ- 100,000 שקלים על פעילות ציבורית ענפה שיש תוצאות וקבלות בצידה, הייתי אומר: כל הכבוד. אפשר ויש הפרזה בהוצאות בסעיף זה או אחר, כמו שיש למשל הפרזה במחיר שגובה מסעדה משובחת. אבל אתה יוצא בתחושה כי בכול מקרה זה היה שווה אלא שכאן במחיר מופקע אתה מקבל קשקוש

כשמדובר בח"כ שנלר ישנו פרדוקס מעניין. בהתבטאויותיו ובהצעות שלו האדם תוהה אם האיש הוא אכן שייך לתנועת קדימה או שמא לליכוד. גילוי זה הוא מעניין מאוד אלא שלמענו ח"כ שנלר לא מוציא פרוטה שחוקה. המדיה באה אליו ומעבירה את המסרים שלו חינם אין כסף. וזה אמור לגבי חברי כנסת רבים שמעדיפים לדבר אל ציבור גם אם הוא לא מייצג אותם בהשקפותיהם ובמעשיהם, באמצעות התקשורת שרצה אחריהם.. אלה לא יחסי ציבור אלא שיווק עצמי. אפילו בשוק יודעים את ההבחנה בין שיווק לבין יחסי ציבור..בשיווק אתה מוכר מוצר. ביחסי ציבור אתה "משווק" אדם. אז זה נכון שאצלנו היטשטשו התחומים בין פרסום לפרסומת, אבל, מה לזה ולהוצאות שאמורות לשרת את הזיקה בין הבוחר לנבחר.

אני כבר ציינתי במאמריי את העובדה שהקשר בין הנבחר לבין הציבור הוא, אצלנו, חד סטרי. בדרך כלל בצורה של "אגרות רועים" מה דעתם על הא ודא ומה הם עשו ומה לא עשו. אבל אם תנסו ליצור קשר עם חבר כנסת באינטרנט, הכלי האולטימטיבי לקשר דו סטרי, מחכה לכם אכזבה. אצלי יכולה להיות רק הפתעה. מתוך כעשרה חברי הכנסת שאי פעם פניתי אליהם בהקשר למאמר השבועי שלי, רק מעטים מאוד ענו לי. אחד מהם, ידיד, ח"כ ד"ר נחמן שי והשני ח"כ זאב בילסקי. במקרה שניהם מ"קדימה". פעם אף זכיתי במענה מח"כ איתן כבל. אין לי כאן עניין לציין ממי לא קבלתי משוב אישי, או מהלשכה שלו. סליחה. כן קבלתי משוב מן המזכירה של ח"כ שלי יחימוביץ' שהיא לא מטפלת בנושא ניצולי שואה ( מדובר היה בעצם בתקומה של הניצולים, שהיא חלק ממנה). מכאן שגם בתחום יחסי ציבור,ואני לא מדבר כבר על יחסי אנוש (צריך לבדוק אם הוא מצוי במילון העכשווי של רוביק רוזנטל) –יחסים אלה של הח"כים שלנו הם "על הפנים" כמו בית הנבחרים עצמו.. אז מה כבר יכול להעלות או להוריד עם ח"כ שנוסף על משכורתו הנדיבה מקבל עוד אלה עשרות אלפים ליחסי ציבור. הבעיה היא לא היחסים אלא חברי הכנסת.

בני בגין בראש החוסכים.

אשר לשר בנין בגין. הוא הפתיע רבים עם החלטתו לשוב לחיים הפוליטיים ולהתמודד על מקום ברשימת הליכוד לקראת הבחירות לכנסת ה-18 . זאת לאחר שעזב את הפוליטיקה ואת מפלגתו בשאט נפש. בבחירות אלו זכה בני בגין ב 31 אלף קולות בקירוב מקרב בוחריי מפלגתו, שהם כ-63.8% מהקולות, והוא מוקם במקום ה-5 ברשימה. הוא נבחר לכנסת ה-18 ומונה לשר בלי תיק בממשלה ה-32  שבראשה ביבי נתניהו ,כשהוא גם חבר בקבינט הביטחוני וב"שמיניה" של ראש הממשלה .כשר בממשלת נתניהו השנייה עורר בגין מורת רוח באנשי הימין, כאשר יחד עם ידידו השר דן מרידור הביע התנגדות להצעות חוק שנתפסו בעיניו כפוגעות בזכויות המיעוט ומטילות הגבלות על פעילות ארגוני שמאל ועל חופש ביטויי של העיתונות. בגין גם תמך בהקפאת זמנית של הבניה בשטחי יהודה ושומרון שממשלה נאלצה להחליט עליה בלחץ ממשל הנשיא אובמה.

ובכל זאת משהו פגום בקשר ציבור שלו.. אם אכן נכונה האמירה שמיוחסת לו בהופעה בפני סטודנטים של הליכוד כי "ההפגנה בתל אביב של 400,000 אנשים( היו הרבה יותר. צ.ג) נערכה רק כשהיה בטוח שכולם חזרו מחפשה מחו"ל" , היא אמירה בוטה,מעוותת, ומראה על הניכור שבין בגין לבין הציבור. אני הייתי שם והשר בגין לא היה. היו שם רבים, רבים מקרב העם הפשוט, העובד קשה למחייתו, שספק אם נסע אי פעם לחו"ל. היו רבים מבני נוער מעיירות מקופחות גברים נשים ובני נוער מעיירות פיתוח. והיו גם צעירים מבתים אמידים.אז מה? אז מה רע אם אוכלים סושי. האם סושי הוא תג על מצחם של עשירים. הרי בני בגין מכיר את תולדות התנועה הציונית. רבים מן החלוצים הצעירים אנשי השומר הצעיר באו ממשפחות עשירות, כמו רבים מקרב חברי בית"ר.הם מרדו בדור הקודם.

אכן בגין הוא אדם צנוע. אני מניח שאת הצנעה( החומרית) הוא ירש מאביו מנחם בגין..בגין היה צנוע בהליכותיו כפרט, ובכלל לא צנוע בדימויו כמנהיג. אבל, כנראה שהוא ירש מן האב מקצת מהכישרון הדמגוגי . יחד עם זאת, אם הבן היה יורש מן האב את סגידתו לחוק, ללא פשרות, אז הוא לא היה נכנס לעסקי היאחזות מגרון..אצל האב,שעמד על משמר החוק וכיבודו ללא פשרות, אוחזי מגרון לא היו זוכים לשום עסקה, בכול הקשור למילוי אחר החוק ולא מכל שכן בביזוי בית המשפט העליון.

בזה דווקא התפרסם השר בני בגין. מעבר לזה לא שמענו הרבה על מעשיו. הוא נחבא אל הכלים. זה יפה לסתם אזרח. מנהיג חייב להראות את עצמו ,להוכיח את עצמו. וכן, לקיים יחסי ציבור, שעולים ממון. לפיכך לא מגיע צל"ש לשר בגין על שהוא הוציא אפס על יחסי ציבור.זה דבר והיפוכו. אולי מגיע לו צל"ג שהוא ממעט לקיים יחסי ציבור..אל הצל"ג הזה ניתן לצרף את התקשורת אשר כדרכה לא ניצלה את "חלון ההזדמנות" לטפל קצת במה עושים חברי הכנסת מאחורי הדימוי שהם מבקשים ליצור כלפי חוץ. אלא שתודה לאל שהתקשורת לא עומדת לבחירה. היא ,לפחות בחלקה, כפי שלמדנו לצערנו – עומדת למכירה .אבל חברי כנסת נבחרים וזה מחייב אותם בקשרים הדוקים, דו סטריים , עם הציבור. קשרי ציבור במלוא משמעות המונח הזה.. אבל מן הכנסת הזאת, הדבר היחידי שאני מייחל לו, הוא שהיא תחזיר את המנדט לציבור.

http://www.snopes.com/politics/science/globalwarming1922.asp

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: