התקווה


 
דומני שאין ציבור בעולם שבמעמד, או  בטקס, ציבורי או ממלכתי אינו יודע לשיר בצוותה את ההמנון הלאומי שלו.ככה האמריקנים מיטיבים לשיר (מילים ומנגינה) את ה "סטאר ספנגלד באנר", Star Spangled Banner,הבריטים את "אל נצור המלכה" הצרפתים את ה"מרסייז" שלא לדבר על הרוסים שיודעים לשיר בעוצמה ובהרמוניה כל שיר.
 
"התקווה" לא נמנית עם  אלה.אם אין איזו מקהלה באירוע שמשמיעה את ההמנון הלאומי שלנו, ושירת ההמנון היא נחלת הקהל,אז התקווה הופכת לאיזה נהי.אתה רואה את נבחרי הציבור שלנו,ברובם, ממלמלים  בלחש כאילו כדי שלא להעיר את השכנים,ופה ושם אתה שומע איזה קול דיסוננטי,שדווקא מבטא יפה את המילים אבל לא כל כך את הנעימה של "התקווה",שם בעל משמעות כפולה.
 
בקיצור, לא הולך ל"התקווה" כפי שהלך לה באותם זמנים כאשר המדינה הייתה בדרך,והציבור השמיע אותה בעוז ובגאווה ואף בשמץ של תפילה.מאז כאמור,היא ירדה בדרוג במצעד הפזמונים,כאילו שרק זקני העדה,שקולם כבר לא מה שהיה,עדיין זוכרים את המלל והמנגינה של שיר ששרו אותו פעם.
 
הגדילו לעשות-,אם ניתן לכנות זאת "גודל"- גימדו, מונח מדויק יותר-, חיילי גדוד שמשון כאשר נפרדו מרצועת עזה.חבורה של גברים צעירים שרה את ההמנון הלאומי,שנשמע כמו זמזום של נחיל דבורים,משהו בין גניחה לחרחור.ככה הייתה נשמעת בדיוק הנעימה you are my sunshine אילו הושרה בפי חיילים בגילופים. זה היה הכול חוץ משירה "פרופר",שלא לדבר על "התקווה".
 
משום כך אני מביע משאלה-תקווה- לשנה החדשה.שרת חינוכנו, שהיא מאמינה גדולה בהקניית ערכים לאומיים ,תפעל כדי שכל התלמידים, החל בגן ,ילמדו לשיר בצוותה את התקווה.עם סיום בחינות הבגרות ישמיעו התלמידים כולם את ההמנון הלאומי,לאו דווקא באורח סמלי אלא לבחון אם במשך תריסר שנים ומעלה הם השכילו ללמוד את הלחן והמילים ולשיר אותם כמו שצריך.

גם קצין חינוך ראשי בצה"ל יכול לפעול ל"חינוך משלים" של ההמנון לאלה שנשרו מן המערכת החינוכית ואיתם נשרה גם "התקווה".לחיילי שמשון מומלץ,בכל מקרה, קורס מזורז.
 
שנת תקווה לכולנו.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ד.ט  On 30/09/2005 at 8:20 pm

    ההזדמנות היחידה שבה יוצא לי לשמוע את "התקווה" מושרת בפי קהל רב כמו שצריך היא לאחר תפילת יום כיפור, בבית הכנסת השכונתי ש 90 מבאיו בחגים הם חילונים.

  • דניאל  On 30/09/2005 at 10:25 pm

    אולי באולם סגור גם בשל אקוסטיקה טובה יותר וגם בשל המסגרת של אנשים בחוג מצומם יותר,מצליחים לשיר את התקווה טוב יותר מאשר באירועים בחוץ.בחוץ זה באמת נשמע עלוב.

  • נאור  On 01/10/2005 at 1:53 pm

    אולי מישהו מן הקוראים מקורב,מכיר,נגיש -לשרת החינוך.רצוי להעביר לה את הבקשה לשנה החדשה.אולי כערך מוסף מצבה במפלגה ישתפר.

  • מודי  On 02/10/2005 at 11:49 am

    יתכן ומדובר בבעיה סובייקטיבית שלי, אבל קשה להשוות בין החגיגיות של ההמנון האמריקאי או הצרפתי לבין התקווה.
    קשה גם לבוא בטענות לחיילים שזה עתה יצאו מעזה וכל מבוקשם הוא להגיע הביתה (או לפחות לבסיס עם מקלחת) ולצורך הטקסיות הם עומדים והשרים ההמנון (שעל הקשר הרופף של ישראלי ממוצע עם המילים שלו נכתב כבר בעבר)

  • נאור  On 02/10/2005 at 12:37 pm

    למודי.מדוע חסרה חגיגיות ב"התקווה"?.להיפך הרי במילים יש כמיהה עמוקה בין היתר "להיות עם חופשי" ונראה לי שאנו עדיין,במובן הרחב ביותר ,לא עם חופשי,וכבול באזיקי העבר הגלותי.אבל "התקווה, זה לא רק מילים,זה המנון לאומי אשר שותף לכל,או לרובו המכריע של העם בישראל.לפחות כאן היה צריך להיות קונצנזוס.זאת גם אם המשיחיסתים נחלו אכזבה עמוקה לא רק מאלוהים אלא גם מן העם.

  • מיכאל שרון  On 02/10/2005 at 8:48 pm

    היי, משעשע ונוגה כאחד. אבל למה רק האמריקנים, הבריטים והצרפתים?

    שמעת פעם איך שרים את ההימנון של סיירה לאונה? בבברררררררררררר – נישמע כנחירת חזיר בר שנקלע למסיבת טרנס בשמורה בגליל המערבי. שמעת פעם את הימנון גואטמלה? גוטה גוטה גוטה גוטה מזמר הקהל בספרדית באנרכיה של מקהלת עיוועים.

    היית פעם במעמד עם קהל רב בו הושר ההימנון הלאומי של רומנייה? לפעמים זה סביר, הבעייה היחידה שבזמן הקשבתך בדריכות לצרמונייה, ארנקך כוייס, ואתה צריך לצעוד ברחובות הרחבים והארוכים שסלל צ'אוצ'סקו כל הדרך ברגל למלון.

    ההימנון של קולומביה? עוד איכשהו, רק שים לב ליד מי אתה עומד בזמן המעמד, יש אנשים מסומנים שקוצרים אותם במקלע במעמדים פומביים, וכדור תועה עשוי אף לפגוע בך חלילה.

    אז בישראל לא רע יחסית. וקווית לטוב כל ימי חייך (מה עם ההימנון של קווית? אלה שוכרים בממונם אנשים שישירו בשבילם. מועמד כזה מפרסם בעיתון: קול בריטון. בקטע "אללה נצור האמיר סבאח" אני מניף כרזה ובה שם אדוני השייך, תוך הרמת הקול ב-‏70 דציבלים )

  • קול המולדת  On 02/10/2005 at 10:19 pm

    קול המולדת

    שמעו נא קול בני המולדת
    עולה בשעת התהילה
    קריאת הקרב המהדהדת
    במכורתנו הקדושה
    חירות אחדות אחווה וצדק
    נשאף אליהם בלי לחדול
    באש בדם תחת הדגל
    נצעד אלי גורל גדול

    שמעו נא קול בני המולדת
    עולה מתוך חלום דורות
    חושל באש קדושה יוקדת
    אותה נישא אל הקרבות
    אומה עברית, חזון נשגב לך
    עמל, תקווה, אמת, גבורה
    אמן וכך יהיה לנצח
    תחי ציון האדירה

  • משתתף  On 02/10/2005 at 11:16 pm

    למיכאל שרון.מדוע לקחת דוגמה מלשונות אקזוטיות והמנונים עם הרבה חררררר וגררררר.יש גם דוגמאות אחרות.למשל האפריקנים.הם יודעים לשיר ולומדים לשיר ללא תווים והשירה שלהם היא חג לאזניים.או האפרו אמריקנים בשירי הנשמה שלהם.השירה באה מן הלב אלא אם כן הוא אטום.אנחנו לעומת זאת יודעים לצעוק,לחוד וביחד.

  • ליאור  On 05/10/2005 at 10:10 pm

    אולי בתת מודע יש כאן במקום תקווה-אכזבה ממה שקורה,מן החלום שהתנפץ.מפרצופה של החברה.אולי…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: