הקאסאמים הפרימיטיביים והטילים החכמים- כבומרנגים.


 

שדרות אומרת "לא" לסגר עצמי ולדימוי של היסטריה.

 

מן הארכיון האישי: בשעתו ,בשנות ה- 70 של המאה הקודמת,בעת היותי מנהל החדשות בטלוויזיה- ערוץ 1 שלא היה בלתו- קבלתי פנייה מראש עיירה בדרום לשלוח צוות כדי לחשוף בפני הצופים את המציאות הקשה במקום.שלחנו צוות שעשה הכול במסגרת מגבלות הזמן,הן של השהייה במקום והן של אורך הכתבה, כדי שהמציאות תשתקף בכתבה המצולמת.

 

הכתבה,כמובן, שודרה.לא עברו 24 שעות ושר אחד צלצל לי ואמר  : "מה עשיתם? העמדתם  באור מעוות את המתרחש בעיירה".שאלתי אותו: "צפית בכתבה?" והוא השיב לי שהוא לא צפה אך קבל תלונה מאותו ראש הישוב.

 

המסקנה: תעשה הכול כדי לחשוף בצורה פולשנית את המעיים ואת המערכות הפנימיות כולן של עיירה זנוחה ושכוחת אל ,אך למען השם,אל תיגע בפנים שלה, על תראה בתקריב לא חשקונים ולא צלקות של אבעבועות רוח. בקיצור על תקלקל את החזות החיצונית,ואל תפגע בכבוד העצמי .ככלות הכול העיירה אינה מצורעת.

 

ביום שלישי, ה- 20 ביוני,הביאו ב"מבט" בצמוד לביקורת על התבטאותו של שמעון פרס על שדרות,כתבה על חיי הלילה הערים של העיר.בכתבה הזאת היה מסר חד וברור.תושבי שדרות לא רוצים קאסאמים אך גם לא סגר עצמי על העיר וחושך בחוצות.בסיכום. הם לא רוצים להיראות תבוסתנים,למרות הקאסאמים.הכתבה הייתה בעיתה.

 

למען הסדר הטוב נחזור בקצרה על  האירועים שחוזרים לצערנו על עצמם.שדרות,נמצאת בחדשות לא בשל בעיות אבטלה או העדר שיכון וכיו"ב עניינים כלכליים – חברתיים אלא בשל הקאסאמים שנוחתים עליה.ברור לכול,גם לדרג הצבאי וגם לדרג המדיני בשלטון וגם לאופוזיציה, כי בנסיבות הקיימות קשה אם לא בלתי אפשרי לעצור לגמרי את ירי הטילים מרצועת עזה. באנרכיה ששורת שם,יכול נער לגנוב טיל מסדנה ,לצאת לאזור בית חנון ולירות אותה לעבר שדרות או הנגב המערבי.במקרה זה אף ארגון לא נוטל אחריות למעשה, שכן זאת הייתה יוזמה של נער.אולם קאסאם נפל, בסדרה של נפילות שהיוזמים הם הג'יהאד,כנופיות של הפתח ואחרים.

 

באותה מידה מתברר יותר ויותר שגם טילים חכמים מתנהגים לפעמים בצורה מטופשת ובמקום לפגוע בטרוריסטים פוגעים באנשים חפים מפשע ביניהם ילדים ופעוטים.זה מתסכל מאוד.

ראש העיר שדרות אלי מויאל מופיע מדי ערב  בכול הערוצים,בארץ ובחו"ל, כדי להתריע על המצוקה, על החרדה ועל החשש לעזיבת העיר.הוא מכריז על השבתת העיר כולל חסימתה ההרמטית כמעט, האפלה בלילה ועוד צעדי מחאה קיצוניים, בתקווה שזה יעורר את דעת הקהל.אלא שדעת הקהל איתו,וגם דעת הפוליטיקאים איתו וגם צה"ל איתו.אך כולם ביחד לא יכולים ממש לשים קץ לירי הקאסאמים במצב הנזיל הזה ברשות הפלשתינאית.השר אלי ישי ראש ש"ס מציע שהממשלה תתכנס בשדרות? רעיון עוועים,לטעמי.שר הביטחון חי שם. אבל אפשר להתווכח אם אכן זה מחווה,ואם כן האם התושבים יקבלו זאת ככה.אני בספק.להיפך.התושבים יראו בזה ,ובצדק, איזו חלופה תיאטרלית.

 

מסתבר כי התושבים לא תמימי דעים עם ראש עירם לגבי צעדי המחאה שהוא הציע.הם לא רוצים לחסום את העיר,לא להאפיל את הרחובות בלילה,ולא להסתגר בבתים.הם רוצים לבלות,והם אף מצליחים.וכאן הבומרנג שראש העיר שדרות מודע לו,אך מתעלם ממנו.באותו יום  שלישי הושמעו שתי הצהרות.אחת מפי ראש הממשלה ששיבח אמנם את אומץ לבם של תושבי שדרות אך יחד עם זאת רמז כי הפלשתינאים שבעים נחת מן התוצאות של נפילת קאסאמים בשדרות.שמעון פרס אף הרחיק לכת בכינוי "קאסמים שמאסאמים".אני לא רואה בביטוי הזה משום פגיעה באיזו קדושה שגרמה להתנפלות עליו כמקובל אצלנו.אבל,כפי שהוא עצמו הודה בכך ,הביטוי לא היה מוצלח,אך המסר היה ברור.מה שרוצה האויב ,בהעדר נשק יעיל משלו, זאת היסטריה יעילה משני עברי הגבול.היא שווה מאה קאסאמים .מויאל לוחץ על הכפתור ואת טילי הפאניקה יורה התקשורת.והיא ,מסתבר לא כול כך משקפת את רוב תושבי שדרות.הם  אכן  מותשים ומיואשים אך לא היסטריים.  הכתבה ב"מבט" בעצם הביאה את התמונה האחרת שמתבקשת.

 

לוחמה פסיכולוגית והבלגה.

 

כמה משפטים בזכות ההבלגה.לקראת מלחמת העצמאות,ההבלגה הוכיחה את עצמה גם בפנים וגם בחוץ.לקראת מלחמת ששת הימים,ההבלגה אומנם אכזבה את הציבור לזמן קצר,אבל היא השתלמה.אנו היינו מוכנים והעולם עמד לצדנו.גם הפעם אסור לנו להציב את עצמנו כששים אלי קרב. בהבלגה יש עוצמה, יש הרתעה, ואילו תוקפנות משדרת חולשה. במיוחד כאשר כיום,בניגוד למצב החמור לפני קום המדינה,ישנם הכלים שיתרגמו את העוצמה.

 

ראש האופוזיציה ח"כ ביבי נתניהו לא גילה את אמריקה כאשר אמר, בקונגרס הציוני, כי "לישראל היכולת למחוק את עזה".מבחינת היכולת יש לישראל היכולת למחוק  גם את עזה וגם את השטחים בגדה.אבל גם ח"כ נתניהו לא מציע זאת.לאמריקנים הייתה היכולת למחוק את האנוי בירת צפון וייטנאם,מעל למפה.הם לא עשו זאת.הנשיא ג'ונסון אף התלונן  כי you can't fight a war with one hand tied behind – אתה לא יכול להלחם כהלכה כאשר יד אחת קשורה מאחור.גם היד שלנו קשורה,גם עם בפוטנציה עוצמת הכוח היא שלנו.

 

קיימת עוצמה נגדית.מן המוסכמות הוא כי הנשק הפסיכולוגי לעיתים עולה לאין ערוך על הנשק החם והמתוחכם של חברה שאינה מוכנה להשתמש בו באורח קיצוני.ואתו חייבים להתמודד לא פחות מאשר עם הקסמים.אל לנו לתת אותו כמתת חינם לאויבינו.לא על ידי ירי טילים על פלשתינאים חסרי מגן ולא על ידי זעקות שבר על טילים שנופלים אצלנו.לשמחתנו באחרונה לא נהרג אף אחד מטילים אלה,וחלקם אף נפלו בשטח הפלשתיני.עם  זאת, אם  הירי יימשך בכל נסיבות שהן,ממשלת ישראל חייבת להבהיר, הבהר היטב בחוץ ובפנים, מסר שייקלט היטב,כי במלחמה כמו במלחמה,נופלים גם אזרחים עם כל הצער שבדבר.ואינני חושב שכל אימת שאזרחים פלשתינאים חפים מפשע נפגעים בגין ניסיון פגיעה במנהיג טרור,צריך להתנצל.להביע צער –כן.אדרבא יבואו הפלשתינאים בהמוניהם אל הגבול כדי להפגין לא רק נגד ישראל אלא נגד הרשות הפלשתינאית על שהיא חדלת אונים בעצירת הירי על אוכלוסייה שגם היא חפה מפשע.

 

אולם מעל לכול יש מה שהממשלה לא רק יכולה לעשות אלא חייבת לעשותו.לא מדובר  בצה"ל שעושה את מלאכתו בתנאים מאוד מורכבים ולא מדובר בישיבת הממשלה בשדרות לשם הזדהות,כאמור,זה יפעל ככומראנג.במקום זאת היא חייבת למגן כהלכה וללא דיחוי כל מבנה פרטי או ציבורי,ובעיקר מוסדות חינוך ולדאוג לכך שכל אימת שקיימת התרעה יהיו מקלטים בטווח נגיש.במקום להפסיק את התמיכה בעמותות נוער להקים מועדוני נוער.אלא שמדובר במעשים, והממשלה טובה בדיבורים.גם הציבור יכול לעשות משהו.מפיקים יכולים להביא מופעי בידור,אומנות ומוסיקה לעיר.נבחרות ,כמו נבחרת בית"ר ירושלים שהבטיחה את ביקורה,יכולות לבוא ולהתאמן במקום.הציבור יכול לבוא לקניות,או סתם לביקורים שהיה בהם כדי להזדהות עם האוכלוסייה ולעודד אותה.

 

השוואה אבסורדית

 

בתוכניתו "גאון ברדיו" ביום ששי האחרון,השווה יהורם גאון את המציאות בשדרות לזאת שהוא חווה בעת המצור על ירושלים בשנת 1948. כמובן שזאת השוואה כמעט בדיונית.מדינה ישראל קיימת ואיתנה 60 שנה בקרוב,שדרות אינה נצורה,יש אוכל ומים,לא נופלים עליה פגזים של הלגיון הערבי היעיל, הדרכים אליה פתוחות ואין גבעות עם מארבים ומלכודות של כנופיות ערביות.אבל הוא השווה גם את ההזדהות המוחלטת של העם עם ירושלים ואת התקווה והאמונה שפעמה אז בקרב הציבור  שבסופו של דבר הכול יהיה בסדר ואכן ככה היה.לעומת זאת,אמר גאון,כיום אין תקווה ואמונה.לכך אני מבקש להעיר.ראשית כול,נכון שהייתה אמונה ותקווה אז,אבל לא הייתה טלוויזיה.כיום,יש טלוויזיה שפועלת אף היא כבומרנג.העם מזדהה לגמרי עם שדרות,ואני, בניגוד ליהורם גאון, מאמין שבסופו של דבר, בדרך זאת או אחרת, גם שדרות והנגב המערבי ייהנו מן השלווה שממנה נהנים, לא תמיד תושבי ירושלים בימינו, אך רוב הזמן תושבי הגליל, מאז שיצאנו מלבנון.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • נאור  On 28/06/2006 at 7:57 pm

    הנה גם הפעם ההבלגה השתלמה.צה"ל נכנס ברגל מדודה לרצועה וחרף זעקות השבר של הפלשתינאים, העולם ברובו מגלה הבנה.זה אך ורק מכיוון שסוף מעשה במחשבה תחילה. אפשר וזה בהשפעתו של שר הביטחון החדש,שאיננו חמום מוח.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: