עזרו להם לגלוש


בהפגנות שנערכו למען הצדק החברתי,נעדרו אנשים מבוגרים,אשר מן הסתם גם אם הזדהו עם משתתפי המחאה,לא יכלו להשתתף בה מחמת בעיות של גיל.אני משער שלפחות חלקם צפו בשידורים בטלוויזיה או האזינו לרדיו,ובכך הם איכשהו היו מחוברים לאירועים- פסיבית. וודאי שהרוב המכריע לא היה שותף למערכה שהתנהלה בעיקרה באינטרנט. האנשים הללו,הקשישים שביניהם ,הם ללא ספק ציבור שסובל ,כמעט בכול תחום ושרות שאליהם הם נזקקים. מן הראוי שהמדיה ובעיקר הדור הצעיר יכלול כחלק מן המשימה שלו שיתוף אנשים אלה,וזאת בראש וראשונה על ידי הקניית ידע בסיסי בתקשורת באינטרנט במסגרת מסע התנדבות .זאת תהיה ברכה לדור הצעיר ותועלת כפולה ומכופלת לדור הסבים שלהם.

בינואר 2011 הקדשתי פוסט למצב העלוב באולפני הסרטים אשר משמשים קבלני משנה של ערוצי הטלוויזיה והתוצאה היא מוצר זול,מכול בחינה שהיא. אך לא עסקתי בסיבת היותי באותו אולפן.כמי שכותב (מאז 2005 ) מדי שבוע פוסט,ונמנה , מן הסתם, עם קומץ קטן מאוד של הבלוגרים הוותיקים והפעילים ביותר-התבקשתי לבוא לאולפן כדי לשוחח על החשיבות של האינטרנט לאוכלוסיה המבוגרת. לצדי ישבה אישה, לצערי שכחתי את שמה, אשר עוסקת בנושא הזה, הן במחקר והן במעשה.התוכנית לבסוף לא שודרה כי הערוץ המזמין – ערוץ 1- לא רווה נחת מן ההנחיה ועוד אי אלה אלמנטים בהפקה. אגב, שמתי לב שערוץ 1 ממשיך לעבוד אם אולפן זה אך אין לי מושג, האם חזרו על הנושאים שהוקלטו אז,ובייחוד נושא חשוב כמו האינטרנט בשרות האוכלוסייה הוותיקה. בכול מקרה,ערוצי הטלוויזיה ללא יוצא מן הכלל, אינם מכוונים את השידורים לצופים המתמידים,שהם האוכלוסייה המבוגרת בישראל, אשר מטבע הדברים מקבלת את מרב המידע, בכול התחומים מן הטלוויזיה וגם מן הרדיו. הערוץ הציבורי בכול מקרה, מן הראוי שיקדיש יותר תשומת לב לאוכלוסייה הזאת,ולא רק להיבט של מצוקה חומרית אלא לאיכות חייהם של הקשישים בישראל.

ההנחה היא,לפחות כפי שזאת משתקפת במציאות, בכול מקום ובעיקר בישראל, שתוחלת החיים( שבארץ היא גבוהה לפי כול אמות מידה) לא תמיד עולה בקנה אחד עם תועלת החיים.וכי מה התועלת באריכות החיים של הקשישה או הקשיש, אם לסבל נדונו. מה הבונוס הגדול בעוד כמה שנות חיים, אם במקרה הטוב ביותר, אלה גוררים איתן סבל ומכבידים על המשפחה ועל החברה.ובמקרה האולטימבטיבי- האדמה היא הגבול.

וזאת יש לציין חזור והדגש. אוכלוסיית הקשישים בישראל גָדלה פי שניים מאשר כלל האוכלוסייה בישראל. ע"פ השנתון הסטטיסטי (משאב- jdc.org.il ) מאז 1955 גדלה אוכלוסיית המדינה פי 4.1 ואילו אוכלוסיית הקשישים פי 8.4 .הנתונים הם משנת 2009 שלפיהם אוכלוסיית המבוגרים בני 65+ מנתה 715 אלף מתוך 7.6 מיליון תושבים.הרי אם ערב ראש השנה מנתה האוכלוסייה בארץ 8 מיליון נפש ,הקשישים מתקרבים ל-800 אלף נפש, כלומר 10% מכל האוכלוסייה..זאת אוכלוסיה גדולה מאוד לא רק יחסית אלא בכלל, בכול הנוגע לצרכים המיוחדים שלה. צרכים אלה כוללים מה שהיום נחשב כאחד המצרכים החיוניים בחיינו והיא מידע על ערוצי עזרה והקלת החיים, וזה מסופק באמצעות התקשורת. אם היא חשובה לצעירים, היא חשובה שבעתיים למבוגרים. השאלה היא הנגישות אל המידע הזה. והנגישות הנוחה ביותר והקלה ביותר היא באמצעות המידע המקוון, כלומר האינטרנט.

חשיבות האינטרנט לגיל המתקדם.

קיימת עובדה בסיסית מאוד בכול הקשור בשימוש במחשב על ידי האוכלוסייה המבגרת והיא שאצל רבים מהם, אולי הרוב אין מחשב.כלומר לפני שמנסים לתת את הדעת כיצד לשלב את האוכלוסייה המבוגרת באינטראקציה המקוונת,יש לדאוג שיהיה להם מחשב. לא מדובר במחשב שיעמוד לרשותם באיזה מועדון. מדובר במחשב בבית. מחשב רגיל כיום הוא בהישג יד של הרבה אנשים מבוגרים. מדובר בתוכנות מן הדור החדש, שכן מחשבים ישנים לא מאפשרים את הקשר עם רוב האוכלוסייה, שמצויד במכשור חדש, גם אם נייח ולא נייד. באתר אנשים-ישראל- המדריך לחברה הישראלית מובאת תגובה של אישה מבוגרת שלמדה להשתמש במחשב: בבלוג seniors onedayweb משתפת אחת ממשתתפי הפרויקט "אינטרנט לגיל השלישי"כותבת: "…האינטרנט זה עולם חלומי וממש מעניין שנתן לי אפשרות להיכנס לעולם חדש ומודרני. הוא נותן לי יכולת להתקשר עם הבנים והנכדים שלי בכל רגע ולראות אותם דרך האינטרנט, לשלוח מייליםאני יכולה ליצור קשר מיידי עם חברים שלי מלפני 35 שנה בימים שעליתי ארצה. אני יכולה להתעדכן במהירות לגבי חדשות בכל העולם, לקרוא ספרים ממחשבים דרך ספריות ממוחשבות ולראות סרטים. אני יכולה לטייל בצורה וירטואלית במוזיאונים ומקומות בכל העולם דרך האינטרנט"..

.בנוסף ליעילות השימוש במחשב ככלי לתקשורת.עובדים סוציאליים,פסיכולוגים חברתיים ומומחים גריאטריים לא מטילים ספק כי לשימוש במחשב ובאינטרנט השפעה רבה על שיפור בתחושה, נפשית ופיסית בקרב הקשישים ובראש וראשונה חל שינוי בדימוי העצמי של הקשיש. הוא שייך. יתרה מזאת כפועל יוצא של שיפור זה, התרומה שלהם לקהילה גדלה והצורך שלהם בסעד ובתרופות קטן משמעותית.זה תורם גם לשיפור בתקציבי הסעד של המדינה. אף שכספים שנחסכים לא מופנים לשרות אותו ציבור בתחומים אחרים. שלא לדבר על התועלת הממשית היומיומית לאיש המבוגר. בכול קופות החולים לא זו בלבד שלא צריך לטרוח לבוא למרפאה או אפילו לצלצל ולחכות עד שפקידה או פקיד יתפנו אלא ניתן באמצעות האינטרנט להזמין תור לרופאים. ניתן לקבל מידע על שירותים שונים, כמו שרותי בריאות,סעד, ביטוח לאומי, ניצולי שואה, פעולות בבנק ועוד.

הגברת המודעות מצד גורמים ציבוריים ופרטיים..

בשנים האחרונות חלה עלייה בהיקף השימוש באינטרנט בקרב אוכלוסיית הקשישים בארץ ובעולם. יותר ויותר נשים וגברים מבוגרים חשופים למדיה המקוונת.על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כיום מעל 26% בני גיל 65 ומעלה עושים שימוש במחשב. אחוזים אלו נמצאים באופן קבוע בעלייה מתמדת, וכתוצאה מכך חל גידול מתמיד במספר המסגרות המספקות קורסי מחשבים לאוכלוסייה מבוגרת, מספרי אתרי האינטרנט

במסגרת המאמץ לצמצם את הפער בין אוכלוסיית הקשישים לדור הצעיר, ולסייע להם לעשות שימוש מועיל באינטרנט, קמו מסגרות רבות המספקות שירותי הקניית מיומנויות בסיסיות של שימוש במחשב לגיל הזהב. מסגרות אלו שמות דגש על שימוש בתכניות הדרכה מותאמות באופן ייחודי לצרכים של קבוצת גיל זו. אחת המסגרות העיקריות הפועלות בארץ: היא "אינטרנט לגיל השלישי" ,מסגרת פעולה של איגוד האינטרנט הישראלי עם אשלג'וינט ישראל משולבים סטודנטים מקבלי מלגות, המדריכים קשישים במעבדות בבתי אבות, בבתי גמלאים ובמסגרות של קהילות תומכות במספר יישובים בארץ. החברה למתנ"סים שמקיימת סדנאות לבני הגיל המבוגר. כן קיימת "עמותת תפוח","מרכזי להב"ה," ממשלתית "תורמים לקהילה" ועוד גופים מתנדבים קטנים יותר .

המינהל למדע ולטכנולוגיה של משרד החינוך שהקים פרויקט בין דורי שתכליתו לחזק את מערכת הקשרים בין תלמידי בית הספר לבין האוכלוסייה המבוגרת מפגיש בני נוער עם מבוגרים ומלמדים אותם, בשלב הראשון מיומנויות התקשוב בסיסיות, שימוש בדואר אלקטרוני וגלישה באינטרנט. בשלב השני נבנית תכנית לתיעוד זיכרונותיהם של המבוגרים, תוך למידה ושימור המורשת היישובית קהילתית, הארצית והלאומית של מדינת ישראל.

שוחחתי עם מריו שקולניק,מהנדס העשרה וניהול, שהוא מלבד היותו מומחה למחשוב ואיש אקדמיה בתחום,עוסק בין השאר , בהדרכת קשישים, מהם באופן פרטי ומהם בהתנדבות.בקריית אונו הוא מדריך מחשבים לאוכלוסיה המבוגרת בהתנדבות.הוא עוסק בכך בהתנדבות במרכז רב שירותים לעיוורים ולכבדי שמיעה.הוא קובע חד משמעית כי "בין האוכלוסייה המבוגרת יש עניין הולך וגובר ללמוד אינטרנט ואפליקציות ויישומים חברתיים, בראש וראשונה כדי למלא את שעות הפנאי שלהם.ישנם קשישים שמגלים עניין רב בלימוד המערכת לכתיבת מסמכים,להכנת גיליונות חישובים ומצגות לצורך עבודתם". לדעתו הלימודים מתבצעים בשלושה שלבים. הכרה כללית של המחשב,מערכת הפעלה בדך כלל windows ויישומים. הכרות האינטרנט הוא לימוד בפני עצמו,והוא כולל הסבר לאוכלוסיה המבוגרת על מהות המדיה,על ההתחברות ועל מערכות חיפוש, דואר אלקטרוני וגם משחקים שרבים מן המבוגרים אוהבים אותם..

חיבור לחברה בישראל.

למריו שקולניק אין כול ספק אלו יתרונות המחשב מעניק לאיש המבוגר,והוא יכול לעקוב אחר ההתקדמות שלו בתחום הזה.אנשים מבוגרים מעוניינים במידע,והם מקבלים את המידע בצורת חדשות בארץ ובעולם.לשם כך הוא לא צריך לצאת מן הבית או אפילו להיות מנוי על עיתון. הוא מקבל את המידע בשפע באינטרנט. יתרה מזאת האיש הקשיש הבודד בדרך כלל, או שקשה לו לנוע, מחדש את הקשר עם חברים וותיקים, או אף יוצר קשר עם חברים חדשים. זה מוסיף עניין וחדווה לחייו.הוא יכול לראות תוכניות תרבות ובידור ליהנות ואף לצחוק צחוק פרוע אם ישנם חידודים ובדיחות,והצחוק בראי. ויש מהם, אומר שקולניק, שכתובים בלוגים קבועים או מאמרים, או מגיבים על דברי אחרים. וחושב מכול, הוא אומר, האדם מהמבוגר מרגיש הוא לא מפגר. הוא שוחה עם החברה והעולם, ואין הרגשה טובה מזאת.

sergio shkolnik

סרגיו שקולניק-מהנדס מחשבים מסייע לקשישים.

אשר לגיל "בדרך כלל, הלומדים הם בני 50-60, אבל יש לי גם תלמידה בת 84. בהדרכה שאני מבצע בהתנדבות הקהל יכול להיות מגוון ביותר. ולשאלתך בדבר חלוקה למינים יש הרבה יותר נשים מגברים מבין האנשים שמעוניינים ללמוד מחשבים, יכול להיות שיש להן יותר זמן פנוי, יכול להיות בגלל שהגברים לא רוצים לגלות בורות, אבל קטונתי מלציין הסיבה העיקרית. אשר לכלים שבהם משתמשים, הנטייה גם בקרב האוכלוסייה המבוגרת היא לרכוש מחשבים ניידים שכן העוצמה שלהם יכולה לספק את הדרישות שלהם והמחירים הם מאוד סבירים ודורשים פחות מקום לאחסון, על כול מערכת הכבלים שקשורה במחשב נייח.

ולסיכום, אני חוזר לפתיחה שבה התייחסתי להפגנת ההמונים נגד המצב החברתי כלכלי במדינה,והעדר מבוגרים בהפגנות.אולם עובדה זאת מלמדת שלא זו בלבד,שהדור הצעיר אסור לו לזנוח את הקשישים, אלא עליו לדאוג לחברם לא רק למציאות שאותה הם מכירים, אלא לדאוג לכך שאנשים צעירים, סטודנטים תלמידי תיכון ואחרים ייקחו על עצמם את המשימה לבוא לבתי המגורים וללמד אותם בהתנדבות את העיסוק במחשב. בדיוק כשם שישנם צעירים שעוזרים לקשישים במטלות שונות, בין היתר בעזרה לשרידי שואה גלמודים. זה מביא סיפוק לשני הצדדים. במקרה שלנו זה עשוי לקרב את האוכלוסייה המבוגרת למאבק של הדור הצעיר.ובהקשר לפוסט הקודם בדבר הכורח להכין את המערכה לבחירות, האוכלוסייה המבוגרת היא כוח אלקטוראלי לא מבוטל. בדרך כלל האזרחים המבוגרים הם פטריוטים, כלומר הזיקה הלאומית אצלם חזקה, בשל נסיבות שונות וחוויות שחוו בחייהם. מפלגות הימין מנצלות עובדה זאת. ראוי שהדור הצעיר שיזם את המהפך החברתי יפעל כדי שהמבוגרים יראו בו את הצעד הפטריוטי הגדול ביותר.ככה שהתועלת תהיה הדדית-אישית וציבורית· |

היכנסו לדף הפייסבוק שלנו תקומה

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • בועז  On 04/11/2011 at 2:11 pm

    תודה על פוסט חשוב מאוד.

  • אבי  On 04/11/2011 at 6:37 pm

    פוסט מעולה

  • לאה  On 05/11/2011 at 6:02 pm

    דור הסבים אמנם מתקדם ברכישת המידע והגלישה אבל רבים עדיין סובלים מסימפטומים של פחד מפני האינטרנט. מקסימום הפעילות שהם מוכנים לקחת בו חלק הוא משלוח מיילים שהגיעו אליהם. אבל יש באמת כאלה שנשאבו לגלישה ונהנים עד מאוד מתוצאותיה.
    אגב, הדור הצעיר מאוד יכול גם הוא להרתם למבצע וליווי אולכלוסיה מבוגרת בנבכי האינטרנט יכולה להיות גם בבחינת עבודה או תרומה למען הקהילה במסגרת פעילות בית סיפרית.
    רשומה חשובה. תודה לך.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: