המערכה על הדימוי


 

במדיניות ובזירה הבינלאומית ההסברה הטובה ביותר, היא מציאות שבה לא יתעורר הצורך להסביר. ואם כן, הכלל הוא כמו בדרכים: אל תהיה צודק- הייה נבון. או אם אתה צודק הווה גם נבון. בנושא דו"ח גולדסטון "על פשעי ישראל בעזה" ישראל נהגה בסכלות, ודברי נשיא המדינה שהדו"ח עושה צחוק מן היסטוריה,גם אם הם נכונים,הוא מעמיד את ישראל היהירה באור שלילי. עם זאת יש תופעות חיוביות ,מאזנות, מסוג אחר בפרוס השנה החדשה.

 

התייחסתי בעבר להסברה הישראלית ולמונח הסברה שאין לא אח ורע בשום מקום בעולם אך הוא ייחודי לישראל ובצדק. מתי מסבירים. במקרה הטוב כאשר העניין לא מובן. במקרה הרע כאשר הפרסום השלילי עשה את שלו, ושום הסברה לא תעזור. ככה התייחסתי בשעתו לשבחים שהעניק לעצמו דובר צה"ל לא לאפשר לעיתונאים להיכנס לעזה ולראות כיצד החמאס משתמש במבנים ציבוריים, או פרטיים  שבחסותם הפיסית הוא יורה לשטח ישראל. ככה התייחסתי לסירובה של ישראל לשתף פעולה עם וועדת גולדסטון לאירועי עזה, מכיוון שזה יפעל כבמרנג ואכן ככה זה פעל.

 

דברי נשיא המדינה כי , "ארגון הטרור של החמאס הוא זה שפתח במלחמה, וגם ביצע פשעים נוראיים אחרים,הפעיל טרור במשך שנים, נגד ילדי ישראל , פוצץ מטעני נפץ בלב ערי ישראל , פגע באזרחים וביצע עוד פשעים" – כול אלה דברי אמת וצדק. גם העובדה כי "ישראל פינתה את חייליה, ואזרחיה מעזה , ולאחר הפינוי הישראלי, השתלט בכוח ארגון טרור רצחני ובלתי לגיטימי – חמאס – שמרד ברשות הפלסטינית הלגיטימית" גם זאת אמת.

 

אז אם כול זה אמת ונכון ויציב, מה הבעיה. שוב העולם נגדנו? אם כך גם אנו שייכים לעולם. גם אנו נגדנו. אחרת אי אפשר להבין את המחדל השלומיאלי, הן במהלך המערכה ובעזה והן לאחריה, כולל החרמת הוועדה כי "ידענו מראש מה היא תאמר". זאת לא גישה רצינית. זאת גישה ילדותית. והזירה הבינלאומית אינה גן ילדים. ואם היא מסגרת שממנה יוצאת מערכת שטנה נגד ישראל, צריך לדעת איך להתמודד עם זה, נכון יותר כיצד למנוע את זה. כפי שהתבטא לא מכבר האלוף  מיל גיורא איילנד מי שעמד בראש המועצה לביטחון לאומי, שאינו מחמיא לקודקוד המדיני שלנו.ידועה  האמירה שההבדל בין פיקח לחכם הוא שפיקח צריך לעמול קשה כדי לתקן  איוולת שעשה, בעוד שחכם מונע את האיוולת.גם פיקחות נעדרת כאן. מה שיש כאן , כמו במקרים קודמים, זה סוף מחשבה במעשה תחילה.

 

האמת היא שכול המבוא שלי לרשימה היה שונה לחלוטין ושיניתי אותו בגין אותה סוגיה של דו"ח וועדת האו"ם, שאמנם לא עושה צדק עם ישראל, אבל היא מהווה אות קין על מצחה, גם אם זאת לא תגיע לבית הדין הבינלאומי.

 

המבוא המקורי היה שייך אמנם לנושא הדימוי של ישראל אבל מהיבט אחר.  ה"מסע" של הסוכנות היהודית להחזרת מתבוללים לחיק היהדות. מלבד הפגיעה בפרטיות,שעליה דובר בתקשורת,זאת איוולת. וכי מישהו מן הארץ יכול בשלט רחוק, או קרוב , לומר למישהו בניכר- הווה יהודי. נוצרים מתגיירים מכיוון שאהוביהם יהודים ,או שהם מוצאים ערכים ביהדות שלא מצויים בדתות אחרות, או שהם חושבים ככה. למשוך ניתן בדרכים אחרות. זה צייד. ככה לא עורכים מסע שכנוע. ככה לא יוצרים דימוי חיובי.

 

 הימים שבהם צבורים גדולים בפזורה נאלצו לבוא לישראל כי היא הייתה ארץ מקלט יחידה- עברו, ונקווה שלא ישובו, אף שטוב שיש מקלט זמין כזה לכל יהודי. ישראל צריכה למשוך אליה מהגרים יהודיים, גם אם היא אינה מדינה של "עם סגולה"  כפי שייחל דוד בן גוריון. מסיבה פשוטה.אף שהיא לוקה בהרבה חסרונות, במאקרו ובמיקרו והיא רחוקה מלהיות דגם בינלאומי –  טוב להיות חלק ממנה,כפי שאני חושב.

 

דימוי של ישראלים לעומת הדימוי של ישראל.

 

ועוד פן חשוב. ישראל יש לה מעט מאוד משאבים טבעיים, גם אם נתגלו שדות גז תת ימיים וגם אם ים המלח יוסיף להניב לנו פוספטים. לעומת זאת יש לה חומר אנושי מעולה,דור צעיר מוכשר ,משאב יקר ערך שצריך לשמור עליו מכול משמר. אולם ישראל ארץ  קטנה,ולעתים קטנה מאוד לכישרונות בעלי פוטנציאל בינלאומי אדיר. מכיוון שקשה לנו להתחרות עם התנאים שמוצעים לכישרונות אלה בחו"ל, עלינו לעשות הכול שהם יהיו שגרירנו הטובים- כישראלים.לא זו בלבד שישמרו על קשר איתנו אלא בהצלחה שלהם בתחומם יעלו את קרנה ואת המוניטין של ישראל- שני אלמנטים שישראל כה זקוקה להם.זה אמור לגבי ישראלים שבסיסם כאן או בחוץ.

 

הסרט "לבנון" שזכה בפרס הזהב בפסטיבל וונציה,  אמנם ייצג את ישראל אבל בראש וראשונה את הישראלים שביימו,הפיקו ושיחקו בו.זה אמור גם לגבי "ואלס עם באשרי". שני סרטים על  מלחמות בלבנון שהדגש בהם הוא הומניסטי. לעולם יש הזדמנות להתבונן בפן הזה של הישראליות.

כאשר  קומץ אומני קולנוע ביניהם ג'יין פונדה קראו להחרמת ישראל בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו שבקנדה,פרסמה  קבוצה גדולה של ככבי קולנוע,יהודים ולא יהודים, עצומה נגד החרם. צוין בה כי הקולנוע הישראלי  ואלה שיוצרים בו הם דוגמה ליצירה בינלאומית איכותית,ולא מהווים תעמולה אלא דוגמה

 

 

קולנוע הוא לא היחיד ששפתו בינלאומית והוא חוצה גבולות. מוסיקה היא דוגמה לא פחות טובה, או אף טובה יותר.מכיוון שכך, גם יריבנו ואויבנו מוכנים לדבר איתנו דרכה. לעתים יש לנו  יחס האמביוולנטי,או לעיתם  העוין, כלפי מוסיקאי ומלחין כאשר הוא מתבטא על עוולות שנגרמות לצד השני. לדוגמה מוסיקאי  גדול כמו  דניאל ברנבוים נתקל בביקורת או אף בעוינות, בטענה שהוא לא רק מתעסק במוסיקה.לא מדויק. הא-ראייה באחרונה החרימו אותו גם ברמאללה מכיוון שהוא לא נעתר לדרישה לתת קונצרט בלבדי ברמאללה. הוא לא מוכן להתפשר.והוא עושה זאת לא רק כמוסיקאי אלא כישראלי.

 

נועם וזאנה, הצעירה מייצאת את ישראל במוסיקה.

 

אבל לא כולם הם ברנבוים . יש מוסיקאים צעירים ששמם עדיין לא יצא לפניהם במידה מספקת, אבל הם מבטיחים וגם עושים טוב לשמה של ישראל. נועם וזאנה היא כזאת. במפגש הראשון  עם נועם וזאנה, היא נראית לך שהיא עומדת לפני גיוס, כלומר בת 18 לערך. היא לא גבוהה, היא מלאה, אך במידה, וגם שטף הדיבור שלה הוא כגימנזיסטית מן השורה.מהר.נועם וזאנה, כיום בת 26,  נולדה בבאר שבע  וכבר מגיל צעיר היא נמשכה למוסיקה, תחילה ווקאלית ואחר כך אינסטרומנטלית, בפסנתר, נגינה שהיא התמסרה לה בכול רגע פנוי. אולם כנערה שאפתנית היא לא הסתפקה בחלק הווקלי ובפריטה על פסנתר. היא רצתה גם לנשוף, ולמדה במקביל נגינה בכלי נשיפה לא מבין הקטנים, טרומבון.

נועם וזאנה בביתי

בצבא שירתה,  בתזמורת צה"ל, ועוד לפני שחרורה נגנה בטרומבון בתזמורת  הסינפונייטה של באר שבע. טבעי היה שבהזדמנות הראשונה היא  תצטרף למסגרת מוסיקלית דיסציפלינארית והיא נתקבלה ללימודים באקדמיה למוסיקה בירושלים, שבה היא  עשתה היכרות עם מוסיקה קלאסית. כישרון של בחורה צעירה, מתגלה מהר מאוד. בייחוד כאשר הסטודנטית בוחרת בלא פחות מאשר תריסר יחידות מוסיקה, ובכלל זה, פסנתר, טרומבון, ניצוח, פיתוח קול ועוד. ועוד ממשאלות לבה:  הלחנה.

בשיחה אתי בתל אביב היא סיפרה לי איך  צמחו לה "כנפיים". "המפנה בקריירה המוסיקלית היה כאשר בשנת 2006 הייתה לי הופעה באולם ימקא בירושלים. היה שם מנצח הולנדי, שהזמין אותי לבוא להולנד ואני קפצתי על ההזמנה .מדובר בתזמורת ה'קונצרטרחבאו', אחת התזמורות הקלאסיות המוערכות בעולם. ארזתי מזוודה ועוד איזה תרמיל וטסתי להולנד.קבלו אותי מיד לתזמורת חדשה, למרות שלא ידעתי את השפה. מבחינתי זה היה אתגר גדול בעולם המוסיקלי במערב."

 

כעת היא מחלקת זמנה בין אמסטרדם לבין מינסטר בגרמניה (חובבי גבינה מכירים את הגבינה בעלת הריח החריף- "מינסטר") אלה הבסיסים שלה, אך היא יוצאת לקונצרטים בעולם, בין היתר באולם קרנגי היוקרתי בניו יורק, בהודו, בתיאלנד וכמובן ברחבי אירופה, "בקונצרטים שלי או של הלהקה.אני מנגנת בעיקר פופ וג'ז. אני מבליטה את הישראליות שלי, ואני מתקבלת לא רק בהבנה אלא בחום. בשפת המוסיקה כולם מוכנים לדבר."

.

"ההרכב המוסיקלי שלי מאוד מעורב: שלושה פלשתינאים,הולנדית-אירנית, ישראלית(אני) ואני אף עובדת במסגרת אחרת גם עם מוזיקאים הודים. בהולנד יש לי קהל של שלושת אלפים כאן 20-30 . רוב הדברים שאני מנגנת הם הלחנה שלי, אבל יש ואני מעבדת קלאסיקה כמו שוברט והקהל אוהב את זה. אני מנגנת פה ושם גם קטעים של מלחנים יהודיים, עכשוויים וקלאסיים. בשלב מסוים לאחר שיצאתי ב- 2006 חזרתי ורצית לעסוק במוסיקה אבל קשה היה לי.פשוט העיקה עלי האווירה של ענייני ביטחון. אנשים נתונים  בזה אין להם זמן למוסיקה. גם עכשיו בהופעות שלי בארץ בקיץ 2009  אני מרגישה שוני בהשוואה לקיץ שעבר. לפני "עופרת יצוקה" הישראלים היו יותר סובלניים לגבי להקה שיש בה פלשתינאיות. הפעם פחות. אינני יודעת אם זה בדיוק ככה ,זאת הרגשה שלי. ואני מבינה זאת. המבצע לא בא סתם ככה.לפני עזה היו שנים של הפגזות של שדרות וערים בנגב. ואני מזדהה עם התושבים."

 

נועם שהתה בארץ בחודשים יולי-אוגוסט 2009 עם הרכב יהודי-ערבי בשם" ווסט איסט בסט".  לאחר שהופיעה על בימת ה"קונצרטחבאו"  בהולנד, הוזמנה להופיע בקרנגי הול ניו יורק, על הבמה המרכזית בפסטיבל הג'אז בהאג עם ג'ון קלייטון ובפסטיבל הנ'אז בים הצפוני על אותה במה עם קטי מלואה, הקליטה עם הטובים מבין מפיקי בוליווד והלחינה בעבור מוזיאון ואן גוך.

"האמת היא שהיו לי די לבטים דווקא להתחיל בחוץ. עשיתי הרבה דברים בארץ, אלא שקשה היה לי כאן ולו בגלל העבודה שקשה להיות בבוקר מלצרית ובערב להופיע או לעשות מוסיקה. עכשיו אני לא צריכה להיות מלצרית. אני מרוויחה כסף ועושה מוסיקה." יחד עם זאת בישראל היא משתפת פעולה עם מוסיקאים כמו אביתר בנאי, ירמי קפלן, רונית שחר, הקמתה של "תזמורת המהפכה" ועוד. על הבמה, נועם מגנת טרומבון ביד אחת בעוד שידה השניה גולשת על הפסנתר ומשלבת אלמנטים מתחומי הפופ, הג'אז והאופרה. ההופעה, כשמה כן היא – One woman show היא הופעה נפלאה. נועם נמצאת עתה בסיבוב הופעות עולמי השנה, לקידום אלבומה החדש "Daily   –Sketch" העתיד לצאת בסתיו. לצפיה בהופעה חיה של נועם: השיר Personality  http://www.youtube.com/watch?v=M9OXujdv50o

 

חוויה מיוחדת במינה.

 

 נועם וזאנה, הצעירה, אינה אלמונית בארץ ונכתב הרבה עליה ועל כישוריה הרבים, שאני הבאתי רק קומץ מהם. הבאתי אותה כמשל במסגרת ההתייחסות של דימוי ישראלי בחוץ. אבל לא רק. חרף הקריירה, המהירה בחוץ, היא  קשורה בארץ ועושה הכול כדי לבוא לכאן לעתים קרובות. למרות החום של יולי אוגוסט היא באה לכאן להופיע בפני קהלים קטנים מאוד, כאשר מחיר הכרטיסים בקושי מכסים את הקליפים שהיא עושה כאן. אנו היינו במופע שלה ערב צאתה חזרה להולנד  על גג של אחת הדירות ביפו.המקום אמנם מצוי במרכזה של יפו ליד שדרת ירושלים, אך הסביבה שבה רחובות עם שמות נוצצים כמו מיכלאנג'לו,דנטה,למרטין, היא די מוזנחת, מעורבת יהודית ערבית.

וזאנה במופע:טרומבון על הגג

 

הקונצרט אמור היה להתחיל בשעה שמונה וחצי והוא התחיל בעשר. ישראלי מאוד. וגם אז, כאשר באנו נועם עסקה באיזו עבודה שחורה כשידיה עם קצף, ואנו טיפסנו בסולם על גג, ושם עדיין היה בלגן, כאילו באנו לידידים באורח בלתי צפוי ורק ברגעים אלה מסדרים את הבית. המארח היה במאי הקליפ של שירה Personality שהיה חצי ערום והדביק על הנורה הצהובה נייר פרגמנט. כול אחד שילם  30 שקלים שלהערכתי בקושי כיסו את הכיבוד לרבות בקבוקי בירה,משקאות קלים ומלוחים, וספק אם נשאר כסף ל"קליפ". אבל זה הוסיף קצת צבע לאווירה. ואז אחרי שהתיישבנו, על כסאות חורקות,כריות על הרצפה וכורסה שראתה ימים יפים יותר,עם יפו ובת ים ברקע ולמעלה חצי ירח וככבים, ניגשה נועם לאיקוולייזר שלה הרכיבה את הטרומבון ובקעו קולות צלולים ונפלאים בשירה ובנגינה מעל הגג ברחוב למרטין פינת רחוב עזה.חג לאוזן ולעין.

 

בלילה היא טסה לאמסטרדם, נחתה בשעה עשר, בשעה שתים עשרה הייתה לה חזרה עם מקהלה, בערב היה לה קונצרט ואחריו ריאיון לרדיו. נועם וזאנה, הצעירה, בגיל ובניסיון, היא "מותג", ישראלי ע"פ כול אמות המידה. אמנים מסוגה, בייחוד כאשר הם צעירים ובעיקר כאשר השליחות היא שפה בינלאומית כמו מוסיקה ואם ניתן לשתף בהרכב פלשתינאים- מאזנת לפחות במשהו את הדימוי שלנו בחו"ל, אשר חלקו תוצרת בית קלוקלת או שלומיאלית וחלקו מעוות על ידי התקשורת בחוץ.

די היה לקרוא את הריאיון ב"ד' מרקר"( 26.8.2009) עם איל התקשורת והתעופה הבריטי ריצ'רד ברנסון שביקר בארץ וליווה  את "פורום זקני השבט" העולמיים וג'ף סקול ממייסדי e-bay . שניהם מדגישים שבשל בעיות פוליטיות ישראל איבדה את תדמיתה החיובית. אולם ישנם תחומים כמו מדע, טכנולוגיה, אמנות, תרבות,קולנוע,מוסיקה  וכיו"ב שעשויים  לתקן לא במעט את הדימוי הזה. נועם הצעירה, היא לא בירנבאום ולא הכנר המהולל והמנצח יצחק צוקרמן, אבל תוך שלוש שנים היא עשתה שַם לא רק לעצמה אלא גם לארץ שבה נולדה- ישראל, ואליה היא באה תכופות לקהלים קטנים במרתפים או על גג.

לסיכום. הדימוי המדיני הבינלאומי של ישראל גם בתקופות השפל שלו, מתאזן כאשר שמַנו יוצא לפנינו כמדינה שמציעה  לעולם, תרבות,ספרות, אמנות ומוסיקה. יצוא ישראלי סמוי וחשוב. דימוי חיובי.

 

  

 

 

 

 

 

  

 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • איריס  On 18/09/2009 at 1:48 pm

    נידמה לי שאף אחד לא חושב שהישראלים שונים מבני אדם אחרים, הביקורת היא כלפי ישראל ומוצדקת לחלוטין. ישראל מייצאת אמנים, שעוברים למקומות אחרים, כי הם בדיוק כמו נועם הנחמדה רוצים לחיות ולממש את עצמם.
    הממסד שצמח פה מצמית חיים וכורת את הענף שהוא יושב עליו. המזל הוא שהעולם באופן כללי מקבל לאחרונה ללא הסתייגויות מהגרים ישראלים, אמנים, אנשי רוח, ומעניק להם אפשרות זמינה לתפקד ולהשתקע אם הם חפצים בזה. הביקורת על ישראל אינה עיוורת או גזענית, אלא מבחינה היטב בין משטר לא לגיטימי ובין אזרחים ובני אדם רגילים שסובלים. לא צריך לטפח את המוסיקאים כי "זה ניראה טוב" אלא כי לשם כך התכנסנו בציון, לחיות ולשגשג ולא להשתעבד לקומץ לא מאוזן של אנשים שהשתררו פה על הציבור וזורעים הרס מלבר ומלגו, ללא הבחנה, למען אינטרסים כלכליים פרטניים וסקטוריאלים.

  • איילת  On 18/09/2009 at 4:48 pm

    העולם לא עושה טובה לישראלים שהוא מארח. הוא עושה טובה לעצמו. הם מוסיפים לתרבות ולאמנות. אנו מפסידים אותם גם מכיוון שאנו ארץ קטנה, אבל לא רק – אנו,כולל האמנים שבינינו, לא מפרגנים למצליחים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: